הגעתי לעצמאות כלכלית. מה עושים עכשיו?

[איליה]

מניח שאתה מודע ל-BOT בנס ציונה.

כן, מכיר, לא הייתי שם אך אני זוכר את הפוסטים שלו מפורום פולגז. גם חושב על כיוון הזה. נחייה נראה

 

[גרהם]

בעיני הוא לא הפרישה המוקדמת בפועל, אלא הידיעה שאפשר לפרוש אם רוצים.

בדיוק כך. רוב האנשים מפיקים ממקום העבודה הרבה יותר מאשר כסף כדי לחיות.
לדעתי, לרוב האנשים יהיה גם קשה למלא את הזמן שלהם בפעילויות מועילות ומהנות בהיעדר עבודה כלשהי. אני מודע לכך שהטענה השניה שלי היא די ספקולטיבית ולא מתיישבת עם האג'נדה של המארחת המופלאה שלנו, אבל אפילו אם אני טועה, הדבר בוודאי תלוי גיל. יש הבדל גדול בין להמציא את עצמך מחדש בגיל 30, גיל 50, או גיל 65.

 

[אורי ג.]

האם יש כאלו ביננו שיכולים לשתף אותנו בניסיון שלהם?

1. נחים הרבה.
2. שורפים זמן בפורומים.
3. מנסה להפוך את חיי וחיי משפחתי לנוחים הרבה יותר ע"י השקעות מושכלות.

 

[מתכנת]

2. שורפים זמן בפורומים.

??
הייתי מתקן: עוזרים לאחרים.

 

[אורי ג.]

הייתי מתקן: עוזרים לאחרים.

לא סותר אחד את השני...

 

[האופטימית]

האמת שיצא לי לחוות מיני פרישה, של 3 חודשים כשהייתי בין עבודות וחתמתי אבטלה. הכנסה פסיבית מספקת בהחלט וחופש מוחלט לעשות ככה העולה על רצוני.
מצאתי את עצמי בזמן הזה עושה המון, ממש לא בפרישה מוחלטת:
-כתבתי שני ספרים שנמצאים בשלב עריכה היום.
-התחלתי לבנות סדנאות בראש ולהכין מערכי שיעור לקורסים שחשבתי שארצה להעביר
-טיילתי המון, בארץ כי לא היה לי עם מי לטייל ואני לא אוהבת להסתובב בחו"ל לבד
-ניסיתי לא מעט דברים חדשים וקפצתי על הזדמנויות שבעבר הייתי מעבירה בלי לחשוב פעמיים כי לא היה לי זמן. למשל כמו להיות דוגמנית ליום אחד ולתת למאפרת להתפרע עם הפנים שלי (יצאו תמונות ממש משעשעות), להגיע לסדנאות וימי העשרה בתחומים חדשים
-התחלתי לעשות ספורט בקביעות
- עשיתי קורס בשוק ההון שפתח לי כמובן פתח לעולם חדש ואינסוף אפשרויות
- הקמתי אתר אישי ופרסמתי בו דברים ששנים כתבתי למגירה ולא פרסמתי
- עשיתי הליכות וטיולים בשכונה וגיליתי אזורים מדהימים ליד הבית שלי ששנים לא ידעתי שקיימים בכלל!
- קראתי מלא, המון בתחומים רבים ומגוונים

כן, ראיתי הרבה טלוויזיה (הסדרה עקרות בית נואשות באופן משעשע ליוותה אותי לאורך התקופה), ישנתי הרבה וגם העברתי לא מעט שעות בקאנדי קראש (ארור פשוט ארור המשחק הזה)אבל האמת שראיתי שאני מנצלת את הזמן הפנוי מעולה. מוצאת כל כמה זמן משהו חדש שמעניין אותי, פרויקט שאני אוהבת ורצה איתו בלי מעצורים של מחסור בזמן. מאז חזרתי לעבוד, המשכורת עלתה, אחוז החיסכון עלה והחסכונות שלנו צמחו בקצב שלא דמיינתי לעצמי. הטעימה הזאת מחופש אכן עזרה לי מאוד. ראיתי שאני מאוד אקטיבית ומלאת סיפוק בזמני הפנוי והמוטיבציה שלי לחסוך יותר לחופש כלכלי רק התעצמה וגדלה. מומלץ אם יש אפשרות לעשות את הבדיקה הזאת, זה פשוט מעצים ברמות.

 

[liranviper]

הפתרון שמצאתי הוא בעצם התחלה של קריירה שניה

אפשר להתעניין במה מדובר?

