ביטול המזומן

[SolidusMaximus]

בהרבה מדינות נורמליות בעולם אתה לא תלוי בחסדי המדינה אלאמיש ביטוח שמכסה מקרים כאלה

FDIC

ומאיפה הביטוח הזה מקבל את כספיו?
טוב נו, ככה זה למי שעשה דאבל דאון על קרדיט ויש לו 50 כרטיסי אשראי... בעת צרה הוא ינסה לשלם עם פלסטיק והבטחות למניות עתידיות של חברות שקרסו בינתיים.

כל הכבוד שאתה מסוגל להמשיך. אני כבר התייאשתי ממנו.
משום מה נראה לי שהוא סתם מטריל

לא העלית טענה עקבית אחת. כל הטענות שלך מעגליות, בדיוק כמו הטענה שציטטתי למעלה. "לא צריך לסמוך על המדינה, יש ביטוח של המדינה שידאג לך". נו, קל לפטור ב"טרול".
פשוט תכיר שאתה לא מסוגל לנהל דיון עובדתי שיוצא מהעצמי, כי אתה מסתכל על העולם רק דרך נעלייך. לא כולם יכולים הכל, רק אל תפיל חוסר יכולת שלך על כוונה רעה של אחרים.

 

[bigbang]

לא רלוונטי בכלל כמה היו ב50 שנות השלום האחרונות. אנחנו מדברים על עת חירום, וזה קורה גם בעת שגרה. אתה יכול לדמיין בכלל מה יהיה בעת חירום אמיתית?

כמעט כולם. כשיש לבנק את כל הכסף שהוא מתיימר שיש לו, אין לו שום בעיית נזילות. מובן שחלק מהכסף בפקדונות וחלק מולווה - זה לפחות שקוף.
כשאני שם 100 שקל בבנק, זה לא שקוף לאזרח הפשוט שלבנק יש בין 6 ל10 שקל מהם, ביום טוב.

זה כבר מוגזם.
כל עוד בנק עוסק בתיווך פיננסי (הלוואות), הוא יכול להיכנס לחדלות פרעון אם ההלוואות לא חוזרות.
בנקאות ברזרבה מלאה לא רלוונטית לנקודה הזו.

אתה מתייחס לזה כאילו כסף גדל על העצים, כאילו כשתהיה קריסה רבתי אז פשוט ילוו לכולם מהבנק המרכזי וזהו.
זה נכון שממשלות יכולות להדפיס כסף - אבל ברור לכולנו מה המחיר. אין ארוחות חינם.

ואם הייתה בנקאות ברזרבה מלאה וכולם היו מקבלים שטרות צבעוניים?

מעולה, ועכשיו כשהכנסת את העקיצה הקטנה והעלובה שלך - אז אנחנו יכולים להסכים שהכסף דמיוני. הדמיון עובד רק כשכולם ממשיכים לדמיין.
מה קורה כשהמוזיקה עוצרת במשחק הכסאות הזה? לא כולם יצליחו לתפוס כסא.

אתה מפספס שהערך של השטר הצבעוני הוא בסיס הדמיון, לא יחס הרזרבה.

מאיפה הבטחון העצמי הזה, שמה שהיה הוא שיהיה? כמה גאווה ואמון עיוור במערכת.
בינתיים בצרפת מנות דם מופשרות במקפיאים במתקפת סייבר. במרד הגדול שרפו את האסמים, ודבר ראשון את ארכיון החובות.
למה אתה חושב שאנחנו בטוחים כשיש לנו רק תיעוד, וכל השאר דמיוני, וההתקפות קורות יום יום - וזה בעת שגרה?

אם מסד הנתונים של הבנקים ימחק, זה לא מאוד משנה כמה נייר יש בכספת.

זה מה שארה"ב מכרה לך כשהחליטה לפחת את הכסף כשלא היה לה רזרבות זהב לתת תמורת הדולרים שהיו במחזור.
זה מה שכל שליט לאורך כל ההיסטוריה מכר לנתיניו כשהוא פיחת את ערך הכסף. בשני המקרים, תמיד זה עדיף לריבון מאשר לפשוט רגל לחלוטין.
ומה עם האזרח? זה רק פלסטר רגעי. אני לא אומר שאין טוב בשיטה הנוכחית - אני אומר שלהיות עיוור לחסרונות שלה זה להיות, טוב, עיוור.

