שאלה מהחיים, מה אתם הייתם עושים

[bedtime stories]

שלום לכולם,
יש לי בת דודה מתוקה צעירה ממני בכמה שנים ש..החיים שלה פשוט יותר קלים. בטוחה שאתם מכירים את האנשים האלה שאלוהים חלק להם קלפים קצת יותר טובים - היא נולדה למשפחה עם שני הורים אוהבים ותומכים זכתה באחות נהדרת שגם לא פעם מפנקת בכל מיני אקסטרות ובן זוג מקסים שמעריץ אותה. היא למדה במכללה יקרה "מדע דשא" וגרה ביחידת דיור אצל ההורים. מתוך המחשבה שהחיים מחלקים רק מתנות היא פתחה עסק ו....הוא נכשל אבל לא נורא אחותה שלמה את החובות של עשרות עד מאות אלפי שקלים. היא מקבלת שכר דירה מדירה שבבעלות הוריה. בימים אלה היא עובדת לראשונה בחייה בעבודה שמכניסה חיה אורח חיים פזרני ורהבתני ולדעתי אינה חוסכת שקל.

אני פה בפורום אז ברור שאצלי תפיסת העולם היא אחרת...

סביב הקמת העסק וקריסתו מצאנו הרבה הבנה והקשבה זו אצל זו ונהיינו חברות טובות. אבל כשהחיים של הבת דודה "חזרו למסלולם" חלה התרחקות. אני חשה הרבה חוסר התחשבות מצידה - היא יוזמת בילויים יקרים שמתאימים לאיך שהיא תופסת את מצבה הכלכלי ולא תואמים את אורח חיי הצנוע שהיא כבר למדה להכיר ובתקופות מסוימות גם להעריך.
איך בעדינות הייתם רומזים שזה לא מתאים כרגע (ואולי גם אף פעם לא) ?

 

[DorA]

איך בעדינות הייתם רומזים שזה לא מתאים כרגע (ואולי גם אף פעם לא) ?

בכנות

 

[yossik]

ברוכה הבאה לפורום!
הבעיה מוכרת לי. פשוט אומרים לה בכנות -"תשמעי חמודה, אני לא יכולה לחיות ברמת החיים שלך כי לא מתאים לי, בלה, בלה, בלה". כמובן תמצאי את המילים המתאימות בצורה לא מתריסה או מרגיזה. את יכולה להסביר לה בקטנה על חיים סולידים וצנועים אבל היא לא תבין על מה את מדברת למרות שכתבת שהיא למדה להכיר. אפשר להגיד פשוט - אין לי עודף כסף לכך וכך.
מעניין ש

סביב הקמת העסק וקריסתו מצאנו הרבה הבנה והקשבה זו אצל זו ונהיינו חברות טובות.

מה היה הטריגר?
בהצלחה.

 

[bedtime stories]

מה היה הטריגר?

תודה וברוכים הנמצאים. בת משפחה "סולידית" אחרת סיפרה לי על הפורום ונראה שרענן ומעניין כאן.

לגבי הטריגר - זו היתה תקופה שבה הרגשתי אחרי הרבה שנים של מפגשים שטחיים במסגרת של ארוחות משפחתיות שהיא התבגרה, לוקחת אחריות על חייה ומנסה להרים עסק עצמאי. מאד התחברתי לחזון של העסק, למאמץ שהשקיעה בהקמתו ואז התחלנו לשוחח וגילינו שיש לנו עוד הרבה דברים משותפים. אז גם היא היתה עם בן זוג אחר שלדעתי היה "סולידי לא פורמלי". לבסוף, בעיות שכיחות, שמפילות הרבה עסקים כמו תחרות, סכסוכי שותפים לצד חוסר הנסיון שלה גרמו לקריסת העסק. היא חשה תחושת כשלון. מכאן הגרסאות מתפצלות. אני מרגישה שעמדתי לימינה והיא מרגישה שלא הייתי מספיק אמפטית למה שעובר עליה. מבחינתה כשלון העסק היה משבר גדול. היא עזבה אז את בן הזוג הסולידי ומצאה אחר ממשפחה מבוססת.
בדיעבד, בהחלט יכול להיות שיש משהו בדבריה. אם אני הייתי מפשלת כל כך בגדול לא היה מישהו ש"ינקה אחריי" ולכן כל חיי השתדלתי לחסוך ולגדר סיכונים. כבת משפחה ידעתי שמשפחתה תיחלץ לעזרתה אז לא מאד התרגשתי מהשפעת ההפסדים הכלכליים של חייה. בכל מקרה הבנתי והבעתי הזדהות עם תחושת הכשלון והתסכול.

