לעזוב את ההורים?

[gb10]

היי, אני אספר קצת על עצמי כדי שתקבלו רקע.

אני בחור בן 20, וגר עם ההורים (באיזור רמת גן). אני השתחררתי משירות צבאי מוקדם ולכן אני "חופשי". אני עובד כרגע במשרה מלאה ומרוויח כ-5,000 ש"ח נטו בחודש, ובנוסף לכך יש לי קצבת ביטוח לאומי של כ-2,000 ש"ח בחודש למטרות אישיות ורפואיות. יש לי כרגע בבנק כ-10K ש"ח. ההוצאות הקבועות שלי בחודש הן:

(*) 45 ש"ח חשבון סלולר.
(*) 800 ש"ח עבור טיפול רפואי שאני צריך.
(*) בערך 200-250 עבור תרופות.
(*) 225 ש"ח עבור עסקת תשלומים חודשים שעשיתי (תסתיים בעוד ארבעה חודשים, המנייאק).
(*) 330 ש"ח עבור חדר כושר.
(*) סכום לא מוגדר של בילויים וכד'. משתדל לחסוך בקטע הזה.

עכשיו, הסיפור הוא כזה:

אני גר כרגע עם ההורים. זה אני, ההורים שלי ועוד ארבע אחיות קטנות. מאד קשה לי בבית, כי הוא נורא מבולגן, מלוכלך ורועש. גם אין לי שם פרטיות כי החדר שלי זה חצי חדר ואין לי מקום לזוז שם. אני גם מרגיש שהבית הזה "תוקע" אותי במקום ומונע ממני להפוך לעצמאי.

הבעיה היא שההורים שלי חייבים לי סכום של כ-25K ש"ח. זה נורא מעצבן אותי. אני מרגיש גם שזה יהיה לא חכם לצאת עכשיו מהבית כשאין לי את הסכום הזה ביד. מצד שני, לא נוח לי בבית, ואני בן אדם מאד חסכן. אני לא מוציא כסף על שטויות, ויודע להתנהל כמו שצריך. תמיד הגדרתי את עצמי כ"סולידי". אני יודע להגיד "לא" לפיתויים, ובאופן כללי אני לא אוהב שנוגעים לי בכסף כי אני יודע יותר טוב מכולם איך להתנהג בו.

אבל כמובן שיש אצלי את הפחד הזה שאני לא אסתדר, שאני לא אדע לבשל, שאני לא אסתדר עם השותפים וכד'.

רציתי לשמוע את דעתכם. האם לרוץ על זה, או להישאר עוד קצת אצל ההורים ולחסוך?

 

[מרק עוגיות]

כמה התייחסויות:
ראשית, לגבי החוב מההורים: זה מאד תלוי במערכת היחסים בינך לבין הוריך. אם אתה חושב שהם מסוגלים כלכלית להחזיר, אולי אתה יכול לעשות איתם הסכם לגבי החזר החוב? למשל באופן חודשי? אבל אני מודה שזה נושא לא פשוט ונראה לי שיהיה קשה לייעץ לך בלי להכיר את הסיטואציה.

לגבי הפחד שלא תסתדר: אם אתה לא יודע לבשל, או כל מיומנות רצויה אחרת, אתה יכול להתחיל ללמוד עכשיו, לא צריך לעזוב את הבית בשביל זה. אתה תקל גם על הוריך בכך. להסתדר עם שותפים: נכון, כדאי לחפש היטב ולבחור שותפים שנראים לך. כדאי גם לדאוג לחוזה שכירות שמאפשר לך לצאת בהתראה לא גדולה כך שאם אתה לא מסתדר תוכל למצוא משהו אחר.

האם להשאר עוד קצת ולחסוך: בעיני בחור צעיר צריך לצאת מהבית באיזשהו גיל, אבל הגיל הזה לא חייב להיות 20. אני מציעה לך לבנות תוכנית פעולה כלכלית שכוללת קצב חסכון שאתה חושב שאתה יכול לעמוד בו, ואז לעשות חשבון מתי סביר לעזוב. בעיני לא סביר לעזוב לעצמאות עם 10K, בהנחה שהוריך לא יכולים לעזור לך (מניחה שלא, אחרת לא היו חייבים לך כסף). כדאי לחסוך כרית בטחון קצת יותר גדולה לפני שעוזבים. כדאי גם לעשות בדיקה מעמיקה כמה תעלה לך השכירות וכמה יעלו שאר ההוצאות, והאם מה שאתה מרוויח מספיק לצורך זה, או שאתה צריך למצוא דרך להרוויח יותר.

