אז רק להיות בטוח שהבנתי: אם אותו משקיע נכנס במכפיל סביר ובחלוף השנים רואה את השוק מתקרב למכפיל מסוכן, היית ממליץ לו למכור את כל תיק המניות?
כן, שישב על אג"ח קצר כמה שנים, לא יקרה לו שום דבר. אירוע של פעם-פעמיים בחיים כאמור.
חוץ מזה, אם אני לא טועה הנתונים שאדוארד מציג הם ספציפית עבור השוק האמריקאי. ערכי ה-CAPE למדינות אחרות בעולם נררים מאוד שונה.
זה נכון, אבל אני מוכן להתערב על בליינד שזה עובד בהרבה מקרים אחרים בהרבה שווקים אחרים כי זה פשוט makes sense לא לקנות משהו במחיר יקר מידי (מכפיל). השאלה היחידה איפה חותכים את זה, אני חותך ב-30. אפשר להתווכח אם זה מספר שמרני או ליברלי מידי, אבל הגישה בגדול נכונה.
אני הסתכלתי על הגרף שפירסמת (תמונה) ולא על שום נתונים אחרים ובעין זה נראה כך, גם אם הנפילה היתה רק ב 63% ולא ב 90%, זה אומר שאותו זקן בן 60 חי על 37% ממה שתכנן
דמיינת עכשיו משהו שמעולם לא אמרתי - שהוא צריך לחיות מ-% מסויים מהתיק כל שנה ללא קשר למה שהתיק עושה, כי אין לו כסף בצד בכלל.
מה שאדם נבון בגיל פרישה עושה, זה שומר בצד במקביל buffer של כמה שנים טובות של הוצאות (ללא קשר לגודל התיק אלא להוצאות מחיה בפועל). במצבים כאלה בדיוק, הוא לא מושך כסף במשך שנתיים-שלוש מהתיק ו"אוכל" מה-buffer שלו. לאחר מכן כשהשנים הטובות מתחילות להתגלגל, אפשר למלא מחדש באופן הדרגתי את הכסף שנאכל מרמה של נניח שנה לרמה של 5 שנים בחזרה (הפחות שמרנים יכולים להסתפק גם ב-3 וקצת לרדת ברמת חיים באירועים כאלה של פעם בחיים).
לפי הנתונים שפרסמת עכשיו השוק חזר ב 1936 לאותו מצב, מדובר על כ 7/8 שנים סלח לי אבל זה לא כל כך שונה מה האומדן שלי (עין) של 10 שנים,
ולכן אין שום מקום להערה על לקרוא טוב את הנתונים
אם תשים לב פרסמתי את הנתונים קודם לכן בתגובה שאחרי הגרף.
אמרת שלוקח 10 שנים לחזור לאותה נקודה
אחרי הירידה. הראתי לך שמדובר בקצת פחות מארבע שנים. יש הבדל.
אם אתה משנה את הטיעון שבעצם התיק לא עלה ולא ירד במשך 7-8 שנים, אז בסדר, נכון. האם זה אסון גדול? לא.
דרך אגב באותו גרף רואים שמיד אח"כ השוק דעך שוב ורק (לפי התמונה) ב 50~ חזר לעצמו, מה שאומר שהפורש חי בין גיל 60 ל 80 במערבולת פיננסית
היו עליות וירידות בסוף שנות ה-30, שוב, לא משהו היסטרי. אם החוסך מספיק אינטליגנטי כדי להחזיק כמה שנים של הוצאות במזומן, הוא לא חי בשום מערבולת אלא חי מצויין. בכל נקודת זמן הוא יודע בדיוק שיש לו כמה שנים טובות לפני שהוא צריך להתחיל לדאוג לגבי ההמשך, וזו יציבות יותר גדולה מכל דבר אחר שהוא באופן ריאליסטי יכול לקבל, אם כבר נכנסנו לדיון על אפיקים ומצבי קיצון.
לרוע המזל אף אחד לא יודע איך באמת איך יתמודד עם תיק 100% מניות ברגעי משבר ומי שמאמץ את התיק יתכן ויגלה שטעה בהערכתו את עצמו.
אני חושב שזו שאלה מצויינת וזה כבר משהו שכל אחד צריך לברר בעצמו על עצמו.
שאלה לאדוארד. המכפיל עלה ל30 ויצאתי מהשוק. מתי בדיוק אני נכנס בחזרה? כשהוא יורד בחזרה ל29.9? מה אם הוא עולה שוב בחזרה ל30? מהתוספת התשואה הצפויה מצעד כזה אם בכלל?
מאיפה הערובה לכך שהוא יחזור אי פעם שוב ל30?
היו לא מעט "כללים" כמו למשל מתי למכור מניות ולקנות אג"ח ולהיפך שעבדו כל פעם בהיסטוריה עד היום שהם הפסיקו לעבוד.
זה כלל אצבע טיפשי ושרירותי שמבוסס על הגיון אבסטרקטי. לא לקחת את זה כתורה מסיני.
תוספת התשואה בטווח הארוך כנראה תהיה נמוכה. אמרתי שמדובר בהבדל של כמה עשיריות האחוז אולי לאורך זמן בשנה. לחזור לשוק זה מבחינתי במכפיל 20. כלומר לא להיות מושקע בירידה מ-30 ל-20. אין ערובה כלל שהוא יחזור אי פעם ל-30 (ולא צריך ערובה כי אנחנו מושקעים, נכון?).
הכלל הזה הוא משהו שאני חושב שצריך לחשוב עליו ולא לאמץ בצורה עיוורת, כי זה ברור שיש דבר כזה מכפיל יקר מידי (או תשואה נמוכה מידי) לשלם כשמדובר בכל סוג של השקעה. כמה יקר זה כבר עניין אינדיבידואלי של שמרנות, אני רק אמרתי את כלל האצבע שלי.