גידור מט"ח עצמי

[סטרבו]

בנטרול כל שאר הגורמים שמשפיעים על מחיר המניה- כן.

 

[$Ron$]

אני מוכר לך קופסא שחורה, אתה לא יודע מה יש בתוכה, ואני אומר לך מה המחיר שלה ב-30 מטבעות שונים.
מה זה אומר לך על התוכן של הקופסא?
כלום.
זה המשמעות של המשפט ״הערך לא תלוי במטבע שבו הני״ע (או המחיר) נקוב״.
זה נכון שלמדד המניות האמריקאיות יש קשר סבוך עם ערך הדולר, אבל אתה לא צריך להסתבך, תסתכל על אג״ח דולרי. זה נכס דולרי.
אבל יש קרנות ישראליות נקובות בשקל שמחזיקות אותו. יש קרנות איריות שנקובות בפאונד. קרנות קנדיות שנקובות בדולר-קנדי. יש כמובן גם קרנות אמריקאיות שנקובות בדולר.

אהבתי את ההסבר. אני מסיק מדבריך שאם פתאום מגלים שהקופסא השחורה יודעת להכין קפה אז היא שווה יותר וזה אמור לבוא לידי ביטוי בכל המטבעות כי היא נותנת יותר value ללא קשר למטבע. מה שמסבך אותי זה שחברה אמריקאית יותר דומה לקופסא שחורה שמתמלאת בדולרים ואיך זה לא משנה באיזה מטבע אתה בא לקנות ולמכור אותה...

 

[חתול לילה]

אהבתי את ההסבר. אני מסיק מדבריך שאם פתאום מגלים שהקופסא השחורה יודעת להכין קפה אז היא שווה יותר וזה אמור לבוא לידי ביטוי בכל המטבעות כי היא נותנת יותר value ללא קשר למטבע. מה שמסבך אותי זה שחברה אמריקאית יותר דומה לקופסא שחורה שמתמלאת בדולרים ואיך זה לא משנה באיזה מטבע אתה בא לקנות ולמכור אותה...

לקרוא פה

 

[roneng]

מה שמסבך אותי זה שחברה אמריקאית יותר דומה לקופסא שחורה שמתמלאת בדולרים ואיך זה לא משנה באיזה מטבע אתה בא לקנות ולמכור אותה...

אם אני מוכר לך דולרים ביורו או ביין יפני, השווי של הדולרים האלה בשקלים משתנה?

 

[adamshalev]

שחברה אמריקאית יותר דומה לקופסא שחורה שמתמלאת בדולרים ואיך זה לא משנה באיזה מטבע אתה בא לקנות ולמכור אותה...

זה דומה לדוגמא של אגח דולרי.
זה סה״כ נכס. אתה עדיין יכול לנקוב את המחיר שלו באיזה מטבע שתרצה.
אין שום מניעה להקים חברה, לשים בחשבון הבנק שלה 100 מיליון דולר ולהנפיק אותה בבורסה. יש חברות כאלו ממש.

 

[לעניות דעתי]

@$Ron$ ההסבר שהניח לי את הדעת בנושא היה כשמישהו (סליחה, לא זוכר מי בשביל הקרדיט) הדגיש את המושג מניה:
אתה רוכש חלק מהחברה. זה חלק ממוצר. החלק הזה יכול להימדד במטבעות שונים.

לכן, הקופסה (=החברה) לא מתמלאת בדולרים, אלא נמדדת בדולרים, אך יכולה להימדד בצורות שונות.

אפשר לתאר זאת כך, בכל יום מסחר ישנה מכירה פומבית של הקופסה (ליצר דיוק, חלקי בעלות עליה) כאשר יכול להיות שבקהל יושבים אנשים עם ארנקים מלאים במטבעות שונים.
תיאורטית, יכל כל אחד מהם להציע הצעה במטבע כרצונו, אלא שהמנחה מחליט על מטבע מסוים וממנו מודד את ההצעות.
ערך הקופסה הוא מופשט ממטבע.

