תיק סולידי של הארי בראון

[omerlh]

אז לאור כל השרשור הזה איזה יתרונות יש באגח ארוך טווח? אני מבין שהוא ביטוח בפני דפלציה, אבל אם הבנתי נכון גם אגח לטווח בינוני יכול לעזור בכך...

 

[Edward]

Dude
הנה כאן.
נראה די יציב בעיני (אני לא חסיד שלו אבל דורין למשל כן)

לא דיברתי על תיק הארי בראון אלא על מדדי המניות שעלו הרבה בשנים האחרונות, וזה לא יימשך כנראה בשנים הקרובות.

לגבי הארי בראון ספציפית, אני חושב שזה רעיון רע מאוד להשקיע בתיק כזה לטווח הארוך כשהריבית אפס, מהסיבה ש-75% מהתיק בעצם לא צפוי לעשות תשואה.

מה שהצגת זה נתונים לגבי העבר וזה נראה מרשים, אבל במשך כמעט כל התקופה שיש בגרף הריבית ירדה וגם האינפלציה ירדה. זה נתן תוספת תשואה יפה מאוד למה שהיה מושקע באג"ח ארוך וגם לאג"ח קצר (רכיב המזומן), ולכן התיק הכולל עשה תשואה יפה. בנוסף הייתה תשואה מאוד חריגה מכיוון הזהב. לדעתי אם תריץ תיק כזה על תקופה שבה הריבית עולה (1945-1980), תקבל תוצאה שונה מאוד.

 

[AlexNOSAM]

לא דיברתי על תיק הארי בראון אלא על מדדי המניות שעלו הרבה בשנים האחרונות, וזה לא יימשך כנראה בשנים הקרובות.

לגבי הארי בראון ספציפית, אני חושב שזה רעיון רע מאוד להשקיע בתיק כזה לטווח הארוך כשהריבית אפס, מהסיבה ש-75% מהתיק בעצם לא צפוי לעשות תשואה.

מה שהצגת זה נתונים לגבי העבר וזה נראה מרשים, אבל במשך כמעט כל התקופה שיש בגרף הריבית ירדה וגם האינפלציה ירדה. זה נתן תוספת תשואה יפה מאוד למה שהיה מושקע באג"ח ארוך וגם לאג"ח קצר (רכיב המזומן), ולכן התיק הכולל עשה תשואה יפה. בנוסף הייתה תשואה מאוד חריגה מכיוון הזהב. לדעתי אם תריץ תיק כזה על תקופה שבה הריבית עולה (1945-1980), תקבל תוצאה שונה מאוד.

הקטע על הזהב הוא קשקוש. מזמין אותך ללמוד על היחסים בין זהב למניות לאורך ה-200 שנה האחרונות. לזהב מדי פעם יש את התקופות שלו כמו לכל נכס אחר - שים לב שבגרף הספציפי שאני הבאתי, בחצי הראשון של התקופה הזהב היה מה שמשך את כל התיק למעלה. וגם בחצי השני למרות שהנתונים הם לא עד שנת 2014 (שמאז הזהב צנח) אלא רק עד שנת 2011 (שהוא באמת עלה כמו שבגרף), אבל עדיין הוא לאורך מרבית התקופה עשה הרבה יותר טוב מאשר רע.

אני לא מסכים גם לגבי זה שהתשואה היפה היא בגלל האינפלציה. אינפלציה למשקיע לא אומרת כמעט כלום - זה בסך הכל שחיקה של מזומן. אם אתה מחזיק נכס כלשהו יהא אשר יהא אתה כבר מוגן מפניה. בזימבאבווה למשל שוק המניות עלה בהתאמה לאינפלציה המטורפת שהיתה להם. בכלל לא בטוח גם שלא תהיה צמיחה במניות בשנים הקרובות בסביבת הריבית של היום. לדעתי זה דווקא צפוי לדחוף לעברן עוד משקיעים.

ושוב, אני לא מחסידיו של הארי בראון וגם לא כל כך של זהב.

