שלום לכולם,
אני קוראת סמויה כבר די הרבה זמן, ומאוד נהנית מהדיונים המחכימים והמלומדים.
בנסיבות לא כ"כ טובות, נחת עלינו סכום של כ-250K.
מי אנחנו? זוג+3, בני 28. אני עו"ד, בעלי סטודנט למשפטים. קנינו דירה לפני שנה ב750K (כרגע משכירים אותה ושוכרים במקום זול יותר, בעתיד קיים צפי לגור בה). חובות: לקחנו 335K ש"ח משכנתא בתנאים יחסית טובים, כאשר בעוד 4 שנים נשלם בערך 80K כדי לסגור שליש מהמשכנתא, שאר הכסף ישולם באופן חודשי תוך 8 שנים מהיום.
אנחנו בעלי הכנסה נמוכה ומטה, לצערנו, בערך 16K, כי חשוב לנו להיות עם הילדים בבית כמה שיותר. משתדלים לחסוך, אם כי מודה שבשנתיים האחרונות קצת הרפינו, ואת אחוז החיסכון החודשי אני מתביישת לחשוף בפני פורום נכבד זה. כל שקל ושקל שיש לנו חסכנו לבד, ללא עזרה מההורים. ואם זה לא מספיק, בתכנון אנחנו רוצים ילדים נוספים... בעיה.
ולשאלתנו, מה הייתם עושים עם הסכום הנ"ל?
כמובן שכל ה"מומחים" בסביבתנו אומרים לנו לקנות דירה שניה ולקחת משכנתא נוספת. בעיניי זה קצת מופרך, ואני יודעת שגם הסולידית לא מסכימה עם הגישה. את הדירה הראשונה לא קנינו משיקולי "השקעה" אלא בידיעה שמדובר במוצר מותרות שעבורו נשלם מחיר. אך נדמה לי שלא חוזרים על טעות פעמיים... האם אני טועה ולא מדובר בטעות?
מה אתם הייתם עושים סכום כזה, כאשר מבחינתי (לפחות) מדובר בסכום שאני אשמח לשמור לפרישה שלנו (שככל הנראה לא תהיה מוקדמת מידי...) ולילדים. מודיעה מראש שמבחינתי אם אצליח לתת לכל ילד 100K בגיל 20 מעבר לחסכון שהמדינה נותנת (שכמובן השקענו באפיק מנייתי גבוה בעצת הסולידית) זה יהיה הישג מבחינתי. אני כמובן יודעת שיש פה אנשים שמבחינתם מדובר בסכום עלוב, ושאם לא חוסכים לילדים חצי דירה עדיף היה שלא יבואו לעולם, אבל בעיני זו הסתכלות לקויה על המציאות. בעלי ואני גדלנו שנינו במשפחות גדולות, לא קיבלנו שקל מההורים על שום דבר (לא רישיון נהיגה, לא לימודים באוניברסיטה, לא חתונה, לא שכ"ד ובטח שלא כסף לקניית דירה) ובכל זאת אנחנו שמחים ומאושרים בחלקנו (או משתדלים, לא נגזים
אשמח מאוד לעצתכם. בסביבתנו כל ה"מומחים" מעולם לא שמעו על גישת הסולידית (!)
אני קוראת סמויה כבר די הרבה זמן, ומאוד נהנית מהדיונים המחכימים והמלומדים.
בנסיבות לא כ"כ טובות, נחת עלינו סכום של כ-250K.
מי אנחנו? זוג+3, בני 28. אני עו"ד, בעלי סטודנט למשפטים. קנינו דירה לפני שנה ב750K (כרגע משכירים אותה ושוכרים במקום זול יותר, בעתיד קיים צפי לגור בה). חובות: לקחנו 335K ש"ח משכנתא בתנאים יחסית טובים, כאשר בעוד 4 שנים נשלם בערך 80K כדי לסגור שליש מהמשכנתא, שאר הכסף ישולם באופן חודשי תוך 8 שנים מהיום.
אנחנו בעלי הכנסה נמוכה ומטה, לצערנו, בערך 16K, כי חשוב לנו להיות עם הילדים בבית כמה שיותר. משתדלים לחסוך, אם כי מודה שבשנתיים האחרונות קצת הרפינו, ואת אחוז החיסכון החודשי אני מתביישת לחשוף בפני פורום נכבד זה. כל שקל ושקל שיש לנו חסכנו לבד, ללא עזרה מההורים. ואם זה לא מספיק, בתכנון אנחנו רוצים ילדים נוספים... בעיה.
ולשאלתנו, מה הייתם עושים עם הסכום הנ"ל?
כמובן שכל ה"מומחים" בסביבתנו אומרים לנו לקנות דירה שניה ולקחת משכנתא נוספת. בעיניי זה קצת מופרך, ואני יודעת שגם הסולידית לא מסכימה עם הגישה. את הדירה הראשונה לא קנינו משיקולי "השקעה" אלא בידיעה שמדובר במוצר מותרות שעבורו נשלם מחיר. אך נדמה לי שלא חוזרים על טעות פעמיים... האם אני טועה ולא מדובר בטעות?
מה אתם הייתם עושים סכום כזה, כאשר מבחינתי (לפחות) מדובר בסכום שאני אשמח לשמור לפרישה שלנו (שככל הנראה לא תהיה מוקדמת מידי...) ולילדים. מודיעה מראש שמבחינתי אם אצליח לתת לכל ילד 100K בגיל 20 מעבר לחסכון שהמדינה נותנת (שכמובן השקענו באפיק מנייתי גבוה בעצת הסולידית) זה יהיה הישג מבחינתי. אני כמובן יודעת שיש פה אנשים שמבחינתם מדובר בסכום עלוב, ושאם לא חוסכים לילדים חצי דירה עדיף היה שלא יבואו לעולם, אבל בעיני זו הסתכלות לקויה על המציאות. בעלי ואני גדלנו שנינו במשפחות גדולות, לא קיבלנו שקל מההורים על שום דבר (לא רישיון נהיגה, לא לימודים באוניברסיטה, לא חתונה, לא שכ"ד ובטח שלא כסף לקניית דירה) ובכל זאת אנחנו שמחים ומאושרים בחלקנו (או משתדלים, לא נגזים
אשמח מאוד לעצתכם. בסביבתנו כל ה"מומחים" מעולם לא שמעו על גישת הסולידית (!)