 

[Captain Sparo]

הבעיה היא שההורים שלי חייבים לי סכום של כ-25K ש"ח. זה נורא מעצבן אותי.

למה זה מעצבן אותך? כי ההורים יכולים להעלם פתאום ולעולם לא להחזיר לך את החוב?
הם סבלו אותך 20 שנה, תן להם לפחות להחזיר את חוב מתי שיהיה להם נוח.

אני גם מרגיש שהבית הזה "תוקע" אותי במקום ומונע ממני להפוך לעצמאי.

מה זה עצמאי בשבילך?

 

[mudale222]

תשאר בבית כמה שאתה יכול.
תחסוף תחסוך ועוד פעם תחסוך, תנצל את זה שאתה לא צריך לשלם את ה2000+- שצריך לשלם לדירה ותחסוך בטירוף.
בכל מקרה לדעתי אל תעזוב לפני שתכניס עוד 1000-2000 שקל לפחות (בקבוע) כי אחרת סיכוי טוב שתתנדנד עם המשכורת מול ההוצאות.

 

[זלמן85]

יש שיקולים נוספים ביציאה מבית ההורים, בעיני חשוב מאוד לפיתוח העצמי. כסף הוא לא תכלית הכל בעולמנו.
באופן אישי גם אני יצאתי מיד אחרי הצבא מהבית וברוך השם הסתדרתי יפה מאוד בחוץ.

 

[gb10]

ראשית, לגבי החוב מההורים: זה מאד תלוי במערכת היחסים בינך לבין הוריך. אם אתה חושב שהם מסוגלים כלכלית להחזיר, אולי אתה יכול לעשות איתם הסכם לגבי החזר החוב? למשל באופן חודשי? אבל אני מודה שזה נושא לא פשוט ונראה לי שיהיה קשה לייעץ לך בלי להכיר את הסיטואציה.

זו די בעיה. לאבא שלי יש קשיים כלכליים בעסק.

לגבי הפחד שלא תסתדר: אם אתה לא יודע לבשל, או כל מיומנות רצויה אחרת, אתה יכול להתחיל ללמוד עכשיו, לא צריך לעזוב את הבית בשביל זה. אתה תקל גם על הוריך בכך. להסתדר עם שותפים: נכון, כדאי לחפש היטב ולבחור שותפים שנראים לך. כדאי גם לדאוג לחוזה שכירות שמאפשר לך לצאת בהתראה לא גדולה כך שאם אתה לא מסתדר תוכל למצוא משהו אחר.

חחח. ניסיתי להכין אוכל. לא מצליח אף פעם.

למה זה מעצבן אותך? כי ההורים יכולים להעלם פתאום ולעולם לא להחזיר לך את החוב?
הם סבלו אותך 20 שנה, תן להם לפחות להחזיר את חוב מתי שיהיה להם נוח.

כי זה מרגיז לדעת שבת'כלס אתה יכול עכשיו לצאת מהבית, אבל בגלל שהכסף לא באמת אצלך אתה לא יכול.

מה זה עצמאי בשבילך?

להיות מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה. לבטא את עצמי כפי שאני באמת. להפסיק לעשות הצגות בבית ולזייף את מי שאני. מה גם שאני מרגיש שאני לפעמים עושה דברים רק כדי לרצות את ההורים.

