• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

גידור מט"ח עצמי

במדידה.
אם הS&P עלה 200% יחסית לשקל בעשור אז זה לא משנה מה השקל עשה יחסית לדולר.
אם הS&P לא זז כלל יחסית לשקל אז זה לא משנה מה השקל עשה יחסית לדולר.

בסופו של דבר גם השקל וגם הדולר הם רק "אמצעי מדידיה". מה שמשנה לך בסוף זה כמה "ככרות לחם" אתה יכול לקנות במכולת עם האחזקה שלך, וזה לא משנה אם יש לך 100 ש"ח וכל כיכר לחם עולה 1 ש"ח או שיש לך 100,000 ש"ח וכל כיכר עולה 1,000 ש"ח.

גם הסנופי וגם כיכרות הלחם הם נכסים ריאלים (= לא צמודים למטבע כזה או אחר), ולכן אם הסנופי עולה (ריאלית. לא יחסית למטבע מסויים) אז בהכרח יש לך יותר "ככרות לחם".

את הפסקה הראשונה לא הבנתי, אבל אולי זה בגלל שהדוגמה שלי לא הייתה מספיק מפורטת.
למיטב הבנתי הפסקה השנייה והשלישית נכונות, אבל נראה לי שהן לא רלוונטיות בגלל הפסקה הראשונה.

אני מדגיש את השינויים:
אני פותח חשבון ב IB, ממיר שקלים לדולרים בבנק ומעביר לIB דולרים,
אני משקיע בS&P שעלה ב 200% בעשור, והדולר במהלך אותו עשור ירד ב 50% לעומת השקל,
אני מוכר את את ני"ע שלי דרך IB, ומקבל תמורתם דולרים, אותם אני מעביר לבנק וממיר לשקלים,
אז בסופו של אותו עשור יש לי את אותה כמות השקלים שהשקעתי בתחילת אותו עשור.
כלומר מכיוון שאמצעי המדידה שלי הוא היכולת של ההון העומד לרשותי לממן את רמת החיים בה בחרתי,
התשואה שלי היא 0% (אני מזניח אינפלציה, מדד יוקר מחיה, ועלויות ניהול כספים, למעשה הפסדתי כסף בתרחיש הזה).

לי, בבורותי, נראה שאם אני חי בשקלים ומשקיע בדולרים (או יורו) יחס ההמרה בין שקל לדולר משפיע על היכולת שלי להשתמש בהון כדי לקנות במכולת.

איפה אני טועה פה?

*הערות אזהרב בטאבו:
1. זו דוגמא קיצונית כדי להמחיש נקודה, ברור לי שעם מספרים פחות קיצוניים ההבדלים יהיו הרבה יותר קטנים.
2. זו דוגמא על אירוע נקודתי של קנייה אחת ומכירה אחת. בהנחה והחסכון הוא בסכומי כסף קבועים לאורך עשרות שנים, והמשיכה היא בסכומי כסף קבועים לאורך עשרות שנים, יש סיכוי סביר שהשינוי בשערי המטבע יהיו פחות קיצוניים (אלא אם משקיע ב ין יפאני, אבל זו דוגמת קיצון).
 
אני משקיע בS&P שעלה ב 200% בעשור
עלה יחסית למה?
יחסית לדולר? יחסית לשקל? יחסית לרובל? יחסית למחיר של כיכר לחם?
זאת בדיוק הנקודה - אתה צריך להיחליט מה יחידת המידה שלך.
אז בסופו של אותו עשור יש לי את אותה כמות השקלים שהשקעתי בתחילת אותו עשור.
אם בסופו של דבר יש לך אותה כמות שקלים זה אומר שהסנופי עשה תשואה של 0% יחסית לשקל.
לא סביר שזה יקרה לעשור, אבל אכן יכול לקרות.
כמו ש @Yoss הסביר זה יכול לקרות בגלל אחת מ2 סיבות:
1. הסנופי באמת לא עלה ריאלית
2. הסנופי עלה ריאלית, אבל השקל עלה באותה מידה.

בכל מקרה, אין משמעות לשווי של הסנופי בדולרים או ליחס בין השקל לדולר.
לי, בבורותי, נראה שאם אני חי בשקלים ומשקיע בדולרים (או יורו) יחס ההמרה בין שקל לדולר משפיע על היכולת שלי להשתמש בהון כדי לקנות במכולת.
יכול להיות, אבל מה שאתה מפספס זה שאתה לא משקיע בדולים או ביורו אלא אתה משקיע בחברות.
אם היית קונה אג"ח דולרי או אג"ח ביורו אכן היית משקיע בדולר/יורו בהתאם ואז אכן לתנודות המטבע הייתה משמעות מסויימת. אבל חברות הן נכס ריאלי, וזה לא באמת משנה באיזה מטבע אתה מודד את השווי שלהן.
 