מקווה שלא סיבכתי יותר

 

[$Ron$]

אני מוכר לך קופסא שחורה, אתה לא יודע מה יש בתוכה, ואני אומר לך מה המחיר שלה ב-30 מטבעות שונים.
מה זה אומר לך על התוכן של הקופסא?
כלום.
זה המשמעות של המשפט ״הערך לא תלוי במטבע שבו הני״ע (או המחיר) נקוב״.
זה נכון שלמדד המניות האמריקאיות יש קשר סבוך עם ערך הדולר, אבל אתה לא צריך להסתבך, תסתכל על אג״ח דולרי. זה נכס דולרי.
אבל יש קרנות ישראליות נקובות בשקל שמחזיקות אותו. יש קרנות איריות שנקובות בפאונד. קרנות קנדיות שנקובות בדולר-קנדי. יש כמובן גם קרנות אמריקאיות שנקובות בדולר.

אהבתי את ההסבר. אני מסיק מדבריך שאם פתאום מגלים שהקופסא השחורה יודעת להכין קפה אז היא שווה יותר וזה אמור לבוא לידי ביטוי בכל המטבעות כי היא נותנת יותר value ללא קשר למטבע. מה שמסבך אותי זה שחברה אמריקאית יותר דומה לקופסא שחורה שמתמלאת בדולרים ואיך זה לא משנה באיזה מטבע אתה בא לקנות ולמכור אותה...

אפשר לתאר זאת כך, בכל יום מסחר ישנה מכירה פומבית של הקופסה (ליצר דיוק, חלקי בעלות עליה) כאשר יכול להיות שבקהל יושבים אנשים עם ארנקים מלאים במטבעות שונים.
תיאורטית, יכל כל אחד מהם להציע הצעה במטבע כרצונו, אלא שהמנחה מחליט על מטבע מסוים וממנו מודד את ההצעות.
ערך הקופסה הוא מופשט ממטבע

Like

 

[adamshalev]

ערך הקופסה הוא מופשט ממטבע.

ערך הקופסא הוא היכולת לקחת מטבעות ולהחזיר לך יותר מטבעות. חברות הן מכונות לייצור רווח מפעילות עסקית.
אם ממשלת ארהב תחליט יום בהיר אחד שהיא לא מכבדת את הדולר יותר ושהיא מנפיקה מטבע חדש מאפס, כל מי שהחזיק דולר יאכל קש, אבל החברות יחליפו את הפעילות שלהן מלייצר רווח בדולר ללייצר רווח במטבע החדש.
במובן הזה חברות הן לא תלויות במטבע, אבל המציאות היא כמובן מורכבת כי יש להם נכסים והתחייבויות במטבעות שונים והערך של המטבעות משפיע על ייבוא וייצוא ועוד הרבה דברים אחרים.

 

[אורי ג.]

אני צריך איזשהוא בנץ מרק.

או כמה... זה מה שאני עושה: מודד דולרית וגם שקלית כי אלו המטבעות שמעניינים אותי.

 

[גרהם]

האם יש יחידת מידה כזאת? לא, לא ממש

תיאורטית יש יחידת מידה כזו והיא סל התצרוכת שלי (כולל העתידי). הוא לא תנודתי בהגדרה כי הוא תכלית כל ההתעסקות בבורסה (של הרוב. יש כאלו שגם הריגוש משמעותי להם).

 

[adamshalev]

תיאורטית יש יחידת מידה כזו והיא סל התצרוכת שלי (כולל העתידי). הוא לא תנודתי בהגדרה כי הוא תכלית כל ההתעסקות בבורסה (של הרוב. יש כאלו שגם הריגוש משמעותי להם).

נכון, בתיאוריה אבל אני חושב שסל הצריכה האינדיבידואלי הוא לא כל כך עקבי וקשה למדידה. אנחנו נוסעים לעם בשנה בערך לחו״ל, צורכים אלקטרוניקה יקרה, צורכים מדיה ותוכנה מהרשת ועוד דברים שלא מתבטאים במדד מחירים ובטח לא בשעטנז של ישראל-אירופה-ארה״ב משולב. לנסות לכמת את זה זה הרפתקאה, וגם אם היה סביר לעשות זאת מי אמר שסל הצריכה שלי קבוע? הוא משתנה עם הגיל ועם הילדים וההרגלים.

