• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

הבדלים בין-דוריים

ווטרן-טירון

משתמש רגיל
הצטרף ב
16/11/21
הודעות
770
דירוג
408
ערב נעים,

נתקלתי בפוסט אחר בעדויות על הבדל מסוים ביננו לבין הצעירים, ובשנים האחרונות יצא לי לתהות לגבי ההבדל הזה גם כן:

אבל לדור הצעיר יש פחות סיבולת לקרוא והם מעדיפים משהו יותר אקטיבי.
באמת? איך הם מוציאים בגרות? איך הם לומדים לתואר?
זה לא קשור לסיבולת, זה רצון לקצר דרכים כדי להיות עשיר במהרה. בדרך כלל נגמר בהפסד ובריחה מכל השקעה שהיא פרט לנדל"ן עם הרבה מינוף. בקיצור, ישראלי ממוצע
:)
אחרי שלוש שנים במערכת החינוך אני יכול להעיד על זה. התגובה האוטומטית של תלמידי התיכון שלימדתי בכל פעם שנתתי המלצות על ספרים היא "אנחנו לא קוראים".

הם עוברים בגרות כי רמת הבגרויות יורדת משנה לשנה ואנחנו מאכילים אותם את החומר בכפית.
ההכללה הזאת לא במקום. לכל אחד אישיות משלו והעדפות משלו. ייתכן שלאחיין שלך במקרה כן מתאים לקרוא.

שמתי לב שהצעירים סביבי שמכירים את הבלוג נמנעו באופן פעיל מהתענוג לקרוא אותו. יחד עם זאת, כאשר היה מדובר בנושא שעניין אותם עוד קודם כגון כושר ותזונה, הם דווקא נהגו לקרוא מקורות מידע, באופן מהיר הרבה יותר ממני (גם כן הבדל ביני לבין הצעירים סביבי), אך רק מקורות ממוקדים שהפנו אותם ישירות לשורה התחתונה (לעתים בהתעלם מהמינוסים או הסכנות התמונות באותו התוכן).

באופן סובייקטיבי, מצד אחד אני אני מרגיש מעט "בר מזל" שאני שייך לדור שבייחס לזה הצעיר הינו בעל סיבולת קריאה גבוהה. יחד עם זאת, לאורך השנים התרשמתי שקריאה היא בסך-הכל מכשיר הקלטה של רעיונות, המפצה על חוסר היכולת לחשיבה עצמאית באותו נושא. בחיי האישיים, אם אני נדרש לקבלת החלטות בזמן אמת או למציאת פתרונות יצירתיים, המוח אינו פנוי לזה, בין השאר עקב כל המידע שהוא אגר (הקליט) עוד קודם מקריאת הנושא בו עלי לקבל החלטות.

מסיבה זו, אני תוהה זה טוב לחתור לקריאה ממושכת ולחוויה שבקריאה (ואף לסיכומים ולסידור המידע בהתאם לצורכיהם), או שדווקא העולם צועד באופן אינטואיטיבי "למקום הנכון" ושיש יתרונות שעדיין סמויים מהעין בכך שהדור הצעיר פחות מפגין סיבולת קריאה אם לא הצליח להבין קודם כל את השורה התחתונה של כל נושא. ברגע שהבין, כנראה שהוא כבר יאתר את המידע בעצמו ויפגין סקרנות וסיבולת קריאה קצת/הרבה יותר, ובאופן טבעי, בלי שיבקשו ממנו.

מה דעתכם על הנושא (בין אם באופן כללי או באופן ספציפי לדוגמאות ולשאלות שציינתי)?
 
נערך לאחרונה ב:
מסיבה זו, אני תוהה האם כדאי לעודד את מכריי לחתור לקריאה ממושכת ולחוויה שבקריאה

הדרך לחיים טובים עוברת בהתמקדות במה שבשליטתך. תן לאנשים אחרים להחליט בכוחות עצמם אם לקרוא או לא.
 
מה זה סיבולת קריאה?
יש היום הצפה של מידע וזאת בעיה קשה , צריך לדעת להתמודד עם זה... איך אתה מציע להתמודד עם זה?
לסמוך על אדם אחר בלי לעשות את העבודה הנדרשת זאת יכולה להיות שיטה טובה מאוד וגרועה מאוד תלוי בנסיבות.
לקרוא דברים לא קשורים ולמצוא מילה אחת שקשורה זה הרבה פעמים מאוד מאוד לא יעיל.
לדעת לקרוא ולהבין תוכן שהוא לא קל זאת יכולת חשובה ויש שיגידו שזאת גם סיבולת קריאה.
 
