העברת חסכונות לחו"ל

[Zorg]

אז הייתי בודק בבנקים פה בארץ פקדון צמוד לשער הדולר, לפני כמה חודשים הם נתנו הצמדה לשער+ריבית של סביב ה4 אחוז על סכומים גדולים לשנה +

יותר קרוב ל 6 אחוז.

 

[roneng]

ומה לגבי קה"ש שרובה לא פטור ממס? הפקדה פי 3 מתקרה למשל? גם אז עדיף לפדות ולהשקיע לבד?

אז אפילו אין טעם לחכות שהיא תיהיה נזילה.
למשוך מייד את כל מה שמעל התקרה ולהשאיר את מה שמתחת עד שהקרן תיהיה נזילה.

אם הייתי עם 0 דמי ניהול, לכאורה היה כדאי להשאיר את זה עד אינסוף ולצבור רווחים פטורים.

גם אז לא. כי 0 דמי ניהול אומר שאתה עדיין משלם בין 0.5% ל 1% על כל ה"מסביב" (הוצאות ניהול השקעות, חוסר יעילות מזומן, חוסר יעילות דיבידנד וכו). וזה מספיק כדי להפוך את הקה"ש ללא כדאית.
אם אתה בIRA זה סיפור אחר (כי אז אין את ה"מסביב"), וגם שם רק אם דמי הניהול שלך לא גבוהים.

איפהשהוא יש דמי ניהול שמתחתם כדאי להשאיר ומעליהם כדאי למשוך. לא ?

כמובן. זה תלוי בטווח השקעה ועוד כל מיני דברים. אבל ממה שאני זוכר המספר שהגיעו אליו בחישובים בפורום אומר כ0.2-0.3%.
אם אתה משלם מעל זה (כולל הכל) אז לא משתלם להשאיר. ומאחר ובקה"ש מנוהלת (כלומר לא IRA) העלויות מסביב הן הרבה מעל 0.3%, היא לא תיהיה משתלמת גם בדמי ניהול 0%.

 

[outsider]

כך בחשבון שגם בארהב יש סיכון גדול לאניפלציה אולי אפילו יותר מישראל
כלומר בשנה אחרונה היה בארהב סביב ה10 אחוז אינפלציה כאשר בישראל רק 5 אחוז
המשמעות היא שאתה תאבד באיפלציה את כל התשואה על הפיקדון + ההבדלים בשער המטבע

גם אם אתה חושב שצריך להתחשב באינפלציה המדינתית. זה לא קשור לעניין. אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה במדינה בה אתה צורך, זה לא קשור למטבע שבו אתה מחזיק את החסכונות שלך. האינפלציה שהוא מרגיש (בערך) היא האינפלציה בישראל אם הוא חי בישראל (בעצם זו האינפלציה האישית שלו אבל זה דיון אחר). גם אם הכסף שלו מוחזק בדולרים בארה"ב כי הוא לא צורך בארה"ב. בכל מקרה האינפלציה בעבר לא משנה שום דבר לגבי הפקדות בהווה, זה כבר קרה ולא בטוח שיקרה.

 

[גרהם]

למשוך מייד את כל מה שמעל התקרה ולהשאיר את מה שמתחת עד שהקרן תיהיה נזילה.

איך זה נעשה טכנית?
נניח מושכים פעם בשנה את הסכום שמעל התקרה, ואז צריך לפתוח קרן חדשה? כאשר יש לך מספר קרנות הן מוצגות יחד באתר של הבנק המנהל?
יצא לך לעשות את זה ונתקלת בבעיות כלשהן?

 

[roneng]

אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה במדינה בה אתה צורך, זה לא קשור למטבע שבו אתה מחזיק את החסכונות שלך.

לא מדוייק. אפשר להסתכל על אינפלציה כעל ירידה בשווי המטבע.

 

[roneng]

איך זה נעשה טכנית?

מתקשרים לחברת הגמל ומבקשים למשוך.

נניח מושכים פעם בשנה את הסכום שמעל התקרה, ואז צריך לפתוח קרן חדשה?

הגיוני שכן. אי אפשר להפקיד לקרן שהתחלת למשוך ממנה.

כאשר יש לך מספר קרנות הן מוצגות יחד באתר של הבנק המנהל?

אתה מדבר על IRA? כן, כל הקרנות מוצגות ביחד שם.

יצא לך לעשות את זה ונתקלת בבעיות כלשהן?

לעבוד עם מספר קרנות השתלמות שונות יצא לי. למשוך את מה שמעל התקרה לא יצא.

 

[outsider]

לא מדוייק. אפשר להסתכל על אינפלציה כעל ירידה בשווי המטבע.

כל אחד יכול להסתכל איך שהוא רוצה, יש חופש ביטוי. אבל כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת אינפלציה היא משווה מחירים של סלי מוצרים והוצאות לא ערכים של מטבעות.

 

[Zorg]

דרך אגב בנוגע לקופות גמל. אם יש, חס וחלילהֿ, הורה עם נכות. אזי אפשר להגיש בקשה לפקיד השומה למשיכת הכספים.