אם תקרא קצת על כלכלה ולא על קונספירציות, תוכל לראות איך ניתוק מהזהב חיובי לכלכלה והועיל לצמיחה מאז.

 

[roneng]

ומאיפה הביטוח הזה מקבל את כספיו?

בדקת לפני שרשמת או שכרגיל ניסית לשלוף שטויות מהשרוול?
מי שממן את כל הביטוחים הללו הם הגופים המובטחים, לא המדינה.
מעבר לזה שזה בכלל לא משנה, הנקודה היא לא מי ממן והשאלה שלך על המימון רק מראה יותר שאו שאתה באמת לא מצליח להבין מה הצד השני אומר או סתם מנסה להטריל.
יש הבדל ענק בין גוף ביטחו קיים, עם כסף שקיים אצלו מראש והגדרות ברורות למי הוא עוזר ומתי, לבין המצב בארץ שבו אין שום הגדרה לחילוץ כזה.
כלומר לא רק שאין כסף שמוקצה לזה מראש, אין גם שום התחייבות של אף גוף (כולל המדינה) לחלץ בנק אם הוא קורס. נכון, פעם אחת או פעמיים המדינה עזרה "מטוב ליבה", אבל אין שום התחייבות מצידה שתעשה זאת בעתיד (בניגוד למצב בארה"ב למשל, שבה יש גופים ביטוחיים שמחוייבים לעזור לאנשים במקרה כזה).

לא העלית טענה עקבית אחת

הדבר היחיד שעקבי אצלך זה שאתה מנסה להפיל על הצד השני בדיון בדיוק את כל הדברים שאתה עושה.
למשל, אתה לא מצליח להעלות טענות עקביות אז כדי לפתור את הבעיה שלך אתה מאשים את הצד השני שהוא לא עקבי.
אתה טוען טענות מעגליות, ואז טוען שהצד השני טוען טענות מעגליות.
אתה מנסה להסית את הדיון, ואז טוען שאחרים מסיתים אותו.
מביא אנשי קש ואז טוען שאחרים עושים את זה.

שוב טענה מעגלית

אתה אוהב להסיט את הדיון למקומות שנוחים לך, עם הרבה עובדות לא רלוונטיות. מה שנקרא to muddy the waters, יעני, לדלל את הטענה עם טענות שווא עד שאין בה כלום.

ואז, כשאתה מבין שכל זה לא מצליח אתה מנסה לתקוף את הצד השני:

פשוט תכיר שאתה לא מסוגל לנהל דיון עובדתי שיוצא מהעצמי, כי אתה מסתכל על העולם רק דרך נעלייך. לא כולם יכולים הכל, רק אל תפיל חוסר יכולת שלך על כוונה רעה של אחרים.

אז כן, מה שאני מבין מכל זה שאתה טרול.
כי זה ברור שאתה יודע איך לנהל דיון, אתה פשוט לא רוצה לנהל דיון נורמלי.

 

[SolidusMaximus]

זה כבר מוגזם.
כל עוד בנק עוסק בתיווך פיננסי (הלוואות), הוא יכול להיכנס לחדלות פרעון אם ההלוואות לא חוזרות.
בנקאות ברזרבה מלאה לא רלוונטית לנקודה הזו.

רלוונטית במאה אחוז. כשלבנק יש עתודות של 1 ל1 לכמות הכסף המופקד אצלו, או קרוב לזה, יש לו מרווח נשימה אדיר. קשה מאוד שכל הכסף יגמר בריצה אל הבנק.
כשיש לו 6% מהכסף זמין - הרבה פחות.

ואם הייתה בנקאות ברזרבה מלאה וכולם היו מקבלים שטרות צבעוניים?

