הבדלים בין קרן פנסיה כללית למקיפה מחקות SP500 במיטב דש

[theone2342]

אני שוקל להעביר את הפנסיה שלי מאלטשולר מסלול מנייתי (1.49% צבירה 0.1 הפקדה) למיטב דש מחקה SP500,
באתר של מיטב ראיתי שני קרנות מחקות סנופי
1.
אילון מיטב פנסיה מקיפה מחקה מדד S&P500
13260
נכסי המסלול יעקבו אחר מדד S&P500. החשיפה תהיה בשיעור של 100% מנכסי המסלול. נכסי המסלול העוקבים אחר המדד כמפורט לעיל יהיו כל נכסי המסלול למעט שיעור מהנכסים אשר יושקעו במזומנים לצורך טיפול בהפקדות, משיכות והעברות כספים. נכסי המסלול החשופים לנכסים כמפורט לעיל יהיו כל נכסי המסלול למעט עד 30% מהנכסים המושקעים באיגרות חוב מסוג "ערד".
2.
אילון מיטב פנסיה כללית מחקה מדד S&P500
13285
נכסי המסלול יעקבו אחר מדד S&P500. החשיפה תהיה בשיעור של 100% מנכסי המסלול. נכסי המסלול העוקבים אחר המדד כמפורט לעיל יהיו כל נכסי המסלול למעט שיעור מהנכסים אשר יושקעו במזומנים לצורך טיפול בהפקדות, משיכות והעברות כספים.

אשמח לדעת:
1. מה בגדול ההבדלים בינהם? איזה נחשבת לעדיפה?
2. האם יש לי אפשרות בחירה בין ה2 בזמן ההצטרפות?
3. האם הכללית היא 'באמת' 100% סנופי? בלי רכיב אג"חי מיועדות?
4. איך במקיפה יש רכיב אגח 30 אחוז אם 100% מושקע במדד? האם יש פה מינוף כלשהו שאין בכללית?

תודה!

 

[חיים 111]

1. בגדול - השניה (כללית) מיועדת לבעלי משכורות גבוהות, שחורגות מהסכום שמותר להפקיד לסוג הראשון. הראשונה נחשבת לעדיפה בגלל הבטחת תשואה (כיום - כבר מדברים על לבטל את זה) עבור כ-27% מהמסלול באג"ח מיועדות, אבל יש שטוענים שזה גם חיסרון שלה, ומעדיפים את תוחלת התשואה של סנופי הגבוהה יותר למרות שהיא פחות מובטחת.
2. כן.
3. בדיוק.
4. בכל קרנות הפנסיה המקיפות במדינת ישראל יש 30% אג"ח מיועדות, ועוד 70% שמושקע לפי בחירת הגוף המנהל, בהתאם לכללי המסלול הספציפי. מתוך ה-70% האלו, באים מיטב ואומרים - נשקיע 100% בסנופי, כלומר את כל ה-70%.

 

[theone2342]

תודה על העזרה ,שני שאלות:
1. הקרן המקיפה של מיטב שרק 70 מושקע במדד זהה בעקרון לשאר הקרנות המקיפות של שאר החברות כדוגמת זאתי של הפניקס?
2. אכן הבנתי שבכוונת הממשלה לבטל את האג"ח המיועדות ובמקום זה לתת 'רשת ביטחון' למקרה ותשואת התיק תהיה קטנה מ5%.
אם המקרה והתכנית תצא לפועל, מה בעצם ישאר ההבדל בין קרן מקיפה לכללית?

 

[Minimi]

נראה שיש הבדל משמעותי בדמי הניהול. האם דמי הניהול בשנייה מובטחים לתקופה מסויימת?

 

[roneng]

1. הקרן המקיפה של מיטב שרק 70 מושקע במדד זהה בעקרון לשאר הקרנות המקיפות של שאר החברות כדוגמת זאתי של הפניקס?

ההבדל בין קרנות מקיפות לקרנות משלימות (כלליות) הוא בגדול זהה בכל החברות.
יש הבדלים קטנים במימוש בין החברות השונות, אבל בגדול מסלול סנופי בחברה X יהיה מאוד דומה למסלול סנופי בחברה Y.

אם המקרה והתכנית תצא לפועל, מה בעצם ישאר ההבדל בין קרן מקיפה לכללית?

עדיין יהיו 30% מהקרן שיקבלו תשואה של 5% בלבד. פשוט במקום שזה יהיה דרך אג"ח ערד זה יהיה עם מנגנון אחר.

