באיזה תואר אתם מחזיקים והאם אתם מתכננים לחזור לאקדמיה?

[Benjamin W]

נו טוב. אז לסטנפורד מתאמצים להתקבל ומצליחים אלו שלא רצו לעבוד קשה מדי. לא סביר אבל אולי.

הפסקה הזאת לא הייתה קשורה לדיון לגבי ivy league... יותר לשרשור הכללי...

וגם אותה פירשת איך שבא לך...

 

[גרהם]

הפסקה הזאת לא הייתה קשורה לדיון לגבי ivy league... יותר לשרשור הכללי...

וגם אותה פירשת איך שבא לך...

טוב, אז הבנתי שהלימודים הם הדרך הקלה לגוגל, אבל עדיין לא הבנתי על מה משלמים מאות אלפים לסטנפורד.

 

[AIML]

איינשטיין לא היה קיים והיה כנראה מטאטא רצפות ללא ניוטון, לייבניץ, קושי, אויילר ועוד..
כשאתה מגיע להבנה של הדברים שהם עשו אתה מבין מה זה גאונות, חלקם ניסחו משפטים שגם דוקטורים למתמטיקה בימינו לא היו חולמים ליצור.
כל מה שאתה רואה היום, הכל זה נובע מהמאה ה 17.

בלי ניוטון מישהו אחר היה מוצא את "חוקי ניוטון". וכיום יש הרבה יותר אנשים בכלל, והרבה יותר אנשים שיכולים להרשות לעצמם לחקור דברים (*), ואין אדם שאין לו תחליף. ועדיין, הכל בנוי על הבסיס שניבנה במאה ה 17 ובעיקר הגישה המחקרית עצמה.
אין ספק שהיום לוקח יותר זמן לימוד לצבור מספיק ידע בשביל לבנות עליו ולחדש מאשר לקח במאות הקודמות.
(*) לפי הר-סגור זרע המהפכה הוא במגפה השחורה, שהפכה את האנשים העובדים ל"מוצר במחסור" מה שהביא לשיפור במצבם והוביל ליצירת\הגדלת שיכבת האנשים שלא עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה

 

[חיים 111]

לא ברור על מה אתה מדבר.
יש באוניברסיטאות סגל מן המניין, שעיקר עיסוקו הוא מחקר כפי שכתב @סולידי , וההוראה בשבילו היא מטלה צדדית שמנסים לצמצם ככל הניתן (פרט לקורסים מתקדמים מצומצמים שאנחנו אוהבים, מפני שבהם אנחנו מדברים על חומר שבאמת קרוב לליבנו, וגם מגייסים דרכם תלמידי מחקר).
ויש סגל הוראה (מורים מן החוץ), שאכן עבודתם היא ללמד קורסים, אבל הם לא קובעים כלום.

השאלה שלי היא מי קובע כמה תקנים לסגל מן המניין יהיה, והאם בשיקולים שלו נמצאים רק שיקולי מחקר, או גם שיקולים שלוקחים את כמות התלמידים והקורסים שצריך להעביר להם בחשבון.

ליהפך. קורסי החובה הם חלק שאי אפשר לוותר עליו מבחינת הידע הנדרש לקבלת התואר. דווקא הקורסים הקטנים הם הרבה פעמים קורסי בחירה שאפשר לקבל תואר בלעדיהם (ולכן הם בחירה), אולם מאחר שצריך מכסה מסויימת כדי להשלים תואר, יש בהם צורך.

אני מסכים איתך, לפחות לגבי קורסי החובה בחוגים שאני לקחתי. עם זאת, זה היה בתגובה לזה:

אני לא אוהב את העובדה שבתארים אקדמיים יש הרבה קורסי חובה שחלקם מיותרים ב 100% ולא תורמים לך שום דבר בשום תחום. פשוט שקוף שהאוניברסיטה יצרה להם קורסים ללמד כדי שיהיה תירוץ להחזיק את התקן של המרצה\פרופסור.

שעליה @תל אביבי נזעק. אז ציינתי שאם סבורים שהקורסים האלו מיותרים, ונמצאים שם רק משיקולים אחרים, יש הסבר כלכלי טוב יותר מ"להחזיק את התקן".

 

[השמח בחלקו]

השאלה שלי היא מי קובע כמה תקנים לסגל מן המניין יהיה, והאם בשיקולים שלו נמצאים רק שיקולי מחקר, או גם שיקולים שלוקחים את כמות התלמידים והקורסים שצריך להעביר להם בחשבון.

התשובה הפשטנית היא שברמת מדינת ישראל, השיקולים לוקחים בחשבון גם (1) מימון מחקר חדשני, שמטרתו לשמור את ישראל בחזית המדעית טכנולוגית, וגם (2) הכשרת כוח אדם איכותי, דהיינו ללמד סטודנטים בכל התארים. האוצר, ות"ת, ומנהיגי האוניברסיטאות מקצים משאבים שמתחשבים בשני הגורמים האלה.

