מצאתי את הבלוג המדהים הזה לאחרונה ואני נהנה מאוד מהקריאה בתוכן האלטרנטיבי. לא מסכים עם חלק מהדברים אבל מחלק מאוד מוצא תועלת ובכלל זה טוב לשמוע רעיונות חדשים ולא קונבנציונאלים ולפתוח את הראש.
לגביי, למעשה גיליתי שאני מבצע את חלק החסכון כבר בהרבה מובנים ואני אתמקד בזה בפוסט.
אני עובד במשרה מלאה מתגמלת (לא רק פיננסית) והשכר נטו הממוצע לחודש שלי כולל בונוסים ואופציות מגיע לכ 21,000 נטו בחודש.
מילאתי באקסולידית חודש ממוצע ויצא לי 4600 ש"ח הוצאות חיוניות ועוד כ-4200 ש"ח מותרויות שחלק גדול מהן נובע מאורח חיי הבלייני שנוטה לאכול ולבלות בחוץ ולא תמיד במקומות הכי זולים, חופשות בחו"ל, גם מחזיק ברכב מעט יוקרתי. אני מניח שבטח פספסתי משהו, כמו קניה של מוצר צריכה פעם בכמה שנים אז בשביל ההנחה כנראה אני מוציא משהו כמו 10,000 ש"ח בחודש. זה משאיר לי חסכון של כ 11,000 ש"ח נטו בחודש. פרט לכך ולא כלול בחישוב יש לי פנסיה שצבורים בה כ 300,000 ש"ח (בעבר בכל מקום עבודה שעזבתי משכתי את כל הפיצויים הפטורים ממס) ועוד כ 200,000 בקרן השתלמות.
אגב, המון הוצאות נחסכות ממני: אני גר ביחידת דיור פרטית אצל קרוב משפחה שהתשלום עליה כולל ארנונה, גז, כבלים ואינטרנט מהיר. המעביד שלי משלם את כל חשבון הסלולאר שלי כולל גלישה גם בחו"ל. המעביד שלי גם דואג למזון בכל שעות העבודה (יש מס שולי רק על ארוחת צהריים שכבר חישבתי בשכר נטו) וכך בתיאוריה אני צריך לעשות סופר רק בשישבת (מה שאני לא ממש עושה ואוכל בחוץ בד"כ)
יש לי בנוסף חסכון של כ2 מליון ש"ח. רובו במשך השנים היה ועדיין קבור בבטון שהיום זה קרן כספית עם ריבית אפסית ורק עם סכום של כ 400-600 אלף אני "משחק" בבורסה. עד 2009 לא התקרבתי לבורסה ומאז השעתי בקטנה ואט אט הרחבתי, לא היו לי הצלחות רבות ולא נפילות סה"כ עשיתי כ- 3-4% תשואה בשנה על השקעה אקטיבית (כעת עושה מעבר לפסיבי) וזה נמוך יחסית לתשואות המדדים מאז 2009.
עוד נתון חשוב, המטרה שלי היא לא לפרוש בארץ. כי למה לפרוש במדינה שהיא יקרה למחיה? בהנתן שאני עדיין ארצה להנות מהמותרות שלי למה שלא אגור במקום שדמי השכירות בו נמוכים פי 3 (באותה רמת איכות) והמזון, הרכב והבילויים פי 2 ? יש לי עוד סיבה אישית שלא אפרט אותה כאן. על כן למעשה החסכון שלי יכול להספיק להרבה יותר במדינה עם עלויות כאלה.
לדוגמה השוואה בין בוקרשט לת"א (אני לא מתכנן על פרישה בבוקרשט, זה לצורך דוגמה, יש עוד עשרות ערים שיכולות להעניק רמת חיים גבוהה בחצי מחיר או פחות)
http://www.expatistan.com/cost-of-living/comparison/tel-aviv/bucharest?
