אחר-כך יש קושי רגשי עצום בשלב איסוף הניירת והמעקב. אני חושבת שאולי ב"פעמונים" לא מבינים את הקושי הענק הזה ולכן 80% לא ממשיכים מעבר לפניה הראשונית.
מכירים ומודעים לבעיה.
אבל אם התחלת עם השוואה לדיאטה - את מוזמנת לבדוק אצל הדיאטיקניות בקופות החולים כמה עוברים שבוע ראשון וכמה מתמידים ולבסוף - כמה שומרים את המשקל 5 שנים אחרי שסיימו את התהליך - המספרים די דומים.
גם אלו שכן חוזרים ומודיעים שהם מוכנים - אצל חלק הניירת תהיה עדיין בתוך המעטפות.
אצל חלק - למרות שמבקשים להתחיל לרשום הוצאות "מעכשיו" - עדיין לא רשמו שורה אחת.
יש חלק שמסתבר שלא דיברו עם בן/ת הזוג לפני שפנו - כלומר ברגע שהם מעלים את זה בפני בן הזוג (שפנו לפעמונים) השיחה מתפוצצת.
ועוד המון.
את מסתכלת על מקרה בודד.
אני מסתכל על יותר מ-300 מקרים בשנה באזור הקטן שלי (אזור ראשל"צ רבתי), רחובות זה כבר אזור אחר.
עם מחזוריות של אחרי החגים/החופש הגדול/כתבה מחמיאה.
בגלל שאנשים חושבים בכיוון של
@היום מתה אמא ש-חינם לא שווה ורק בתשלום.
יש כבר ראשי צוותים שהציעו שמשפחה צריכה לשלם דמי רצינות של X שקלים.
ומכיוון ש-פעמונים מעוניינים שכולם יגיעו ויפנו, מכיוון שמדובר במלכ"ר והמלווים פועלים בהתנדבות
(בעיקר כדי שבעוד חודש לא ארגיש שאני חייב משהו למשפחה [שילמו לי] ואני עוזב)
משפחה שתציג רצינות (חודשיים~שלושה) תקבל חזרה את הכסף.
אבל זה נפל, כי מדובר במשפחות שסוחבות חובות של עשרות ומאות אלפי שקלים, שמשלמים לחדר כושר 400 שח בחודש, אז מה זה 100~500 שח דמי רצינות?