 

[michali]

נתחיל בכך שזו דילמה שהרבה עמדו בה לפניך, קיבלו החלטות לכאן או לכאן ובסופו של דבר הסתדרו

הרעיון של מרק עוגיות, לעשות תכנית מסודרת, מוצא חן בעיני. כשאני עזבתי את הבית היתה לי תמונה מעט מעוותת של ההוצאות. לפחות בהתחלה היו לי יותר הוצאות ממה שתכננתי, והייתי צריכה לקחת עבודה נוספת כדי להשתלט על הכל. מה למשל? בוודאי חישבת את שכר הדירה. צריך לקחת בחשבון גם ארנונה, ועד בית, מים, חשמל, אוכל, דברים נוספים שאולי ההורים משלמים עבורך עכשיו ואתה לא סגור עליהם (למשל קופת חולים, אינטרנט, יס/ הוט ושות'). המעבר עצמו עולה כסף - צריך לקחת בחשבון עלויות של הובלה או קניית ריהוט וציוד, וקשה לדעת ב- 100% מה תצטרך כי הצרכים נגזרים מהדירה שתמצא. לוקח זמן עד שמאבזרים מטבח כמו שצריך ובאופן כללי צריך לקחת בחשבון שהת"ש יורד מעט. כמובן שעצמאות ולהיות אדון לעצמך יכולים להיות טרייד אוף משתלם ביותר, אבל צריך להיות ריאליים לגבי העלויות. יש כמובן שיקולים נוספים, למשל זמן. גם כשתלמד לבשל, לכבס ולנקות, אלו פעולות שצריך להקדיש להן זמן, שכרגע אולי אתה לא ער לו. אם צריך להמתין לטכנאי, או להפגש עם בעל הדירה או להראות אותה לשותפים, אתה אחראי לעצמך ואי אפשר להניח שמישהו מההורים יעשה את זה עבורך. לגבי שותפים מול משפחה - עם משפחה אתה כבר יודע עם מה יש לך עסק, עם שותפים יהיו הפתעות חדשות, ותהיו תלויים אחד בשני בכל מיני מובנים (מדיניות חסכון בחשמל, תורנות ניקיון, קניות בסופר - יחד או לחוד).
נסה לחשוב כמה עוד אתה יכול למשוך בבית ההורים, רק אתה יודע כמה המצב חמור מבחינתך ומפריע לחייך. ממילא תעזוב את הבית בסופו של דבר, כמה זה דחוף?

 

[אנא-אל]

1. בעניין האוכל, אם לא מצליח לך עכשיו למה שיצליח כשתגור לבד? כי לא תהיה ברירה?
תמשיך לנסות. עדיף שתלמד מתוך משמעת עצמית מאשר כי אחרת לא יהיה לך מה לאכול. אולי זה יוריד לחץ מהמשפחה, בטח אם יש קשיים כלכליים אפילו המחווה עצמה של לנסות להקל זה משהו. גם עניין הנקיון.
2. זה לא רעש לכלוך וצפיפות לעומת חופש ביטוי. תיקח את הקשיים של לגור לבד בחשבון.
3. לא הבנתי למה ה25k זה ההבדל. אבל אתה יכול לחסוך את זה תוך מספר חודשים.
4. תסתכל על חצי הכוס המלאה- ההורים שלך לא אומרים שהחוב שלהם מתקזז מול העלויות שאתה חוסך דרכם. זה לא מובן מאליו.

 

[קפבלנקה]

תעזוב את הבית כמה שיותר מהר, אתה יכול כבר עכשו.
יש לך הכנסות קבועות + כרית ביטחון קטנה, זה צריך להספיק לך ואפילו תוכל לחסוך קצת.
לגבי החוב של ההורים - פשוט תשכח מזה ואל תדבר איתם על הנושא. כשיהיה להם אני מאמין שיחזירו לך ואם לא גם לא אסון.
בהצלחה!

 

[סתןלי ת'כסף]

אני חושב שכדאי לך לעשות קצת שיעורי בית לפני קבלת החלטה.
כמה יעלה לך משק הבית החדש? אני מניח שהוא אמור להיות ליד מקום העבודה כך שזה פרמטר שלא קשה למלא.

בנוסף קח בחשבון שזה לא מסתכם בשכירות. תבצע חישוב מלא של הוצאות חודשיות כשתגור לבד:
* ארנונה
* חשמל
* מזון
* גז
* אינטרנט/תקשורת
* ועד בית

בנוסף ישנן הוצאות חד פעמיות:
* ריהוט
* העברות

אני לא מנסה להשפיע על ההחלטה שלך, אני משוכנע שכל האפשרויות פתוחות בפניך (גם להישאר וגם לצאת).
רק חבל שתגלה את הדברים בדיעבד.

