האם הבלוג מיצה את עצמו?

[אורי]

@הסולידית, אני חושב שרמי צודק, אבל הסקת המסקנות שלך מוטעית.
אותו רמי צודק כי זו תחושתו הסובייקטיבית. בהתחלה הוא קרא את הבלוג ונחשפו לפילוסופיה המוצגת בו בצורה בהירה וממוקדת, והכל נראה היה לו חדשני ומלהיב ואקזוטי. עם הקריאה והזמן יותר ויותר מתפיסת העולם של הבלוג כבר נראו לו מוכרים ואפילו מובנים מאליהם. וכשמנסים לתרגם את הרעיון המופשט לצעדים מעשיים הכוללים החלטות קונקרטיות על אחוזי חיסכון ובאיזה בית השקעות לבחור, ואיך להחליט במה להשקיע ואיך ואין ועוד ועוד, אלו כבר עניינים מעשיים שמעניינים מאוד את מי שעושה, ומעניינים פחות את מי שרק קורא ומסכים עם התיאוריה, אבל לא מיישם. בקיצור, הקורא תיאר את החוויה שלו, שעבורו הבלוג כבר פחות חתרני ופחות מלהיב ועוסק יותר ויותר במכניקה של יישום התיאוריה ופחות בתיאוריה עצמה.

אבל הסקת המסקנות הטנטטיבית שהבלוג מיצה את עצמו שגויה בעיני. ראשית מכיוון שכפי שתיארתי לעל הירידה ברמת החתרנות היא אינדיקציה טובה להפנמת המסר ולא לעייפות החומר. שנית מכיוון שהדיונים המעשיים מועילים מאוד למי שרוצים ליישם [במאמר מוסגר אומר שמכיוון שאני מתחבר מאוד לפילוסופיית החיסכון וההשקעה והחופש אבל כלל לא לשוק ההון, גם אני אישית מתעניין פחות בנושאים ממוקדי שוק ההון, אבל מכיר בחשיבותם לאחרים וגם לומד מהם בעצמי למרות הכל]. מי שלא מיישמים ומסתפקים בהבנת התיאוריה בלי לעשות כלום - אלו לא הקהלים שלך וחבל לתת להם להכתיב את תחושותיך לגבי ערך הכתיבה והבלוג.

מה כן אפשר ללמוד מאותו רמי ודומיו? ראשית שהבלוג הוא סוכן שינוי חשוב וייחודי בסצנה דוברת העברית ואת עושה שירות שלא יסולא בפז לציבור שפתוח ללמוד משהו. שנית לעד כמה שזה מאתגר לקוראים הותיקים, למשתתפי הפורום וקוראיו, ועל אחת כמה וכמה לך ככותבת הבלוג, יש לזכור שלא כולם קוראים את הבלוג באותו זמן ובעוד שרבים ממשיכים קדימה ומתקדמים בקצב, רבים אחרים רק מתחילים את המסע והן צריכים עוד זריקות של תיאוריה ופילוסופיה. אני, למשל, מאוד נהנה מה פוסטים שלך שמתכתבים עם אקטואליה או פרסומים עכשוויים בעיתונות, שממחישים את בחינת המציאות הקונקרטית סביבנו דרך משקפי הפילוסופיה שאת מציגה. שלישית, אותה תגובה כפוית טובה מזכירה למי את כותבת, ומה את מנסה להעביר לאותם קוראים, ולא פחות חשוב, מה הבלוג הזה עושה עבורך ומה את מקבלת ממנו. אני מקווה שהתשובה לשאלות אלו תצדיק את המשך הכתיבה.

בקיצור, אני חושב שאת מציעה קול ייחודי שלמרבה השמחה יש לו היבטים תיאורטיים ומעשיים גם יחד, ויש מקום גם לאילו וגם לאילו. אני גם חושב שקוראים ותיקים וחברי פורום מוכיחים שיש מי ששומע את הקול הזה והוא משמעותי עבורם ומשנה חיים. זו מתנה נהדרת, ואני מקווה שתמשיכי לתת אותה, ולקבל מהנתינה גם כן.