יש לציין שבמידה והדולר נחלש בכל כך הרבה לתקופה ארוכה אז יתכן שגם שהמחירים של מוצרי צריכה רבים בארץ ירדו.
לא בהכרח.
אם רק הדולר נחלש (יחסית לכל העולם) אז אין סיבה שמחירי מוצרים בארץ ירדו. בעצם זה תיאור של אינפלציה דולרית מאוד גבוהה.
מה שכן, במצב כזה אין הרבה סיכוי שהסנופי לא יעלה. עליה של הסנופי ב200% דולרית בזמן שהדולר ירד ב50% בעצם אומר שהסנופי ריאלית עשה 0% במשך עשור.
אפשרי אבל לא סביר.
 
יש 2 אופציות לאיך זה קרה (הן לא באמת מובחנות זו מזו, ויש שלל קומבינציות נוספות, אבל אני מקצין לשם הטיעון):
1) השקל התחזק מאוד (פי 2) בתקופה הזו. אם זה המצב, אז בהחלט כן הרווחת בסוף התקופה: יש לך היום שקלים ששווים פי 2 מהשקלים שהיו לך בתחילת ההשקעה (נכון שהיית מרוויח אותו דבר גם אם היית משקיע בשקל במקום בסנופי, כי השקל התחזק, אבל זה לא מפחית כהוא זה מרווחיות ההשקעה שכן עשית).
2) השקל לא השתנה, אלא הדולר נחלש מאוד בתקופה הזו. אם זה המצב, אז אכן לא הרווחת - בסוף התקופה יש לך שקלים ששווים בדיוק כמו בתחילת התקופה. הסיבה לכך שלא הרווחת היא כי הסנופי בכלל לא עלה בתקופה הזו לפי מה שאתה מתאר. לאורך התקופה סנופי נשאר בדיוק באותו ערך, אבל בגלל שהדולר ירד מאוד, אז כל "יחידת סנופי" נהייתה שווה פי 2 דולרים, פשוט כי הדולרים האלו שווים חצי... אם הסנופי לא עלה, אז הגיוני שאכן לא הרווחת. ככה זה מניות, לא תמיד מרוויחים.

אני מקבל את מה שכתבת.
אבל להבנתי "הסנופי בכלל לא עלה בתקופה הזו" ביחס לשקל.
אדם שחי ב USD והשקיע בדיוק כמוני קיבל תשואה חלופית טובה מאוד על הכסף שלו
(אם הכסף היה יושב מתחת לבלטה, הוא היה מאבד 50% מהערך שלו, כתוצאה מההשקעה הכסף לא איבד שום דבר מהערך שלו.
מניעת הפסד == רווח).

מכיוון שהמשתנה המהותי (בשבילי, אישית) הוא שימור רמת חיים בה בחרתי, והעלות שלה נמדדת בשקלים (בגלל הבחירות שקיבלתי), אני חושב שהדרך היעילה היחידה לבדוק את התשואה היא במטבע שמשמש אותי לממן את רמת החיים שלי....
 
אדם שחי ב USD והשקיע בדיוק כמוני קיבל תשואה חלופית טובה מאוד על הכסף שלו
לא נכון.
אם הדולר ירד ב50% יחסית לשקל זה אומר שהייתה אינפלציה דולרית ועכשיו כל דולר שווה הרבה פחות. כלומר אדם שחי בUSD צריך עכשיו פי 2 דולרים לכל דבר שהוא רוצה לקנות לעומת מה שהיה קודם (כלומר אם בעבר כיכר לחם עלתה 1$ אז אחרי שהדולר ירד ב50% כל כיכר לחם כזאת תעלה 2$).
אם לעומת זאת השקל עלה פי 2 זה אומר שהייתה דיפלציה שקלית ואותה כיכר לחם שעלתה בעבר 1 ש"ח תעלה עכשיו 0.5 ש"ח.

אתה מפספס שוב ושוב את הנקודה החשובה - מטבעות הם סתם מספר. והערך המספרי של מוצר/נכס כלשנו לא באמת מעניין.
מה שמעניין זה שווי ריאלי - כמה כיכרות לחם (או קרטוני חלב, או תפוזים או ליטר דלק או כל דבר אחר שאתה צורך) אתה יכול לקבל תמורת אותה יחידת אחזקה שיש לך בS&P500. והשווי הריאלי הזה לא תלוי ביחס שערי מטבעות כזה או אחר.
 