״עמיתים שלקרוב משפחתם נקבעה נכות בשיעור של 75% ומעלה. לפרטים ראו פטור ממס במשיכת כספים מקופת גמל לבני משפחה של אנשים עם נכות.״

 

[גרהם]

כל אחד יכול להסתכל איך שהוא רוצה, יש חופש ביטוי. אבל כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת אינפלציה היא משווה מחירים של סלי מוצרים והוצאות לא ערכים של מטבעות.

זו רק צורת מדידה.
להגיד שסל מוצרים עולה יותר שקלים אקוויולנטי לאמירה שכל שקל קונה חלק קטן יותר מסל המוצרים.

 

[bigbang]

כל אחד יכול להסתכל איך שהוא רוצה, יש חופש ביטוי. אבל כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת אינפלציה היא משווה מחירים של סלי מוצרים והוצאות לא ערכים של מטבעות.

אם אנשים מוכנים לשלם יותר על אותו סל מוצרים, אי אפשר לומר שערך המטבע איתו הם משלמים פחת?

 

[roneng]

כל אחד יכול להסתכל איך שהוא רוצה, יש חופש ביטוי. אבל כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת אינפלציה היא משווה מחירים של סלי מוצרים והוצאות לא ערכים של מטבעות.

היא משווה מחירים במטבע מסויים. כלומר היא משווה את ערך המטבע לסל מוצרים.
אתה יכול להגיד שסל המוצרים התייקר ואתה יכול להגיד שערך המטבע ירד. זה אותו דבר.

 

[outsider]

זו רק צורת מדידה.
להגיד שסל מוצרים עולה יותר שקלים אקוויולנטי לאמירה שכל שקל קונה חלק קטן יותר מסל המוצרים.

אם אנשים מוכנים לשלם יותר על אותו סל מוצרים, אי אפשר לומר שערך המטבע איתו הם משלמים פחת?

היא משווה מחירים במטבע מסויים. כלומר היא משווה את ערך המטבע לסל מוצרים.
אתה יכול להגיד שסל המוצרים התייקר ואתה יכול להגיד שערך המטבע ירד. זה אותו דבר.

לאו דווקא, כי אולי אני יכול לקנות בחו"ל הרבה יותר, כי שער החליפין עובד לטובתי, את זה הם לא מודדים. לא הייתי קורא לזה ירידה בערך המטבע.

 

[גרהם]

לאו דווקא, כי אולי אני יכול לקנות בחו"ל הרבה יותר, כי שער החליפין עובד לטובתי, את זה הם לא מודדים. לא הייתי קורא לזה ירידה בערך המטבע.

גם השינוי בסל המצרכים נמדד רק בארץ.

 

[A42]

לאו דווקא, כי אולי אני יכול לקנות בחו"ל הרבה יותר, כי שער החליפין עובד לטובתי, את זה הם לא מודדים. לא הייתי קורא לזה ירידה בערך המטבע.

תחשוב על זה בצורה הזאת
מחר יש אנפלציה מטורפת בארה"ב בשיעור 50 אחוז
כלומר 1 דולר בארהב פתאום קונה רק חצי ממה שהוא קנה לפני

ברור שתיהיה לזה השפעה לשער המטבע
וכתוצאה מזה שער המטבע הרי ירד

כלומר אם דולר היה שווה 4 שקלים הוא יהיה שווה עכשיו בערך 2 שקלים

זה לא יחס ישר, ויש עוד הרבה גורמים
ולא כל עליית מדד בכמה אחוזים משפיעה באותה מידה על השערים

אבל זה בהחלט משפיע בצורה מהותית
ואם החשש של פות"ש שמטבע השקל יקרוס, זה נותן לו הגנה מספיק טובה
מהצד השני בתרחיש הסביר הוא לא ירוויח מזה ועלול להפסיד בכלל שגם בארה"ב יש אנפלציה ושם השוק יותר פתוח מישראל אז היא יותר חופשית לעלות לדעתי האישית

 

[roneng]

לאו דווקא, כי אולי אני יכול לקנות בחו"ל הרבה יותר, כי שער החליפין עובד לטובתי, את זה הם לא מודדים. לא הייתי קורא לזה ירידה בערך המטבע.

מה זה לאו דוקא?
אם א' עולה יחסית לב' אז בהגדרה ב' יורד יחסית לא'
זה מתמטיקה בסיסית. זה לא עניין של דיעה או של לפעמים. זה ככה תמיד, בהגדרה.

המצב בחו"ל לא רלונטי וגם השער לא. בסוף במדינה שיש אינפלציה (ובאותה מדינה בלבד) שווי המטבע הזה ירד יחסית לסל צריכה ממוצע. בהגדרה.