 

[ע.מדי]

אתה בבית ? אמא שלך מבשלת ? תתחיל לעזור ותלמד

 

[breezblock]

עם כל הכבוד לעצמאות כלכלית בעתיד, צריך גם למצוא את האיזון עם לחיות את החיים כאן ועכשיו.
אני עזבתי את הבית בגיל 16, והיה לי בית נהדר ותומך והמון מרחב לארח את מי שרציתי.
לא הייתי מחליף את השנים האלו, עד שהתמסדתי, בכלום.
אם כבר - אני מצטער שהייתי מחושב מידי ולא עשיתי את הטיול הגדול אחרי הצבא והעדפתי לעבוד ולחסוך בשביל למהר ללמוד.
אתה היחיד שיכול לדעת איפה נקודת האיזון הנכונה בשבילך. יש כאלו שחיים בבית עד גיל 30 וזה נהדר להם, ויש כאלה שמאבדים את דעתם.
ותזכור - אפשר לעזוב את הבית, לחיות בצניעות (בגילך עוד אין ממש ציפיות להשוויץ בכסף שלך) ולהתחיל לחסוך.
אז לא תחסוך 50% מההכנסה, תחסוך 10%. העיקר שבזמן שאתה חוסך, אתה מאושר.

 

[לא סולידי YET]

העיקר שבזמן שאתה חוסך, אתה מאושר.

זה הדבר הכי חשוב. הרבה יותר חשוב מחסכון.

 

[מרק עוגיות]

חחח. ניסיתי להכין אוכל. לא מצליח אף פעם.

נניח שחס וחלילה הוריך לא היו יכולים לדאוג לך עכשיו לאוכל. היית מת מרעב? מתארת לעצמי שלא.
חלק מלהיות בוגר ועצמאי זה לא להגיד "לא מצליח אף פעם", על משהו בסיסי כמו להאכיל את עצמך, אלא להבין שכל אחד יכול וזה רק עניין של רצון. גם אתה. כל עוד תסתמך על אחרים שיבצעו בשבילך את הדברים הבסיסיים שצריך בשביל לחיות, אתה תהיה ילד ולא מבוגר. רוצה לצאת לעצמאות? הצעד הראשון הוא להתחיל ללמוד איך לספק לעצמך את השירותים הבסיסיים האלו.

 

[doc29]

מאד קשה לי בבית, כי הוא נורא מבולגן, מלוכלך ורועש. גם אין לי שם פרטיות כי החדר שלי זה חצי חדר ואין לי מקום לזוז שם. אני גם מרגיש שהבית הזה "תוקע" אותי במקום ומונע ממני להפוך לעצמאי.

פסיכולוגיה בגרוש, אבל נראה שאתה כבר יודע את התשובה.

 

[כסף_כסף]

תעזוב
החוב לא צריך לשנות לך, אתה צריך להיות מאוזן ממילא בהוצאות החודשיות - זה אפילו עדיף שאין לך את הכסף הזה
10 אלף זה מספיק בהחלט בשביל המעבר עצמו + קצת מקדמות וכרית ביטחון קטנה למישהו בגילך
אתה לא תהיה בן 20 פעם שנייה

 

[gb10]

אני מודה לכולם על התגובות.

השאלה היא כזו: האם ניתן להתקיים ממשכורת כזאת?

האם אתם מכירים משרות שבחור בן 20 ללא תואר/נסיון/שקר כלשהו יכול להשתכר בצורה נורמלית יותר? אני עובד א-ה בשעות 08:00-17:00 / 09:00-18:00. אני קראתי את הבלוג של הסולידית ואני מסכים איתה בהרבה מאד דברים. העניין הוא שאני מרגיש (וסליחה על הביקורת) שפשוט התמזל מזלה, והיא קצת חיה בבועה. לא כולנו הצלחנו להסתדר ככה. אתם רוצים להגיד לי שגם היא בגילי עבדה ככה, ורק בזכות זה היא הגיעה למצב הנפלא שבו היא נמצאת כרגע?