יכול להיות, אבל מה שאתה מפספס זה שאתה לא משקיע בדולים או ביורו אלא אתה משקיע בחברות.
אם היית קונה אג"ח דולרי או אג"ח ביורו אכן היית משקיע בדולר/יורו בהתאם ואז אכן לתנודות המטבע הייתה משמעות מסויימת. אבל חברות הן נכס ריאלי, וזה לא באמת משנה באיזה מטבע אתה מודד את השווי שלהן.

אני משקיע בחברות,
אבל את הרווח אני מודד בשימור רמת חיים מסויימת, שאני מתחזק אותה באמצעות שקלים.
נראה לי אם בסוף היום התשואה שלי בשקלים היא X,
זה ממש לא משנה אם שווי החברה גדל ב 100% או קטן ב90%,
כי אני משלם במכולת בשקלים, לא במניות.

לכן לי זה נראה שלמרות שמניות הן ייצוג לנכס ריאלי,
את הרווחים מהן נכון למדוד רק במטבה בו אני משתמש כדי לממן את המחיה שלי.
 
מניעת הפסד == רווח
אבל גם המשקיע הישראלי לא הפסיד, בדיוק באותה מידה כמו חברו האמריקני.
מכיוון שהמשתנה המהותי (בשבילי, אישית) הוא שימור רמת חיים בה בחרתי
והנה, במדד הזה, הישראלי והאמריקני שמרו על/שיפרו את רמת חייהם באותה מידה.

את הרווחים מהן נכון למדוד רק במטבה בו אני משתמש כדי לממן את המחיה שלי
תיקנתי לך

כמה כיכרות לחם (או קרטוני חלב, או תפוזים או ליטר דלק
או חברות. הכי טוב חברות...
 
לא נכון.
אם הדולר ירד ב50% יחסית לשקל זה אומר שהייתה אינפלציה דולרית ועכשיו כל דולר שווה הרבה פחות. כלומר אדם שחי בUSD צריך עכשיו פי 2 דולרים לכל דבר שהוא רוצה לקנות לעומת מה שהיה קודם (כלומר אם בעבר כיכר לחם עלתה 1$ אז אחרי שהדולר ירד ב50% כל כיכר לחם כזאת תעלה 2$).
אם לעומת זאת השקל עלה פי 2 זה אומר שהייתה דיפלציה שקלית ואותה כיכר לחם שעלתה בעבר 1 ש"ח תעלה עכשיו 0.5 ש"ח.

בדוגמא שהבאתי כל דולר שווה חצי,
אבל לאותו מקביל שלי שחי ב USD יש 2 דולרים על כל דולר שהוא השקיע.
אם אתה טוען שהמשקיע הבדיוני הנ"ל "לא קיבל תשואה" כי הוא רק שמר על ערך ההון שלו, ולא הוסיף עליו - אני לא אתווכח.
זה רק הבדל סמנטי שנובע מהחלטה שלי להגדיר ש"העדר אבדן" == "רווח".
אם הטענה נובעת מסיבה אחרת אני אשמח להסבר, מכיוון שאני לא מבין אותה.

אתה מפספס שוב ושוב את הנקודה החשובה - מטבעות הם סתם מספר. והערך המספרי של מוצר/נכס כלשנו לא באמת מעניין.
מה שמעניין זה שווי ריאלי - כמה כיכרות לחם (או קרטוני חלב, או תפוזים או ליטר דלק או כל דבר אחר שאתה צורך) אתה יכול לקבל תמורת אותה יחידת אחזקה שיש לך בS&P500. והשווי הריאלי הזה לא תלוי ביחס שערי מטבעות כזה או אחר.

זה נכון כשאתה יכול לשלם במכולת עם יחידות אחזקה ב S&P500.
כשאתה חי במטבע מסויים, ויש אינפלציה שנתית של 200%, העלות של כל מוצר עולה ב 1/6 כל חודש.
ואז זה בהחלט קריטי האם התשואה שלך בשקלים גבוהה או נמוכה מהאינפלציה.
ואני בטוח שיש פה מספיק אנשים שעדיין זוכרים שנה מסוימת עם אינפלציה של כמעט 450%....
 