 

[amos1]

יש לי עוד דרך עד לעצמאות כלכלית.
בכל מקרה, אני לא רואה את עצמי מפסיק לעבוד, אני לא מעוניין בכך.
כמו רובנו, זה יותר ככרית ביטחון נעימה מצד אחד, ומצד שני יאפשר לי לעבור לעבודה פחות טובענית..

 

[סולידי]

אני עצמאי כלכלית כבר מספר שנים.
למרות זאת אני ממשיך לעבוד כי העיסוק שלי מאוד מעניין אותי, מספק לי אתגרים אינטלקטואלים ברמה יומיומית ויש לי צוות נהדר שאני נהנה מהאינטראקציה איתו.
מעבר לכך יש לי זמן למספר סוגים של ספורט, לתחביבים עם בת זוגי ועם הילדים שלי, ולתואר ראשון בתחום שתמיד רציתי ללמוד אבל נסיבות החיים לפני 30 שנה ניתבו אותי לתחום אחר. כמובן שכל זה לא תלוי בהיותי עצמאי כלכלית, כך שגם אילו הייתי תלוי בהכנסה מעבודה, הייתי עושה את כל הדברים האלה.
אז הנה משהו שאני מתחיל בימים אלה: אני אוריד את היקף העבודה שלי כשכיר ואתחיל פיתוח של מוצר חדש שבכוונתי להפוך לעסק בטווח של שנה. זה משהו שהיה לי קשה לעשות אילו לא הייתי עצמאי כלכלית.

 

[רוני]

אפשר להתעניין במה מדובר?

בהחלט, החל משנת 99 תוך כדי עבודה התחלתי להשקיע ולהתמקצע בהשקעות נדל"ן גלובליות, בשנת 2014 הגעתי לעצמאות כלכלית ופרשתי מהעסק שהייתי שותף בו.

 

[MMM]

מעניין שרוב המגיבים כאן לא פרשו או אינם מתכננים פרישה מוקדמת כאשר הגיעו או יגיעו לעצמאות כלכלית.
זה לדעתי מעמיד סימן שאלה גדול האם שווה להצטמצם באופן אגרסיבי לאורך תקופה ארוכה רק כדי להגיע לעצמאות כלכלית ולגלות שכלום לא השתנה והחיים ממשיכים כרגיל.
אם זה המצב אז אולי שווה להרפות קצת מהגז ולחיות חיים קצת יותר מאוזנים ומהנים כאשר המחיר הוא התארכות הזמן להגעה לעצמאות כלכלית.
המוטיבציה לעצמאות כלכלית כנראה יותר קשורה לשאיפה לביטחון כלכלי בתקופה שבה אין ביטחון תעסוקתי. בזה אפשר לטפל באמצעות אחזקת קרן חירום יותר גדולה שתאפשר גמישות אם יש צורך להחליף עבודה.
אני לא חלילה מציע לוותר על השאיפה לעצמאות כלכלית אלא רק לשנות מעט את המינון כדי שהדרך תיהיה קצת יותר מהנה...

 

[daat99]

אם זה המצב אז אולי שווה להרפות קצת מהגז ולחיות חיים קצת יותר מאוזנים ומהנים כאשר המחיר הוא התארכות הזמן להגעה לעצמאות כלכלית.

לעניות דעתי הטעות שלך היא בהנחת היסוד שכולנו מצטמצמים ולא נהנים רק בשביל להגיע לעצמאות כלכלית יותר מהר.
אני יכול להעיד על עצמי שאני ממש (אבל ממש) לא מצטמצם בהוצאות על דברים שאני רוצה - הנקודה היא שאני פשוט לא רוצה הרבה מלכתחילה.
אני קרוב מאוד לעצמאות כלכלית בלי שחסכתי מעצמי אפילו דבר אחד שרציתי במהלך חיי הבוגרים ואני עדיין לא מתכנן להפסיק לעבוד כרעם ביום בהיר ביום שהחסכונות שלי יעברו את ההוצאות שלי.

הכל מתחיל בגישה של נקודת המוצא שלך.
אם אתה מתייחס לדרך כאל סבל שצריך לעבור בשביל להגיע אל היעד אז בהחלט ישנה סיבה מוצדקת להוריד את הרגל מהגז ולהגיע ליעד יותר מאוחר.
מבחינתי הדרך מהנה באותה המידה כמו היעד כך שאין הבדל מהותי באושר שלי.

