שאלת פרישה

[רוני]

אלא על חודשים בהם יש לך עבודה הרבה מעבר לשעה וחצי

בהחלט, מאחר ודיברתי על ממוצע יש חודשים שזה מעט יותר וחודשים שזה פחות.

לגבי השאלה האם זה מתגמל, כל אחד יש לו את נקודת ההשקפה שלו.

בפועל, 15 מתוך 17 הנכסים שלי מעולם לא ראיתי או ביקרתי בהם, רכשתי מרחוק, כל הנכסים מנוהלים על ידי חברות ניהול, יש לי התעסקות
חודשית מסוימת עם הנכסים כפי שציינתי, הכנסה חודשית משמעותית, השווה להכנסה שנתית מתיק ניירות ערך בגודל של 16,000,000 ש"ח
לפי תשואה של 4%, ותשלום 25% מס רווחי הון.
מאחר ואחד הדברים המאפיינים בגיל פרישה, הוא הנסיגה בסגנון החיים עקב השחיקה של ההכנסה אל מול עלויות המחיה, בנדל"ן מדובר במצב
הפוך, מאחר והשכירות במגמת עלייה, הזמן פועל לטובת המשקיע, ואם הזמן מצבו משתפר, אך יש פה יותר התעסקות לעומת תיק ניירות ערך, ורצוי גם בהתמקצעות.

אני מבין שכל אחד בוחר דרך שמתאימה לו וזה בסדר, אין דרך מושלמת, לכל דרך אם זה נדל"ן או שוק ההון יש יתרונות וחסרונות .

 

[אורי ג.]

מאחר ואחד הדברים המאפיינים בגיל פרישה, הוא הנסיגה בסגנון החיים עקב השחיקה של ההכנסה אל מול עלויות המחיה, בנדל"ן מדובר במצב הפוך, מאחר והשכירות במגמת עלייה, הזמן פועל לטובת המשקיע,

אבל זה בדיוק המצב גם בשוק ההון, ההכנסות במגמת עלייה, הזמן פועל גם פה לטובת המשקיע.

 

[FIYaacov]

אבל זה בדיוק המצב גם בשוק ההון, ההכנסות במגמת עלייה, הזמן פועל גם פה לטובת המשקיע.

לדעתי בגלל שהעצות ההיסטוריות היו לטובת פלח אגח גדול בעת פרישה (100 פחות גיל וכו') אז באמת הייתה שחיקה ריאלית. כמובן שזה לא נכון בכלל בתיק עם רכיב מנייתי משמעותי (50+), וכל המחקרים העדכניים הראו שצריך ורצוי רכיב כזה גם בעת פרישה.

 

[אורי ג.]

בפועל, 15 מתוך 17 הנכסים שלי מעולם לא ראיתי או ביקרתי בהם, רכשתי מרחוק, כל הנכסים מנוהלים על ידי חברות ניהול, יש לי התעסקות
חודשית מסוימת עם הנכסים כפי שציינתי,

באקסטרפולציה קלה במשרה מלאה אתה יכול לנהל כ2000 יח"ד, לפי 184 שעות עבודה בחודש.
אם תגבה 120 ש"ח + מע"מ לחודש על שירות כזה כלומר מבחינת המשקיע הקטן זה יהיה לו פסיבי לחלוטין ב100% וכל מה שישאר לו זה לקבל צ'ק בדואר אני בטוח שתוך זמן קצר יהיו הרבה מאד אנשים שירצו את שירותך, אתה תכניס כ250,000 בחודש או 3,000,000 בשנה,
עכשיו נכון, זה לא הכנסה פסיבית אבל גם גדול העצלנים שזה אני בשביל 250K בחודש קם כל בוקר כמו פנתר עם רעל בעיניים.
לחלופין תוכל לקחת עובד תותח בשכר מכובד של 20K בחודש, לאמן אותו לעשות את מה שאתה עושה ואז אומנם תרוויח רק 230K בחודש אבל גם אתה הופך את ההכנסה הזו לפסיבית גם היא.
מה דעתך?

 

[Aranchik]

מציע את עצמי כשוליה ⁦⁦⁩

 

[רוני]

באקסטרפולציה קלה במשרה מלאה אתה יכול לנהל כ2000 יח"ד, לפי 184 שעות עבודה בחודש

מעניין, יש כאן הגיון כלכלי עבור היזם, עבור המשקיע יש כאן תשלום כפול עבור ניהול, משום שאני לא מנהל את הנכס ישירות, אלא עוקב אחרי חברת הניהול.

