מצאתי בפורום הרבה פוסטים מעולה בנושא גידור מט״ח, אבל אף אחד מהם לא ייחס חשיבות לתחום העיסוק של המשקיע וראיתי לנכון לפתוח על זה פוסט.
אחד התכנים שקראתי בנושא הוא הפוסט המצויין של אסף,. הנה אחת הפסקאות ממנו:
למטבעות של מדינות קטנות יש את הנטיה לגדר את עצמם. ניקח את השקל למשל: אם השקל יתחזק יתר על המידה, המון תעשיות במדינה ימותו. למשל ההיי טק – הוא זה שיפגע ראשון. כשעבדתי בהיי טק לפני כמה שנים כבר אז עשו לנו הרצאות על כמה מהנדס ישראלי יקר וכבר שווה לגייס מהנדס אמריקאי כי זו כמעט אותה העלות. אם השקל יתחזק, כנראה שיהיה פחות משתלם לשלם למהנדס ישראלי ולכן חברות יעזבו את הארץ. זה נכון במיוחד בעידן הגלובלי של היום שנורא קל לעבור מדינה ומדינות מתחרות בינהן על מתן הטבות לחברות תעשיתיות. אחרי כן תעשיות המזון והחקלאות יפגעו פגיעה אנושה – למה לייצר בישראל כשהמטבע חזק ואפשר לייבא? לאחר מכן תמות תעשיית התיירות – מי רוצה לבוא למדינה שהמטבע שלה חזק? ועוד. הירידה בתעשיות המקומיות (הייצור המקומי) תגרור אבטלה שבתורה תחליש את המטבע.
הפסקה הזאת די צמררה אותי. אחת הסיבות שלא לגדר ״גידור טבעי היא נקראת״ יכולה לבוא בעצם על חשבון המשקיע עצמו.
העובדים בכל תעשיית ייצוא )ובמיוחד בתעשיית ההייטק( חשופים בסיכון גבוה מאוד לתנודות מט״ח, דרך המשכורת )שכן למרות שהיא משולמת בשקלים המקור שלה הוא במטבעות זרים(. בתעשיית ההייטק הסיכון גבוה הרבה יותר מבתעשיות אחרות. בניגוד לתעשיות שמייצרות קניין פיזי, תעשייה של קניין רוחני יכולה לזוז בחופשיות - אין שום בעיה לנייד בטווח זמן קצר מאוד מרכז פיתוח שלם. כיוון שמשכורות העובדים הן ההוצאה הגדולה ביותר של חברות ההייטק הן אלה שייאלצו לספוג כל החזקות של השקל.
כבר היום הזדמנויות התעסוקה בחברות המקומיות לעובדי הייטק מדרג מקצועי גבוה הוא מצומצם - רוב המשרות הרלוונטיות הן במרכזי פיתוח מקומיים של חברות בינ״ל, בהם השכר והרמה המקצועית הם גבוהים בהשוואה לשוק הישראלי. מרכזים כאלה יכולים להיעלם בשנייה עם החזקות השקל )בניגוד לחברות מקומיות שיעלה להן הרבה יותר ״לברוח״(, ולפגוע משמעותית בשכר של אלה שעובדים בהם.
האם במקרה כזה )עובד הייטק בדרג גבוה שלא מתכנן לעזוב את הארץ( עדיין אין טעם בגידור של תיק ההשקעות? במידה והשקל יתחזק עובד כזה יחטוף קשה גם במשכורת וגם בתיק שלו. אולי יש אפילו טעם ל-״גידור כפול״ - להרוויח איכשהו מהתחזקות השקל על מנת לגדר את ההשפעה דרך המשכורת?
אשמח לדעתכם.
אחד התכנים שקראתי בנושא הוא הפוסט המצויין של אסף,. הנה אחת הפסקאות ממנו:
למטבעות של מדינות קטנות יש את הנטיה לגדר את עצמם. ניקח את השקל למשל: אם השקל יתחזק יתר על המידה, המון תעשיות במדינה ימותו. למשל ההיי טק – הוא זה שיפגע ראשון. כשעבדתי בהיי טק לפני כמה שנים כבר אז עשו לנו הרצאות על כמה מהנדס ישראלי יקר וכבר שווה לגייס מהנדס אמריקאי כי זו כמעט אותה העלות. אם השקל יתחזק, כנראה שיהיה פחות משתלם לשלם למהנדס ישראלי ולכן חברות יעזבו את הארץ. זה נכון במיוחד בעידן הגלובלי של היום שנורא קל לעבור מדינה ומדינות מתחרות בינהן על מתן הטבות לחברות תעשיתיות. אחרי כן תעשיות המזון והחקלאות יפגעו פגיעה אנושה – למה לייצר בישראל כשהמטבע חזק ואפשר לייבא? לאחר מכן תמות תעשיית התיירות – מי רוצה לבוא למדינה שהמטבע שלה חזק? ועוד. הירידה בתעשיות המקומיות (הייצור המקומי) תגרור אבטלה שבתורה תחליש את המטבע.
הפסקה הזאת די צמררה אותי. אחת הסיבות שלא לגדר ״גידור טבעי היא נקראת״ יכולה לבוא בעצם על חשבון המשקיע עצמו.
העובדים בכל תעשיית ייצוא )ובמיוחד בתעשיית ההייטק( חשופים בסיכון גבוה מאוד לתנודות מט״ח, דרך המשכורת )שכן למרות שהיא משולמת בשקלים המקור שלה הוא במטבעות זרים(. בתעשיית ההייטק הסיכון גבוה הרבה יותר מבתעשיות אחרות. בניגוד לתעשיות שמייצרות קניין פיזי, תעשייה של קניין רוחני יכולה לזוז בחופשיות - אין שום בעיה לנייד בטווח זמן קצר מאוד מרכז פיתוח שלם. כיוון שמשכורות העובדים הן ההוצאה הגדולה ביותר של חברות ההייטק הן אלה שייאלצו לספוג כל החזקות של השקל.
כבר היום הזדמנויות התעסוקה בחברות המקומיות לעובדי הייטק מדרג מקצועי גבוה הוא מצומצם - רוב המשרות הרלוונטיות הן במרכזי פיתוח מקומיים של חברות בינ״ל, בהם השכר והרמה המקצועית הם גבוהים בהשוואה לשוק הישראלי. מרכזים כאלה יכולים להיעלם בשנייה עם החזקות השקל )בניגוד לחברות מקומיות שיעלה להן הרבה יותר ״לברוח״(, ולפגוע משמעותית בשכר של אלה שעובדים בהם.
האם במקרה כזה )עובד הייטק בדרג גבוה שלא מתכנן לעזוב את הארץ( עדיין אין טעם בגידור של תיק ההשקעות? במידה והשקל יתחזק עובד כזה יחטוף קשה גם במשכורת וגם בתיק שלו. אולי יש אפילו טעם ל-״גידור כפול״ - להרוויח איכשהו מהתחזקות השקל על מנת לגדר את ההשפעה דרך המשכורת?
אשמח לדעתכם.