ככל שהכסף מעוגן לדבר מציאותי יותר, יותר קשה לפספס. אם היו ברזרבה מלאה גם לממשלה היה כסף ברזרבה מלאה והיו יכולים פשוט להלוות להם.
כרגע המצב הוא שרוב מוחלט של הכסף "שיש לנו" פשוט לא קיים. אם תהיה קריסה רבתי, אין באמת מאיפה לשלם.
מה עושים? מדפיסים. נכון שיש את האופציה הזאת. אבל המחירים האינפלציוניים איומים.

אתה מפספס שהערך של השטר הצבעוני הוא בסיס הדמיון, לא יחס הרזרבה.

בוודאי, גם ערך הזהב הוא דמיוני, אבל ככל שאתה מתרחק יותר ויותר אל הדמיון המצב שלך נהיה יותר ויותר שביר.
כשאתה ברזרבה כל כך מועטה, אין לך מספיק אפילו מהזהב הדמיוני הזה לחלק בעת צרה מוחשית, והפתרון האינפלציוני נוראי. רואים את זה גם בחוב האמריקאי העצום.

אם מסד הנתונים של הבנקים ימחק, זה לא מאוד משנה כמה נייר יש בכספת.

אתה מבלבל בין אי היכולת לשייך כספים לכל אחד, לבין מחיקת הכסף עצמו. הכסף עצמו, הוא אך ורק נתונים כרגע, 90% מהכסף שלך הוא הבנק אומר "אני זוכר שחייב לך".

אם תקרא קצת על כלכלה ולא על קונספירציות, תוכל לראות איך ניתוק מהזהב חיובי לכלכלה והועיל לצמיחה מאז.

אם תקרא קצת את מה שאני כותב, תראה שאני לרגע לא שולל את היתרונות של השיטה, אני פשוט לא כמוך הולך אחריה שולל ומתעלם מהחסרונות שלה.
זה קל להסתכל ולהגיד "איזו צמיחה", אבל להתעלם מהצד השני מ"איזה חוב", לדוגמא.
ושוב, זה לא טיעון נגד. אם כורתים לך את הרגל אתה אכן שוקל פחות, זה לא אומר שלא נוצרות לך בעיות חדשות. הניתוק מהזהב היה כי לאמריקה זה היה נוח.

 

[SolidusMaximus]

מי שממן את כל הביטוחים הללו הם הגופים המובטחים, לא המדינה.

הFDIC הוא פדרלי. כספי המבוטחים מממנים את הביטוח - מה אתה מחדש בזה? זה כמו שביטוח לאומי ממומן ע"י הציבור.
במציאות, כשנגמר הכסף בסל, הם לוקחים מהמדינה, ואנחנו צריכים לסמוך שיהיה למדינה לתת, בדיוק כמו ביטוח לאומי תקציבי.

The FDIC is not supported by public funds; member banks' insurance dues are its primary source of funding.[10] The FDIC charges premiums based upon the risk that the insured bank poses.[11] When dues and the proceeds of bank liquidations are insufficient, it can borrow from the federal government, or issue debt through the Federal Financing Bank on terms that the bank decides.[11]

אם אתה חושב שכשתהיה קריסה משמעותית אז הפול של הFDIC יספיק, כנראה לא שמעת על מה שקרה לAIG ב2008.

As of December 2025, the FDIC provided deposit insurance at 4,336 institutions.[12] As of June 30, 2026, the Deposit Insurance Fund (DIF) stood at $161.1 billion, with a reserve ratio of 1.48%.[13]

יש הבדל ענק בין גוף ביטחו קיים, עם כסף שקיים אצלו מראש והגדרות ברורות למי הוא עוזר ומתי, לבין המצב בארץ שבו אין שום הגדרה לחילוץ כזה.

אני לא טוען שלא, אבל בסופו של הדבר הכל נופל על הממשלה כשיש התמוטטות. גם בארץ וגם בארה"ב יש תקדים שהממשל משלם. עד שהוא לא יוכל.

