שינוי מקום מגורים כאמצעי להגדלת חסכון - באיזה מחיר?

[Saver]

שלום,
פרסום ראשון בפורום אחרי יותר משנה של מעקב.
בן 24, מתגורר במרכז אצל ההורים.
סיימתי לאחרונה שירות קבע וכיום לקראת סיום הכשרה אזרחית באחד מהגופים הציבוריים, מטעמי חוזה לא אוכל להרחיב.
בסיום התהליך אפשר לבחור בין שני מקומות עבודה - האחד במרכז והשני באילת.

בשיקול כלכלי "קר", נראה שאילת עדיפה על המרכז - הוצאות מחיה נמוכות, הטבות מס, שכר דירה.
ולעומת זאת אני מרגיש שאולי בבחירה להתנתק מהחיים מהמרכז אפספס משהו בחווית גילאי העשרים עליה אני שומע מהסביבה שקיימת כל כך במרכז, ת"א בפרט.

קיימת אפשרות מעבר בין המקומות, לאחר מספר שנות עבודה.

בשני המקרים אצליח לחסוך ולהשקיע בהתאם לתכנית שהגדרתי, אבל נראה שבאילת אוכל להגדיל את שיעור החסכון בעוד כ2000 ש"ח חודשי.

למעשה אולי השאלה היא כמה משקל צריך לתת להחלטות שעיקרן היתרון הכלכלי לעומת הפחד מלהחמיץ איזו חווית נעורים חד פעמית.

אני מרגיש שזו מסוג השאלות שלא תיתכן תשובה חד משמעית לגביה, אני כבר חושב על זה זמן מה וצריך לתת תשובה בחודש הקרוב, מקווה לקבל נקודות השקפה נוספות.

 

[עש לילה]

נראה שבאילת אוכל להגדיל את שיעור החסכון בעוד כ2000 ש"ח חודשי.

אני לא יודע מול איפה בדיוק במרכז נעשית ההשוואה, אבל אני הייתי מנחש שהפער יסתכם בדי הרבה יותר מ-2000 ש"ח בחודש... אולי תרצה לפרט איך הגעת למספר הזה.

בכל אופן, לפני שנכנסים לשיקולים מסוג חברתי/משפחתי/פאק-זאת-אילת-מה-עבר-לי-בראש, אפשר לנתח קצת יותר לעומק את הפן הפיננסי. בטווח הקצר אני מבין שיהיה לך "נוח" מבחינה כלכלית בשני המקומות, כלומר בכל מקרה לא תהיה בדוחק ותישאר עם פלוס יפה שיילך לחיסכון ארוך טווח. לכן השיקול הבא הוא על הטווח הארוך - עד כמה אותם 2000 ש"ח בחודש, כפול מס' החודשים שאתה צפוי לחיות ולעבוד באילת, ישפיעו על מצבך הפיננסי בהסתכלות של עשר-עשרים שנה קדימה? האם מדובר בהזדמנות חד-פעמית שתוביל להכפלה או יותר של החיסכון שאתה צפוי לצבור, או שדווקא המשכורת שלך צפויה לגדול משמעותית ולגמד את הסכום הזה בעתיד?

 

[nUmBer_oNe]

א. תתייעץ עם מי שעבר את ההכשרה הזאת וכבר עובד.
ב. באילת יש הרבה תיירות.

בהצלחה.

 

[yotamd]

שוב - כמו שאמרו לך התנאים לא ברורים עד הסוף - מה המטרה שלך בחיים? בטחון כלכלי? פרישה מוקדמת? בעלות על נדל"ן? יציאה מחובות? ועד כמה המטרה הזאת דחופה לך?
בלי זה יכול להיות שהמחשבות שאכתוב לא יהיו רלוונטיות. ובכל זאת:
1. אם תעבור לאילת שנה שנתיים, הכי גרוע תחזור למרכז בגיל 26 ו-"תחווה" את המרכז שנתיים אחר כך. אם מדובר במעבר למשהו כמו 5 שנים בלי אפשרות להתחרט - אז הייתי מדבר אחרת.
2. אני לא מכיר את אילת מקרוב, אבל בין התיירים והאנשים שעובדים שם אחרי צבא במלונאות בקיץ, לבין הסטודנטים בקמפוס אילת של בן גוריון בחורף - יש מצב שיש שם גם חוויות חברתיות מעניינות אחרות עם אנשים בגילאי 20 וכו'.
3. בסוף הייתי מדמיין מישהו בא ואומר לי שהוא מוכן לתת לי 24 אש"ח לשנה אם אני מסכים לעבור לאילת במקום איפה שאני עכשיו. תשאל את עצמך האם המחיר שווה לך? עד כמה היית מתמקח כלפי מעלה לזה?

בהצלחה!

 

[Saver]

אולי תרצה לפרט איך הגעת למספר הזה.