המכניזם של "מי קובע" הוא מורכב, היות והמערכת מנסה להשיג שתי מטרות מנוגדות. מטרה א: חשוב לתת עצמאות לחוקרים ומנהלי המחלקות באוניברסיטאות כי הם נמצאים "בשטח" ומבינים יותר מקרוב אילו תחומי מחקר הם מבטיחים בטווחי הזמן הרלבנטיים. מטרה ב: הכוונת המחקר לכיוונים שחשובים למדינת ישראל ובפרט לכלכלת ישראל. מכאן שבפועל לכל הרמות (מדינה, מוסד אקדמי, מחלקה, חבר סגל) יש אוטונומיה מסויימת בהקצאת המשאבים.

אני אגיד שמהנסיון המועט שלי בקרב מקבלי החלטות מהסוג הזה, התהליך ראוי לשבח. לוקחים אנשים חכמים ומנוסים, מתייעצים באופן רחב ומנסים לענות על סט שיקולים רחב בתנאי אי וודאות.

 

[roneng]

למדתי מדמ"ח בטכניון.
פרשתי לפני שסיימתי את התואר.

בדיעבד כנראה 2 ההחלטות הכי טובות כלכלית שעשיתי (אם כי כנראה שהייתי צריך לפרוש קצת יותר מוקדם).

 

[חיים 111]

התשובה הפשטנית היא שברמת מדינת ישראל, השיקולים לוקחים בחשבון גם (1) מימון מחקר חדשני, שמטרתו לשמור את ישראל בחזית המדעית טכנולוגית, וגם (2) הכשרת כוח אדם איכותי, דהיינו ללמד סטודנטים בכל התארים. האוצר, ות"ת, ומנהיגי האוניברסיטאות מקצים משאבים שמתחשבים בשני הגורמים האלה.

המכניזם של "מי קובע" הוא מורכב, היות והמערכת מנסה להשיג שתי מטרות מנוגדות. מטרה א: חשוב לתת עצמאות לחוקרים ומנהלי המחלקות באוניברסיטאות כי הם נמצאים "בשטח" ומבינים יותר מקרוב אילו תחומי מחקר הם מבטיחים בטווחי הזמן הרלבנטיים. מטרה ב: הכוונת המחקר לכיוונים שחשובים למדינת ישראל ובפרט לכלכלת ישראל. מכאן שבפועל לכל הרמות (מדינה, מוסד אקדמי, מחלקה, חבר סגל) יש אוטונומיה מסויימת בהקצאת המשאבים.

אני אגיד שמהנסיון המועט שלי בקרב מקבלי החלטות מהסוג הזה, התהליך ראוי לשבח. לוקחים אנשים חכמים ומנוסים, מתייעצים באופן רחב ומנסים לענות על סט שיקולים רחב בתנאי אי וודאות.

השאלה היא האם במסגרת (2), יש אינטרס למוסד להציע קורסים מיותרים כדי להגדיל את התקנים, או שעצם העובדה שהמרצים עצמם לא מעוניינים להעביר את הקורסים האלה סותרת את זה.
צד אחד הועלה על ידי @DavidA (וכבר העליתי בשרשור שתי נקודות נגד הטיעון את זה), הצד השני הועלה על ידי @תל אביבי (שאני לא חולק עליו במציאות, אני רק סובר שאם הטיעונים של DavidA נכונים, אין שום השפעה ל"רצון של המרצים עצמם" כדי לסתור את זה).

 

[השמח בחלקו]

השאלה היא האם במסגרת (2), יש אינטרס למוסד להציע קורסים מיותרים כדי להגדיל את התקנים.

למיטב ידיעתי לא. התקצוב לסטודנטים מות'"ת הוא לפי תפוקות (מספר בוגרים) ולא על תשומות (כמה קורסים או כמה מרצים).
מוסד יצטרך לשלם על כל קורס נוסף (יותר תשומות) אך זה לא יגדיל את התפוקות, אלא אם הוא מגדיל את מספר הסטודנטים.
עם זאת, צריך לזכור שבהסכמי השכר של האוצר עם המרצים, כל מרצה נדרש ללמד מינימום שעות שבועיות. זה קושר את שני המרכיבים.

באופן כללי, ברוב במקרים שאני מכיר מנגנוני התגמול נבנו כדי לעודד התנהגות רצויה. כלכלנים מתים על זה.

 

[Deleted member 887]

למיטב ידיעתי לא. התקצוב לסטודנטים מות'"ת הוא לפי תפוקות (מספר בוגרים) ולא על תשומות (כמה קורסים או כמה מרצים).