בזמן הזה המשכתי את אורח חיי הצנוע.
בימים אלה יש צורך לצמצם יותר בהוצאות עקב כמה אירועים בלתי צפויים שהתרחשו בשנה האחרונה (טובים ופחות טובים אבל שעולים כסף וקרו ביחד). כרגע בילויים יקרים הם ממש לא בסדר העדיפויות.
האמת היא שהיא גם יודעת על האירועים שקרו בשנה האחרונה אבל כנראה שזה לא כזה מעניין.
בעיניה מי שלא חי כמוה לא יודע לחיות את החיים.
סדר עדיפויות כלכלי שונה משלה, חסכון לקראת יום גשום=קמצנות.
נראה לי שכנות לא ממש נדרשת או תעבוד פה.
נראה שמי שבוחר / שהחיים מחייבים אותו לשמור על מסגרת פיננסית צריך להבין שהוא מוותר על כמה חברים בדרך.
קצת עצוב לפעמים.

 

[יוסי מערוף]

חסכון לקראת יום גשום=קמצנות.

היא צודקת ולא צודקת.
את יכולה לחסוך כל החיים, לא לבלות, לא להנות, להגיע לגיל 55-50-60, לפרוש וח"ו למות בלי שנהנית. מי שיהנה אלו היורשים שלך.
החוכמה היא לשלב בין השניים. גם לחסוך כסף וגם להנות מהחיים.

 

[נולי]

נראה שמי שבוחר / שהחיים מחייבים אותו לשמור על מסגרת פיננסית צריך להבין שהוא מוותר על כמה חברים בדרך.

אני לא מרגישה שאיבדתי אפילו חבר אחד בגלל שלא רציתי לצאת לבילוי או חופשה יקרים.

מרגיש שאת מאוד טעונה כלפייה בגלל החיים הנוחים שלה, והיא כנראה מרגישה את זה ומשם הצרות.

מבחינת פתרונות לבילוי של פזרנים וחסכנים לא חסרות אפשרויות שיתאימו לכולם.
כשיוצא לה לקרוא לך לבוא ניסית לענות בכנות "תודה, זה לא בתקציב כרגע, אבל בואי תעברי אצלי לפני לקפה", אפשר ללכת לים, אפשר לצאת לאיזה טיול בטבע, אפשר להזמין לצפות בבית במרתון סדרות... וגם פעם ב- אפשר לשחרר ולצאת לבילוי יקר יותר, אם הוא באמת מיוחד ושווה.

 

[גרהם]

נשמע שהחברות הזו לא כל כך מתאימה לך היום.
היא לא ממש מתעניינת במאורעות שעברו עלייך, את לא מעריכה את הגישה שלה לחיים ואפילו חברות שטחית יותר של בילויים משותפים לא על הפרק בהיעדר הסכמה על רמת ההוצאה.
אני מסכים מאד עם נולי שנראה שאת מאד טעונה כלפיה בגלל שהכל בא לה בקלות יחסית למה שאת חווית.
לא כל חברות זה לכל החיים.

 

[bedtime stories]

צודקים, אני טעונה. בעיניי מי שקל לו יותר ראוי שיתחשב במי שקל לו פחות. הדברים האלה גם משתנים לאורך החיים. אבל עזבו מסכימה איתכם שבשורה התחתונה אין פה דיאלוג אמיתי. נמשיך להפגש בארוחות משפחתיות.