יש יתרונות שעדיין סמויים מהעין בכך שהדור הצעיר פחות מפגין סיבולת קריאה אם לא הצליח להבין קודם כל את השורה התחתונה של כל נושא
מה זאת אומרת שורה תחתונה?
יש ספרי פרוזה ושירה ופילוסופיה ועיון - איזו שורה תחתונה יש להם? כל הרעיון הוא להיות מסוגל לקרוא, להרהר, לפתח דמיון, להבין מה מהדהד אצלך ואפילו להתווכח (עם עצמך או עם זולתך) על הנקרא.
אתה מתאר קריאה נבובה ורדודה ביותר, אני ממש מקווה שזה לא באמת המצב כי אם כן - המצב עגום.
 
שמעתי בזמנו הסבר משכנע שיכול להסביר את ההבדלים בין הדורות.
בעבר צורת החשיבה הייתה הרבה יותר ממוקדת משימה בודדת ברגע נתון ויותר דברים עם התחלה וסוף. למשל אם רצית ללמוד על משהו, היית קורא מאמר ראשון מהתחלה עד הסוף, לאחר מכן קורא מאמר שני על הנושא וכו'.
הצורה בה אנו גולשים באינטרנט או משתמשים בטלפון הנייד גורמת להרבה יותר קפיצות מדבר לדבר. מתחילים לקרוא על משהו. באמצע יש קישור למשהו אחר שמסקרן אותנו, אנחנו פותחים אותו בטאב חדש וקופצים אליו. פתאום קופצת התרעה מאפליקציה אחרת ואנו עוברים אליה. אני מעיד על עצמי שלאחר יום עבודה יש לי עשרות טאבים פתוחים בדפדפן של דברים שהתחלתי לקרוא, לרובם הגדול לא אחזור לעולם.

מה שקורה בדור של אלו שגדלו לתוך מחשב/סמרטפון הוא שהם מכירים רק צורת החשיבה שקופצת מדבר לדבר, ואין לרובם את היכולת להתמקד במשהו אחד לאורך זמן.
 
לאורך השנים התרשמתי שקריאה היא בסך-הכל מכשיר הקלטה של רעיונות, המפצה על חוסר היכולת לחשיבה עצמאית באותו נושא.
מוחה על הקביעה הזאת. כשאתה קורא אתה חושב על מה שאתה קורא ומנהל איתו מעין דו-שיח: במה הוא צודק ובמה הוא טועה והאם ואיך זה מתקשר למשהו אחר. אתה יכול לעצור ולחשוב, לחזור אחורה לקטע מסויים ולקרא אותו שוב, למרקר או לסכם את הדברים היותר חשובים בעינך ולבדוק את הטענות. חשיפה לרעיונות חדשים זה לא ״פיצוי על חוסר יכולת לחשיבה עצמאית״. כשאתה מבין מה נאמר ולמה אז אתה ״מסדר לעצמך את המח״ ומבהיר ומארגן לעצמך את הדברים.
 
נערך לאחרונה ב:
שמעתי בזמנו הסבר משכנע שיכול להסביר את ההבדלים בין הדורות.
בעבר צורת החשיבה הייתה הרבה יותר ממוקדת משימה בודדת ברגע נתון ויותר דברים עם התחלה וסוף. למשל אם רצית ללמוד על משהו, היית קורא מאמר ראשון מהתחלה עד הסוף, לאחר מכן קורא מאמר שני על הנושא וכו'.
הצורה בה אנו גולשים באינטרנט או משתמשים בטלפון הנייד גורמת להרבה יותר קפיצות מדבר לדבר. מתחילים לקרוא על משהו. באמצע יש קישור למשהו אחר שמסקרן אותנו, אנחנו פותחים אותו בטאב חדש וקופצים אליו. פתאום קופצת התרעה מאפליקציה אחרת ואנו עוברים אליה. אני מעיד על עצמי שלאחר יום עבודה יש לי עשרות טאבים פתוחים בדפדפן של דברים שהתחלתי לקרוא, לרובם הגדול לא אחזור לעולם.

מה שקורה בדור של אלו שגדלו לתוך מחשב/סמרטפון הוא שהם מכירים רק צורת החשיבה שקופצת מדבר לדבר, ואין לרובם את היכולת להתמקד במשהו אחד לאורך זמן.
נשמע מאוד נכון.

דרך אגב אני לא בטוח שזה רק הבדל בין דורי. גם המבוגרים יותר מבלים הרבה זמן בקריאה מדלגת באינטרנט,וזה פוגע לנו ביכולת לקרוא מידע ארוך לעומק.
 
מה שקורה בדור של אלו שגדלו לתוך מחשב/סמרטפון הוא שהם מכירים רק צורת החשיבה שקופצת מדבר לדבר, ואין לרובם את היכולת להתמקד במשהו אחד לאורך זמן.
גם אני נוטה לקפוץ לרוחב :)
אני עושה את זה מאז ומתמיד, הרבה לפני המחשב והאינטרנט והנייד.
אבל אני קופצת הצידה כדי לבחון משהו (או כדי להניח למוח) וחוזרת בחזרה כדי להעמיק וחו"ח.
ההבדל המדובר הוא על קריאה רדודה שמחפשת את הפאנץ' ליין, דבר שקיים אולי בכתיבה בסגנון של מתכון.
 