לכאורה על פי תחשיבי אקסולידית והצעות בלוג הסולידית לא אמורה להיות לי בעיה לפרוש אפילו כעת אבל 2 דברים מונעים ממני זאת:
1. התשואה על תיק ההשקעות לא מובטחת ולמרות שלאורך שנים המדדים עולים והשקעה פסיבית במדדים אמורה לספק את הסחורה, משבר כמו ב 2008 צפוי שוב רק לא ידוע מתי ובאיזה היקף. היום המדדים בשיא ולהכנס כעת עם כל הסכום שלי של 2 מליון לא נראה לי חכם במיוחד ומאוד לא זהיר. אם אני ממשיך להשקיע את ה500,000 בלבד, בהנחה שאני אשפר את התשואה שלי ל 5% בשנה, הסכום של 25,000 ש"ח בשנה לא מספיק גם למדינה עם עלויות פחותות.
2. אני ממש לא סובל בעבודתי, החיים לא שחור לבן, אני לא עבד של 8-17 ומעבר לזה שאני יכול לעבוד בשעות גמישות ונמדד על פי הצלחה ולא על פי הכרטיס שאני מעביר, אני גם נהנה מחלק מעבודתי (כמובן לא מהכל). בנוסף למה לעזוב עבודה עם שכר נטו של 21,000 ש"ח? (ועוד כ 700-1000 ש"ח בחודש על חסכון מהוצ' מזון וסלולאר שהעבודה מממנת) שמאפשרת להגדיל את החסכון כאשר במקביל בזמני הפנוי אני יכול לעשות חלק מאותם דברים שתכננתי בפרישה שלי? (אמנם בישראל ואמנם לא את כולם).
ועוד דבר, אני רואה את עצמי כבר כעת עצמאי כלכלית אבל לא במובן של הכנסה פאסיבית ללא תלות במעביד אלא במובן שאני יכול לבחור את העבודה שלי שתהיה נוחה ומתאימה לאורח חיי. היו לי הביצים לסרב להצעת שכר נדיבה ממעבידי הנוכחי בידיעה שאין לי אלטרנטיבה מיידית. המעביד חזר אלי אחרי כשבוע עם הסכמה לשכר הראשוני שביקשתי. אני מניח שאם הייתה לי משכנתא או חוב הייתי מסכים להצעה הראשונה.
הצעות, הערות, הארות וגם כמובן ביקורות יתקבלו בברכה.
לגביי, למעשה גיליתי שאני מבצע את חלק החסכון כבר בהרבה מובנים ואני אתמקד בזה בפוסט.
אני עובד במשרה מלאה מתגמלת (לא רק פיננסית) והשכר נטו הממוצע לחודש שלי כולל בונוסים ואופציות מגיע לכ 21,000 נטו בחודש.
מילאתי באקסולידית חודש ממוצע ויצא לי 4600 ש"ח הוצאות חיוניות ועוד כ-4200 ש"ח מותרויות שחלק גדול מהן נובע מאורח חיי הבלייני שנוטה לאכול ולבלות בחוץ ולא תמיד במקומות הכי זולים, חופשות בחו"ל, גם מחזיק ברכב מעט יוקרתי. אני מניח שבטח פספסתי משהו, כמו קניה של מוצר צריכה פעם בכמה שנים אז בשביל ההנחה כנראה אני מוציא משהו כמו 10,000 ש"ח בחודש. זה משאיר לי חסכון של כ 11,000 ש"ח נטו בחודש. פרט לכך ולא כלול בחישוב יש לי פנסיה שצבורים בה כ 300,000 ש"ח (בעבר בכל מקום עבודה שעזבתי משכתי את כל הפיצויים הפטורים ממס) ועוד כ 200,000 בקרן השתלמות.