 

[גרהם]

נכון, בתיאוריה אבל אני חושב שסל הצריכה האינדיבידואלי הוא לא כל כך עקבי וקשה למדידה. אנחנו נוסעים לעם בשנה בערך לחו״ל, צורכים אלקטרוניקה יקרה, צורכים מדיה ותוכנה מהרשת ועוד דברים שלא מתבטאים במדד מחירים ובטח לא בשעטנז של ישראל-אירופה-ארה״ב משולב. לנסות לכמת את זה זה הרפתקאה, וגם אם היה סביר לעשות זאת מי אמר שסל הצריכה שלי קבוע? הוא משתנה עם הגיל ועם הילדים וההרגלים.

ברור ולכן כתבתי "תיאורטית". הנקודה שלי היא שזה מה שאתה רוצה למדוד. כל השאר הם מתווכים לא מדוייקים. גם ערך המטבעות לא עקבי וקשה למדידה בגלל הפיחות בערכם שהזכרת, שגם את גודלו המדוייק לגביך בלתי אפשרי מעשית למדוד.

 

[לעניות דעתי]

באופן אישי אני מחשב בשקלים.
עם הקריאה כאן עברתי שלבי התפתחות:

1. וואלה, מעניין
2. הסתבכתי, עזוב אותי מזה, נשאר בשקל הקודש.. (למדקדקים- הכוונה חדש, שקל הקודש הוא בערך אחר לגמרי)
3. טוב, אז אולי אעדכן באקסל חישוב כפול- שווי נקי בש״ח ושווי בדולרים..

אוף, למה קראתי..

 

[בורג]

האם יש יחידת מידה כזאת? לא, לא ממש.

תודה לכולם על התגובות, במיוחד לadamshalev על התגובה הארוכה והמפורטת שפגעה בדיוק בתסכול שלי מהנושא.

לפי השרשור, יש תמימות דעים שאין השפעה לשינויים בשער המטבע, מכיוון שמחיר השוק והאינפלציה תתקן אותו משך הזמן. כלומר אין צורך בגידור, אין אחוז קסם שמבטע גידור ובכלל אין לי סיבה למדוד את אחוז התיק לפי מטבעות. ובכל זאת בבלוג ובפורום יש דיונים ארוכים על סיכון המט"ח שבאג"ח ממשלתי של מדינות זרות. מדוע?

מודד דולרית וגם שקלית כי אלו המטבעות שמעניינים אותי

יאורטית יש יחידת מידה כזו והיא סל התצרוכת שלי

אני יכול לחשוב על עוד כמה בנץ מרק מתאימים יותר.
1) למדוד את התיק במטבע XDR.
2) למדוד את התיק לפי PPP - שווי כוח הקנייה.

 

[Yevgeny]

בהמשך למה שנכתב פה - לא רק שאני מודד את התיק בשקלים, גודל התיק עצמו הוא מספר קצת גדול וארטילאי מדי. המוח שלנו לא מאוד טוב באינטואיציה עם מספרים כאלו, ובכלל עובד הרבה יותר טוב עם השוואות ולא מספרים תלושים.

ציינתי איפשהו שהמספר שאני באמת מסתכל עליו הוא התיק חלקי 300 או 400 - שזה מספר (בשקלים) שאפשר להשוות להוצאה חודשית.
ובהתאם, במקביל, במקום אותו "סל צריכה תיאורטי" אפשר להשתמש בסל הצריכה בפועל - כשפעם בחצי שנה או שנה אני מעדכן את גליון מעקב ההוצאות שלי.

זה נותן שני אומדנים (הכנסה מול הוצאה חודשית) שנמצאים באותה סקאלת מדידה ומאפשרים השוואה פשוטה ומאוד אינטואיטיבית.

 

[adamshalev]

1) למדוד את התיק במטבע XDR.

זה פרקטי, ויכול להיות תרגיל מעניין, אם כי מאד לא אינטואיטיבי.

2) למדוד את התיק לפי PPP - שווי כוח הקנייה.