 

[Edward]

הקטע על הזהב הוא קשקוש. מזמין אותך ללמוד על היחסים בין זהב למניות לאורך ה-200 שנה האחרונות.

לא זכור לי שדיברתי על היחסים בין זהב למניות וזה גם לא ממש מעניין אותי. דיברתי על התשואה האבסולוטית של הזהב.

אבל אולי תתן קישור למקור המידע שלך לאורך 200 שנה ? אני מכיר את המידע הבא, מתוך Stocks for the Long Run של Geremy Siegel:

אפשר לראות מזה שהתשואה הריאלית של זהב היא פחות או יותר אפס לטווח ארוך. לא דיברתי על קורלציה למניות ולא מעניינת אותי הקורלציה, דיברתי על העניין שמאחר והתרשים שקישרת אליו מתחיל ב-1970, אפשר בטעות לחשוב שלזהב יש תשואה ריאלית חיובית משמעותית. אתה חולק על האבחנה הזו?

אני לא מסכים גם לגבי זה שהתשואה היפה היא בגלל האינפלציה. אינפלציה למשקיע לא אומרת כמעט כלום - זה בסך הכל שחיקה של מזומן. אם אתה מחזיק נכס כלשהו יהא אשר יהא אתה כבר מוגן מפניה. בזימבאבווה למשל שוק המניות עלה בהתאמה לאינפלציה המטורפת שהיתה להם. בכלל לא בטוח גם שלא תהיה צמיחה במניות בשנים הקרובות בסביבת הריבית של היום. לדעתי זה דווקא צפוי לדחוף לעברן עוד משקיעים.

ושוב, אני לא מחסידיו של הארי בראון וגם לא כל כך של זהב.

האינפלציה חייבה העלאת ריבית. לאחר מכן הריבית ירדה וייצרה תשואות עודפות בתחום האג"ח. אני לא יודע אם הגרף שקישרת אליו מתואם אינפלציה, לדעתי לא. בשנות ה-70 מחזיקי אג"ח הפסידו ריאלית כי האינפלציה זינקה והריבית הדביקה את הפער רק בתחילת שנות ה-80. לאחר מכן הריבית ירדה ביחד עם ירידה באינפלציה, ובעלי האג"ח נהנו מזה. הנקודה היא לגבי מה שקורה היום - ציפיות אינפלציה סופר-נמוכות, ריבית סופר-נמוכה, ולכן גם התשואות הצפויות יהיו כאלה.

אפשר לראות את ההיסטוריה הזו בגרף שקישרתי אליו - בתחום האג"ח הייתה תשואה די נמוכה משנות ה-30 (כשירדו מבסיס הזהב) עד שנות ה-80, ואז התשואה זינקה. הייתי רוצה לראות (ולא יצא לי עד כה) סימולציה טובה של תיק הארי בראון עבור תקופה של לפני שנות ה-70, נגיד החל מתחילת המאה ה-20. להסתכל על מה שהיה בכמה עשורים האחרונים בלבד עשוי להיות מטעה.

 

[omerlh]

שתי נקודות:
1. יש את הפוסט הזה של הסולידית - שמנסה להסביר למה כן יש טעם להשקיע באג"ח ארוך טווח, ומזכיר דברים שכבר נאמרו פה.
http://www.hasolidit.com/ריבית-אפס
2. מאוד דומה - המטרה של זהב היא לא לייצר תשואה, אלא לספק הגנה מפני אינפלציה, ואת זה הוא יעשה בכל מקרה (אלא אם כן פספסתי משהו)...

 

[Edward]

א. מה שהגרף מלמד אותי זה שכל תיק פסיבי או אקטיבי סובל מ"התבוננות במראה האחורית"

זה נכון ברמה מסויימת, ותלוי ביכולת של המשקיע לעקוב אחרי דברים פשוטים כמו תמחור של השוק דרך מכפיל רווח של השוק כדי לא ליפול למלכודת של אקסטרפולציה. מי שבאופן עיוור מחזיק כל נכס בכל מחיר, חשוף לבועות מידי פעם. שזה לא נורא אבל לדעתי אפשר בהחלט להימנע מחלק מהן.