הנקודה העיקרית היא שזה משעמם, אין כאן כל סיפוק, זו עבודה סיזיפית, התעסקות עם לקוחות לחוצים עד שמשכירים להם את הנכסים, פינוי שוכרים, שיפוצים.....
כאשר מדובר בהכנסה מעבודה, אני מעדיף לאתר נכסים ושווקים מתאימים להשקעה, ולסייע ללקוחות לבנות פורטפוליו נכסים מניבים.
הנקודה בה אני נמצא היום, מאפשרת לי לא להתפשר, חשובה לי עבודה עם סיפוק .

 

[רוני]

אבל זה בדיוק המצב גם בשוק ההון, ההכנסות במגמת עלייה, הזמן פועל גם פה לטובת המשקיע.

מעולה, מאחר ואין לי ניסיון עם שוק ההון, קשה לי להשוות, בכל מקרה, כל אחד בוחר את הדרך המתאימה לו לפעול, כולל שילוב בין שני האסטרטגיות.

 

[קפיצת הדרך]

לדעתי בגלל שהעצות ההיסטוריות היו לטובת פלח אגח גדול בעת פרישה (100 פחות גיל וכו') אז באמת הייתה שחיקה ריאלית. כמובן שזה לא נכון בכלל בתיק עם רכיב מנייתי משמעותי (50+), וכל המחקרים העדכניים הראו שצריך ורצוי רכיב כזה גם בעת פרישה.

אז האמירה שצריך לרדת ברכיב המנייתי ככל שמתקרבים לפנסיה היא מוטעית? או שצריך לרדת לקראת הפנסיה ולאחר היציאה לפנסיה לעלות שוב?

 

[Fitch]

או שצריך לרדת לקראת הפנסיה ולאחר היציאה לפנסיה לעלות שוב?

זה

 

[FIYaacov]

אז האמירה שצריך לרדת ברכיב המנייתי ככל שמתקרבים לפנסיה היא מוטעית? או שצריך לרדת לקראת הפנסיה ולאחר היציאה לפנסיה לעלות שוב?

אני דוגל בגישה השנייה. זה תקף בעיקר כי פרישה בימינו יכולה להיות ל-30 שנה ויותר, ואם את רוצה שהתיק ימשיך לעמוד בתזרים ההוצאות, אז צריך רכיב מנייתי.
יש את מודל ה-V (נקרא על שם הצורה של הגרף של הרכיב המנייתי), כלומר יורד לקראת פרישה, ועולה לאחר הפרישה.
הסיבה שניתן לעלות לאחר הפרישה, הוא שסיכון רצף התשואות מתפוגג קליל כ-10 שנים לאחר הפרישה. אז אם שרדת את 10 השנים הראשונות, הסיכוי להיכשל בהמשך מאוד נמוך.

ככל שאני חושב על זה יותר, למות עם 0% מניות אין בזה שום הגיון.

 

[פזרן]

יש את מודל ה-V (נקרא על שם הצורה של הגרף של הרכיב המנייתי), כלומר יורד לקראת פרישה, ועולה לאחר הפרישה

אבל יש פה סוג של ביצה ותרנגולת.
מצד אחד לקראת פרישה אתה מפחית את אחוז המניות כדי להימנע ממקרה שנפילות בבורסה ידחו לך את יכולת הפרישה. מצד שני כשהתיק שלך רובו אגחי אתה כבר לא יכול לבנות על 3%/4% ריאלי אחרי מס, כדי לאפשר מחייה מתיק פסיבי...

 

[FIYaacov]

אבל יש פה סוג של ביצה ותרנגולת.

אף אחד לא אמר להוריד ל-0 את המניות לקראת פרישה. אני מתכנן להוריד ל-60%.
מזכיר לך שמחקר טריניטי המקורי נעשה על (בין היתר) תיק של 50-50.

 

[פזרן]

מזכיר לך שמחקר טריניטי המקורי נעשה על (בין היתר) תיק של 50-50

נכון, אבל לדעתי זה בעייתי לפרוש עם תיק 50% מנייתי בהנחת 4%/3% בידיעה שחצי מהתיק שלך נכון להיום עושה תשואה ריאלית הרבה יותר נמוכה. אם כתוצאה מזה אתה מחמיר עם עצמך ופורש לפי 2%, אז מה הבעיה שלך להחזיק 100% מניות, גם אם התיק יפול ב50% רגע לפני הפרישה אתה עדיין במסגרת ה4% של טרינטי.

