נשמע לי קצת בעייתי שעורכי דין בוחרים שופטים - יכול לתת פתח לניגוד אינטרסים.
אני דווקא נוטה להסכים - שמעתי בשידורי הועדה הצעה שהם יהיו משקיפים וזה נשמע לי הגיוני. אני גם נוטה לקבל את ההצעה לכלול אנשי אקדמיה - הבעיה העיקרית שלי עם זה היא שזו בעצם סוג של פוליטיזציה של האקדמיה (כלומר, זה יצור תמריץ לממשלה להשפיע איכשהו ולהתערב בזהות ראשי האקדמיה - שזה דבר לא פחות גרוע מהשתלטות על ביהמ"ש).
לכן, המחשבה שלי היא שגם
הם יהיו בעמדה של משקיפים מייעצים
והועדה תיוותר מורכבת משופטים, אנשי אופוזיציה וקואליציה - כאשר הכח היחסי בין הקואליציה לאופוזיציה יקבע לפי מפתח כלשהו שנגזר מחלקם היחסי בכנסת - אך לכל הפחות יהיה נציג אופוזיציה אחד תמיד (בפועל כמובן בד"כ יהיה יותר) ובכל מצב יהיה לקואליציה יתרון של לפחות נציג אחד.
לגופו של הרוב הדרוש אני מציע שהוא יהיה כזה שיחייב את הקואליציה לשכנע
או 2 שופטים
או 2 אנשי אופוזיציה (או שילוב), כלומר, להותיר את הוטו בידי הקואליציה ולשלול אותו מידי השופטים, אבל בשום אופן לא להעניק לקואליציה רוב אוטומטי בלעדי למינוי - כדי לנטרל אפשרות של מינויים הרסניים ובלתי-מבוקרים (נניח, של טלי גוטליב למשל...).
לחילופין, אפשר לאמץ מודל כמו זה שיש במדינות מסויימות - של מינוי דו-שלבי, כלומר, שלב שבו ועדה מקצועית (נניח כזו שמורכבת משופטים, אנשי אקדמיה ואנשי לשכת עו"ד) מגבשת המלצות - ואז ועדה שניה (שמורכבת מפוליטיקאים מהקואליציה והאופוזיציה, שוב - במפתח כמו שפורט קודם) מחליטה אם לקבל את ההמלצות שלה או לאו. גם כאן, הקואליציה תדרש להגיע להסכמה עם לפחות
חלק מנציגי האופוזיציה.
זה דומה למה שמתקיים לדעתי (כמובן באופן קצת שונה) בדנמרק ובבריטניה.
