בעת שהכל המתינו לפסק דין של בית המשפט, התחוללה מהפכה במכון הפתולוגי באבו כביר. פרופ' היס אולץ לפנות את כיסא המנהל במכון, ואת מקומו תפס הבן הסורר חן קוגל, שעזב בטריקת דלת. כמו כן פורסם מכרז לרופאים פתולוגיים במכון וד"ר מאיה פורמן זכתה במכרז והתקבלה למכון.
ישבו הטורפים הגדולים במאורתם ואמרו — לא טוב הדבר שתתקבל מאיה פורמן למכון, כי הדבר יגביר את אמינות עדותה על הסכין המשוננת. ועל כן הודיעה המדינה למאיה פורמן כי לא תתקבל לעבודה במכון. פורמן הגישה תביעה בבית הדין לעבודה נגד המדינה ודרשה לקיים את תוצאות המכרז. בית הדין לעבודה סבר כי ראוי שמנהל המכון ד"ר קוגל יחווה דעתו בתצהיר אם ראויה ד"ר פורמן לעבוד במכון. נו, אמרו הטורפים, נפלה בידינו כפרי בשל. ד"ר קוגל הוא עכשיו אחד משלנו, משובות הנעורים מאחוריו והוא טורף בין טורפים ואנחנו נורה לו מה לכתוב.
התכתובת במייל בין חן קוגל והפרקליטים במחלקות שונות בפרקליטות המדינה, היא הצידוק שלי לקרוא לפרקליטים "טורפים", ולהזכיר את הזאבים. הפרקליטות אסרה על חן קוגל לכתוב בתצהיר כי הוא מסכים עם מאיה פורמן שהסכין היתה משוננת. הפרקליטות אסרה עליו לספר כי כבר במהלך המשפט הוא אמר לפרקליטה שילה ענבר כי גם לדעתו הסכין משוננת ומאיה פורמן צודקת. כמו כן דרשו הפרקליטים הטורפים כי חן קוגל ימחק מן התצהיר את כל דברי השבח שכתב על מאיה פורמן, וימחק את דעתו כי היא ראויה לעבוד במכון. פרקליטי המדינה השחיתו הליך משפטי והסתירו את האמת, והכל כדי שזדורוב, שמעולם לא פגשו, יישאר במאסר עולם. למה? אם לא כדי להשביע את הזאבים הפרטיים של הפרקליטים, אחיה של הזאבה טחב.
אבל אז התברר לטורפים כי חן קוגל הוא לא טורף. יש לו חוט שדרה לא גמיש, קפוץ, הוא לא מסוגל לזנק על טרף כמו ששילה ענבר זינקה במשפט על מאיה פורמן. הוא דחה את לחץ הפרקליטות והגיש תצהיר שבו הוא מספר כי נאסר עליו להתייחס לחוות דעתה של מאיה פורמן במשפט זדורוב, כי נדרש להצטרף למסע הכפשה נגד מאיה פורמן כדי לפגוע באמינות חוות דעתה, וכי להרגשתו הלחץ שהופעל עליו דומה למתרחש במדינות טוטליטריות שבהן מכונים פתולוגיים הם חותמת גומי לגחמותיה של המדינה ושליטיה