 

[yossik]

צודקים, אני טעונה. בעיניי מי שקל לו יותר ראוי שיתחשב במי שקל לו פחות. הדברים האלה גם משתנים לאורך החיים. אבל עזבו מסכימה איתכם שבשורה התחתונה אין פה דיאלוג אמיתי. נמשיך להפגש בארוחות משפחתיות.

לפעמים אין התאמה ולא כתוב בתורה שבני משפחה ממעגל שלישי חייבים להיות חברים. לפני שנים, כשהיינו עדיין בתרבות השבט, אני ובני דודיי גרנו בשכונות סמוכות במרחק הליכה והיינו החברים הטובים ביותר. היום לצערי זה לא כך. אז תמשיכי לשמור על קשר קורקטי - פסח, ראש השנה, בת מיתווש וכול השאר.

צודקים, אני טעונה.

אל תאשימי את עצמך, סה"כ הקשר הקרוב איתה נוצר כשהיא היתה בצרה ואת ניחמת אותה ונתת לה כתף, וכשטוב לה הכול נשכך - מה שנקרא אגואיסטית.

 

[גרהם]

אל תאשימי את עצמך, סה"כ הקשר הקרוב איתה נוצר כשהיא היתה בצרה ואת ניחמת אותה ונתת לה כתף, וכשטוב לה הכול נשכך - מה שנקרא אגואיסטית.

כללית, לא לגבי השואלת, יותר קל לנו לנחם חבר במשבר מאשר לפרגן לחבר שהצליח. הקנאה היא מפלצת גועלית וככל שמושא הקנאה דומה לנו יותר (בן משפחה, חבר ללימודים, סתם מישהו שאנחנו לא מעריכים כמוכשר מאיתנו), קשה לנו יותר ולפעמים לא אפשרי לצד "הפחות מוצלח" להיות בקשר צמוד עם מישהו שמבחינתו מציב לו מראה קבועה בה הוא רואה את חוסר ההצלחה שלו עצמו.

 

[yossik]

כללית, לא לגבי השואלת, יותר קל לנו לנחם חבר במשבר מאשר לפרגן לחבר שהצליח. הקנאה היא מפלצת גועלית וככל שמושא הקנאה דומה לנו יותר (בן משפחה, חבר ללימודים, סתם מישהו שאנחנו לא מעריכים כמוכשר מאיתנו), קשה לנו יותר ולפעמים לא אפשרי לצד "הפחות מוצלח" להיות בקשר צמוד עם מישהו שמבחינתו מציב לו מראה קבועה בה הוא רואה את חוסר ההצלחה שלו עצמו.

It is complicated.

 

[bedtime stories]

כללית, לא לגבי השואלת, יותר קל לנו לנחם חבר במשבר מאשר לפרגן לחבר שהצליח. הקנאה היא מפלצת גועלית וככל שמושא הקנאה דומה לנו יותר (בן משפחה, חבר ללימודים, סתם מישהו שאנחנו לא מעריכים כמוכשר מאיתנו), קשה לנו יותר ולפעמים לא אפשרי לצד "הפחות מוצלח" להיות בקשר צמוד עם מישהו שמבחינתו מציב לו מראה קבועה בה הוא רואה את חוסר ההצלחה שלו עצמו.

אני לא מעל קנאה. וכן הבת דודה היא בגיל קרוב לשלי אבל תמיד היינו כל כך שונות שאף אחד לא העלה בדעתו להשוות.