אני חושב שמה שחסר בהבנה של רבים, כמו גם @Karab
ששער המטבע, קשור בחוזקה, בקורלציה הפוכה, לאינפלציה.

כלומר, אם שער השקל-דולר השתנה, זה משום שאחד המטבעות עבר אינפלציה. אם השקל התחזק מול הדולר, יתכן מאוד שהשקל עבר אינפלציה, אומנם לפני היו לך 100 שקלים וגם עכשיו יש לך 100 שקלים, אך ה100 שקלים האלו קונים הרבה פחות כיכרות לחם, כלומר כוח הקניה נשחק.
 
אבל את הרווח אני מודד בשימור רמת חיים מסויימת, שאני מתחזק אותה באמצעות שקלים.
החצי הראשון של המשפט נכון. השני לא רוונטי לכלום.
שמעת על ההיפר-אינפלציה שהייתה בארץ בשנות ה80 למשל?
מספרים יפים שמוצגים לך על מסך מחשב לא באמת אומרים כלום. מה שמעניין זה שימור רמת חיים.
כבר אמרתי בעמוד הקודם:
מה שמשנה לך בסוף זה כמה "ככרות לחם" אתה יכול לקנות במכולת עם האחזקה שלך, וזה לא משנה אם יש לך 100 ש"ח וכל כיכר לחם עולה 1 ש"ח או שיש לך 100,000 ש"ח וכל כיכר עולה 1,000 ש"ח.
נראה לי אם בסוף היום התשואה שלי בשקלים היא X,
זה ממש לא משנה אם שווי החברה גדל ב 100% או קטן ב90%,
כי אני משלם במכולת בשקלים, לא במניות.
אתה מניח פה שהמחיר במכולת לא משתנה. זה ממש לא נכון.
המחיר במכולת יכול לעלות גם פי 10 ביום.
את הרווחים מהן נכון למדוד רק במטבה בו אני משתמש כדי לממן את המחיה שלי.
לחלוטין לא נכון למדוד שום דבר במטבע בלי להתייחס לאינפלציה.
סכום כסף בשקלים שהיה גורם לך להיחשב "עשיר" בתחילת שנות ה80 לא יספיק לך היום לכלום כמעט.
 
אם הטענה נובעת מסיבה אחרת אני אשמח להסבר, מכיוון שאני לא מבין אותה.
מה שאתה מפספס זה שאם כל דולר שווה חצי זה אומר שההוצאה של אותו אמריקאי עלתה פי 2.
אם בעבר הוא היה מוציא 1000$ בחודש, עכשיו הוא צריך להוציא 2000$ כדי לקבל את אותם מוצרים בדיוק.
 
אבל גם המשקיע הישראלי לא הפסיד, בדיוק באותה מידה כמו חברו האמריקני.

כבר הספקתי להקליד "צודק, זאת טעות שלי". אבל אז קלטתי שלשניהם יש תשואה חלופית.
הברירה של המשקיע מארה"ב (ואני נשאר עם אופציות קיצון לא סבירות, לצורך הפשטות) היא להשאיר את הכסף במזומן ולהפסיד 50% מערכו.
הברירה של המשקיע הישראלי היא להשאיר את הכסף במזומן ולשמור על ערכו.
כלומר המשקיע הישראלי לקח את אותו הסיכון של שוק ההון, ולא קיבל עליה שום פרמיה, בניגוד למשקיע מארה"ב שקיבל פרמיה של שימור ערך הכסף.

תיקנתי לך

לא הבנתי את התיקון, אפשר בבקשה הסבר?
 
כלומר, אם שער השקל-דולר השתנה, זה משום שאחד המטבעות עבר אינפלציה. אם השקל התחזק מול הדולר, יתכן מאוד שהשקל עבר אינפלציה, אומנם לפני היו לך 100 שקלים וגם עכשיו יש לך 100 שקלים, אך ה100 שקלים האלו קונים הרבה פחות כיכרות לחם, כלומר כוח הקניה נשחק.
הפוך.
אבל כן, הרעיון הכללי נכון.
אם השקל התחזק מול הדולר אז או שהדולר עבר אינפלציה או שהשקל עבר דיפלציה.
כלומר יכול להיות שגם השקל עבר אינפלציה, אבל האינפלציה בדולר גדולה יותר (כי השקל התחזק מול הדולר).
 