אבל אם אתה חי ב 1939 ואתה בן 60 אז 100% מניות היתה קטסטרופה...

התכוונת ל-1929 לדעתי. אבל שכחת שכשאותו אדם הרוויח ערימה של כסף בין גיל 50-60 כי השוק טס בין 1920-1929. כלומר, מצבו עדיין סביר בהחלט בסך הכל. אלא אם הוא פשוט "נולד" בגיל 60 עם ערימה של כסף ולפני כן מעולם לא היה מושקע בשוק, שזה כמובן מאוד לא סביר.

כלומר, אותו בחור עשה תשואה שנתית של 17% בשנות ה-20 ו0% בשנות ה-30, כך שהתשואה השנתית שלו בשני העשורים יחד הייתה 11%. ממש קטסטרופה...

זה 12.5% ריאלי אגב, כי הייתה קצת דפלציה. אפשר לשחק עם המספרים כאן:
http://www.moneychimp.com/features/market_cagr.htm

 

[doc29]

תלוי ביכולת של המשקיע לעקוב אחרי דברים פשוטים כמו תמחור של השוק דרך מכפיל רווח של השוק

הדברים האלה עובדים בכלל ? ואם כן, למה כל המומחים שבוודאי יודים מה זה מכפיל רווח נופלים כל פעם כששוק המניות מתרסק?

 

[קפבלנקה]

@Edward שאלה אחת נותרה אצלי פתוחה מהגישה שלך, אשמח אם תענה.
בוא נניח לצורך העניין אדם בן 47 שאת כספו וכספי אשתו עד היום השקיע בקניית דירה וסילוקין של חלק מהמשכנתא, ללא כל תיק השקעות משמעותי, שפתאום בגיל 47 מקבל ירושה של 2M - סכום יפה לכל הדעות.
נגיד גם שאותו אדם אוהב את עבודתו היציבה ומעוניין לפרוש בגיל 67 והוא מוכן לקחת סיכון בניסיון לתשואה גבוהה כי בין כה וכה תהיה לו ולאשתו כנראה פנסיה מכובדת + דירה בבעלות.
אז הוא רוצה לבנות תיק שיעבוד 20 שנה לפני שיתחילו ממנו משיכות במנות קטנות לצורך עזרה לילדים/נכדים, עליה ב'רמת החיים' וכו'.
ועכשו, אחרי ההקדמה הכנראה מיותרת אני מגיע לשאלה: נגיד שתאורטית הגישה של 100% מניות מקובלת עליו במצבו, אבל הוא מסתכל על השוק ורואה מכפיל 22. אמרת שהיסטורית כניסה במכפיל מתחת ל - 20 מונעת כניסה בבועה, אבל השוק בזמן שהוא מקבל את הכסף במכפיל 22, מה הוא אמור לעשות?
שאלת המשך - נניח שהשוק במכפיל 15 והוא נכנס אול אין, כעבור 3 שנים השוק מטפס למכפיל 22, מה עכשו?
ואם השוק במכפיל 25? או 30?
איך אותו אדם היפותטי ישמור על 100% מניות לכל אורך חיי התיק אם הוא מסתכל ימינה ושמאלה לפני שהוא חוצה את הכביש, ואם הוא כבר בשוק, מדוע שלא ימכור הכל כשלדעתו השוק יקר?
כי אם אתה מתחיל למצע ולתזמן אז א) אתה לא 100% מהזמן עם 100% מהכסף בפנים. ב) אתה מסתכן בתשואת חסר ביחס לשוק.
תודה.

 

[daat99]

הדברים האלה עובדים בכלל ? ואם כן, למה כל המומחים שבוודאי יודים מה זה מכפיל רווח נופלים כל פעם כששוק המניות מתרסק?

אם אתה מתכוון לקרנות מנוהלות אז הן נופלות כי המשקיעים בורחים ולכן "המומחים" חייבים למקור מניות אפילו שהם יודעים שזו טעות.