נכון במיקרו, לא במקרו. כלומר, לא סופרים כל קורס. אבל לו היו מחליטים שתואר במדמ"ח למשל הוא שנתיים ולא שלוש, גם התקצוב היה יורד. מצד שני, ברמה הזו אורכי תארים במקומות שונים בעולם הם דומים.

 

[YPV]

מעניין מאד. אתה יכול לפרט מעט על התחום בלי לעשות לעצמך אאוטינג?

התחום שלי נישתי מדי אבל כדוגמה לתופעה רחבה שכל אזרח נחשף אליה וגם יכול להבין, הוא תחום המכרזים בפרט והרכש הממשלתי בכלל.

יש פער עצום בין היסודות התיאורטיים, כפי שהם באים לידי ביטוי בפסיקה וכתיבה האקדמית, לבין המציאות. יחידות מקצועיות בתוך משרדי הממשלה השונים נאלצות לרכוש מוצרים, שירותים ומערכות, שהן לא צריכות, לא מתאימות להן ובסופו של דבר פוגעות בשירות לאזרח.

באופן אישי לאורך השנים נחשפתי לבזבוז של עשרות מיליוני שקלים כך שאני מעריך שבכל הממשלה מדובר בסכומים הרבה הרבה יותר גבוהים. המילה בזבוז היא מטעה, כי כל התהליכים נעשו בדיוק לפי הנהלים ודווקא הניסיון שלא להביא לבזבוז הכסף היה מעמיד את היחידות במצב של פגיעה במינהל התקין והפרה של דיני המכרזים.

כבר לא מעט שנים המצב הוא שדיני המכרזים והתכ"ם, ובמידה רבה גם המשפט המינהלי, יצרו מציאות משפטית מוזרה שגורמת לוועדות מכרזים לצאת למכרזים שהם לא טובים ולא מתאימים למזמינים וכתוצאה מזה כמובן גם בוחרים בהצעות שהן לא טובות ולא מתאימות בכלל. זה לא קורה בכל מכרז אבל זה לא נדיר. כל חבר וועדה עם מספיק ניסיון וכל יועץ משפטי יידע במה מדובר. אולי הם ינסו למצוא הסברים נקודתיים לתופעה אבל בטוח שלא יכחישו שזה קיים.

עד שזה מגיע לאקדמיה. לא יודע אם כולם, אבל רוב המומחים לתחום המכרזי מעולם לא ישבו בוועדות מכרזים ולא עסקו בתהליכי רכש, לא מכירים ולא מבינים את המציאות. כל ניסיון לדבר על בעיות מהותיות בתיאוריה של דיני מכרזים נתקל במבט מבולבל.

 

[Tim_Duncan]

למדתי מדמ"ח בטכניון.
פרשתי לפני שסיימתי את התואר.

בדיעבד כנראה 2 ההחלטות הכי טובות כלכלית שעשיתי (אם כי כנראה שהייתי צריך לפרוש קצת יותר מוקדם).

תוכל לפרט?
כלומר, האם יש לך ניסיון פרקטי מהצבא וכו'? או שפשוט התחלת ללמוד מדמ"ח נקי ופרשת, ועדיין התקבלת למשרת פיתוח ראשונה (כסטודנט או מלאה). או שאולי בכלל זנחת את התחום...

 

[yotamd]

אני מבין די טוב מה העבודה של פרופסור באוניברסיטה אמורה להיות ( בישראל כמובן). מה שקורה בפועל זה סיפור אחר לגמרי, מופיעים פעמיים בשבוע להרצות, מזלזלים בסטודנטים ועל כל שאלה שולחים למתרגל. כשמנסים למצוא אותם הם אף פעם לא יהיו בקמפוס. בקיצור אתה מנסה לעשות רומנטיזציה כאילו הם יושבים כל היום תחת אור מעומעם במרתפי האוניברסיטה ומפתחים את תורת הקוונטים תחת עשן סיגריות.
בפועל הסגל האקדמי ברובו ( עם יוצאי דופן מסויימים בפקולטות למדעים מדוייקים). יש מרצים ששווים את השכר שלהם כמובן, אבל אלו היוצאי דופן ולא הכלל. אני גם בעיקר התכוונתי לכך שיש קורסים שלמים שהם מיותרים ( לא קורסי בסיס בהכרח)

הניסיון שלי מאוד אחר ממה שאתה מתאר. היו לי כמה יוצאים מן הכלל, אבל באופן כללי מרצים שלקחתי אצלם קורסים היו מאוד זמינים, וגם שמחו לדבר איתי על החומר של הקורס אפילו שלא במסגרת שעות קבלה. כל זה על אף שהעיסוק העיקרי שלהם הוא מחקר ולא לימוד.