 

[רוני]

אף אחד לא אמר להוריד ל-0 את המניות לקראת פרישה. אני מתכנן להוריד ל-60%

היי
האם לדעתך, לפורש ממוצע, יש את היכולת והסיבולת להכיל תיק עם 60% מניות ?

 

[FIYaacov]

אם כתוצאה מזה אתה מחמיר עם עצמך ופורש לפי 2%, אז מה הבעיה שלך להחזיק 100% מניות

לא הבנתי למה להאריך את תקופת העבודה שלך ב50%

היי
האם לדעתך, לפורש ממוצע, יש את היכולת והסיבולת להכיל תיק עם 60% מניות ?

בישראל כנראה שלא, בארה"ב זה פחות או יותר הסטנדרט.

 

[רוני]

בארה"ב זה פחות או יותר הסטנדרט.

אולי ומאחר ושני בני הזוג, מקבלים קצבה נאה מהביטוח לאומי בארה"ב, הם מרשים לעצמם חשיפה גדולה יותר למניות,
אולי בעיקר מניות המחלקות דיבידנד ?

 

[פזרן]

לא הבנתי למה להאריך את תקופת העבודה שלך ב50%

כי אם אתה פורש עם כלל ה3% כשחצי מהתיק שלך הוא אגחים שעושים 1% ריאלי במקרה הטוב (נכון להיום גם אגח ישראל צמוד ל22 שנה לא נותן תשואה כזאת נטו).
אתה צריך שהחצי המנייתי שלך יניב 5.5% ריאלי נטו במקרה הגרוע, הנחה יותר מדיי אופטימית לדעתי האישית.
עם 100% מניות אומנם יש לך סיכון רצף תשואות, אבל לבנות על 3% ריאלי נשמע קצת יותר סביר.

*לא ממליץ, לא מייעץ, רחוק מלהיות מושקע ב100% מניות.

 

[FIYaacov]

אולי ומאחר ושני בני הזוג, מקבלים קצבה נאה מהביטוח לאומי בארה"ב, הם מרשים לעצמם חשיפה גדולה יותר למניות,
אולי בעיקר מניות המחלקות דיבידנד ?

לא מכיר את כל השיקולים, אבל המודעות שם היא יותר לצמיחה שאמורה לתמוך בהוצאות ריאליות.

אני לא רואה את ההבדל בין הכנסה מדיבידנד להכנסה מרווח הון מלבד במישור הפסיכולוגי.
לגבי הקצבת זקנה, כל המחקרים מתעלמים ממנו, ובודקים רק מה תי ההקשעות יספק, האם זה עמוד תמך פסיכולוגי? אולי, מחקרית זה לא. לחלופין אפשר לשאול מה אחוז המשיכה הבטוח בהינתן קצבה כזו וכזו.

 

[FIYaacov]

כי אם אתה פורש עם כלל ה3% כשחצי מהתיק שלך הוא אגחים שעושים 1% ריאלי במקרה הטוב (נכון להיום גם אגח ישראל צמוד ל22 שנה לא נותן תשואה כזאת נטו).

לא מתכוון לשים אגח ישראלי בתיק (מלבד מיועדות), ולא מתכוון לעבור את 40% אגח וגם זה לתקופה קצרה בשנה הראשונה של הפרישה.

עם 100% מניות אומנם יש לך סיכון רצף תשואות, אבל לבנות על 3% ריאלי נשמע קצת יותר סביר.

לא הבנתי מה אתה מעדיף, 100% מניות עם משיכה של 2%, או למשוך 3%?

 

[פזרן]

לא הבנתי מה אתה מעדיף, 100% מניות עם משיכה של 2%, או למשוך 3%?

3%.

אם רוב האגח שלך לא ישראלי אז גם בחלק הזה של התיק אתה חשוף לרצף תשואות בעייתי רגע לפני הפרישה אם תהיה תנודת מטח חריגה אם אתה משקיע באגח בחול ו/או חדלות פירעון של חברות בדירוג לא מושלם אם אתה מנסה להשיג תשואה גבוהה יותר בארץ/בחול.
כמובן שזה פחות תנודתי ממניות אבל החלק האגחי שלך יהיה פחות "יציב" מפורש מוקדם אמריקאי שחי באמריקה ומחזיק אגחים של ממשלת ארהב/אגח חברות AAA.