 

[גרהם]

עדיין יהיו 30% מהקרן שיקבלו תשואה של 5% בלבד. פשוט במקום שזה יהיה דרך אג"ח ערד זה יהיה עם מנגנון אחר.

לא בטוח. התוכנית אמנם טרם עברה, אבל ממה שפורסם עד עכשיו, מדובר בהבטחת תשואת מינימום של הצמדה + 5%.

 

[roneng]

לא בטוח. התוכנית אמנם טרם עברה, אבל ממה שפורסם עד עכשיו, מדובר בהבטחת תשואת מינימום של הצמדה + 5%.

ממה שהבנתי מהפרסומים עד כה:
ה30% הללו מושקעים במסלול כללי ולא במסלול הרגיל.
אם יש תשואה מעבר ל5% היא נכנסת לאיזה "סל" שממנו אח"כ ישלמו בתקופות שהתשואה יורדת מ5%.

 

[גרהם]

ממה שהבנתי מהפרסומים עד כה:
ה30% הללו מושקעים במסלול כללי ולא במסלול הרגיל.
אם יש תשואה מעבר ל5% היא נכנסת לאיזה "סל" שממנו אח"כ ישלמו בתקופות שהתשואה יורדת מ5%.

אכן, ולכן נראה לי שהתשואה היא לפחות 5% צמוד, כי אם לא היה שימוש בכסף שב"סל" בתקופת החסכון הוא יגדיל את התשואה הכוללת. צריך לחכות לפרטים כדי להיות בטוח.

 

[מתכנת]

בשרשור אחר העירו לי לגבי האיזון האקטוארי של הקרן הכללית כשאלתי את השאלות של פות״ש.
מהבדיקה שעשיתי נראה שהקרנות הכלליות (משלימות) הניבו תשואה אקטוארית טובה משמעותית כמעט בכל טווח זמן, זה נראה די מובהק בכל החברות ואין לי הסבר מניח את הדעת לתופעה.

 

[Vorlorg]

אין לי הסבר מניח את הדעת לתופעה

ייתכן שהדבר נובע, לפחות בחלקו, מהעובדה שבקרן הכללית חברים ככלל אנשים שמשתכרים מעל תקרת ההפקדה לקרן המקיפה.
אלה אנשים שרמת החיים שלהם גבוהה יותר, שיכולים להרשות לעצמם לרכוש יותר אוכל בריא ופחות מעובד, שיש להם יותר זמן פנוי לפעילות ספורטיבית, שיכולים להרשות לעצמם ביטוחים רפואיים פרטיים, ושבאופן כללי רווחתם גבוהה מזו של בעלי הכנסה נמוכה, והרי גם ללחץ נפשי יש השפעה על אורח החיים ותוחלת החיים.
רוצה לומר - תוחלת החיים של עשירים גבוהה מזו של עניים, וכיוון שיש יותר עשירים מעניים בקרנות הכלליות, המאזן האקטוארי מושפע בהתאם.

 

[מתכנת]

@Vorlorg בהמשך למה שכתבת (שמתייחס בעיקר לתביעות של קצבת שארים) סביר שלאוכולוסיה המפקידה לפנסיה כללית יש גם ביטוח אכ״ע פרטי ממקום העבודה כך שפחות תובעים את קרן הפנסיה.

 

[גרהם]

@Vorlorg בהמשך למה שכתבת (שמתייחס בעיקר לתביעות של קצבת שארים) סביר שלאוכולוסיה המפקידה לפנסיה כללית יש גם ביטוח אכ״ע פרטי ממקום העבודה כך שפחות תובעים את קרן הפנסיה.

הגיוני, אבל מצד שני הם יודעים יותר טוב למצות זכויות.

 

[מתכנת]

הגיוני, אבל מצד שני הם יודעים יותר טוב למצות זכויות.

לפי החוק באכ״ע אי אפשר לתבוע כפל ביטוח ולא משנה אם זה שתי פוליסות ביטוח או ביטוח+פנסיה,
לכן טבעי שבעל פוליסה פרטית יפנה קודם לתבוע ביטוח כי הכיסוי מקיף יותר מאשר בפנסיה (יש אפשרות ל״אי המתנה״ הגדרת אבדן כושר באופן מיטיב יותר).
מה שכן הנחתי שיש להם כפל ביטוחי (בפנסיה ופרטי) אבל זה לא כזה חריג לבעלי אכ״ע פרטי מהעבודה.

 

[גרהם]

לפי החוק באכ״ע אי אפשר לתבוע כפל ביטוח ולא משנה אם זה שתי פוליסות ביטוח או ביטוח+פנסיה,
לכן טבעי שבעל פוליסה פרטית יפנה קודם לתבוע ביטוח כי הכיסוי מקיף יותר מאשר בפנסיה (יש אפשרות ל״אי המתנה״ הגדרת אבדן כושר באופן מיטיב יותר).
מה שכן הנחתי שיש להם כפל ביטוחי (בפנסיה ופרטי) אבל זה לא כזה חריג לבעלי אכ״ע פרטי מהעבודה.

ברור שאני אפשר לתבוע כפל ביטוח.
ועדיין, מי שחזק יותר ידע לממש זכויות טוב יותר מהפוליסה היחידה שעל פיה הוא תובע.

 

[מתכנת]

אבל מצד שני הם יודעים יותר טוב למצות זכויות.

מי שחזק יותר ידע לממש זכויות טוב יותר מהפוליסה היחידה שעל פיה הוא תובע.

נשמע שאתה מסייג את התאוריה אלב לא כל כך הבנתי את הטענה,
הנחתי 2 הנחות: א. מבין עמיתי הקרן הכללית יש הרבה בעלי כפל ביטוחי, ב. ברוב המקרים כדאי יותר לתבוע ביטוח פרטי מאשר פנסיה
אם נכונות ההנחות הללו אז העובדה שהתובעים ״ימצו זכויותיהם״ לא מפריכה את התיאוריה לגבי המאזן האקטוארי
אלא אם התכוונת שאנשים אלו מראש ידאגו לצמצם את הכפל הביטוחי אבל עדיין אי אפשר לבטל אותו לגמרי.

 

[גרהם]

נשמע שאתה מסייג את התאוריה אלב לא כל כך הבנתי את הטענה,
הנחתי 2 הנחות: א. מבין עמיתי הקרן הכללית יש הרבה בעלי כפל ביטוחי, ב. ברוב המקרים כדאי יותר לתבוע ביטוח פרטי מאשר פנסיה
אם נכונות ההנחות הללו אז העובדה שהתובעים ״ימצו זכויותיהם״ לא מפריכה את התיאוריה לגבי המאזן האקטוארי
אלא אם התכוונת שאנשים אלו מראש ידאגו לצמצם את הכפל הביטוחי אבל עדיין אי אפשר לבטל אותו לגמרי.

כתבתי שיקול שמחליש את הטענה לפיה במשלימה גרעון אקטוארי נמוך יותר כי העמיתים בה מרוויחים יותר, בלי קשר לכפל הביטוח.
אני מניח שדמי הביטוח מחושבים לפי לוחות סטטיסטיים אשר מתחשבים בגודל הסיכון, אבל בפועל מאחר שמי שעשיר יותר יידע יותר טוב למצות את זכויותיו, דווקא במשלימה אמורים להיות משולמים סכומים גבוהים יותר יחסית לסיכון הביטוחי.

 

[Vorlorg]

שמתייחס בעיקר לתביעות של קצבת שארים

אכן התייחסתי בעיקר לתוחלת חיים, אבל במחשבה שנייה ייתכן שבעלי שכר גבוה גם מגיעים פחות למצבים של נכות.
למשל - סביר להניח שפלוני שעובד למחייתו כנהג (ומבלה שעות רבות על הכביש, מה שמגביר את הסיכון כי יהיה מעורב בתאונת דרכים), מרוויח פחות מאלמוני שעובד בעבודה משרדית ושעות הנהיגה שלו מסתכמות בנסיעה היומית מהבית למשרד.
כך גם עבודות כפיים למיניהן, שהסיכוי לספוג במהלכן פגיעה פיזית גבוה מאשר בעבודות צווארון לבן, בהן השכר גבוה יותר.

 

[Michel]

משתכרי שכר נמוך עובדים יותר בעבודות פיזיות בהן הסיכון להיות מושבת גבוה הרבה יותר. עובד הייטק ששבר יד או רגל ממשיך לעבוד כרגיל. תוסיפו לזה את המוטיבציה של משתכרי שכר נמוך להפסיק את העבודה (הקשה יותר בדרך כלל) ולקבל אכא על חשבון הביטוח, גם במקרה של פציעות שאינן חמורות.