 

[Yevgeny]

@קפבלנקה הנחת המוצא בהשקעה במניות היא שהן יכולות ליפול 50% בכל רגע נתון בלי התראה ואולי יקח להן עשור לחזור מזה. מי שלא יוכל להתמיד בהשקעה על פני העשור הזה - לא אמור להשקיע 100% במניות, ואולי גם לא 10%.
החלק הכי חשוב בניהול ההשקעות הוא ההתאמה לפסיכולוגיה של משקיע. לא חושב ש-@Edward סתר זה בשום שלב - מבחינתו האופק הארוך, ראייה היסטורית של ביצועים בעבר וסיבולת לתנודתיות בדרך הופכים את האפיק להכי מתאים ומשתלם.

 

[Yevgeny]

ולגבי המכפילים - הרבה בדקו זאת, ואין להם יכולת חיזוי לטווח הקרוב (שנים בודדות). גם אם לוקחים את המכפילים המנורמלים לעשר שנים (CAPE) - כל מה שמשתמע מהם זו ציפיית תשואה ממוצעת לעשור הקרוב, שבמקרה של מכפיל גבוה יחסית זה אומר ציפיית תשואה נמוכה מהממוצע (אם מקבלים את הנחת ה-reversion to the mean). זה עדיין לא מהווה כלי חיזוי טוב לשנים בודדות.

 

[Edward]

התכוונתי ל 1929, בן אדם בן 60 שמושקע 100% במניות בתקופה הנ"ל, חוזר חזרה 10 שנים אחורה מבחינת גודל התיק, אבל לא מבחינת גילו וצרכיו

10 שנים אחורה מבחינת התכווצות התיק זה פי 10, ב1929 בן שישים היה כנראה מאוד זקן, יכולת ההשתכרות לא גבוהה (מיתון עמוק ואינפלציה גואה)
ויש לו כנראה 1/10 ממה שהוא צריך כדי לחיות ממנו בפנסיה.

אתה אומר דברים לא נכונים עובדתית. קודם כל זה לא ירידה של 90%, זו ירידה של 63%. וזה לא עשר שנים אלא ארבע שנים בערך.

בשנים 1925-1928 השוק עלה כמעט ב-200%.
בשנים 1929-1932 השוק ירד ב-63%.
בשנים 1933-1936 השוק עלה בכמעט 200%.

האנשים שהיו מושקעים במניות אז לא היו מסכנים במיוחד.

אני מציע שתסתכל על הנתונים, ואז אפשר לדבר על מלודרמה.
http://www.moneychimp.com/features/market_cagr.htm

הדברים האלה עובדים בכלל ? ואם כן, למה כל המומחים שבוודאי יודים מה זה מכפיל רווח נופלים כל פעם כששוק המניות מתרסק?

בגדול, אפשר להימנע מחלק מהבועות אם מסרבים להישאר בשוק כשמכפיל הרווח שלו עולה מעל 30. זה עובד חלקית למיטב ידיעתי, שזה כל מה שצריך.

נגיד שתאורטית הגישה של 100% מניות מקובלת עליו במצבו, אבל הוא מסתכל על השוק ורואה מכפיל 22. אמרת שהיסטורית כניסה במכפיל מתחת ל - 20 מונעת כניסה בבועה

אמרתי שלהישאר (או להיכנס, זה לא משנה) במכפיל ממתחת ל-30 מונע, לא 20. 20 זה "בסדר".

איך אותו אדם היפותטי ישמור על 100% מניות לכל אורך חיי התיק אם הוא מסתכל ימינה ושמאלה לפני שהוא חוצה את הכביש, ואם הוא כבר בשוק, מדוע שלא ימכור הכל כשלדעתו השוק יקר?
כי אם אתה מתחיל למצע ולתזמן אז א) אתה לא 100% מהזמן עם 100% מהכסף בפנים. ב) אתה מסתכן בתשואת חסר ביחס לשוק.
תודה.