בהרבה פרמטרים פולניים של "הצלחה" בחיים הצלחתי יותר ממנה - יש לי קריירה משגשגת. העבודה שלי מרתקת ויש המון תחומים להתפתח בתוכה.
מאמינה שאפילו מצבי הכלכלי יותר טוב משלה בשורה התחתונה. נפרדתי לאחרונה מבן הזוג אבל מאמינה שגם זה יסתדר. אני נחשבת בחורה יפה ומושכת.
בילדים בשלב זה בחיים אני לא מעונינת ולא ברור האם זה ישתנה. כל מה שהשגתי נעשה בעמל רב ועם הרבה תכנון ומחשבה קדימה.
וכן, אני יודעת להנות מהחיים. הצלחתי גם בדרך שלי לצבור חוויות ייחודיות ומרתקות. אני נורא אוהבת ללמוד וכל הזמן מתקדמת ומתפתחת בכל מיני תחומי חיים גם תוך שמירה על מסגרת תקציב (ראה הפוסט הכי טוב של הסולידית 51 תחביבים זולים). המשפחה הגרעינית שלי יכלה לעזור לי מעט מאד כשהייתי סטודנטית ולא רק בכסף, למדתי קיבלתי מלגות ועבדתי. חייתי בצמצום אבל הייתי מרוצה. עבדתי אחרי הלימודים כמה שנים בעבודה תובענית אך מכניסה מאד. אני בקשר מצוין עם המשפחה המורחבת אני מוצאת שרובם אנשים פשוט נהדרים והוסיפו המון לחיי. אני נחשבת מישהי שאפשר לסמוך עליה ושתעזור בבוא העת. אני גאה בכך.
יצא שבשנה האחרונה בגלל שורת בלת"מים מצב הכסף הנזיל לא משהו. מה לעשות שבשנה אחת השכנים החליטו להרים שיפוץ יקר ולא כלכלי בבנין (50,000 שח טבין ותקילין לכל דירה) שבו יש לי דירה, שהיה צריך להחליף צנרת רקובה בכל הדירה בגלל נזילות חוזרות ונשנות שכבר הפריעו והזיקו לשכנים, שבגלל שינוי בעלות על חברת הסטרט אפ שבה עבדתי מספר שנים האווירה נהיתה הרבה פחות נעימה, הייתי צריכה להתפטר ולקח לי כמה חודשים להגיע לסידור חדש בחיים שיותר מוצא חן בעיניי של עבודה במשרה חלקית והמשך לימודים גבוהים.
בשנה הזאת גם חוויתי פרידה מבן הזוג וחוויתי משבר (בדיבעבד עשה לי טובה גדולה, אבל זה לא משנה את ההרגשה).

חיים של אדם מבוגר אשר עומד ברשות עצמו ולוקח אחריות על חייו ועל חייהם של היקרים לו הם לא תמיד פיקניק. והם יותר קשים אם אין משפחה גרעינית חזקה שיכולה לעזור לפעמים בלספוג את קשיי החיים.
וכן, בסיטואציה זאת הייתי מצפה מבת דודה שלי שפיתחתי איתה יחסים קרובים של חברות ושידעתי לעזור לה ולמשפחתה בנקודות שבהן היה צורך, לצאת רגע מהבועה, ולגלות רגישות הבנה וחמלה במקום לברבר על צמיד הטניס עשוי היהלומים שבן הזוג שלה עומד לקנות לה ולהזמין אותי למסעדה יקרה ומרוחקת.
ברור לי שהיא רואה את הדברים לגמרי אחרת. ואולי חלק מההתנהגות שלה נובע מקשיים שלה עם ומול עצמה. אני יכולה לומר שהיא גרמה לי לרגעים להרגיש הרבה פחות "שווה" מהחברות שלה ביישוב היוקרה שבו מתגוררים הוריה ושיכולות לעמוד בבילויים המצוינים דרך אגב שהיא מארגנת.

אבל כאמור בשורה התחתונה, אתם צודקים אני טעונה. לא חושבת מדובר בקנאה אבל לא פוסלת.
אין פה מילים נכונות. הדרך הטובה ביותר היא להמשיך להגיע ולהנות מהמפגשים של המשפחה המורחבת. לומר שלום שלום ולא לצפות לשום דבר.
חשבתי שיעניין לשתף אנשים אחרים שלוקחים אחריות על חייהם ושמחה על כל הפידבקים גם הפחות מחמיאים.

 

[נולי]

ולגלות רגישות הבנה וחמלה במקום לברבר על צמיד הטניס עשוי היהלומים שבן הזוג שלה עומד לקנות לה ולהזמין אותי למסעדה יקרה ומרוחקת.