 

[wa11a]

אני אחדד קצת את מה שהתכוונתי אליו.
אני חושב שהמתנה הכי טובה שמקבלים מהבלוג זה שהוא מעורר מחשבה. במקום ללכת אחרי העדר ולהיות כמו כולם אתה עוצר לחשוב מה מתאים לך יותר ומה פחות.
אז כן לא כולם יגיעו לאותם מסקנות אבל זה שגרמת להם לחשוב זו המתנה הכי טובה שיכולת לתת להם.

כמו שאני רואה את זה, זו מטרת הבלוג ולא הורדת תורה לציבור המאמינים.

 

[Leo]

היי @הסולידית .
לדעתי הבלוג עדיין לא מיצה את עצמו והראייה היא הפוסט הנפלא על הקרנות המחקות.
שוב צריך לציין את התרומה האדירה שלך לידע הפיננסי של רבים וטובים. תודה!
מה שכן ברור שבשלב מסוים כבר יהיה פחות מה לחדש ותדירות הפוסטים תלך ותרד.

לפורום, לעומת זאת, נראה שיש אורך חיים בלתי מוגבל. לפחות עד שנבין מה לעשות עם הקרנות האיריות האלו.

 

[לא סולידי YET]

אולי הנשכנות והעוקצנות אבדה עם הזמן

אם מטרת הבלוג הייתה להיות נשכני ועוקצני, אז (בעיניי) זה פספוס ענק. הבלוג אכן מציג רעיונות לא שגרתיים, וזה היופי שבו. נשכנות ועוקצנות הן דרכים בטוחות למשוך את כל התגובות ה"ארסיות", שמגיבות לעוקצנות ולא לתוכן.
אנשים מגיבים בעוקצנות על עוקצנות. או במילים עממיות - יחס גורר יחס.
אישית למדתי המון מהבלוג וקראתי את כולו בסדר כרונולוגי מהפוסט הראשון. בתור אחד שדווקא כן מתחבר לדרך המוצגת (לפחות חלקית), מאוד צרמה לי העוקצנות המדוברת, אבל זה לא גרם לי להתרחק. בן אדם שזה מדבר אליו פחות יגיב בחריפות על הצורה שזה נכתב (פחות על התוכן).
אני אומר שמה שמיצה את עצמו זו הגישה של הפוסטים (העוקצניים), הדרך עדיין רלוונטית בדיוק כפי שהייתה.
אני מאוד אוהב את הפוסטים האינפורמטיביים שבבלוג, שמתמצתים ומפשטים את המושגים משוק ההון לקהל הרחב. בזכותם נכנסתי בעצמי לעולם הזה והתחלתי להשקיע. את הפוסטים הנשכניים הפסקתי לקרוא מזמן.

 

[אורי ג.]

דורין היקרה, ריפרפתי מעט בבלוג שלך ומבלי להתייחס כלל לצורת החיים שלך, הניתוחים הפיננסים שלך מעולים ומצליחים (אני חושב) להעביר להדיוט הפשוט נושאים פיננסים מורכבים בצורה פשוטה ומובנת ובעיקר מאד נכונה ומדויקת (מחזה נדיר במחוזותינו). היישרי כוח והמשיכי כך.
אגב קבלי עוד כמה נושאים לפוסטים:
כל הנושא של השקעה בקרקעות חקלאיות (שאוטוטו מפשירות כמובן).
על מה המהומה האחרונה לגבי קרנות הפנסיה ומה מומלץ לעשות (רמז: שומר נפשו ירחק).
כל הנושא של השקעה בקרנות פרטיות כמו קרן קלע, קרן הגשמה קרן אור וכו'.

נראה אם תעלי על הקטצ'ים

 

[הסולידית]

מודה לכולכם על התשובות המעניינות. זה מאוד עוזר לי.
האתגר בלכתוב בלוג-- וספציפית בלוג כמו הסולידית -- הוא לשמור על רצף רעיוני לאורך זמן.
לדוגמה, כשאדם קורא ספר, הוא יכול תמיד לפנות לתוכן העניינים ולעיין בסדר הפרקים ולהבין שהכל חוסה בצלו של theme מסוים.