החצי הראשון של המשפט נכון. השני לא רוונטי לכלום.
שמעת על ההיפר-אינפלציה שהייתה בארץ בשנות ה80 למשל?
מספרים יפים שמוצגים לך על מסך מחשב לא באמת אומרים כלום. מה שמעניין זה שימור רמת חיים.
כבר אמרתי בעמוד הקודם:


אתה מניח פה שהמחיר במכולת לא משתנה. זה ממש לא נכון.
המחיר במכולת יכול לעלות גם פי 10 ביום.

לחלוטין לא נכון למדוד שום דבר במטבע בלי להתייחס לאינפלציה.
סכום כסף בשקלים שהיה גורם לך להיחשב "עשיר" בתחילת שנות ה80 לא יספיק לך היום לכלום כמעט.

אתה צודק לחלוטין.
אבל אם אני מודד את שימור רמת החיים במדינה כלשהי, אני לא יכול להתעלם מהמטבע באותה מדינה.
(אלא אם כן אני קונה באמצעות העברת מניות לחשבון המסחר של בעל המכולת...)
אז אני צריך להתייחס גם למטבע, וגם לכוח הקניה של אותו המטבע?
מה לדעתך הדרך הכי יעילה לעשות את זה?
 
מה לדעתך הדרך הכי יעילה לעשות את זה?
להתעלם מהמטבע ולהסתכל רק על השווי הריאלי של דברים :-)

בסופו של דבר יש קשר הדוק בין הפרשי אינפלציות של מטבעות לבין שינוי שע"ח באותם מטבעות.
 
להתעלם מהמטבע ולהסתכל רק על השווי הריאלי של דברים :)

בסופו של דבר יש קשר הדוק בין הפרשי אינפלציות של מטבעות לבין שינוי שע"ח באותם מטבעות.

1. איך? אני עדיין לא יכול לשלם במכולת במניות של מיקרוסופט....

2. תרשה לי לנסח מחדש את דבריך, ותקן את הטעויות שלי:
אתה טוען שניתן להזניח את שינוי שער החליפין בין המטבע בו אני משקיע והמטבע בו אני משלם על מחייתי,
מכיוון ששינוי זה כבר מגולם בהפרשי האינפלציות בין המטבעות?
אם כן, אז החלפנו משתנה אחד במשתנה אחר.
זה לא ענה על השאלה איך אני מודד תשואה באופן שרלוונטי לחשבון המכולת שלי....
 
1. איך? אני עדיין לא יכול לשלם במכולת במניות של מיקרוסופט....
אולי לא בצורה ישירה, אבל בפרק הזמן שלוקח מרגע שמכרת נייר של VT, המרת את הדולרים לשקלים, וקנית עם השקלים האלה במכולת, לא סביר שתאבד הרבה ערך לאינפלציה.
וגם אם יש היפר אינפלציה באחד המטבעות האלה, פשוט תשמור את השווי במטבע ה"יציב" יותר עד שאתה קונה איתו במכולת.