מה זאת אומרת שורה תחתונה?
הכוונה למצב כמו שתיאר האזרח הקטן:

אני מעיד על עצמי שלאחר יום עבודה יש לי עשרות טאבים פתוחים בדפדפן של דברים שהתחלתי לקרוא, לרובם הגדול לא אחזור לעולם.

מה שקורה בדור של אלו שגדלו לתוך מחשב/סמרטפון הוא שהם מכירים רק צורת החשיבה שקופצת מדבר לדבר, ואין לרובם את היכולת להתמקד במשהו אחד לאורך זמן.

במצב כזה לא ממש משנה מה את קוראת, בהינתן שעשרות טאבים פתוחים אצליך ואת צריכה לזהות את המכנה המשותף לכולם או את המסר העיקרי של הסיפור/הנושא/המדריך/הפרוזה וכו', נראה לי שהדור של היום מיומן ויהיה אף מיומן יותר בעתיד לזהות את השורה התחתונה של עשרות טאבים פתוחים, במהירות.

ההבדל המדובר הוא על קריאה רדודה שמחפשת את הפאנץ' ליין, דבר שקיים אולי בכתיבה בסגנון של מתכון.
לא נכון, ההבדל מדבר על קריאה במובנה הרחב (כולל בספרים), רק בעידן האינטרנט.

מה זה סיבולת קריאה?
משפט/הגדרה שעלתה בראשי הערב..

יש היום הצפה של מידע וזאת בעיה קשה , צריך לדעת להתמודד עם זה... איך אתה מציע להתמודד עם זה?
עקב הבעיה הזאת, בין השאר.
 
לאורך השנים התרשמתי שקריאה היא בסך-הכל מכשיר הקלטה של רעיונות, המפצה על חוסר היכולת לחשיבה עצמאית באותו נושא.
אם כולנו היינו מתחילים חשיבה עצמאית מאפס ("להמציא את הגלגל"), סביר להניח שהאנושות לא הייתה מאוד מתקדמת...
חשיבה עצמאית היא אכן תכונה נדרשת, אבל לדעתי היא צריכה לבוא בנוסף להיכרות עם הידע/תובנות/רעיונות שכבר נצברו.

בחיי האישיים, אם אני נדרש לקבלת החלטות בזמן אמת או למציאת פתרונות יצירתיים, המוח אינו פנוי לזה, בין השאר עקב כל המידע שהוא אגר (הקליט) עוד קודם מקריאת הנושא בו עלי לקבל החלטות.
יכול לתת דוגמא?
לרוב אני מכיר שהיכרות עם מידע קודם שנאגר דווקא משפרת את הליך קבלת ההחלטות.
למשל בענייני רפואה, הייתי מעדיף שאת ההחלטה יקבל רופא שלמד והתנסה במשך שנים, ולא אדם שחיפש כמה דקות באינטרנט.
 
נערך לאחרונה ב:
כבר כמה וכמה דורות (מתועד) שכל דור ודור מתלונן על הדור הצעיר ממנו.
פשוט במרחק הזמן מתרפקים על הנוסטלגיה ולא זוכרים מה סבלנו בדרך.
כבר סיכמתי פעם עם מישהו שכל ההבדל בין חוויה לסיוט הוא שבוע.
סטטוסים מצייצים

איזה כיף שפעם היה רק לחם אחיד, גבינה לבנה, חמאה ושוקולד השחר במכולת. לא היינו צריכים לבזבז כל כך הרבה זמן בלהחליט מה אני רוצה לאכול היום.
איזה כיף היה לנסוע ברכב בלי חגורת בטיחות. מזל שכבר לא זוכרים את הילדים שלא איתנו.
איזה כיף שלא היו טלפונים לכל אחד. היינו צריכים להסתדר רק עם הילדים בשכונה.
איזה כיף שלא חוסנת ב-X חיסונים עד גיל 21. יותר כיף לא לזכור את הילדים שלא עברו את גיל 5.
מים לא מסוננים. סובלים מחום בקיץ וקור בחורף כי לא היה מזגן.
 
מה דעתכם על הנושא (בין אם באופן כללי או באופן ספציפי לדוגמאות ולשאלות שציינתי)?
דעתי היא שיש כאן שני נושאים שונים:
1. אמצעי העברת המידע (ספרים/סרטונים וכדומה).
2. יכולת ריכוז.

לגבי יכולת ריכוז אגיב בתגובה נפרדת (כדי שלא ייצא ארוך מדי).