הדבר היחיד שעקבי אצלך זה שאתה מנסה להפיל על הצד השני בדיון בדיוק את כל הדברים שאתה עושה.
למשל, אתה לא מצליח להעלות טענות עקביות אז כדי לפתור את הבעיה שלך אתה מאשים את הצד השני שהוא לא עקבי.
אתה טוען טענות מעגליות, ואז טוען שהצד השני טוען טענות מעגליות.
אתה מנסה להסית את הדיון, ואז טוען שאחרים מסיתים אותו.
מביא אנשי קש ואז טוען שאחרים עושים את זה.

טוב, הסטה זו טקטיקה ידועה של אנשים מסויימים. אני לא מתרגש, אני רק אומר ששוב לא העלית שום טענת נגד מהותית לטענותיי המקוריות.
זה בסדר, אתה לא חייב לטעון נגדי אם אין לך משהו קונקרטי להגיד.

כי זה ברור שאתה יודע איך לנהל דיון, אתה פשוט לא רוצה לנהל דיון נורמלי.

הדיון הנוכחי הוא נורמלי; יש טענות ויש טענות נגד. אני רק תוהה באיזה שלב זה יגיע לשלב ההסטה לטענות אחרות.
דוגמא לדיון עקיב: הפיאט הוא מוצלח > הוא מדומיין > הוא מדומיין אבל זהב גם מדומיין > זהב מדומיין אבל הוא מעוגן במשאבי טבע פיזיים
דוגמא לדיון לא עקיב ומוסט: הפיאט הוא מוצלח > הוא מדומיין > הוא הוביל לשגשוג! > כן, אבל יכול לקרוס > אתה מעדיף שנהיה תלויים במשאבים? > אולי לא, אבל יש בו חסרונות
קשה לנהל דיון שמתקדם לאנשהו כשזה תמיד מוסט לטענות רגשיות ולא רלוונטיות כמו "עוגות זה טוב כי זה טעים" על הטענה "עוגות זה משמין".

 

[bigbang]

רלוונטית במאה אחוז. כשלבנק יש עתודות של 1 ל1 לכמות הכסף המופקד אצלו, או קרוב לזה, יש לו מרווח נשימה אדיר. קשה מאוד שכל הכסף יגמר בריצה אל הבנק.
כשיש לו 6% מהכסף זמין - הרבה פחות.

למה אתה תקוע על ריצה אל הבנק, כאשר רוב אם לא כל הבנקים קרסו עקב חדלות פרעון שבינה לבין יחס הרזרבה אין דבר וחצי דבר? כמובן שאתה מתעלם ממה שבאמת יקרה בתרחיש הקיצוני שלך - בעלי הפקדונות גם יבקשו את כספם (מוקדם מהצפוי, עם קנס וכו׳), והוא כמובן לא קיים בבנק גם ברזרבה מלאה, והנה - הבנק קורס עקב ריצה אל הבנק.

ככל שהכסף מעוגן לדבר מציאותי יותר, יותר קשה לפספס. אם היו ברזרבה מלאה גם לממשלה היה כסף ברזרבה מלאה והיו יכולים פשוט להלוות להם.
כרגע המצב הוא שרוב מוחלט של הכסף "שיש לנו" פשוט לא קיים. אם תהיה קריסה רבתי, אין באמת מאיפה לשלם.
מה עושים? מדפיסים. נכון שיש את האופציה הזאת. אבל המחירים האינפלציוניים איומים.

אז אתה מציע להדפיס מראש ולעבור לרזרבה מלאה? איך זה יעזור שתוכל לחלק לכולם שטרות צבעוניים משומשים בעת צרה?

בוודאי, גם ערך הזהב הוא דמיוני, אבל ככל שאתה מתרחק יותר ויותר אל הדמיון המצב שלך נהיה יותר ויותר שביר.
כשאתה ברזרבה כל כך מועטה, אין לך מספיק אפילו מהזהב הדמיוני הזה לחלק בעת צרה מוחשית, והפתרון האינפלציוני נוראי. רואים את זה גם בחוב האמריקאי העצום.

מה הקשר בין יחס הרזרבה לחוב?