 

[Zorg]

תחשוב על זה בצורה הזאת
מחר יש אנפלציה מטורפת בארה"ב בשיעור 50 אחוז
כלומר 1 דולר בארהב פתאום קונה רק חצי ממה שהוא קנה לפני

ברור שתיהיה לזה השפעה לשער המטבע
וכתוצאה מזה שער המטבע הרי ירד

אינפלציה בגלל מחירי מוצרים עולים בארה״ב ==> מחירים עולים בארץ (אנחנו קונים שם דברים) ובעצם בכל העולם.
ולכן גם השקל שווה פחות.
לכן לא בטוח ששער המטבע בכלל ישתנה.

לחזות שערי מטבע עקב שינוי במשתנה אחד (אינפלציה בארה״ב) נראה לי בעייתי. יש עוד הרבה מאוד דברים משפיעים.

 

[A42]

אינפלציה בגלל מחירי מוצרים עולים בארה״ב ==> מחירים עולים בארץ (אנחנו קונים שם דברים) ובעצם בכל העולם.
ולכן גם השקל שווה פחות.
לכן לא בטוח ששער המטבע בכלל ישתנה.

לחזות שערי מטבע עקב שינוי במשתנה אחד (אינפלציה בארה״ב) נראה לי בעייתי. יש עוד הרבה מאוד דברים משפיעים.

נכון שיש הרבה גורמים
ובראשם ביקוש

אבל עשינו על זה פעם דיון ארוך בפורם

בגדול לא יכול להיות הפרשים מהותים באינפלציה מבלי שזה ישפיע על שער המטבע בצורה די דומה
אחרת אותו אחד בארהב שהסל שלו התייקר פי 2
אבל השער מול השקל נשאר זהה אז הוא פשוט יקנה את המוצרים שלו בישראל וישלח אותם לארהב
(או בדוגמא היותר מציאותית מקנדה/ מקסיקו בדיוק כמו שבישראל אנחנו קונים מסין...)

 

[outsider]

גם השינוי בסל המצרכים נמדד רק בארץ.

אני טענתי

אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה במדינה בה אתה צורך

טענו כנגדי ש:

לא מדוייק. אפשר להסתכל על אינפלציה כעל ירידה בשווי המטבע.

ועכשיו אתה אומר לי שהאינפלציה היא לוקאלית? You are preaching to the choir זו בדיוק הנקודה! אינפלציה היא בדיוק מה שמודדים, לא יותר ולא פחות, שינוי מחיר במטבע המקומי של סל נתון לאורך זמן במדינה ספציפית. שינוי בשווי המטבע? קשור לאינפלציה, יש קורלציה לאינפלציה, מעיד על אינפלציה, אבל הוא לא זהה, זה לא דבר לוקאלי והרבה יותר מורכב.
דוגמא נוספת, לזו שהבאתי לעיל: מחירי הנדל"ן עולים, ההשפעה על האינפלציה היא אפס כי זה לא חלק מהסל הנמדד, האם יש או אין כאן ירידה בשווי המטבע?

 

[outsider]

בגדול לא יכול להיות הפרשים מהותים באינפלציה מבלי שזה ישפיע על שער המטבע בצורה די דומה

מה זה "מהותי"? מה זה "ישפיע" יש קורלציהאבל זה בטוח לא זהה. והראיה? ישראל ב-20 השנים האחרונות. מחירים של מוצרים זה לא כמו מניות, זה לא שוק משוכלל, לאותו קרטון חלב יש מחיר שונה שתלוי איפה אתה קונה אותו, לפעמים אפילו איך אתה נראה.

 

[גרהם]

אני טענתי

טענו כנגדי ש:

ועכשיו אתה אומר לי שהאינפלציה היא לוקאלית? You are preaching to the choir זו בדיוק הנקודה! אינפלציה היא בדיוק מה שמודדים, לא יותר ולא פחות, שינוי מחיר במטבע המקומי של סל נתון לאורך זמן במדינה ספציפית. שינוי בשווי המטבע? קשור לאינפלציה, יש קורלציה לאינפלציה, מעיד על אינפלציה, אבל הוא לא זהה, זה לא דבר לוקאלי והרבה יותר מורכב.
דוגמא נוספת, לזו שהבאתי לעיל: מחירי הנדל"ן עולים, ההשפעה על האינפלציה היא אפס כי זה לא חלק מהסל הנמדד, האם יש או אין כאן ירידה בשווי המטבע?

נכון שהבדיקה בפועל היא של סל ספציפי, כי אין אפשרות למדוד שינוי בכל המחירים במשק.
אבל, המטרה היא לעשות קירוב של יוקר המחיה ולכן משתמשים בנתון של המדד בקשר לשינוי ביוקר המחיה ובכוחו של המטבע המקומי (למשל, בהצמדה בהלוואות שקליות).
וברור שמדברים על סל מוצרים בישראל כי אנחנו חיים בישראל. אם יוקר המחיה של הישראלי הממוצע היה כולל קניית מלפפונים ביוון, היינו משנים את ההגדרות.
אגב, המדד מודד צריכה ולא השקעה ולכן מחירי הנדלן כן רלוונטיים, אלא שמודדים מחירי שכירות ולא קנייה.