לגבי אמצעי העברת המידע - אני לא חושב שישנה עדיפות מיוחדת לספרים.

למשל בעבר הרחוק, היה מקובל יותר לימוד אישי ממורה לתלמיד, או בכלל דיון קבוצתי (כמו בגמרא).
זו לדעתי שיטה שיכולה להעביר הרבה יותר מידע מאשר ספר -
גם בגלל היכולת להעביר מידע בטון הדיבור ובהבעות הפנים,
גם בגלל היכולת של המורה/הקבוצה להתאים את המידע לאדם עצמו,
וגם בגלל שהתקשורת היא דו צדדית - כל אחד מעלה רעיונות, והדיון שמתפתח יכול להיות גדול מסכום חלקיו.

החיסרון הוא כמובן שלא לכל אחד יש גישה למורים הכי טובים בעולם.
מהסיבה הזו, האמצעי העיקרי להעברת מידע במאות השנים האחרונות הפך להיות ספרים.
בצורה כזו, כל אדם (גם מיישוב נידח בארץ נחשלת) יכול להיחשף למידע/תובנות/רעיונות של גדולי הכותבים.

כיום אפשר לחזור לשיטה שהייתה נהוגה פעם (לימוד אישי או קבוצתי), אבל ללא הקושי בגישה למקורות מידע טובים.
כל אחד יכול בהינף אצבע לשמוע הרצאות מפי מומחים עולמיים, כולל אפילו יכולת תקשורת דו צדדית.
ישנן גם קהילות וירטואליות (כמו זו) שבהן אפשר להתדיין על נושאים בצורה עמוקה, ולשמוע דעות של אחרים בנושא.

לסיכום - אני חושב שאמצעי העברת המידע כיום טובים יותר מאי פעם בעבר.

באופן אישי, אני נוהג לשלב בין האמצעים השונים.
מצד אחד אני קורא הרבה מאוד, בעיקר ספרים אלקטרוניים (פחות פיזיים כי זה תופס הרבה מאוד מקום בבית - יש לי כבר כמה וכמה ארונות...).
מצד שני, אני חבר בקהילה הזו ומקבל ממנה המון (לא רק בתחומים כלכליים אלא גם מעבר),
מצד שלישי שומע ספרי אודיו - בעיקר בהליכות ותוך כדי מטלות הבית,
מצד רביעי שומע הרצאות ביוטיוב, ועוד.

אני חושב שכל אחד יכול לבחור את האמצעי שהכי מתאים לו, בהתאם לסוג המידע ולתקופה בחיים.
כמו שאמרתי למעלה, אני לא חושב שיש שחר לטענה שנשמעת רבות לפיה ספרים הם האמצעי העדיף ביותר להעברת מידע/רעיונות/תובנות.
 
לגבי יכולת הריכוז:
גם הרושם האישי שלי הוא שיש הרבה אנשים שמחפשים את השורה התחתונה, במקום להעמיק וללמוד בצורה מסודרת ומקיפה.

העניין הוא שאני בכלל לא בטוח שזו בעיה חדשה.
האם באמת בדורות קודמים אנשים התעמקו יותר?
מעניין לראות מחקרים בנושא (אם יש), אבל עד אז - האינטואיציה שלי דווקא אומרת שעם כל השיטות להעברת מידע שקיימות כיום, יש כיום יותר אנשים שרוכשים ידע עמוק ומקיף מאשר אי פעם בעבר.

אגב, גם הנושא של הצפת המידע שהוזכר למעלה אינו חדש.
כבר שלמה המלך הזהיר מ"ספרים הרבה אין קץ", ובמאות האחרונות - ברור שהיו בעולם יותר ספרים ויותר תחומי ידע מכפי שאדם בודד יכול להקיף במשך כל חייו.

ואם כבר שלמה המלך והבדלים בין-דוריים, אחד הפסוקים האהובים עליי ביותר הוא:
 
לגבי יכולת הריכוז:
גם הרושם האישי שלי הוא שיש הרבה אנשים שמחפשים את השורה התחתונה, במקום להעמיק וללמוד בצורה מסודרת ומקיפה.

העניין הוא שאני בכלל לא בטוח שזו בעיה חדשה.
האם באמת בדורות קודמים אנשים התעמקו יותר?
מעניין לראות מחקרים בנושא (אם יש), אבל עד אז - האינטואיציה שלי דווקא אומרת שעם כל השיטות להעברת מידע שקיימות כיום, יש כיום יותר אנשים שרוכשים ידע עמוק ומקיף מאשר אי פעם בעבר.

אגב, גם הנושא של הצפת המידע שהוזכר למעלה אינו חדש.
כבר שלמה המלך הזהיר מ"ספרים הרבה אין קץ", ובמאות האחרונות - ברור שהיו בעולם יותר ספרים ויותר תחומי ידע מכפי שאדם בודד יכול להקיף במשך כל חייו.