זה נראה לי לחלוטין לא פרקטי, מאיפה משיגים את ערכי ה-PPP בזמן אמת?

 

[בורג]

זה נראה לי לחלוטין לא פרקטי, מאיפה משיגים את ערכי ה-PPP בזמן אמת?

מהאתר של stats oecd
נתונים ראשוניים מתפרסמים ברמה רבעונית והם מתעדכנים משך הזמן, עד לנתון הסופי שנתיים אחרי.
אז כן, זה פחות פרקטי לרמה היום יומית, רק למי שבודק את מצב התיק לעיתים רחוקות מאוד.

 

[Karab]

כל מה שאמרת לא סותר ולו דבר אחד במה שאני אמרתי: הערך לא תלוי במטבע שבו הני״ע נקוב.

אני מדבר פה מתוך בורות, ולכן אשמח אם תציד בפני היכן אני טועה,
אבל זה נשמע לי מאוד נכון תיאורטית, ולא רלוונטי פרקטית.

בסופו של יום אני חי בשקלים.
אם, לצורך הדוגמא המוקצנת, אני משקיע בS&P שעלה ב 200% בעשור, והדולר במהלך אותו עשור ירד ב 50% לעומת השקל,
אז בסופו של אותו עשור יש לי את אותה כמות השקלים שהשקעתי בתחילת אותו עשור.
כלומר התשואה שלי היא 0% (אני מזניח אינפלציה ועלויות ניהול כספים, למעשה הפסדתי כסף בתרחיש הזה).

איפה אני טועה פה?

 

[roneng]

איפה אני טועה פה?

במדידה.
אם הS&P עלה 200% יחסית לשקל בעשור אז זה לא משנה מה השקל עשה יחסית לדולר.
אם הS&P לא זז כלל יחסית לשקל אז זה לא משנה מה השקל עשה יחסית לדולר.

בסופו של דבר גם השקל וגם הדולר הם רק "אמצעי מדידיה". מה שמשנה לך בסוף זה כמה "ככרות לחם" אתה יכול לקנות במכולת עם האחזקה שלך, וזה לא משנה אם יש לך 100 ש"ח וכל כיכר לחם עולה 1 ש"ח או שיש לך 100,000 ש"ח וכל כיכר עולה 1,000 ש"ח.

גם הסנופי וגם כיכרות הלחם הם נכסים ריאלים (= לא צמודים למטבע כזה או אחר), ולכן אם הסנופי עולה (ריאלית. לא יחסית למטבע מסויים) אז בהכרח יש לך יותר "ככרות לחם".

 

[Yoss]

S&P שעלה ב 200% בעשור, והדולר במהלך אותו עשור ירד ב 50% לעומת השקל

יש 2 אופציות לאיך זה קרה (הן לא באמת מובחנות זו מזו, ויש שלל קומבינציות נוספות, אבל אני מקצין לשם הטיעון):
1) השקל התחזק מאוד (פי 2) בתקופה הזו. אם זה המצב, אז בהחלט כן הרווחת בסוף התקופה: יש לך היום שקלים ששווים פי 2 מהשקלים שהיו לך בתחילת ההשקעה (נכון שהיית מרוויח אותו דבר גם אם היית משקיע בשקל במקום בסנופי, כי השקל התחזק, אבל זה לא מפחית כהוא זה מרווחיות ההשקעה שכן עשית).
2) השקל לא השתנה, אלא הדולר נחלש מאוד בתקופה הזו. אם זה המצב, אז אכן לא הרווחת - בסוף התקופה יש לך שקלים ששווים בדיוק כמו בתחילת התקופה. הסיבה לכך שלא הרווחת היא כי הסנופי בכלל לא עלה בתקופה הזו לפי מה שאתה מתאר. לאורך התקופה סנופי נשאר בדיוק באותו ערך, אבל בגלל שהדולר ירד מאוד, אז כל "יחידת סנופי" נהייתה שווה פי 2 דולרים, פשוט כי הדולרים האלו שווים חצי... אם הסנופי לא עלה, אז הגיוני שאכן לא הרווחת. ככה זה מניות, לא תמיד מרוויחים.