אתה טוען שניתן להזניח את שינוי שער החליפין בין המטבע בו אני משקיע והמטבע בו אני משלם על מחייתי,
מכיוון ששינוי זה כבר מגולם בהפרשי האינפלציות בין המטבעות?
כן.
אם כן, אז החלפנו משתנה אחד במשתנה אחר.
זה לא ענה על השאלה איך אני מודד תשואה באופן שרלוונטי לחשבון המכולת שלי....
לא בדיוק.
אם תמדוד תשואה ריאלית פתרת לגמרי את כל הבעיה. ואכן ברוב המחקרים ארוכי הטווח מדברים רק על תשואה ריאלית.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
כמה כיכרות לחם (או קרטוני חלב, או תפוזים או ליטר דלק
כבר הספקתי להקליד "צודק, זאת טעות שלי". אבל אז קלטתי שלשניהם יש תשואה חלופית.
הברירה של המשקיע מארה"ב (ואני נשאר עם אופציות קיצון לא סבירות, לצורך הפשטות) היא להשאיר את הכסף במזומן ולהפסיד 50% מערכו.
הברירה של המשקיע הישראלי היא להשאיר את הכסף במזומן ולשמור על ערכו.
גם המשקיע הישראלי היה יכול להחזיק דולרים ולהפסיד 50%, וגם האמריקאי היה יכול להחזיק שקלים להרוויח 200%. עדיין אין שום הבדל ביניהם, גם לא באובדן תשואה אלטרנטיבית.
אגב, שניהם, הישראלי והאמריקאי, לא ידעו מראש אם כדאי להם להחזיק שקלים או דולרים, אבל שניהם ידעו שכדאי להם להחזיק נכס ריאלי ולחסוך לעצמם את הדילמה.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
Y "גידור" מט"ח שוק ההון 4
B איזה א.ממשלתי להחזיק כדי לאזן sp500 ללא גידור מט״ח שוק ההון 8
bobby בניית תיק סולידי 30-70 או 40-60 עם גידור מט"ח שוק ההון 6
S חשיבות גידור מט״ח לעובדים בתעשיות ייצוא (הייטק) שוק ההון 0
B גידור מט"ח באמצעות אסטרטגיית collar שוק ההון 1
מתכנת ריכוז כל הפוסטים בנושא גידור מט"ח וסיכון מט"ח שוק ההון 3
adamshalev גידור מט"ח ידני לקרן סל זרה שוק ההון 1
שניצלוינאי גידור מט"ח יומי מול חודשי שוק ההון 3
P קרנות נאמנות / גידור המשקיעות בישראל מכות את השוק בעקביות? שוק ההון 18
א בעיה ברכישת קרן גידור בבנק לאומי- דרישה לטיקט סגור שוק ההון 0
א קרנות גידור (וספציפית קרן התמד) שוק ההון 19
R גידור RSU באמצעות אופציות שוק ההון 2
הסוליd גידור מפני כיבוש טאיוואן שוק ההון 64
חתול לילה שאלה על גידור בעת מכירת דירה נדל"ן 7
א האם ניתן להשקיע בקרנות גידור ? שוק ההון 1
S גידור במקום דילול מניות? תהייה על מסלולים תלויי גיל שוק ההון 8
J השקעה בקרנות סל של מניות דיבידנד, ללא גידור מטח, מישראל בשקלים שוק ההון 7
E קרן גידור בנאמנות שוק ההון 0
K קרן גידור בנאמנות מול תיק מנוהל שוק ההון 14
ס השקעה לטווח הארוך במדד הs&p 500 אבל עם אופציות גידור למשברים שוק ההון 5
P גידור קרנות סל שוק ההון 4
E השקעה בקרן גידור - Trend Following שוק ההון 52
I גידור שער הדולר בנסדא"ק שוק ההון 2
עידו ג גידור במט"ח שוק ההון 13
A גידור כנגד התחזקות דולר שוק ההון 9
J גידור פוזיציית לונג שמתקבלת כRSU שוק ההון 9
H גידור נגד פיחות השקל שוק ההון 2
לארוצה גידור אינפלציה בשקל באמצעות ניירות זרים שוק ההון 26
R גידור דולר/שקל אבל עם טוויסט שוק ההון 4
A אזרח אמריקאי - גידור כנגד שינויים בשער הדולר ושחיקה במונחים שקליים שוק ההון 4
A פרויקטים חדשים במרכז עד 2 מיליון שח, יזמים המאפשרים הקדמת תשלומים\גידור תשומות נדל"ן 19
Level גידור מטבע שוק ההון 7
T האם הגיוני לטעון שמניות ערך יהיו גידור טוב מפני אינפלציה? שוק ההון 21
י שאלה על מינוף ועל גידור שוק ההון 40
השקעה לא מזל קרנות REIT נחשבות לאמצעי גידור נגד אינפלציה שוק ההון 28
lavi גידור rsu לפני הפשרה שוק ההון 22
Tsachi01 היוטיובר המפורסם קווין, טוען למניפולציה מכוונת של השוק על ידי קרנות גידור: אוף טופיק 50
B השקעה בקרן גידור בשוק אינפלציני קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 3
A גידור מניה חסומה -- הכרה במניות שמוחזקות מחוץ לברוקראז׳ לצורך margin שוק ההון 6
ש גידור כנגד אינפלציה מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 9
ב קרן גידור - טופס 867 ודיווח ב-1301 מיסים 8
N גידור מטח הפן המעשי שוק ההון 47
N גידור החלשות הדולר- הפן המעשי שוק ההון 1
A נייר צמוד למדד לתקופות קצרות יחסית, גידור אינפלציה שוק ההון 28
N מחשבות על גידור בסביבת אינפלציה גבוהה שוק ההון 47
I גידור פרופיל קריפטו קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 3
B גידור נגד מס ירושה אמריקאי מיסים 21
ס דיון: גידור סיכונים עם ביטוחי בריאות דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 0
ל התייעצות לפני השקעה (גידור, מטח, מינוף וכו) שוק ההון 40
Y האם משקיע פרטי יכול להכנס כמשקיע בקרן גידור? שוק ההון 6

נושאים דומים

Back
למעלה