ואם כבר שלמה המלך והבדלים בין-דוריים, אחד הפסוקים האהובים עליי ביותר הוא:
האם לאנשים יותר ידע מעמיק ממה שהיה פעם? כנראה שכן. כי גם בדילוגים, לאורך זמן ניתן לרכוש הרבה ידע.

וגם כי התמריצים הכלכלים היום מאוד חזקים ללמוד דברים חדשים, יותר מפעם.

אבל להיות בעל יכול ריכוז וקריאה לעומק, זאת עדיין תכונה טובה בימינו, וכדאי לנסות להגן עליה, למרות הקושי.
 
אם כולנו היינו מתחילים חשיבה עצמאית מאפס ("להמציא את הגלגל"), סביר להניח שהאנושות לא הייתה מאוד מתקדמת...
נכון, עם זאת, לא יצא לי להכיר אדם שנדרש לטפל בנושא הכלכלי (או אחר) בחייו, ולשם כך ניגש לקרוא על ההיסטוריה של הכסף, על כל סדרי העולם שהיו קיימים כאן במדינה כשהקימו את מערכת הבנקים, או על קורות חייו של מנכ"ל זה או אחר של בית השקעות בו הוא מעוניין להשקיע את כספו (למרות שאני בטוח שיש כמה בודדים שכן עשו זאת). רובנו פשוט קוראים ספציפית לגבי הנקודה בה אנו מעוניינים לטפל, וגם זאת בהנחה שאנו אכן ניגשים לקרוא ולא סומכים על מה שהסוכן/מכר/עיתון/עלון אמרו לנו.

חשיבה עצמאית היא אכן תכונה נדרשת, אבל לדעתי היא צריכה לבוא בנוסף להיכרות עם הידע/תובנות/רעיונות שכבר נצברו.
בדיוק, ובזה אני באופן אישי דיי מפשל, תמיד זה או היכרות/ניסיון בחיים האישיים ודחייה ממקורות מידע, או רק קריאה במקורות מידע וקבלת פיק ברכיים כשנדרשים לבצע עם המידע הזה משהו. ברגע שהמציאות מאלצת אותי לקבל כבר החלטות ללא התחשבות ברצוני, הקריאה המוקדמת מזיקה.

למשל בענייני רפואה, הייתי מעדיף שאת ההחלטה יקבל רופא שלמד והתנסה במשך שנים, ולא אדם שחיפש כמה דקות באינטרנט.
אני מאמין שפרח/סטורנט לרפואה מגיע אל מסגרת מוכנה מראש (מוכנה ממש פיזית, לא רק תיאורטית), שהנחתה אותו מה לקרוא, איפה לקרוא, כמה לקרוא, מבצעת קריאה מודרכת וכו'. כמו כן, לפחות חצי ממסלול ההכשרה שלו הוא מעשי ביותר וכמעט נטול קריאה.

(ואולי זה עולה לנו בהמצאות מדעיות וכיוונים חדשים ברפואה שהיו עלולים להתפתח בטעות, בלי כל ההבנייה הזאת? מניח שהשילוב הוא הדבר הבריא)

יכול לתת דוגמא?
לרוב אני מכיר שהיכרות עם מידע קודם שנאגר דווקא משפרת את הליך קבלת ההחלטות.

בלוג הסולידית הוא ה-דוגמה לכך. לא מספיק שנדרשתי לחרוק שיניים בבואי להבין כיצד השקעה סולידית עובדת, ולקרוא כמה דברים עקיפים על ההיסטוריה של הכלכלה וכו', מספיק שנציג השירות של בית ההשקעות פתאום יעלה את המשתנה הכי קטן והכי טכני ולא משמעותי שלא הכרתי קודם, ואני משותק.

יש גם אלמנט של כוח ואנרגיה, אחרי שלמדתי ממקורות אינטרנטיים מהי קרן הפנסיה הרצויה מבחינתי בשלב זה (הרבה לוט בערפל), אחרי שעשיתי סקר שוק לגבי הפנסיה, נאבקתי עם שלושה מעסיקים שיפרישו לאן שאני רוצה ועוד ועוד, נהניתי מהקרן לחצי שנה ואז חברת הביטוח העלתה על דעת עצמה את דמי הניהול שנאבקתי להשיג. בשלב זה אני כבר נטול אנרגיה לחלוטין ולא אעבור חברה או אטפל בבעיה מול אותה חברת ביטוח. נראה לי שכבר מדובר במחיר בריאותי ופסיכולוגי מסוים.

בהתחשב בדוגמאות אלו, אני נוטה לחשוב שהדרישה של דור המילינאלס להאכלה בכפית היא לגמרי לגיטימית, ואף לא מספיקה.