פערי שכ"ד סביב 2000 ש"ח, לאילת יש תוספת שכר של כ-800 ש"ח, הוצאות רכב באילת לעומת אי החזקת רכב במרכז (אזור ת"א).
בשנתיים הראשונות באילת מקבלים החזר שכ"ד סביב 3000 ש"ח, במרכז יכול להישאר אצל ההורים עוד כמה חודשים.
אשמח לשמוע למה לדעתך הפער גדול יותר.
המשכורת צפויה לעלות בצורה זהה בשני המקומות, שיעור החסכון יגדל בהתאם.

עד כמה אותם 2000 ש"ח בחודש, כפול מס' החודשים שאתה צפוי לחיות ולעבוד באילת, ישפיעו על מצבך הפיננסי בהסתכלות של עשר-עשרים שנה קדימה?

קשה לתת הערכה מדויקת, הדבר הבטוח הוא שתיק ההשקעות יהיה גדול יותר, להערכתי, בין 100-200K בעשור הקרוב, ההפקדה החודשית המינימלית בתקציב שלי היא 5000 ש"ח, כך שאפילו אלפיים זה הגדלת שיעור החסכון ב-40%, כמה זה מקצר את הדרך לעצמאות כלכלית?

מה המטרה שלך בחיים? בטחון כלכלי? פרישה מוקדמת?

כרגע, המטרה (הפיננסית) היא צבירת נכסים כדי להפוך עבודה לדבר שהוא בגדר בחירה, למרות שאני מרוצה מבחירת הקריירה עד כה, לא ניתן לדעת אם לא הייתי חייב לעבוד על מנת להתפרנס איך הייתי בוחר לנצל את הזמן.

אם מדובר במעבר למשהו כמו 5 שנים בלי אפשרות להתחרט - אז הייתי מדבר אחרת.

המעבר הוא מינימום לחמש שנים, לרוב שנה - שנתיים יותר.

אני מתחיל לחשוב שהשאלה היא בכלל באיזו מידה נכון "להקריב" עכשיו (חיים במרכז, קרבה לסביבה מוכרת וכד') על מנת להנות מהפירות אחר כך (תיק השקעות גדול יותר), מובן שזה קורה בבחירה לוותר על 50% מהשכר כדי לצבור נכסים פיננסיים, אבל מה הגבול?

תודה לכולם על התגובות.

 

[yotamd]

כרגע, המטרה (הפיננסית) היא צבירת נכסים כדי להפוך עבודה לדבר שהוא בגדר בחירה, למרות שאני מרוצה מבחירת הקריירה עד כה, לא ניתן לדעת אם לא הייתי חייב לעבוד על מנת להתפרנס איך הייתי בוחר לנצל את הזמן.

אז... כדאי שתחליט כמה יכולת הבחירה הזאת חשובה לך, ועד כמה אתה אוהב לחיות במרכז.
אם היית אומר שאתה שונא לעבוד, ומחזיק בדעותיה של @הסולידית לגבי קריירה, והשאיפה שלך לחיים הייתה לפרוש וכמה שיותר מהר - אז ההקרבה הזאת הייתה נראית לי סבירה ונחוצה.
אבל אם אתה בכלל לא בטוח שזאת הדרך שלך, ויש סיכוי שגם אחרי שתהיה בעל יכולת עצמאות כלכלית *תבחר* להמשיך לעבוד, אז לא חבל לוותר על אורח חיים שחשוב לך רק בשביל כסף? כסף זה אמצעי, לא מטרה. ואם המטרה שלך היא רק בטחון, אז אני לא בטוח שויתור על אושר לכמה שנים בהווה באמת שווה את זה.

כמובן שזו רק דעתי האישית, ומומלץ לקחת בערבון מוגבל עצות מזרים באינטרנט ולהחליט לבד.

 

[Fitch]

אפספס משהו בחווית גילאי העשרים עליה אני שומע מהסביבה שקיימת כל כך במרכז, ת"א בפרט

כנראה קיימת פי 1.414 באילת.

 

[מרק עוגיות]

המעבר הוא מינימום לחמש שנים, לרוב שנה - שנתיים יותר.

בעיני, בגיל 24, לעבור למינימום חמש שנים, זו החלטה לא רק על אורח חיים וחוויות של צעירים אלא צריך גם לחשוב על המשך החיים. האם אתה חושב שבסביבות גיל 30 תהיה מעוניין בזוגיות רצינית, אולי חתונה, אולי ילדים? כי רוב הצעירים שאני מכירה מתחילים להתמסד סביב הגיל הזה. והאם היית רוצה לעשות את כל זה כשאתה גר באילת? עם בחורה מהמרכז - קשה. עם בחורה מאילת - יהפוך אותך אולי לאילתי לכל החיים.

 

[Bob_the_Creator]

המחיר של "חופש" קשה לכמת כלכלית, אך תחשוב שכרגע אין לך מחוייבות חברתיות , מערכת זוגית (לפי משהו כתבת לפחות) , כך שלמעשה רמות החופש בחירה שלך גבוהות ביותר.
השאלה היא האם יש לך אופי מתאים לנצל אותו , ואם התשובה היא כן הייתי אומר שחיסכון של 50000 זה מחיר גבוה מידי (הרי ברור שאילת ותל אביב זה ממש לא אותו דבר בגיל צעיר)
ברזולוציה של "חיים מבוגרים" זה לא מספיק לממן מטבח חדש, למרות שעכשיו זה נראה לך הון.
דרגות של חופש בחירה עם הגיל רק ירדות , ורמות הכנסה עולות , כך שבעתיד תוכל להגיע לאותו חיסכון תוך חצי שנה או אפילו פחות.