אתה מבלבל בין אי היכולת לשייך כספים לכל אחד, לבין מחיקת הכסף עצמו. הכסף עצמו, הוא אך ורק נתונים כרגע, 90% מהכסף שלך הוא הבנק אומר "אני זוכר שחייב לך".

מה ההבדל בין זה שהבנק זוכר שהוא חייב לי (ומנגד חייבים לו ויש לו נכסים שאפשר למכור), לבין אותו סיפור בדיוק כשבכספת שלו יש ערימה גדולה יותר של שטרות צבעוניים?

אם תקרא קצת את מה שאני כותב, תראה שאני לרגע לא שולל את היתרונות של השיטה, אני פשוט לא כמוך הולך אחריה שולל ומתעלם מהחסרונות שלה.
זה קל להסתכל ולהגיד "איזו צמיחה", אבל להתעלם מהצד השני מ"איזה חוב", לדוגמא.
ושוב, זה לא טיעון נגד. אם כורתים לך את הרגל אתה אכן שוקל פחות, זה לא אומר שלא נוצרות לך בעיות חדשות. הניתוק מהזהב היה כי לאמריקה זה היה נוח.

אין קשר בין יחס הרזרבה לקיומו של חוב. אפשר ליצור חוב בלי בנקים בכלל - ארה״ב יכולה להתחייב לספק למדינה כלשהי מיליארד חביות נפט בעתיד למשל. זה עובד בעולם בלי בנקים מרכזיים (או בכלל) ואפילו בעולם בו אין מיליארד חביות נפט זמינות.

ממליץ בחום לקרוא קצת כלכלה לכלכלנים. זה לגמרי בסדר ואף רצוי לאתגר תיאוריות קיימות, אך תנאי הכרחי לכך הוא קודם כל להבין אותן כמו שצריך.
אם יש לך שאלה ספציפית, אשמח לנסות לענות, אבל אחרת - סיימתי את הדיון שמרגיש לי מאוד לא פרודוקטיבי.

 

[SolidusMaximus]

למה אתה תקוע על ריצה אל הבנק

אני ממש לא, זה רק תת תרחיש אחד. התרחיש העיקרי שעליו דיברתי לאורך האשכול זה אי נגישות לכסף "שלך" ש"נמצא" בבנק עקב פגיעה בתשתיות (סליקה, חשמל).
במקרה הזה הכסף נמצא בבנק והכל טוב, אין אפילו קריסה, אתה רק לא יכול לגשת אליו ולקנות איתו כלום. בעיה. אבל אם כבר ריצה אל הבנקים,

כאשר רוב אם לא כל הבנקים קרסו עקב חדלות פרעון שבינה לבין יחס הרזרבה אין דבר וחצי דבר?

מובן לכל שככל שיש לך פחות כסף ממשי לעמוד בהתחייבויות שלך, קל לך יותר להגיע לרף. קל יותר לתת ל80% מהלקוחות את כספם מ80% רזרבה, מאשר ל80% מ6% רזרבה.
כן, האחוזים לא זהים, אבל המרווח בטחון אדיר.

בעלי הפקדונות גם יבקשו את כספם (מוקדם מהצפוי, עם קנס וכו׳), והוא כמובן לא קיים בבנק גם ברזרבה מלאה, והנה - הבנק קורס עקב ריצה אל הבנק.

כאמור, יהיה הרבה יותר נכסים לתת להם. אתה מניח שכולם יבקשו את כספם. זה לא עובד ככה.
בבנקים כיום, מספיק ש10% ירצו את כל כספם (בהנחה של לקוח ממוצע) - והבנק קורס, על הנייר לפחות.

אז אתה מציע להדפיס מראש ולעבור לרזרבה מלאה?

לא, לא הבנת. אמרתי שזה מה שממשלות עושות כדי להתמודד עם המלכוד שהן הכניסו את עצמן, וההשלכות - אינפלציה קשה.
המלכוד הוא שהממשלות הכניסו עצמן לבור. להדפיס לא הפתרון, אבל אין להן ברירה. להדפיס מראש לא הפתרון, אלא לא להתמנף עד צוואר על אוויר.
זה הרי פונזי. אתה מתמנף על בסיס בטוחות, ואז על בסיס זה מתמנף עוד. אלא שמה הבטוחות האלה, בתורן? הבטחות ברזרבה חלקית לשטרות צבעוניים לא מגובים בדבר.