לפי מה שאת מתארת, זה לא שאת לא יכולה להרשות לעצמך צמיד יהלומים, את בוחרת לא לקנות לעצמך כזה כי זה נראה לך בזבוז כסף.
אני מנחשת שאת הטיפוס שגם אם בן הזוג שלך היה מציע לך אחד כזה, היית מוותרת ומציעה לו שימוש יותר סביר לסכום הכסף..
יכול להיות שהצמיד הכאיב לך לא בגלל המחיר שלו, אלא כי הוא הזכיר לך את הלב השבור?

אני מניחה שהיא לא התכוונה להתרברב בפניין ולהוציא לך עיניים.
נשמע שכשהיה לה רע היא שיתפה, וגם עכשיו כשטוב לה, היא משתפת באותה המידה.
אולי דווקא את זו שפחות מכילה אותה, ולא להיפך?

 

[bedtime stories]

נשמע שכשהיה לה רע היא שיתפה, וגם עכשיו כשטוב לה, היא משתפת באותה המידה.
אולי דווקא את זו שפחות מכילה אותה, ולא להיפך?

יש דבר חשוב שנקרא מינון.
למשל, כלפי חברה שיש לה בימים אלה קשיים בעבודה לא הייתי מרבה בסיפורים על הקריירה הנהדרת שלי. הייתי משתפת מעדכנת אבל משתדלת לאזן ולהתחשב.
נראה לי שהנמשל ברור.

 

[רובי1]

@bedtime stories
אם היא הייתה רוצה לבלות איתך, הייתן מוצאות פיתרון לבעית התקציב.
נשמע שמה שהבעיה היא בחוסר הקשב שלה היום, לעומת אייך שאת התנהגת כשהיא הייתה במשבר.
אולי זה דבר שאתן יכולות לשוחח עליו, אבל בסופו של דבר את כנראה יותר בוגרת ומודעת ממנה (אולי גם בעקבות הרקע והצורך שלך להשקיע הרבה מאמץ בבניה אישית),
חברות בין שני אנשים אחד מהם בוגר ובנוי יותר, תמיד תהיה קצת חד צדדית.
את יכולה להנות איתה, את יכולה לתמוך בה, אבל אל תצפי לתמיכה ממנה.

 

[איש(3718)]

אין פה מילים נכונות. הדרך הטובה ביותר היא להמשיך להגיע ולהנות מהמפגשים של המשפחה המורחבת. לומר שלום שלום ולא לצפות לשום דבר.

בדיוק ככה.

עדיף לך להתחבר עם אנשים שימשכו אותך למעלה, ולא אנשים שימשכו אותך למטה, ביחוד שאין מי שיחלץ אותך מלמטה, בניגוד לקרובת המשפחה.

זה לא אומר שצריך לנתק יחסים, אבל צריך להבהיר לה שזה לא סוג הבילויים שאת אוהבת

 

[bedtime stories]

עדיף לך להתחבר עם אנשים שימשכו אותך למעלה, ולא אנשים שימשכו אותך למטה, ביחוד שאין מי שיחלץ אותך מלמטה, בניגוד לקרובת המשפחה.

ממש אהבתי

 

[שלי]

יכול להיות שבתקופה מסויימת של חייה היה לכן משהו חזק במשותף, והיום זה לא המצב.
אם הקשר חשוב לך מאוד, תעשי מאמץ לשמר אותו.
ואם פחות, אז אפשר להפגש בארועים משפחתיים.

 

[fliper]

בעיניי מי שקל לו יותר ראוי שיתחשב במי שקל לו פחות

משפט כל כך נכון והגיוני אבל....יש פה סוג של קטרקט, אפשר להבין שוני / חולשה של מישהו אחר, אבל קשה באמת להפנים אותה. "האדם הרזה אף פעם לא יבין את השמן"...
ומרבית האנשים לא באמת רואים את הדבשת של עצמם.

 

[אורן112]

אפשר שתצאו ביחד למסעדה, בית קפה והיא תזמין מנה יקרה ואת מנה זולה יותר.
באותו מקום בילוי אחת יכולה להוציא יותר והשנייה פחות.