אגב, המון הוצאות נחסכות ממני: אני גר ביחידת דיור פרטית אצל קרוב משפחה שהתשלום עליה כולל ארנונה, גז, כבלים ואינטרנט מהיר. המעביד שלי משלם את כל חשבון הסלולאר שלי כולל גלישה גם בחו"ל. המעביד שלי גם דואג למזון בכל שעות העבודה (יש מס שולי רק על ארוחת צהריים שכבר חישבתי בשכר נטו) וכך בתיאוריה אני צריך לעשות סופר רק בשישבת (מה שאני לא ממש עושה ואוכל בחוץ בד"כ)
יש לי בנוסף חסכון של כ2 מליון ש"ח. רובו במשך השנים היה ועדיין קבור בבטון שהיום זה קרן כספית עם ריבית אפסית ורק עם סכום של כ 400-600 אלף אני "משחק" בבורסה. עד 2009 לא התקרבתי לבורסה ומאז השעתי בקטנה ואט אט הרחבתי, לא היו לי הצלחות רבות ולא נפילות סה"כ עשיתי כ- 3-4% תשואה בשנה על השקעה אקטיבית (כעת עושה מעבר לפסיבי) וזה נמוך יחסית לתשואות המדדים מאז 2009.
עוד נתון חשוב, המטרה שלי היא לא לפרוש בארץ. כי למה לפרוש במדינה שהיא יקרה למחיה? בהנתן שאני עדיין ארצה להנות מהמותרות שלי למה שלא אגור במקום שדמי השכירות בו נמוכים פי 3 (באותה רמת איכות) והמזון, הרכב והבילויים פי 2 ? יש לי עוד סיבה אישית שלא אפרט אותה כאן. על כן למעשה החסכון שלי יכול להספיק להרבה יותר במדינה עם עלויות כאלה.
לדוגמה השוואה בין בוקרשט לת"א (אני לא מתכנן על פרישה בבוקרשט, זה לצורך דוגמה, יש עוד עשרות ערים שיכולות להעניק רמת חיים גבוהה בחצי מחיר או פחות)
http://www.expatistan.com/cost-of-living/comparison/tel-aviv/bucharest?
לכאורה על פי תחשיבי אקסולידית והצעות בלוג הסולידית לא אמורה להיות לי בעיה לפרוש אפילו כעת אבל 2 דברים מונעים ממני זאת:
1. התשואה על תיק ההשקעות לא מובטחת ולמרות שלאורך שנים המדדים עולים והשקעה פסיבית במדדים אמורה לספק את הסחורה, משבר כמו ב 2008 צפוי שוב רק לא ידוע מתי ובאיזה היקף. היום המדדים בשיא ולהכנס כעת עם כל הסכום שלי של 2 מליון לא נראה לי חכם במיוחד ומאוד לא זהיר. אם אני ממשיך להשקיע את ה500,000 בלבד, בהנחה שאני אשפר את התשואה שלי ל 5% בשנה, הסכום של 25,000 ש"ח בשנה לא מספיק גם למדינה עם עלויות פחותות.
2. אני ממש לא סובל בעבודתי, החיים לא שחור לבן, אני לא עבד של 8-17 ומעבר לזה שאני יכול לעבוד בשעות גמישות ונמדד על פי הצלחה ולא על פי הכרטיס שאני מעביר, אני גם נהנה מחלק מעבודתי (כמובן לא מהכל). בנוסף למה לעזוב עבודה עם שכר נטו של 21,000 ש"ח? (ועוד כ 700-1000 ש"ח בחודש על חסכון מהוצ' מזון וסלולאר שהעבודה מממנת) שמאפשרת להגדיל את החסכון כאשר במקביל בזמני הפנוי אני יכול לעשות חלק מאותם דברים שתכננתי בפרישה שלי? (אמנם בישראל ואמנם לא את כולם).
ועוד דבר, אני רואה את עצמי כבר כעת עצמאי כלכלית אבל לא במובן של הכנסה פאסיבית ללא תלות במעביד אלא במובן שאני יכול לבחור את העבודה שלי שתהיה נוחה ומתאימה לאורח חיי. היו לי הביצים לסרב להצעת שכר נדיבה ממעבידי הנוכחי בידיעה שאין לי אלטרנטיבה מיידית. המעביד חזר אלי אחרי כשבוע עם הסכמה לשכר הראשוני שביקשתי. אני מניח שאם הייתה לי משכנתא או חוב הייתי מסכים להצעה הראשונה.
הצעות, הערות, הארות וגם כמובן ביקורות יתקבלו בברכה.
נערך לאחרונה ב: