אם מרויחים 360,000 ש"ח ברוטו בשנה (30K בחודש), אז החסכון לפנסיה/גמל + קה"ש הוא כעשרים אחוז מזה, כלומר 72,000 ש"ח בשנה.
אם מדובר בגבר עם 2.25 נק' זיכוי במס, הנטו שלו הוא 17,000 ש"ח. בהנחה שהוא גר עם בת זוג, וחולק עמה הוצאות, הוא יכול לחסוך 10,000 ש"ח בחודש, ועוד לחיות די טוב. זה מגיע ל- 120,000 ש"ח בשנה. בסך הכל, מדובר על כמעט 200,000 ש"ח בשנה.
אנחנו משפחה עם שלושה ילדים בסביבות סוף תיכון, חלקם בוגרים שגרים בבית. אנחנו גם מוציאים כ- 14-15K ש"ח בחודש על המחיה, ללא חופשות בחו"ל אבל כולל את כל ההוצאות בישראל, כולל בגדים לכולנו, הוצאות חינוך שונות, אחזקת רכב אחד, אחזקת חיות מחמד, מסעדות מדי פעם... כמובן שגני ילדים ומסגרות אחרות היו עושים את הכל הרבה יותר יקר, אבל מצד שני כמויות האוכל והבגדים שצריך לקנות למתבגרים צומחים זה לא מעט. לזוג היינו מוציאים הרבה פחות, כיוון שאנחנו לא גרים בתל אביב. כלומר, באופן תיאורטי, לו היינו הייטקיסטים (ואנחנו לא), היינו יכולים לחסוך 400 אלף ש"ח בשנה, לזוג.
בהנחת ריבית של 7% היינו יכולים לחסוך 10 מיליון ש"ח תוך 15 שנים. (בנוסף, חלק מהסכום הינו פטור ממס...)
פרט מעניין: אחרי 10 שנים נגיע ל- 5.7 מליון, בערך, לזוג. כלומר, עוד 50% מהזמן יתן לנו עוד 100% מהסכום.
המסקנה, אחרי בערך 15 שנים של עבודה, מי שמרויח היטב וגם לא מבזבז בטירוף, יכול כנראה לפרוש. לא בהכרח לפרוש סולידית, לפרוש "סתם". קרובת משפחה שלנו פרשה לאחרונה בגיל 67, והתברר שהיא עבדה במשרה ממשלתית ויש לה פנסיה תקציבית לא רעה בכלל (לא מפתיע), אבל מעבר לזה, יש לה בבנק בערך 4 מיליון ש"ח שהיא לא ידעה שהיא חסכה. כל מיני הוראות קבע קטנות ועוד כמה דברים שרצו, במשך ארבעים וחמש שנים. תארו לכם כמה כסף היה שם אם היתה בכלל מודעת לזה ומכוונת לזה, במקום לבזבז על בגדים, דליקטסים, מכוניות. למען האמת, יש לה היום יותר מדי כסף - הכסף יספיק לה למחיה עד יום מותה, גם בגיל 100, בלי שתעשה איתו כלום. הפנסיה מספיקה לה למחיה והכסף הזה פשוט נמצא שם. אם היתה רוצה, היתה יכולה לפרוש שנים רבות קודם לכן.