המדיום של הבלוג הרבה יותר מורכב -- בין היתר כי הרבה מאוד אנשים קוראים רק את הפוסטים
הראשונים (מתוך הנחה סמויה שחדש = עדיף), ולכן מתקשים לעתים לרדד את המסר ולהבחין בין המטרה לאמצעי.

מה שאני מנסה לומר הוא שלבלוג הזה יש תכלית / מטרה: חופש כלכלי בגיל צעיר. הפוסטים על חסכנות אגרסיבית עוסקים באמצעי / שיטה להשגת המטרה. כנ"ל הפוסטים על השקעות בשוק ההון. כך גם 95% מהפוסטים בפורום.

האתגר (מבחינתי) הוא למצוא דרך להדגיש את החוט המקשר בין כל השיטות הללו כך שלקורא יהיה ברור מה אני רוצה מחייו. ביום שבו אצליח לעשות את זה, אוכל לנוח על זרי הדפנה

 

[אורי]

אכן אתגר מתמשך. אולי יש מקום לפוסט או שניים שיציעו לקוראים, בעיקר אלו המתחילים, את עיקרי הדברים ואיך נושאים קשורים אחד לשני כשאותו פוסט יהיה רווי בקישורים לפוסטים קיימים וישמש, למעשה, מעין תוכן עניינים ומפת דרכים לקורא המתחיל. אולי בצורה אחרת אפשר לוותר על הנרטיב שמחבר הכל ולהציע פוסט למתחילים שמציע סדר קריאה מודרך בפוסטים הקיימים, ולקשר אליו ממקום בולט בראש הבלוג. בפוסט על איך מתחילים להשקיע בשוק ההון עשית דבר דומה, ואולי יש מקום לפוסט תיאורטי ורחב יותר שיבנה בצורה דומה. אולי גם רעיון זה דורש יותר מפורט אחד, מעין סדרה קצרצרה שמקשרת את הכל, אולי אחד לכל אחת מקטגוריות העל של לחסוך, להשקיע, ולצאת לחופשי. סתם הצעה.

 

[הדס]

הרעיון של @אורי נהדר.
ולך, @הסולידית- קראתי את כל הבלוג. אכן הסגנון הפך פחות נשכני. נו, אז מה? לא חייבים תמיד לבעוט. באופן אישי אני למדתי ולומדת דרך הבלוג והפורום על שוק ההון ומקבלת המון בהירות על איך הדברים מתנהלים בארץ, ומה כדאי ופחות כדאי לעשות (אפילו שאת ויתר חברי הפורום לא מייעצים ולא ממליצים ). הנושאים מורכבים, ואת מציגה אותם בפשטות ובבהירות. לא אגזים אם אומר שהבלוג והפורום הצילו לי את תיק ההשקעות. אני משקיעה מאוד פסיבית - הקמתי את התיק לפני שנתיים עם היועץ בבנק ומאז לא נגעתי בו. לא ידעתי אפילו מה יש לי בו. היום אני יודעת בזכות הפוסט על איך לקרוא תשקיף. וגם כמה זה עולה לי. וכמה יעלה לי לשנות את הרכב התיק להרכב שאני מעוניינת בו. ועצם זה שבכלל יש לי תוכנית להרכב תיק שאני רוצה, כלומר יש לי חזון כלכלי מלבד "המממ אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף כדי שאוכל להפסיק לעבוד".
כל קורא ייקח מה שמתאים לו, זו דינה של כל יצירה, ובאינטרנט פשוט תגובת הקוראים מיידי וחשופה לכותב. באופן אישי אני מאוד שמחה לקרוא פוסטים חדשים, בעיקר אלו שמסבירים על השקעות.

נ.ב. עומדת להיגמר לי אבקת הכביסה, ואני הולכת לייצר אבקת כביסה בעצמי על פי המתכון בפוסט האלמותי "חומרי ניקוי? לא קונה!". מרגישה ממש בלתי שבירה בעקבות זה.