ג.נ.
ההוצאות השוטפות שלי שכוללות את כל מה שאני רוצה מסתכמות בסכום שהוא מתחת לשכר המינימום במשק.
אני לא רואה שום סיבה לרכוש דברים שאני לא רוצה רק בשביל להגדיל את ההוצאות שלי...

 

[מרק עוגיות]

רק לשנות מעט את המינון כדי שהדרך תיהיה קצת יותר מהנה

כנראה שמי שבשבילו לעבוד זה לא כמו ללעוס זכוכית מוכן להאריך את הדרך כדי שתהיה קצת יותר מהנה. לעומת זאת מי שבשבילו זה כן כמו ללעוס זכוכית מוכן ללעוס עוד קצת זכוכית רק כדי לקצר את ימי לעיסת הזכוכית שלו.

 

[Lali]

@MMM אני חושבת שחלק גדול מאתנו לא נמצאים כאן בגלל ענין הרצון בעצמאות כלכלית. יש הרבה אנשים שמדברים על העצמאות הכלכלית כסוג של בטחון וחוסר שבירות, וגם אני ביניהם. באופן עקרוני, אני כאן בגלל סיבות אחרות לגמרי (כי אין לי שום רצון להפסיק לעבוד, יש לי את עבודת חלומותי, ובכך אני שונה לחלוטין מדורין). המטרה שלי היא למקסם את הכסף שלי, כך שהוא יספיק לכל הדברים שאני רוצה, כדי לחיות ברווחה. אני רוצה לדאוג לעצמי לחיים שמכילים את התחביבים שלי, מאפשרים לי חופשות עם הילדים ותמיכה כלכלית בהם בגילאים הרלבנטיים. אני רוצה להיות בטוחה שאני מוגנת מפני אסונות כלכליים כאלה ואחרים וכמובן רוצה לדאוג לפנסיה שלי כדי שלא אצטרך להסתמך על המדינה. אני גם חושבת שיש חשיבות לצבירה של הון משפחתי על ידי תכנון ארוך טווח.
אני בעיקר חושבת שלחיים מודעים מבחינה צרכנית יש אלמנט מוסרי וערכי מסוים, ואת זה אני מנסה להנחיל גם לילדים שלי. אני מסתמכת על עצמי, ולא על המדינה. אני אקטיבית במיצוי היכולת שלי להתפרנס, ואקטיבית במיצוי היכולת שלי לנצל את הכסף שהרווחתי. אני לא פתיה במובן שאינני נכנעת לגן העדן של השופינג המטורף. אני יודעת לקנות ולהתפנק, לא כדי לפצות את עצמי אלא בגלל שיש לדברים מסוימים ערך מבחינתי, ואני חושבת שלא כל הוצאה היא בזבוז. כבר הייתי במצב כלכלי קשה למספר שנים, ואני יודעת גם לחיות מחלק קטן מההוצאות שלי היום, אבל איך אומר המשפט: הייתי גם עניה וגם עשירה, עשירה יותר טוב?

 

[MMM]

התפרסם השבוע סקר שבדק מה קורה היום לבני 65 שהוא גיל הפרישה בארה"ב.
לפי הסקר קרוב למחצית האנשים (!) אינם מתכוונים לפרוש.

כשני שליש מאלו שמתכננים להמשיך לעבוד אומרים כי הם חייבים לעבוד כי הם זקוקים לכסף כדי לקיים את רמת החיים שלהם.

כשליש מאלו שמתכננים להמשיך לעבוד אומרים כי עבודתם נותנת להם סיפוק רב והם לא חושבים שפרישה תשפר את מצבם אלא דווקא תגרום להם פחות אושר מאשר העבודה. כמחצית מהם מצהירים היום שאינם רואים את עצמם פורשים עד המוות...

הסקר הזה מתחבר היטב לממצאים הסטטיסטיים בשוק העבודה האמריקני, לפיהם האחוז היחסי של העובדים לאחר גיל הפרישה הוא גבוה ברמה היסטורית מזה עשרות שנים (50 שנים ליתר דיוק).

לכל מי שהיה מודאג שכולם ישתכנעו מהסולידית ויפרשו צעירים ואז לא ישאר מי שיעבוד - כנראה שאפשר להירגע

 

[c881]

אני חושב שיש מי שלא רואה בצורת החיים שלו "סבל" או "התכלבות".
שקרן! אתה לא מחליף כלי רכב כל 3 שנים - אתה סתם סובל ומשלה את עצמך.
לקרוע את התחת מעלות החמה עד צאת הנשמה כדי שלילד יהיה כל מה שיש לאחרים - זה החיים הטובים.
בכלל כל מי שיש לו ילדים - לא הבין את המשמעות.