אגב, מיותר לציין שאני לא מתכנן שום "טיול לחו"ל" אחרי הצבא, כי אני כבר לא בצבא. אני כן מעוניין לבקר בחו"ל בארצות שמעניינות אותי (ארמניה, גרמניה, רוסיה, ארה"ב, ספרד), אבל אני מדבר על "טיולים" לכמה לילות, מתי כשייצא לי. אני לא "מתכנן" שום דבר מראש. אין לי שום "תקציב" או "מסלול". לא מעניין אותי "חוויות במזרח". כשיגיע השלב בחיים שלי שיהיה לי סכום נחמד וזמן פנוי, ואני ארגיש שעכשיו זה הזמן לקפוץ ל-5 לילות באירופה כדי לראות עולם, אני אעשה את זה.

ורכב אין לי כי אין לי רשיון בכלל.

פסיכולוגיה בגרוש, אבל נראה שאתה כבר יודע את התשובה.

צר לי לבשר לך אך זה ממש לא פסיכולוגיה בגרוש. הרעש, הלכלוך והבלאגן בבית גורמים לי לסטרס. יש לי נפש מאד בוגרת, אני קורא הרבה פילוסופיה והיסטוריה בזמני הפנוי. החדר שלי מאד מסודר ומדוקדק, ולצערי גם יש לי OCD. כשאני נמצא בבית, וערוץ דיסני פתוח על ווליום גבוה, ובכל הבית שומעים את האחיות שלי מבלבלות את השכל על בית הספר, זה גורם לי לאבד את השפיות. אני כל בוקר מגיע למטבח עם מלא זבובים (כי לאף אחד אין כוח לשטוף את הכלים חוץ ממני ומאמא שלי...) ועם מלא צלחות על השולחן, ואני חוטף עצבים. קשה לי מאד ככה.

מה גם שכשאני אצל ההורים שלי אני צריך "להתפשר" בכל מיני דברים. אני לא יכול להזמין חברים כי אין לי איפה לשים אותם (על הרצפה בחצי חדר שיש לי?). אני לא יכול לשמוע את המוזיקה שאני אוהב. אין לי שום פרטיות.

מה לעשות, יש אנשים שזה ממש לא "פסיכולוגיה בגרוש" עבורם אלא לייף צ'יינג'ר.

 

[ע.מדי]

@gb10
אני חושב שמה שתארת חורג מהיכולת של אנשים כאן לעזור, זו אחריות גדולה מדי.
אני חושש שמגורים לבד יהיו גם קשים וגם יקרים לך , ושותפים זה גם יכל להיות 'תיק' -לא תמיד מסתדרים איתם אישית או מבחינת נקיון.
ואז עזיבת דירה היא לא פשוטה.
שווה לך לדבר בצורה גלויה ורגועה עם ההורים
(לפחות אחד מהם) ולראות איך תוכל להגדיל את העצמאות שלך בצעדים קטנים (בישול ניקיונות ניהול תקציב) לקראת יציאה מהבית.

אני בהחלט מקבל את ההערה שלך שהסולידית לא יצאה מסביבה נמוכה מבחינה סוציואקונומית
(לימודי כלכלה בארץ ובחול, עבודה בתחום הפיננסים בסדג של 16k לחודש) ולכן יש פער לא קל לגישור בין התאוריה והפרקטיקה שלה שמבוסס על נסיון חייה לבין חייך.
עדיין יש מה ללמוד ממנה ולהתאים את זה לחייך , אין חובה לפתח אמונה עיוורת ב"תורה שלה" אפשר להתאים את מה שמתאים לצרכיך

 

[doc29]

צר לי לבשר לך אך זה ממש לא פסיכולוגיה בגרוש. הרעש, הלכלוך והבלאגן בבית גורמים לי לסטרס. יש לי נפש מאד בוגרת, אני קורא הרבה פילוסופיה והיסטוריה בזמני הפנוי. החדר שלי מאד מסודר ומדוקדק, ולצערי גם יש לי OCD. כשאני נמצא בבית, וערוץ דיסני פתוח על ווליום גבוה, ובכל הבית שומעים את האחיות שלי מבלבלות את השכל על בית הספר, זה גורם לי לאבד את השפיות. אני כל בוקר מגיע למטבח עם מלא זבובים (כי לאף אחד אין כוח לשטוף את הכלים חוץ ממני ומאמא שלי...) ועם מלא צלחות על השולחן, ואני חוטף עצבים. קשה לי מאד ככה.