מה הקשר בין יחס הרזרבה לחוב?

מינוף יתר. למה שנשמור 100% מהכסף המופקד כמזומן או שווה מזומן? נשמור 80%. למה 80? נשמור 40%. וכן הלאה. אותו דבר כאן - ממנפים על מינוף כי בסוף יש ערך אמיתי.
ראינו איך זה עבד בMBS.

מה ההבדל בין זה שהבנק זוכר שהוא חייב לי (ומנגד חייבים לו ויש לו נכסים שאפשר למכור), לבין אותו סיפור בדיוק כשבכספת שלו יש ערימה גדולה יותר של שטרות צבעוניים?

עוד שלב אחד של אי וודאות. אתה שוכח שפעם השטרות הצבעוניים ייצגו ערך מטבע, שייצג ערך מתכת מוסכם על כל העולם שלא ניתן לשנותו.
הכשל הלוגי שאני רואה לא מעט, מהסוג "משהו דפוק, ועוד משהו דפוק, אז מה משנה כבר אם דבר שלישי דפוק?" - פשוט שגוי.
אם יש לך שכבה אחת של אי ודאות בדמות פיאט לא מעוגן, עליה שכבת אי ודאות בכך שאתה מפקיד בבנק, אתה לא צריך להוסיף עוד שכבה שהכסף בבנק לא קיים, גם לא דיגיטלית.

עכשיו אחרי שהובהרו טענה אחת שהייתה לא ברורה (מינוף יתר מוביל לרזרבה נמוכה וגם לחוב), ואחרת שלא הבנת (אני לא ממליץ להדפיס כסף, זה מה שקורה בפועל),
אני מקווה שאפשר יהיה לנהל דיון פורה. וכן, כזה שמאתגר את המערכת הקיימת. אין שום חוכמה בלהתייחס למערכת כאקסיומה, ואז להתפלא כשיוצאים מהריבוע.

 

[bigbang]

כאמור, יהיה הרבה יותר נכסים לתת להם. אתה מניח שכולם יבקשו את כספם. זה לא עובד ככה.
בבנקים כיום, מספיק ש10% ירצו את כל כספם (בהנחה של לקוח ממוצע) - והבנק קורס, על הנייר לפחות.

הבנק לא קורס, בפרט לא על הנייר.

לא, לא הבנת. אמרתי שזה מה שממשלות עושות כדי להתמודד עם המלכוד שהן הכניסו את עצמן, וההשלכות - אינפלציה קשה.
המלכוד הוא שהממשלות הכניסו עצמן לבור. להדפיס לא הפתרון, אבל אין להן ברירה. להדפיס מראש לא הפתרון, אלא לא להתמנף עד צוואר על אוויר.

הממשלות לא יכולות להדפיס כסף.

עוד שלב אחד של אי וודאות. אתה שוכח שפעם השטרות הצבעוניים ייצגו ערך מטבע, שייצג ערך מתכת מוסכם על כל העולם שלא ניתן לשנותו.
הכשל הלוגי שאני רואה לא מעט, מהסוג "משהו דפוק, ועוד משהו דפוק, אז מה משנה כבר אם דבר שלישי דפוק?" - פשוט שגוי.
אם יש לך שכבה אחת של אי ודאות בדמות פיאט לא מעוגן, עליה שכבת אי ודאות בכך שאתה מפקיד בבנק, אתה לא צריך להוסיף עוד שכבה שהכסף בבנק לא קיים, גם לא דיגיטלית.

אתה רוצה דיון נפרד מהם היתרונות בניתוק מתקן הזהב? שאל את GPT על התיאוריה הכלכלית.