כל יום שעובר לא חוזר

 

[tlc m]

אפספס משהו בחווית גילאי העשרים עליה אני שומע מהסביבה שקיימת כל כך במרכז, ת"א בפרט.

עוד נקודה ששמתי לב אליה: אתה בן 24 ומתגורר במרכז (כנראה כבר כמה שנים טובות, זה לא שעליתם ארצה שלשום), אך על חווית תל אביב אתה 'שומע' מהסביבה,
אולי אתה בכלל לא טיפוס של חיי תל אביב?
לא שאני באה לשפוט לכאן או לכאן, סתם נקודה למחשבה...
בהצלחה בכל בחירה שתעשה.

 

[adamshalev]

בהיעדר כל שיקול אחר - אילת זה די חור.
אתה צריך לחשוב גם על מציאת בת זוג, ומאילת אתה בעצם פוסל 99% מאוכלוסיית המדינה בגלל חוסר הפרקטיות של לנסוע לשם או משם.
אם אתה גר במרכז, כל אזור גוש דן ומעבר נגיש במרחק חצי שעה עד שעה על כלל בנות הזוג הפוטנציאליות שמתגוררות שם.
הייתי ללא ספק נשאר במרכז וחוסך אגרסיבית בלי קשר. חסכון לא צריך לבוא בכל מחיר.
מזכיר איור נחמד ביותר שראיתי לא מזמן:

 

[קפבלנקה]

אם אתה נהנה במרכז, כיף לך שההורים באיזור, חשוב לך להשאר קרוב לחברים, לחיים שאתה מכיר ומדמיין בעיר - תשאר במרכז.
אם בא לך לברוח מכל זה ולהתחיל מחדש במקום אחר - אילת.

 

[singleton]

הייתי לוקחת עוד שיקולים בחשבון שכרוכים במעבר:
פיטורין- במקרה של פיטורין בו אתה כבול לחוזה שכ"ד והשתקעת לתקופה מה האלטרנטיבות התעסוקתיות שלך אם לא תוכל לחזור למרכז באופן מיידי? זו עיר שנשענת כלכלית בעיקר על תיירות
נסיעות- בהיעדר עוגן אחר חוץ מעבודה, כל החברים והמשפחה במרכז צריך לקחת בחשבון ביקורים ונסיעות או טיסות בסופ"שים/חגים
מזג אוויר- באילת חום אימים בקיץ והתושבים שם חיים מהמזגן בבית למזגן בעבודה, למזגן באוטו. השאלה עד כמה זה נסבל בעיניך לחוות את זה יום יום .
נגישות לבריאות- קיימים טיפולים משלימים/מורכבים שאותם ניתן לקבל רק בסורוקה ב"ש

 

[Saver]

תגובות מעולות, תודה לכולם.
@Judith נגעה בנקודה נכונה, ה"חוויה" שעלול חלילה להקריב היא בכלל לא נקודת המבט האישית שלי אלא סוג של מוסכמה חברתית מקובלת.

ומצד שני, מאוד מתחבר לתמיכה במרכז מבחינת אפשרויות הפנאי / משפחה / זוגיות / חברים וכיו"ב, כנראה שבהסתכלות ארוכת שנים הסיכוי יותר "בטוח" להנות מאורך חיים עשיר יותר, ולא מנקודת מבט כלכלית.

עניין הזוגיות לא מדאיג אותי במיוחד, זה מסוג הדברים שאי אפשר לחזות, וגם אם ניתן להגיד שמבחר בנות הזוג ה"ראויות" (וכמובן גם להפך) בעיר קטנה מצטמצם משמעותית, בסוף צריך רק אחת.

מתחבר מאוד למשפט האחרון של @adamshalev :

הייתי ללא ספק נשאר במרכז וחוסך אגרסיבית בלי קשר. חסכון לא צריך לבוא בכל מחיר.

זו גישה שאצטרך לתרגל ולאמץ - למצוא איזון בין "חסכון אגרסיבי" לבין אורך חיים מספק, ולחיות בשלווה עם זה.

מיד מזכיר לי את המחקר מפרינסטון על זה שעליית האושר כתלות בהכנסה רלוונטית עד 75,000$ שנתי ומשם אין שיפור באושר, מעניין מה יהיו התוצאות לסולידיים בישראל.

 

[FIYaacov]

הייתי ללא ספק נשאר במרכז וחוסך אגרסיבית בלי קשר

אין כאן סתירה עם...

אתה צריך לחשוב גם על מציאת בת זוג

?

אבל ברצינות...
בת זוג מוצאים בהרבה מקומות, לפעמים לא בהכרח שסטטיסטית ציפית למצוא אותם.

 

[רוני]

אני בעד מגורים במרכז, את הפער של 2,000 ש"ח תנסה להשלים על ידי שעות נוספות או הכנסה ממקור אחר.