אביב הגיע, פסח בא.
כבן שגדל במשפחה פולניה (לשמחתי רק מהצד של האמא

), תמיד לקראת ראש השנה ופסח הסבתא שלי הכינה חריין (חזרת ביידיש).
כמובן שאת העבודה השחורה של גרוד החזרת עשה הסבא אבל סבתא גרפה את כול הקרדיטים בגלל 'המתכון הסודי' של יחס סלק/חזרת ותוספות התיבול.
אין כמו חזרת ביתית והחזרת התעשייתית מבחינתי היא ב 10 דרגות נמוכות יותר וממש לא חשוב המותג. או שהן מתוקות להחריד או שהן חריפות ללא הארומה הייחודית של החזרת או שהן עמוסות בחומץ או שהן מין כזה פרווה - לא לכאן ולא לכאן, סתם משהו אדום סתמי ללא טעם וריח.
ראיתי שבסופר החזרת עולה עד כ 15 ש"ח לדוגמית אז החלטתי לנסות ולהכין בבית.
[הערת אגב, החזרת התעשיתית הזולה ביותר היא גם הטובה ביותר לטעמי של חברת פיאו או משהוא כזה, בצנצנת פלסטיק שקופה, כמות כפולה מהמותגים כמו 'אוליביה' או 'ביטון')
המתכון הקרוב ביותר לבית סבתא הוא כאן (מתכון מספר 2):
קניתי שני סלקים גדולים ויפים בכמה גרושים ושורש חזרת עבה בערך חצי קילו (29 ש"ח לקילו).
השתמשתי במעבד מזון פעמיים - פעם אחת עם סכין פומפיה העליונה כדי לגרד את החזרת והסלק ואחר כך החלפתי לסכין התחתונה כדי לטחון ולערבב את שני המרכיבים והתיבול.
אני מניח שמטחנת בשר תעשה עבודה טובה יותר לאלו מכם/ן שאוהבים מרקם דק ועדין יותר.
בקיצור יצא נטו יותר מקילו וחצי והיום חילקתי לשכנים שהזילו דמעות, נפתחו להם הסינוסים והמזוכיסטים הודו לי.
אז הפיילוט עבר בהצלחה מסחררת (גם המרוקאים בבניין אהבו את זה) ואכין חזרת לסדר המשפחתי.