בהיסטוריה היו מעט מאוד מצבים שה-S&P500 היה מעל מכפיל 30 (שילר CAPE), שניים לדעתי במאה ה-20 וכל פעם לתקופה די קצרה. הייתי אומר שאותו משקיע יפסיד אולי כמה שנים במקרה הגרוע מתוך המאה. והוא בטח לא יפסיד את השנים הטובות, כן? מה שהוא יפסיד למשל זה את 1998-1999, וחלק מ-1929 מבחינת תשואות, אבל כמובן שמיד אחרי הוא ירוויח מכך שהוא לא בשוק בזמן שיש ירידות חריפות. כך שבנטו זה דווקא אמור לשפר את התשואה במידה מסויימת.

אבל כמובן שבהסתכלות לטווח ארוך זה לא יותר מאשר משחק שולי - זה לא ישפר את התשואה הרבה מעבר לכמה עשיריות האחוז בשנה לאורך נגיד מאה שנה. רק בטווח יותר קצר זה עוזר באמת להימנע מהבועות היותר חמורות. אפשר בהחלט להתעלם מזה ולהיות מושקע תמיד ב-100% וזה בסדר גמור. זו לגמרי אבחנה אישית שלי.

אז התוצאה הסופית תהיה שהוא 95% מהזמן בשוק ורק פעם בחיים בערך הוא יצטרך לשבת בצד שנתיים-שלוש. לגבי תשואת חסר - להיפך כמובן.

 

[קפבלנקה]

אוקיי אדוארד, תודה.
אז רק להיות בטוח שהבנתי: אם אותו משקיע נכנס במכפיל סביר ובחלוף השנים רואה את השוק מתקרב למכפיל מסוכן, היית ממליץ לו למכור את כל תיק המניות?

 

[קפבלנקה]

@קפבלנקה
החלק הכי חשוב בניהול ההשקעות הוא ההתאמה לפסיכולוגיה של משקיע. לא חושב ש-@Edward סתר זה בשום שלב - מבחינתו האופק הארוך, ראייה היסטורית של ביצועים בעבר וסיבולת לתנודתיות בדרך הופכים את האפיק להכי מתאים ומשתלם.

לא טענתי אחרת.

 

[Yevgeny]

@קפבלנקה בשביל זה אגב צריך להיות מוכן נפשית לתופעה ההפוכה - לפגר אחרי תשואת השוק בשנה-שנתיים שהשוק בבועה לכאורה.
חוץ מזה, אם אני לא טועה הנתונים שאדוארד מציג הם ספציפית עבור השוק האמריקאי. ערכי ה-CAPE למדינות אחרות בעולם נררים מאוד שונה.
עוד סוגיה מעניינת זה מן הסתם עד כמה סומכים על ממוצעי העבר לחיזוי. אם אני לא טועה, בעשורים האחרונים חברות עברו בחלקן להחזיר ערך לבעלי מניות ע"י רכישה חוזרת של מניות, ופחות ע"י חלוקת דיבידנדים. כלומר אותה תשואה כוללת יכולה לבוא לידי ביטוי באופן שונה במחיר של המניה וממוצעי ה-pe או cape לעתיד.

 

[Yevgeny]

עוד משהו מעניין, וזה שאם מקבלים את ההנחות בבסיסי חישוב ה-CAPE כאינדיקטור לתשואה עתידית ארוכת טווח עבור מדינה מסוימת, בעצם נזגרת מזה גישת השקעות שדומה להשקעות במניות ערך (או מדדים של מניות ערך) - ברמת מדינה. כלומר, אם CAPE של מדינה מסוימת נמוך בצורה קיצונית - אפשר אולי להסיק מזה שעל פני זמן זה יכול לצפות תשואות מעל הממוצע. אבל כמו תמיד עם השקעות ערך, זה מביא אותך למקומות ״מפחידים״ (כי זה המהות של ״תת-תימחור״ יחסית לשווי) - חברות שנמצאות בכותרות בגלל קשיים למשל, ומדינות כמו יוון ורוסיה.

