במדידה.
אם הS&P עלה 200% יחסית לשקל בעשור אז זה לא משנה מה השקל עשה יחסית לדולר.
אם הS&P לא זז כלל יחסית לשקל אז זה לא משנה מה השקל עשה יחסית לדולר.
בסופו של דבר גם השקל וגם הדולר הם רק "אמצעי מדידיה". מה שמשנה לך בסוף זה כמה "ככרות לחם" אתה יכול לקנות במכולת עם האחזקה שלך, וזה לא משנה אם יש לך 100 ש"ח וכל כיכר לחם עולה 1 ש"ח או שיש לך 100,000 ש"ח וכל כיכר עולה 1,000 ש"ח.
גם הסנופי וגם כיכרות הלחם הם נכסים ריאלים (= לא צמודים למטבע כזה או אחר), ולכן אם הסנופי עולה (ריאלית. לא יחסית למטבע מסויים) אז בהכרח יש לך יותר "ככרות לחם".
את הפסקה הראשונה לא הבנתי, אבל אולי זה בגלל שהדוגמה שלי לא הייתה מספיק מפורטת.
למיטב הבנתי הפסקה השנייה והשלישית נכונות, אבל נראה לי שהן לא רלוונטיות בגלל הפסקה הראשונה.
אני מדגיש את השינויים:
אני פותח חשבון ב IB, ממיר שקלים לדולרים בבנק ומעביר לIB דולרים,
אני משקיע בS&P שעלה ב 200% בעשור, והדולר במהלך אותו עשור ירד ב 50% לעומת השקל,
אני מוכר את את ני"ע שלי דרך IB, ומקבל תמורתם דולרים, אותם אני מעביר לבנק וממיר לשקלים,
אז בסופו של אותו עשור יש לי את אותה כמות השקלים שהשקעתי בתחילת אותו עשור.
כלומר מכיוון שאמצעי המדידה שלי הוא היכולת של ההון העומד לרשותי לממן את רמת החיים בה בחרתי,
התשואה שלי היא 0% (אני מזניח אינפלציה, מדד יוקר מחיה, ועלויות ניהול כספים, למעשה הפסדתי כסף בתרחיש הזה).
לי, בבורותי, נראה שאם אני חי בשקלים ומשקיע בדולרים (או יורו) יחס ההמרה בין שקל לדולר משפיע על היכולת שלי להשתמש בהון כדי לקנות במכולת.
איפה אני טועה פה?
*הערות אזהרב בטאבו:
1. זו דוגמא קיצונית כדי להמחיש נקודה, ברור לי שעם מספרים פחות קיצוניים ההבדלים יהיו הרבה יותר קטנים.
2. זו דוגמא על אירוע נקודתי של קנייה אחת ומכירה אחת. בהנחה והחסכון הוא בסכומי כסף קבועים לאורך עשרות שנים, והמשיכה היא בסכומי כסף קבועים לאורך עשרות שנים, יש סיכוי סביר שהשינוי בשערי המטבע יהיו פחות קיצוניים (אלא אם משקיע ב ין יפאני, אבל זו דוגמת קיצון).