 

[shamliRotem]

שלום רב,
אני יחסית חדש בבלוג ובפורום, ואני חייב לציין שכשגיליתי אותם
התחשק לי לצעוק "אאוריקה", ממש כמו אדם שמצא זהב וסוף סוף מצא את אשר חיפש.
לא ברור לי לאן או למה התכוון הכותב בדבריו, אך מהחויה שלי,
מתענג כמעט על כל מאמר או פוסט מהנוקבות שלו, מהביקורת שלו ומהדרך החינוכית שלו.
אני רואה בך ובבלוג דמות חינוכית ורוחנית המתרגמת את הדברים לחיי היום-יום ומהווה דוגמא אישית שכל כך הכרחית לציבור.

לגבי קיצוניות, בעיני היא עניין של נקודת מבט.
בדיוק כמו אדם האוכל בשר שרואה בטבעונות קיצוניות, ומהצד השני, הטבעוני רואה בשיסוף גרונו של ייצור חי כקיצוניות אכזרית.
הרבה פעמים הביטוי "קיצוני" הוא משוג חסר תוכן, המשמש בכדי ליצור דה-לגיטמציה, ותו לא.
והדה-לגיטימציה מקשר אותי להגות של הרמב"ם במורה נבוכים,
בו הוא כותב: שיצר הקניין (לרבות רכוש, שררה, כבוד, מעמד וכ') הוא היצר החזק ביותר (!) אצל האדם
אפילו יותר מהיצר המיני. שכן היצר המיני מוגבל בזמן, לעומת יצר הקניין שמלווה את האדם מהרגע שיש בו תודעה.
ולכן לדעתי התגובות החריפות של בני-אדם. שהרי הבלוג הזה מנסה לרסן את היצר החזק ביותר שלהם, ואפשר לומר, שלנו.

ממש לא מרגיש שיש מיצוי, כל מאמר חדש מצליח, בעיני, לשמור על הרוח הנוקבת, ואף לחדש.
כמו כן, תמיד יש את ענייני השעה שעליהם כיף לנהל דיון, ערכי וכלכלי.

אין דרך (או אולי יש ?) שאוכל להודות לך על הדברים הגורליים שאת מציפה בפנינו.
סגירה של הבלוג הזה יהיה צער גדול. מקווה שהמכתב הזה מוצא אצלך רגע או אפילו שבריר של סיפוק.
תודה !
רותם.

 

[Couch Potato]

בקצרה- מה ש @אורי אמר.
ובמילים שלי- הגעתי לבלוג די מזמן ולגמרי במקרה כשחיפשתי קצת מידע על השקעות פסיביות (לפני שידעתי שככה קוראים לזה, כי אינטואיטיבית חשבתי שנכון לקנות משהו הכי בזול שאפשר ולתת לו לעבוד). לאט לאט קראתי עוד ועוד, בעיקר על השקעות וקצת על הפילוסופיה שהתלבשה על משהו פנימי שתמיד כיוונתי אליו. אחרי 4-5 פוסטים התחלתי מהתחלה לפי סדר כרונולוגי, קראתי את כל הבלוג עד סופו, כמה פוסטים פעמיים ושלוש. לא "שינית לי את החיים" אבל ללא ספק עשית סדר בבלאגן הפיננסי והשפעת הרבה על דרך המחשבה (לטובה, כמובן)
נכון, הסגנון השתנה, ולא לרעה. את עדיין מנגישה ידע רב ומסובך במילים פשוטות, בועטת מתי ובמי שצריך ומרחיבה את נושאי השיחה. בעיניי זה מצוין! אני אישית "סולידי" ולא הארד קור בכלל. המטרה שלי היא לחיות נכון לפי ראות עיניי ולא לפי ראות עינייך, לחסוך אבל גם להנות ממה שיש לי כשבא לי בדרכי שלי. עדיין קיבלתי המון ידע על איך לעשות את זה נכון, והסבר ברור ללמה אני "מחווט" (wired) ככה ותחושה שאני לא לבד. ואני קורא כל פוסט חדש ולומד ממנו, ובעיקר נהנה מהקהילה המדהימה שיצרת כאן.
נכון, זה אתגר לא קטן לחדש כל הזמן (לאחרים ולך) אבל את עומדת בו יפה לדעתי ולא מיצית את עצמך מנקודת מבט שלי בתור קורא. אם את מרגישה שדרושה לך הפסקה זה גם לגיטימי, אני גם בטוח שיש פה מספיק אנשים שיכולים לתרום פוסטים אורחים על נושאים מגוונים שקשורים או לא קשורים ישירות לנושא, ולהוריד ממך קצת עומס. כנ"ל לגבי הפורום- יש פה הרבה אנשים שחיים את הפורום ונמצאים פה כל יום (חלקם כל היום, @yossik , אהמ אהמ ) ויכולים להיות אדמינים זוטרים ולעזור בנטרול טרולים ואנשים מטעם/כאלה שחורגים מהכללים.
יצא ארוך...
בקיצור- תמשיכי!!!