 

[בוגל-ראש]

שאלה לאדוארד. המכפיל עלה ל30 ויצאתי מהשוק. מתי בדיוק אני נכנס בחזרה? כשהוא יורד בחזרה ל29.9? מה אם הוא עולה שוב בחזרה ל30? מהתוספת התשואה הצפויה מצעד כזה אם בכלל?
מאיפה הערובה לכך שהוא יחזור אי פעם שוב ל30?
היו לא מעט "כללים" כמו למשל מתי למכור מניות ולקנות אג"ח ולהיפך שעבדו כל פעם בהיסטוריה עד היום שהם הפסיקו לעבוד.

 

[Yevgeny]

לרוע המזל אף אחד לא יודע איך באמת איך יתמודד עם תיק 100% מניות ברגעי משבר

הדרך הכי טובה ללמוד על התגובה האישית למשברים זה להיות באחד כזה... ועדיף מוקדם בקריירת ההשקעות, כך שהסכומים קטנים יותר. מי שעבר משבר כמו 2008 למשל, יכול להסתכל היום על ההתנהגות שלו בדיעבד ולהתאים את רמת הסיכון של התיק שלו בהתאם.

 

[Edward]

אז רק להיות בטוח שהבנתי: אם אותו משקיע נכנס במכפיל סביר ובחלוף השנים רואה את השוק מתקרב למכפיל מסוכן, היית ממליץ לו למכור את כל תיק המניות?

כן, שישב על אג"ח קצר כמה שנים, לא יקרה לו שום דבר. אירוע של פעם-פעמיים בחיים כאמור.

חוץ מזה, אם אני לא טועה הנתונים שאדוארד מציג הם ספציפית עבור השוק האמריקאי. ערכי ה-CAPE למדינות אחרות בעולם נררים מאוד שונה.

זה נכון, אבל אני מוכן להתערב על בליינד שזה עובד בהרבה מקרים אחרים בהרבה שווקים אחרים כי זה פשוט makes sense לא לקנות משהו במחיר יקר מידי (מכפיל). השאלה היחידה איפה חותכים את זה, אני חותך ב-30. אפשר להתווכח אם זה מספר שמרני או ליברלי מידי, אבל הגישה בגדול נכונה.

אני הסתכלתי על הגרף שפירסמת (תמונה) ולא על שום נתונים אחרים ובעין זה נראה כך, גם אם הנפילה היתה רק ב 63% ולא ב 90%, זה אומר שאותו זקן בן 60 חי על 37% ממה שתכנן

דמיינת עכשיו משהו שמעולם לא אמרתי - שהוא צריך לחיות מ-% מסויים מהתיק כל שנה ללא קשר למה שהתיק עושה, כי אין לו כסף בצד בכלל.

מה שאדם נבון בגיל פרישה עושה, זה שומר בצד במקביל buffer של כמה שנים טובות של הוצאות (ללא קשר לגודל התיק אלא להוצאות מחיה בפועל). במצבים כאלה בדיוק, הוא לא מושך כסף במשך שנתיים-שלוש מהתיק ו"אוכל" מה-buffer שלו. לאחר מכן כשהשנים הטובות מתחילות להתגלגל, אפשר למלא מחדש באופן הדרגתי את הכסף שנאכל מרמה של נניח שנה לרמה של 5 שנים בחזרה (הפחות שמרנים יכולים להסתפק גם ב-3 וקצת לרדת ברמת חיים באירועים כאלה של פעם בחיים).

לפי הנתונים שפרסמת עכשיו השוק חזר ב 1936 לאותו מצב, מדובר על כ 7/8 שנים סלח לי אבל זה לא כל כך שונה מה האומדן שלי (עין) של 10 שנים,
ולכן אין שום מקום להערה על לקרוא טוב את הנתונים

אם תשים לב פרסמתי את הנתונים קודם לכן בתגובה שאחרי הגרף.

אמרת שלוקח 10 שנים לחזור לאותה נקודה אחרי הירידה. הראתי לך שמדובר בקצת פחות מארבע שנים. יש הבדל.