ואחרית דבר בעניין זה, ברור לך שלולא חברי הפורום היקרים שפשטו עבורי את המידע ויעשו לי סדר (כולל בפגישות פרונטאליות), אין סיכוי שגם אחרי 10 שנות קריאה ובקיאות רבה יותר מהסולידית עצמה, הייתי מסוגל לפתוח חשבון השקעות בעצמי. לכן, לא ברור לי מדוע אני חש "בר מזל" בייחס לדור הצעיר שלא נכנס לכאב הראש האינפורמטיבי הזה (והלא כלכך אפקטיבי לחלק גדול מהאנשים) מלכתחילה.

כבר כמה וכמה דורות (מתועד) שכל דור ודור מתלונן על הדור הצעיר ממנו.
כיצד זה בעצם קשור? תהיתי, לא התלוננתי.

איזה כיף שפעם היה רק לחם אחיד, גבינה לבנה, חמאה ושוקולד השחר במכולת. לא היינו צריכים לבזבז כל כך הרבה זמן בלהחליט מה אני רוצה לאכול היום.
איזה כיף היה לנסוע ברכב בלי חגורת בטיחות. מזל שכבר לא זוכרים את הילדים שלא איתנו.
איזה כיף שלא היו טלפונים לכל אחד. היינו צריכים להסתדר רק עם הילדים בשכונה.
איזה כיף שלא חוסנת ב-X חיסונים עד גיל 21. יותר כיף לא לזכור את הילדים שלא עברו את גיל 5.
מים לא מסוננים. סובלים מחום בקיץ וקור בחורף כי לא היה מזגן.
אם כבר להתלונן, נראה לי שדור ה-X פיקשש בכמה דברים וכעת הדור הצעיר משלם את החשבון. אבל זה לא קשור לדיון :)

לגבי יכולת הריכוז:
גם הרושם האישי שלי הוא שיש הרבה אנשים שמחפשים את השורה התחתונה, במקום להעמיק וללמוד בצורה מסודרת ומקיפה.
אני חשוב שזה יותר מזה. את אחת העובדות לשעבר בצוות שלי אני אגדיר כעובדת יותר טובה מהשאר, עם חדות מחשבתית מאוד גבוהה ויעילות רבה בעבודתה, ודווקא היא לא מסוגלת לקרוא יותר משתי שורות, אפילו ברמה של מיילים קצרים שהיא מבקשת משאר הצוות שיאמ;לק לה. אין לה שום בעיות קשר וריכוז והיא מאוד לא יוצאת דופן בקרב הצעירים שאני פוגש במסגרות בהן אני נמצא. יש גם סוג של מוטיב שחוזר על עצמו: ככל שפחות מעוניין לקרוא = יותר חכם ומדויק בהבנתו (בעיני כמובן). אבל סביר שהמסגרות החברתיות בהן אני מצוי אינן מייצגות משהו אובייקטיבי.

דעתי היא שיש כאן שני נושאים שונים:
1. אמצעי העברת המידע (ספרים/סרטונים וכדומה).
2. יכולת ריכוז.
אכן זאת דקות חשובה שראויה להיות מאוזכרת בדיון כזה. אולי באמת מקור השוני זו הפלסטיות המוחית שמתאימה את עצמה למקורות ואמצעי מידע מודרניים יותר? (ויש לכך גם מחירים, כמובן).

האם לאנשים יותר ידע מעמיק ממה שהיה פעם? כנראה שכן. כי גם בדילוגים, לאורך זמן ניתן לרכוש הרבה ידע.
תלוי כיצד אנו מגדירים את המילה "מעמיק". אם מדובר בכמות פרטי המידע שיש לאדם על נושא מסוים, לדעתי אין לו ידע מעמיק.
אם אנו מדברים על מידת האפקטיביות או המעשיות שאדם משיג מאותו מידע, בעולם האמיתי, אז אולי אפשר לדבר על זה.. כאשר הסיבה העיקרית היא פשוט שינוי פני החברה ככל שעובר הזמן, וכתוצאה מכך שינוי ברלוונטיות המידע, ולא בגלל שהצעירים מוכשרים יותר או מסוגלים לאגור יותר מידע באופן מדויק יותר.

וגם כי התמריצים הכלכלים היום מאוד חזקים ללמוד דברים חדשים, יותר מפעם.
לא סגור על זה. פעם היו תמריצים ללמוד את כל הסלעים, הגבהות, האבנים והצמחים שמצויים בסביבתך, היום התמריצים דווקא מעודדים יותר לקרוא בלוגים באינטרנט.

אבל להיות בעל יכול ריכוז וקריאה לעומק, זאת עדיין תכונה טובה בימינו, וכדאי לנסות להגן עליה, למרות הקושי.
זו שאלת השאלות מבחינתי, אני לא בטוח שזה אכן כך :)
ואם זה אכן כך, אז אני לא בטוח אם זה נובע רק משינויים טכנולוגיים או מקומפלס מורכב יותר של תנאים שהשתנו.
 