 

[Sinister]

אני לא יכול לגיד אם הבלוג מיצה את עצמו ואם לאו. כי זו פונקציה של המטרות שלך. אם הבלוג כבר לא משרת את המטרות שלך אזי הוא מיצה את עצמו. נניח שאת רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים, אזי יש דרכי פעולה מסויימות. נניח שאת רוצה להעמיק את החוויה של האנשים ה'רציניים' אז יש דרכי פעולה אחרות (למשל הפורום).

כשאדם קורא ספר

בכל אופן, מבחינת הגעה לאנשים, לדעתי יכול להיות ממש מועיל אם תסכמי את רעיונות הבלוג לספר. זה משהו שהייתי קונה לחברים בכיף.

מבחינת העמקת הידע והחוויה, לדעתי פתיחת וויקי ('הוויקסולידית') בו מרוכז כל הידע על שוק ההון (בפורום מתחיל להיות מסובך לשוטט) תעשה את האפקט.

אפשר גם לגנוב רעיונות מMMM.

 

[לא סולידי YET]

בכל אופן, מבחינת הגעה לאנשים, לדעתי יכול להיות ממש מועיל אם תסכמי את רעיונות הבלוג לספר. זה משהו שהייתי קונה לחברים בכיף.

הרעיונות של הבלוג מבוססים על שני ספרים עיקריים:
Your money or your life
Early Retirement Extreme
הראשון גם תורגם לעברית.
להוציא עוד ספר שממחזר את אותם הרעיונות נראה לי מיותר.

 

[eladbe]

@הסולידית
מנקודת המבט האישית שלי הבלוג לא מיצה את עצמו כלל וכלל! נכון שלפני שנתיים הוא היה פורץ דרך מחשבתית (מבחינתי בכל אופן), אך גם כיום הוא ממשיך להעשיר אותי בהמון ידע, זהו בלוג שאני נהנה להמליץ עליו לחבריי ומכריי ואני בטוח שלהרבה אנשים הוא יחסר אם הוא יפסיק להתקיים... אני מניח שצריך לפתח עור של פיל על מנת להתעלם מארס של אנשי צרי אופק ומחשבה ולפי דעתי צריך להתייחס לכך כלא יותר מרעשי רקע שאי אפשר לנטרל ותו לא.
ולכן אסכם ואומר שאת שינוי מרענן ומקור ידע נהדר, המשיכי בדרכך!

 

[חיפאי]

אני עדיין לומד משהו מרוב הפוסטים. דווקא החלק הנשכני מלמד אותי פחות על צרכנות פיננסית והשקעות, למרות שאני נהנה ממנו וצוחק לרוב.
כל בלוג צריך לעבור "משבר" מתישהו וזו סיבה מצויינת למצוא מחדש מה חשוב לך ולקוראים.