@MMM הבנתי את הלך המחשבה שלך?

 

[MMM]

אני לא כזה מתוחכם, סך הכל חושב שמול מי שמתאים להם פרישה מוקדמת יש כאלו שמתאים להם לעבוד כי זה עונה להם על צרכים אחרים מעבר לכסף כמו סיפוק אישי, הרעב לסטטוס והגשמה עצמית.

הנושא הזה קרוב לליבי כי בתור מישהו שפרש מוקדם היה לי קשה בהתחלה להבין למה רבים מחברי הטובים שגם הם עצמאים כלכלית לא עושים כמוני.

לקח לי זמן לגלות כי רבים וטובים מעדיפים עבודה על פני פרישה. גיליתי שהכסף משמש הרבה פעמים תירוץ למה להמשיך לעבוד, אבל כשחופרים קצת רואים כי אנשים מוצאים בעבודה את מה שאני מוצא בתחביבים שלי.

יש אנשים לא מעטים שהעבודה היא ערך כה חשוב עבורם עד לרמה שאפילו מוכנים לשלם כדי שיתנו להם להמשיך לעבוד. אני חושב שהם ברי מזל כי הצליחו למצוא תעסוקה התורמת להם לא פחות משהם תורמים לה.

לכן אני חושב שאולי שווה להשקיע מחשבה, מאמץ ,לימוד וזמן כדי למצוא כזו עבודה כזו שהיא גם מפרנסת וגם מהנה כמו תחביב לאורך זמן.

 

[c881]

יש מי שקבוע עמוק בקו המחשבה "העבודה שלי מגדירה אותי", קשה להוציא אדם כזה ממקום העבודה ובמקרה של פיטורין הוא די גמור, אלא אם הוא בטוח שתוך x זמן אני מוצא תפקיד זהה/דומה/טוב יותר.

דווקא מוצא חן בעיני להיות שונה מהיתר בחלק מהתחומים.

 

[Lali]

יש אנשים לא מעטים שהעבודה היא ערך כה חשוב עבורם עד לרמה שאפילו מוכנים לשלם כדי שיתנו להם להמשיך לעבוד. אני חושב שהם ברי מזל כי הצליחו למצוא תעסוקה התורמת להם לא פחות משהם תורמים לה. לכן אני חושב שאולי שווה להשקיע מחשבה, מאמץ ,לימוד וזמן כדי למצוא כזו עבודה כזו שהיא גם מפרנסת וגם מהנה כמו תחביב לאורך זמן.

אדם אהוב עלי הוא פרופ' באוניברסיטה שיצא לגמלאות אבל לא פרש. הוא מקבל את הפנסיה שלו בין אם יגיע ובין אם לאו, אבל הוא נהנה להמשיך ולחקור את מה שענין אותו כל החיים. אני נהנית לקנא בו. החיים שלו מלאים, דרך אגב. יש לו משפחה, יש לו חברים, אבל זה התחביב שלו. הוא מגיע לעתים קרובות בימי שישי. מה שכן, מאז שיצא לפנסיה היתה לו התדרדרות בריאותית קטנה והוא החליט להגיע יותר מאוחר במשך היום, בערך בעשר או אחת עשרה, אחרי הליכת בוקר, ולצאת מוקדם יותר מהמשרד. למה לא? אין יותר עצמאי כלכלית ממי שלא מרויח כלכלית מלהגיע לעבודה, לא?

 

[MMM]

השבוע הלך לעולמו מורלי, המיתולוגי של תוכנית 60 דקות של רשת CBS.
הוא התחיל את עבודתו שם לפני 50 שנים, בסיקור מלחמת וייטנאם ופרש ימים ספורים לפני מותו, בגיל 84.
הוא היה נשוי ואב לבת אחת וחי במנהטן.

אין ספק שהבחירה שלו בעבודה ללא פרישה היא די יוצאת דופן. ברור שלא מדובר כאן בעבודה לצרכי פרנסה. ההסבר שלי לתופעה הוא שיש אנשים שעבודתם היא אהבתם הגדולה, ההובי האולטימטיבי שלהם והעיסוק בו הם שואפים להתמיד ככל שיוכלו.

אני תוהה אם מורלי תכנן ובחר בתפקיד חייו או שזה פשוט קרא לו, אבל הסיפור שלו יכול לשמש השראה למי שמחפש עיסוק שהוא לא רק פרנסה אלא כמו שאומרים האמריקאים jobby כלומר job+ hobby.