אם אתה משנה את הטיעון שבעצם התיק לא עלה ולא ירד במשך 7-8 שנים, אז בסדר, נכון. האם זה אסון גדול? לא.

דרך אגב באותו גרף רואים שמיד אח"כ השוק דעך שוב ורק (לפי התמונה) ב 50~ חזר לעצמו, מה שאומר שהפורש חי בין גיל 60 ל 80 במערבולת פיננסית

היו עליות וירידות בסוף שנות ה-30, שוב, לא משהו היסטרי. אם החוסך מספיק אינטליגנטי כדי להחזיק כמה שנים של הוצאות במזומן, הוא לא חי בשום מערבולת אלא חי מצויין. בכל נקודת זמן הוא יודע בדיוק שיש לו כמה שנים טובות לפני שהוא צריך להתחיל לדאוג לגבי ההמשך, וזו יציבות יותר גדולה מכל דבר אחר שהוא באופן ריאליסטי יכול לקבל, אם כבר נכנסנו לדיון על אפיקים ומצבי קיצון.

לרוע המזל אף אחד לא יודע איך באמת איך יתמודד עם תיק 100% מניות ברגעי משבר ומי שמאמץ את התיק יתכן ויגלה שטעה בהערכתו את עצמו.

אני חושב שזו שאלה מצויינת וזה כבר משהו שכל אחד צריך לברר בעצמו על עצמו.

שאלה לאדוארד. המכפיל עלה ל30 ויצאתי מהשוק. מתי בדיוק אני נכנס בחזרה? כשהוא יורד בחזרה ל29.9? מה אם הוא עולה שוב בחזרה ל30? מהתוספת התשואה הצפויה מצעד כזה אם בכלל?
מאיפה הערובה לכך שהוא יחזור אי פעם שוב ל30?
היו לא מעט "כללים" כמו למשל מתי למכור מניות ולקנות אג"ח ולהיפך שעבדו כל פעם בהיסטוריה עד היום שהם הפסיקו לעבוד.

זה כלל אצבע טיפשי ושרירותי שמבוסס על הגיון אבסטרקטי. לא לקחת את זה כתורה מסיני.

תוספת התשואה בטווח הארוך כנראה תהיה נמוכה. אמרתי שמדובר בהבדל של כמה עשיריות האחוז אולי לאורך זמן בשנה. לחזור לשוק זה מבחינתי במכפיל 20. כלומר לא להיות מושקע בירידה מ-30 ל-20. אין ערובה כלל שהוא יחזור אי פעם ל-30 (ולא צריך ערובה כי אנחנו מושקעים, נכון?).

הכלל הזה הוא משהו שאני חושב שצריך לחשוב עליו ולא לאמץ בצורה עיוורת, כי זה ברור שיש דבר כזה מכפיל יקר מידי (או תשואה נמוכה מידי) לשלם כשמדובר בכל סוג של השקעה. כמה יקר זה כבר עניין אינדיבידואלי של שמרנות, אני רק אמרתי את כלל האצבע שלי.

 

[Henchman34]

לרוע המזל אף אחד לא יודע איך באמת איך יתמודד עם תיק 100% מניות ברגעי משבר ומי שמאמץ את התיק יתכן ויגלה שטעה בהערכתו את עצמו

לדעתי אתה צודק שכל אחד צריך להכיר את מגבלות שלו מתוך נסיון מעשי ולא להיחשף ב-100% לאפיק תנודתי מאוד ולזה גם צריך להוסיף את גיל המשקיע.
השאלה מה האלטרנטיבה, נניח ותשים 50% במניות, מה תעשה עם השאר, אג"ח הוא חוב שיש לו נטיה להוית חשוף לנזקי האינפלציה מצד אחד ומצד שני להיות תנודתי ביחס לרמת הריבית, אותה תנודתיות שמנסים למנוע במניות. מזומן הוא לא אפיק השקעה וזהב הוא ביעקר גידור בפני אינפלציה.