מה גם שכשאני אצל ההורים שלי אני צריך "להתפשר" בכל מיני דברים. אני לא יכול להזמין חברים כי אין לי איפה לשים אותם (על הרצפה בחצי חדר שיש לי?). אני לא יכול לשמוע את המוזיקה שאני אוהב. אין לי שום פרטיות.

מה לעשות, יש אנשים שזה ממש לא "פסיכולוגיה בגרוש" עבורם אלא לייף צ'יינג'ר.

לא התכוונתי שמה שאתה כתבת הוא פסיכולוגיה בגרוש, אלא שמה שאני כותב הוא פסיכולוגיה בגרוש.
התכוונתי שאם אתה בעצמך מעיד שכל כך מפריע לך, שכל כך קשה לך ואתה בא ומעלה את זה כאן מולנו - נשמע כאילו אתה כבר יודע את התשובה מה הכי נכון לעשות. ולמסקנה הזו שלי התייחסתי כפסיכולוגיה בגרוש.

אני אישית דוגל בלצאת כמה שיותר מוקדם מהבית. היה פה כבר דיון כזה פעם, ואני לחלוטין תמכתי בזה, זה מפתח עצמאות שהיא קריטית ומצוי בקורלציה לבריאות נפשית.

עריכה: דרך אגב, מה לגבי לימודים? אתה רואה את עצמך בכיוון הזה? זה רלוונטי גם כי זה ישפיע על החלטות המגורים שלך (פחות זמן לעבוד, אולי אופציה למעונות, מיקום המגורים, וכו') וגם כי זה ישפיע על התעסוקה שלך (המשרות לסטודנט למדעי המחשב ובטח לבוגר מדעי המחשב שונות מלמשוחרר טרי).

 

[whybe]

חצי השקל שלי בעניין -
הרעיונות שהסולידית וכותבים אחרים בנושא עצמאות כלכלית לא מדברים בהכרח על גובה משכורת אבסולוטי אלא על שיעור חסכון מתוך אותה משכורת תוך קיום מהחלק הפנוי. יש כמובן הוצאות דיור ומחיה בסיסיות שאי אפשר להתחמק מהן (אלא אם אתה חי אצל ההורים / מצאת ספונסר אחר) אבל גם אלה נתונות לשליטתך הבלעדית - אתה יכול לגור בדירה לבד ולהוציא 5000 שח על זה או לגור עם שותפים ולהוציא 1500 או כל סכום שנראה הגיוני.

מה שפירטת מסתכם בכ1660 שח הוצאות בחודש. לא פירטת דברים כמו ביגוד, תקשורת, מזון
זה מול 7000 שח הכנסות. מה אתה עושה עם ההפרש כרגע? זה מעל 5000 שח בחודש, כלומר 60000 בשנה. פוטנציאלית זה הרבה מאוד כסף שאתה יכול שיהיה לך בזמן יחסית קצר. ואם תגדיל את ההכנסה החודשית שלך זה יגדל משמעותית. מצד שני אם תעבור וההוצאה החודשית שלך תגדל לכדי 50%-70% מההכנסות, זה עדיין שם אותך ברמת חסכון גבוהה מרוב האוכלוסייה. לגבי הocd - אף אחד פה לדעתי לא מוסמך לאבחן את זה או לתת דעה בנושא
ורק אתה מכיר את האפשרויות העומדות בפניך בטיפול בנושא. אבל אם נראה לך שקשה לך עם המשפחה שלא מתחשבת, למה שלאנשים זרים יהיה קל יותר לחיות לצידך ולך לצידם? רק מציין שרוב האנשים לא יודעים במה כרוך בחיים לצד אדם עם מצב כשלך, ואולי זה גם העניין עם האחיות שלך.
מצד שני רק אתה יכול להגיד כמה אתה מרגיש לחוץ במצב בו אתה נמצא. אם רק במספרים עסקינן על פניו אתה יכול לעבור עכשיו. תראה שאתה לא מכזים בבחירת דירה עם הוצאות מופרזות בשכד/ ארנונה/ועד בית. לגבי שעור חסכון יש לך איפה לשחק ויכול להיות שתוכל למצוא מקום עבודה שיתן לך יותר הכנסה או תוכל למצוא דרכים אחרות לפרנס שיהיו יותר רווחיות.
אם זה עוזר גם אני בגיל 20 הייתי בכאסח שבועי עם אמא שלי. זה עובר.