 

[mudale222]

הבלוג הזה שינה לי את החיים ללא ספק בכלל. עצם הרעיון שניתן לחסוך 50% מהמשכורת כמו שאני עושה היום זה משהו שבכלל לא הייתי יכול לדמיין פעם.
לגופו של עניין: בתור אחד שקרה את כל הפוסטים מההתחלה עד הסוף אכן הבלוג נהיה פחות עוקצני ובועט. זה לא אומר שהוא פחות טוב. פשוט כמה פעמים אפשר לחזור על אותה נקודה? עברנו לדבר על נושאים חשובים פיננסים אחרים

 

[wa11a]

לכו תדעו אולי ההאטה בצריכה הפרטית זה בגלל הבלוג

 

[AlexNOSAM]

נכנסתי לדיון הזה בלי לראות שאת פתחת אותו כי יש לי מה לומר בעניין אבל בגלל שהוא שלך זה יותר מעניין.

בעיני, התהליך שהבלוג עבר הוא די טבעי. הרבה רעיונות/תנועות/וגופים אידאולוגיים כאלה ואחרים התחילו בהתחלה כמשהו קיצוני, מחתרתי ואז "התברגנו" ועשו הסבה לכיוון יותר מיינסטרים. פחות להתגרות באנשים, לפנות למקום אמצעי יותר בעקומת האוכלוסיה...

אני לא רואה בזה דווקא משהו שלילי. נכון שמינימליזם לא פונה לרוב האנשים אבל היות ושבטיות מאוד מאפיינת את החברה הישראלית ברור שהרעיון פחות תופס.
ההרגשה שלי היא שדי מיציתי את הבלוג ואני כבר לא ממהר לקרוא כל פוסט אם בכלל. אבל מצד שני גם אין בלוג שממשיך לעשות את זה לכל האנשים לאורך זמן. אנשים נמשכים לפה בגלל צורך מסויים בהשכלה פיננסית לחייהם ואז ממשיכים הלאה וזה טבעי.
מה שכן, בהחחט יש לבלוג שלך מקום מכובד ברשימה שלי

 

[DiverGirl]

@הסולידית
לדעתי, הבלוג הזה יימצה את עצמו ברגע שאת תרגישי שמיצית את עצמך
כל עוד יש לך זמן ורצון לכתוב, ובהתאם להקשפת העולם שלך באותו רגע (שבאופן טבעי, עשויה להשתנות במידה כזו או אחרת) - פשוט תכתבי, יש קהל שלם שמאד נהנה לקרוא את מה שאת כותבת.
כי הרי, בסופו של דבר (ותקני אותי אם אני טועה) - את כותבת קודם כל בשביל ההנאה האישית שלך.

 

[mudale222]

לבלוג יש המון לאן להתקדם הלאה. לא דובר רבות בנושאים פיננסים סבוכים ואפשר להרחיב על כך מעתה ועד עולם.

 

[שלי]

@הסולידית
דורין אני לא חושב שהבלוג איבד את דרכו, להפך אני חושב שהבלוג הפך לכוח משמעותי באיחוד אנשים.
במדינה בה אנשים מתביישים לדבר על פיננסים ומסתירים את עצמם מאחורי הררי הלוואות, את חיברת בין אנשים (חלקם סולידיים וחלקם פחות) וגרמת להם להבין שהם לא לבד.
ממך אני למדתי שאין לי שום סיבה להתבייש בהיותי חסכן וסולידי, מצאתי פה חברים שלא דמיינתי שאני יכול להתחבר אליהם (נשארתי מופנם אבל עכשיו אני מרגיש חלק מקהילה מסויימת).
אני באופן אישי מודה לך על כל מה שעשית. את מהווה חוט מקשר בין אנשים, את מעודדת אנשים לקחת אחריות על חייהם, את מנגישה ידע פיננסי לציבור רחב בשפה פשוטה. כל זה רק חלק קטן ממהלך שאת התחלת. בתרבות צרכנית-קריירסטית השלטת בישראל, את מהווה לדעתי קול שפוי.
אני רוצה לומר לך תודה על כל זה, ואני מקווה שתמשיכי לכתוב ולנהל את הפורום.

חותמת על כל מילה