עכשיו אחרי שהובהרו טענה אחת שהייתה לא ברורה (מינוף יתר מוביל לרזרבה נמוכה וגם לחוב), ואחרת שלא הבנת (אני לא ממליץ להדפיס כסף, זה מה שקורה בפועל),
אני מקווה שאפשר יהיה לנהל דיון פורה. וכן, כזה שמאתגר את המערכת הקיימת. אין שום חוכמה בלהתייחס למערכת כאקסיומה, ואז להתפלא כשיוצאים מהריבוע.

חוב שאתה מציג כשלילי אפשר לתאר גם כאשראי לעסקים שמוביל לצמיחה כלכלית. אם מחליטים שאשראי הוא רע - אפשר לצמצמו ע"י הקטנת בסיס הכסף/העלאת ריבית ושלל אמצעים מוניטריים שעומדים לרשות הבנק המרכזי. בנקאות ברזרבה חלקית לכשלעצמה מייעלת את מתן האשראי אך כפי שציינתי קודם - חובות אפשר ליצור ללא בנקים כלל.

 

[SolidusMaximus]

הבנק לא קורס, בפרט לא על הנייר.

בנק שיורד מתחת לדרישת הרזרבה שלו, במקרה הטוב מוקפא עד להסדרת העניין, והכסף חסום, במקרה הרע לא מוקפא - ואז מצוקת הנזילות יכולה להחמיר עד 0 נכסים.

הממשלות לא יכולות להדפיס כסף.

ממשלות מדפיסות כסף כדי להתמודד עם צרות. זאת הסיבה שיש פיאט. לפעמים זה מבוצע באמצעים מתוחכמים בשוק האג"ח, אבל זה עדיין מגדיל את היצע הכסף בדיוק אותו דבר.

אתה רוצה דיון נפרד מהם היתרונות בניתוק מתקן הזהב? שאל את GPT על התיאוריה הכלכלית.

לא, אתה זה שנעת לדיון היתרונות. אני אמרתי שוב ושוב - אכן יש יתרונות לשיטה הנוכחית, אבל אני שם זרקור על החסרונות שלה. והם מסיביים, אסור להתעלם מהם, למרות היתרונות.

חוב שאתה מציג כשלילי אפשר לתאר גם כאשראי לעסקים שמוביל לצמיחה כלכלית.

חד משמעית. והשאלה מתי מגזימים ומתמנפים יתר על המידה, ואז הכל קורס. מ2008 יצאנו כי הקריסה הייתה בכלי מסויים, שהשפיע על הבנקים, והממשלה התערבה.
מה קורה כשהקריסה עמוקה יותר, והכלי שקורס הוא בעצם ישירות הכלי שהממשלה משתמשת בו? זה יכול להיות האג"ח, זה יכול להיות המזומן עצמו (אין הרבה הבדל בקצר).

אם מחליטים שאשראי הוא רע - אפשר לצמצמו ע"י הקטנת בסיס הכסף/העלאת ריבית ושלל אמצעים מוניטריים שעומדים לרשות הבנק המרכזי.

לא רע, אבל לא משהו להפריז בו. ככל שאנחנו בשיטה שמקדשת מינוף > יהיה פיאט שמאפשר הגדלת היצע הכסף > החוב יתפח למימון המינוף על המינוף > היצע הכסף יוגדל.
אפשר להקטין את היצע הכסף, אבל זה שקול ללשים ילד בחנות ממתקים שבה אין השלכות להפרזה, אף הורה לא משגיח, אין שום עיגון לחומר ממשי, ולצפות שהוא ימתן את צריכתם.
זה פשוט טוב מדי לממשלות. כל העלאת ריבית שאתה רואה, להקטנת צריכה אשראי, היא אחרי אינספור מינופים על מינופים, ולפעמים זה פשוט מאוחר מדי, כוסות רוח למת.

בנקאות ברזרבה חלקית לכשלעצמה מייעלת את מתן האשראי אך כפי שציינתי קודם - חובות אפשר ליצור ללא בנקים כלל.

כן. אבל מה שעומד בבסיס הכל זה המינוף הלא אחראי, שנובע מהרצון לעוד ועוד בהנחה ששום דבר לא יקרוס, גם אם עומד על אוויר. קשה לייצר חובות אסטרונומיים ברזרבה "מלאה".