נערך לאחרונה ב:
כמו שאמרתי למעלה, אני לא חושב שיש שחר לטענה שנשמעת רבות לפיה ספרים הם האמצעי העדיף ביותר להעברת מידע/רעיונות/תובנות.
אני חושב שספרים הם האמצעי הטוב ביותר להעביר רעיונות שיש ברשותנו נכון להיום.
העברה של מידע ממורה לתלמיד זה עובד, אבל זה לא סקלבילי. ואמנם אפשר להקליט הרצאות בימינו, אבל זה יהיה קצת קשה להקליט עכשיו הרצאה עם אפלטון או עם דקארט, אז אנחנו אז אנחנו מפספסים ככה אלפי שנים של רעיונות מעולים.

סרטים זה עסק יקר לייצור (והוא הולך ונעשה יקר עם השנים). זה מצריך מייצרני סרטים להגיע לקהל רחב יותר ויותר כדי להחזיר את ההשקעה, מה שדורש מהרעיונות שמועברים בסרט לפנות למכנה משותף רחב מאוד, ולא משאיר הרבה מקום לרעיונות שנויים במחלוקת (טיפ לחיים: רעיון שכולם מסכימים לגביו, הוא רעיון גרוע)

אודיו (פודקאסטים, ספרי שמע) נועדו להיות כאלו שניתן להאזין להם תוך ביצוע פעולות נוספות במקביל, מה שמגביל את יכולת ההבנה שלך של הנאמר.

וקהילות וירטואליות, כאלו שאינן חשופות לחוק גודווין, אם אתה מכיר שלח לי קישורים בבקשה בבקשה!
אתה צודק אבל שתקשורת דו-צדדית היא חשובה (אפילו חשובה מאוד). אני פשוט חושב שהיא חסרה בימינו, שזה באסה אבל זה המצב.
 
כבר שלמה המלך הזהיר מ"ספרים הרבה אין קץ", ובמאות האחרונות - ברור שהיו בעולם יותר ספרים ויותר תחומי ידע מכפי שאדם בודד יכול להקיף במשך כל חייו.
לי זה נשמע כמו קידום ממומן למגילת קהלת. פףף :>

סתם,
ברצינות אבל, אל תשכח שלאורך רוב ההיסטוריה אנשים היו אנאלפביתים.
אז אנשים לא ידעו לקרוא. היום אנשים מסוגלים לקרוא מקסימום 280 תווים בלי לאבד ריכוז.
אם כבר הזכרנו קהלת אז "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה"...
 
אני חושב שספרים הם האמצעי הטוב ביותר להעביר רעיונות שיש ברשותנו נכון להיום.
העברה של מידע ממורה לתלמיד זה עובד, אבל זה לא סקלבילי. ואמנם אפשר להקליט הרצאות בימינו, אבל זה יהיה קצת קשה להקליט עכשיו הרצאה עם אפלטון או עם דקארט, אז אנחנו אז אנחנו מפספסים ככה אלפי שנים של רעיונות מעולים.

סרטים זה עסק יקר לייצור (והוא הולך ונעשה יקר עם השנים). זה מצריך מייצרני סרטים להגיע לקהל רחב יותר ויותר כדי להחזיר את ההשקעה, מה שדורש מהרעיונות שמועברים בסרט לפנות למכנה משותף רחב מאוד, ולא משאיר הרבה מקום לרעיונות שנויים במחלוקת (טיפ לחיים: רעיון שכולם מסכימים לגביו, הוא רעיון גרוע)

אודיו (פודקאסטים, ספרי שמע) נועדו להיות כאלו שניתן להאזין להם תוך ביצוע פעולות נוספות במקביל, מה שמגביל את יכולת ההבנה שלך של הנאמר.

וקהילות וירטואליות, כאלו שאינן חשופות לחוק גודווין, אם אתה מכיר שלח לי קישורים בבקשה בבקשה!
אתה צודק אבל שתקשורת דו-צדדית היא חשובה (אפילו חשובה מאוד). אני פשוט חושב שהיא חסרה בימינו, שזה באסה אבל זה המצב.
האם ספרים הם אמצעי טוב להעברת ידע ? כן. בעיקר בגלל שהוא זול וזה אומר שהוא מתאים גם לידע שאיננו נפוץ .

אבל יש להם הרבה חסרונות.
המגבלה האמיתית על למידה מאז נגיד המצאת הדפוס, היתה המוח האנושי, היכולות האנושיות:
המוח שלנו מאוד ויזואלי , מאוד רגשי ,אנחנו פחות טובים בחשיבה מופשטת. המוטיבציה שלנו מוגבלת ,אנחנו חייבים לתרגל כדי לזכור, וכו.

יש אמצעי תקשורת שיותר טובים בחלק מאלו. למשל סרטים.

ולגבי קהילות ? STACKOVERFLOW היא בסדר גמור, יחסית.
 
נערך לאחרונה ב:
יש נושאים/מקרים שבהם יש יתרון לחתירה מהירה לשורה תחתונה.
יש נושאים/מקרים שבהם זה פחות מתאים ויש צורך להעמיק.
צריך להיות מיומן בשתי האפשרויות ולבחור בזו המתאימה לענין.

יש מתודולוגיות שמנסות לעזור לך בסינון ותמצות ובהחלטה האם תרצה להעמיק:
במאמרים אקדמיים יש אבסטרקט שמתאר אותם.
תקציר מנהלים הוא דבר נפוץ.
סקירות ספרים.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
מ הבדלים בין תעודת סל-לקרן סל )ספצייפים ברמה הפרקטית( שוק ההון 2
N הבדלים בתשואות שלא מצאתי להן סיבה אחרי מעל 40 שעות קריאה שוק ההון 5
Y הבדלים בתשואות קופת גמל להשקעה עוקבות SP500 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
M SNP500 הבדלים בין ספארק לגוגל שוק ההון 2
ס הבדלים בין CSPX ו VTI שוק ההון 1
P הבדלים עיקריים בין משכנתא לפני קניה, לכזו על בית בבעלות? נדל"ן 8
Aslan הבדלים בהמרת מט״ח - כאל / מקס / ישראכרט צרכנות פיננסית 8
I הבדלים במשכנתא במחיר למשתכן לבין דירה רגילה נדל"ן 13
A הבדלים בתשואה בין שתי קרנות העוקבות אחר אותו מדד שוק ההון 11
לאץ' הבדלים בין קרנות מחקות ת"א 125 שוק ההון 0
G הבדלים בין מגן מס בברוקר ישראלי לבין הגשת דוח שנתי בברוקר זר מיסים 9
ת הבדלים בין מור S&P500 למיטב דש S&P500 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
L האם יש הבדלים באיכות הבנייה של בניינים חדשים ואיך יודעים איזה בניין איכותי? נדל"ן 35
T הבדלים בין קרן פנסיה כללית למקיפה מחקות SP500 במיטב דש פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 17
ש הבדלים בין קרנות עם נתחי מזומן שונים פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
נ VTI מול VOO - הבדלים ותשואות שוק ההון 25
ע הבדלים בין טופס 161 (יתרות פיצויים) לבין דוח נזילות של חברת הביטוח הפנסיוני פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 0
M הבדלים בדמי ניהול לאורך זמן- פנסיה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 4
ה הבדלים בין SSAC לVWRA שוק ההון 7
ח הבדלים בקרן השתלמות בין מור גמל להלמן אלדובי פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 11
T הבדלים בין קרנות אג"ח ארצות הברית של בלאקרוק שוק ההון 9
T הבנת הבדלים בין קרנות מחקות סנופי שוק ההון 6
twister הבדלים בין המתווך inter-il לבין IB האמריקאי שוק ההון 11
I קרנות סל \סנופי\הבדלים שוק ההון 3
Y הבדלים בדמי ניהול בין קרן מחקה מדד עולמי לאמריקאי שוק ההון 3
unrealx הבדלים גדולים בתשואות קרן פנסיה VS קרן השתלמות צרכנות פיננסית 1
A הבדלים בין שני תמהילים למשכנתה נדל"ן 22
S מסלולי ביטוח בקרן פנסיה - הבדלים צרכנות פיננסית 0
G הבדלים בין שמן זית זול ליקר? אוף טופיק 12
B הבדלים בין קרנות מחקות שוק ההון 9
האזרח החשדן הבדלים בין קרנות שונות שוק ההון 11
M הבדלים בין קרנות מחקות שוק ההון 36
פסיוני הבדלים בין קרן סל צרכנות פיננסית 1
S הבדלים משמעותיים בין קרנות נאמנות שוק ההון 4
C מבולבל- מה היתרונות/חסרונות/הבדלים בין השקעה בקרנות נאמנות לבין תיק השקעות בבנק? שוק ההון 2
מ הבדלים בין VT, VTI & VXUS שוק ההון 5
A הבדלים בהשקעה בזהב בין GLD לבין XAUUSD שוק ההון 16
O הבדלים בין קופת גמל החדשה לישנה צרכנות פיננסית 1
B הבדלים בין קרן נאמנות MSCI של מגדל, לבין האינדקס העולמי עצמו שוק ההון 2
מוריה אנא עזרתכם בהבנה- הבדלים בניירות שוק ההון 6
א הבדלים בדמי ניהול בקרנות s&p 500 שוק ההון 7
I הבדלים בדמי ניהול של אותה הקרן שוק ההון 1

נושאים דומים

Back
למעלה