אתה אומר את זה מהרושם שקיבלת כסטודנט? אם כן, אני יכול להסביר למה הרושם הזה הוא חלקי מאוד.

 

[roneng]

תוכל לפרט?
כלומר, האם יש לך ניסיון פרקטי מהצבא וכו'? או שפשוט התחלת ללמוד מדמ"ח נקי ופרשת, ועדיין התקבלת למשרת פיתוח ראשונה (כסטודנט או מלאה). או שאולי בכלל זנחת את התחום...

התחלתי ללמוד, התקבלתי למשרות ראשונות בזכות הסטטוס "סטודנט למדעי המחשב בטכניון", ואחרי כמה שנים של נסיון לאף אחד כבר לא איכפת מהתואר

 

[Tim_Duncan]

@roneng באיזה סמסטר התקבלת לעבודה הראשונה ובאיזה פרשת? המשכת לעבוד באמת שעות של סטודנט או שמהרגע שפרשת ביקשת בעבודה לעבור למשרה מלאה?

 

[roneng]

@roneng באיזה סמסטר התקבלת לעבודה הראשונה ובאיזה פרשת? המשכת לעבוד באמת שעות של סטודנט או שמהרגע שפרשת ביקשת בעבודה לעבור למשרה מלאה?

התחלתי בסמסטר 3 או 4.
אח"כ משכתי קצת את התואר, ובאיזשהו שלב עברתי למשרה מלאה כי "נשארו לי רק כמה קורסים בודדים" (במקור רציתי 80% משרה, אבל לא התאפשר ואמרו לי שפשוט אקח יום חופש כל שבוע או משהו כזה). אחרי איזה חצי שנה ככה החלטתי שאין באמת טעם לסיים את התואר.

 

[נעם בלה בלה]

עשית את המסלול של תואר שני דו חוגי של כלכלה פיננסית ומנע"ס מימון בעברית..?

@or.. מתנצל על הדיליי, פספסתי את ההתראה.
עושה כרגע את המסלול הזה, כן. זה נקרא כלכלה פיננסית, כשבתכל'ס זה דו חוגי של תואר שני בכלכלה ותואר שני במימון (שזה מנע"ס)

 

[אורי ג.]

טוב, אז הבנתי שהלימודים הם הדרך הקלה לגוגל, אבל עדיין לא הבנתי על מה משלמים מאות אלפים לסטנפורד.

1. מותג. מאותו הסיבה שמשלמים אלפי שקלים לתיק של לואי-ויטון.
2. קשרים. את הקשרים שתיצור בIVY LEAGUE יהיה לך קשה לקבל בCOMMUNITY COLLEGE.
3. כסף. המשכורות של בוגרי IVY LEAGUE גבוהות יותר בצורה מובהקת מאשר קולג'ים "רגילים", לאו דווקא בגלל שהם מוכשרים יותר אלא בגלל סעיפים 1+2

ג"נ: אחותי מנסה להתקבל לכמה IVY LEAGUE, מאחל לה הרבה בהצלחה.

 

[shirbi]

בוגר תואר ראשון ותואר שני במדעי המחשב בטכניון.
היה נחמד, אך אין לי כוונה לחזור ללימודים בהמשך.
לא לדוקטורט במדעי המחשב, כי לא נהניתי מהמחקר של התואר השני.
לא לתואר ראשון נוסף בתחום אחר, כי אין לי חשק לחזור לעשות מבחנים.

 

[Oringa]

1. מותג. מאותו הסיבה שמשלמים אלפי שקלים לתיק של לואי-ויטון.
2. קשרים. את הקשרים שתיצור בIVY LEAGUE יהיה לך קשה לקבל בCOMMUNITY COLLEGE.
3. כסף. המשכורות של בוגרי IVY LEAGUE גבוהות יותר בצורה מובהקת מאשר קולג'ים "רגילים", לאו דווקא בגלל שהם מוכשרים יותר אלא בגלל סעיפים 1+2

ג"נ: אחותי מנסה להתקבל לכמה IVY LEAGUE, מאחל לה הרבה בהצלחה.

שכחת כל מיני סעיפים שוליים כמו תקציבי המחקר הגדולים ביותר, המעבדות המצויידות ביותר, האפשרות לעבוד עם החוקרים הטובים ביותר בתחומם, שיתופי פעולה עם גופי מחקר ותעשיות בולטות ועוד כל מיני שטויות אקדמיות מהסוג הזה.

 

[ת.אוקהם]

1.
ג"נ: אחותי מנסה להתקבל לכמה IVY LEAGUE, מאחל לה הרבה בהצלחה.

אני חושב שגם זה חלק מההסבר. מאוד קשה להתקבל למוסדות הנ"ל, אם מישהו התקבל זה מעיד עליו דברים טובים.