לא התבלבלתי. אם אתה חושב שהמדד מודד בדיוק גבוה את מה שהוא מתיימר למדוד, ושהשיקולים שנכנסים לתוך שיטת המדידה הם אוביקטיבים לחלוטין אז שיבושם לך.
אני לא בטוח שאני מבין על איזה שיקולים מדובר. נסתכל למשל על תפוחים - לתפוחים יש משקל במדד. הוא נקבע לפי גובה הרכישה הממוצע מכלל סלי הקניות באוכלוסיה לאורך התקופה (נאמד באמצעות מדגם ובשימוש סטטיסטיקה לא מתוחכמת, נשים זאת לרגע בצד). את השינוי במחיר התפוחים ניתן גם כן למדוד. שני אלו מכמתים את השינוי באינפלציה הנגרם משינוי במחיר התפוחים.
אז כשאתה אומר "שהשיקולים שנכנסים לתוך שיטת המדידה", או על האם הם "אוביקטיבים לחלוטין" - למה אתה מתכוון?
נכון זו בדיוק טענתי, ההחלטות שלי מתקבלות בהתאם למצבי האישי, וזה לא אנקדוטה, איך אתה מקבל החלטות? לפי מצב של האדם הממוצע? הרשויות (אולי) מקבלות החלטות לפי המספר הממוצע, אבל זה משהו שאין לי שליטה בו כמו מזג האויר, זה input לא שיקול.
אין לנו על זה ויכוח. ההחלטות שדיברתי עליהן הן החלטות של
הרשויות, לא של אינדיבידואלים. מה אכפת לי מהאינפלציה אם היא נגרמת ממחיר התפוחים, אם אני בכלל לא אוהב תפוחים? אז זהו, שכן אכפת לי.
יש ברמת המדינה המון השלכות לאינפלציה גבוהה. למשל, אמצעים מוניטריים ופיסקאלים - העלאת ריבית ו\או העלאת מיסים. מהם מאוד אכפת לי כאינדיבידואל. אם ללקוחות שלי (או של החברה בה אני עובד) יש פחות כסף שאיתו הם יכולים לצרוך, אכפת לי מאוד. אם הסביבה מביאה לפיטורים אז זה לגמרי ענייני, וכן הלאה. אז אפילו שהתפוחים לא רלוונטים עבורי, יש לאינפלציה השפעה עלי בטווח הארוך - לא הייתי מבטל אותה בטענה שהוצאותי המרכזיות הן משכנתא ומיסים.
אותם מחירי הדירות שהזכרת, לא נכללים באותו מדד קדוש, למה? כי החליטו שדירה זה נכס, והתעלמו מכך שדיור זה מוצר צריכה. למה? ככה.
כי מדד המחירים לצרכן (אשר תורגם בצורה גרועה מעמיתו הלועזי consumer price index) מודד *צריכה*, consumption. ודירות הן לא מוצר שנצרך, אלא שירותי דיור. ולכן, מחירי הדיור לא נמצאים במדד הנ"ל, רק מחיר שירותי דיור (=שכירות). רוב המקבילות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעות חישוב זהה (למרות שיש כאלו שכן מכניסות את מחירי הדיור לתוך המדד, וכמו שאתה מציין - יש סיבות לעשות כן). לא אכנס להאם זה נכון או, רק אתן את ההסבר המקובל - הסיבה למדוד את המחירים לצרכן מלכתחילה היא לאפשר יציבות מחירים. היות והשקעות (מניות, קרקע דיור וכו') צפויות להניב תשואה, אין כל מניעה שמחיריהן ישתנו - זה לא מעיב על יציבות המשק. אם זה מעניין אותך ברמה האקדמית,
הנה מקום להתחיל.
דוגמת מחירי הדיור רק ממחישה את טענתי, לי כבעל דירה לא משנה שינויי המחיר של דירות אחרות אלא רק של הדירה שלי, ואם אני קונה דירה רק מחיר הדירה שאני קונה, לא?
בדיוק כמו לגבי מדד המחירים לצרכן, החלטות במשק מתקבלות לגבי ממוצעים ולא לגבי אנקדוטות. אין לנו ויכוח לגבי איך למדוד את השינוי במחיר של דירתך. אני חושב ששנינו גם מסכימים שיש השפעה אדירה ברמה הלאומית לשינוי בממוצע, מה שיכול להוציא אנשים לרחובות.
ומדד הוא לא רק מדד, זה תלוי מה הוא מודד, איך הוא מודד את מה שהוא אמור למדוד, ומי מבצע את המדידה. לא צריך לחשוב הרבה כדי להבין שלמדוד ולהשוות את "ממוצע" הצריכה של כל המדינה זה בלתי אפשרי. זה מאוד שונה ממחיר שער החליפין או מחיר מניה בבורסה.
שוב אני לא מבין. אני יכול למדוד את המשכורת הממוצעת, את הגובה הממוצע, ואת צריכת התפוחים הממוצעת. זה לא צריך להיות בדיוק הממוצע של החודש הנוכחי, אלא את מבנה ההוצאות לפי משקל (אשר מעודכן מידי פעם) ואת השינוי במחיר של כל סעיף. אנחנו חלוקים לגבי זה? מה פה בדיוק בלתי אפשרי?
