הי חברים
עדכון קצר לחודש אוגוסט.
ברמה הכלכלית, כמה דברים עיקריים:
אני בתהליך מתקדם במקום אחד (הם אהבו אותי אבל מראיינים עוד אנשים, אולי הם יאהבו אותם יותר),
1. המקום הזה אכן החליט שהוא אוהב מישהו אחר יותר, לא ברור למה (לא היה פידבק ספציפי, שאלתי). בשני מקומות נוספים הגעתי לשלב די מתקדם אבל גם כאן, זה נפל למים. עם זאת, במקום הרביעי במספר - התקבלתי.
זה סטארטאפ יוניקורן, בתפקיד דומה למה שעשיתי במקום הקודם, אם כי להבנתי הוא קצת יותר טכני במובן הזה שהוא דורש גם בנייה של כלים מבוססים AI ולא רק שימוש בהם. לדעתי, כל התחום (הספציפי שלי, וההייטק בכלל) ילך לשם, כך שהתפקיד הזה בחברה הזו היתה באמת העדיפות הראשונה שלי. בשאיפה אוכל שם יותר להתעסק עם בניית כלים ולא רק להשתמש בהם כצרכן.
מדובר גם בעליה משמעותית-יחסית במשכורת עבורי ביחס למקום הקודם (כ-5.5K יותר), שזה אומר הפרשות לפנסיה גבוהות יותר, המשך ההפקדות לקרן ההשתלמות וכו'. בנטו זה ייצא בערך 3K יותר בכל חודש, לפחות בהינתן נקודות הזיכוי הנוכחיות. זה לא משנה-חיים מיידית, אבל זה כן מצטבר. אני מקווה מאוד שאצליח לחסוך את רוב אם לא את כל הדלתא הזו (אסביר בהמשך מדוע).
בנוסף אני מקבל אופציות. אני לא יודע מה המכניקה של זה בדיוק אבל אני בעיקר חושש ממצב שבו אצטרך להביא מלא כסף מהבית בשביל לממש אותן. אני יודע שזה קורה בעיקר בעת עזיבה (יש 90 יום לממש אותן), אבל גם בעת הנפקה או רכישה של החברה, לא ברור עד הסוף. משאיר את זה בינתיים כלא-ידוע, אשאל אחרי שאתחיל.
2. המקום עצמו עושה רושם מאוד נחמד. אנשים חביבים. הסכימו לשמחתי שאתחיל בתחילת ספטמבר ולא עכשיו, כי באוגוסט אין קייטנות ואין מטפלת וההכנסה של אשתי מאוד קטנה (כי כל הלקוחות בחופש וכו'). הקטנה היתה נורא חולה עכשיו והגדולה קצת מתחרפנת, כך שאין שום סיכוי שהייתי מצליח לג'נגל גם את הבית וגם אונבורדינג במקום חדש באותו החודש. יש כספים ממענק הפרישה מהמקום הקודם, פלוס אבטלה על יולי ועל אוגוסט, כך שהחזית הזו בסדר. גם הגדולה מתחילה כיתה א' ב-1 לספטמבר אז היה לי חשוב להיות לצידה ביום הזה (אני מתחיל יומיים לאחר מכן).
די מתרגש להתחיל מקום חדש. טיפה חושש כי אצטרך ללמוד המון על הפלטפורמה של החברה ועל שלל הטכנולוגיות עימה היא מתממשקת, אבל בעזרת קלוד יהיה בסדר.
עדיין תוהה מאוד איך אוכל לזוז לתפקידי פרודקט או פיתוח בשנים הקרובות, גם כדי לשדרג שכר וגם כדי למצוא פוזיציה טובה יותר בארגון (בתקווה, כהגנה מסויימת מפני פיטורין).
---------
3. בגזרה האישית יותר, ממשיך לעשות שכיבות שמיכה. שיפרתי את הטכניקה קצת ואני מרגיש שהן נעשות יותר קלות. לא רואים עדיין שום שיפור ויזואלי, וזה כנראה כי אני לא אוכל מספיק חלבון (צמחוני). אני צריך איזו אבקה או שייק או שטות כזו?
מתקדם מאוד לאט עם המוזיקה. בעיקר, ממשיך להתאמן כמה פעמים בשבוע על הכלי העיקרי שלי, ובנוסף חזרתי לאימוני גיטרה, בעיקר בלילות.
בניגוד לעבר, מרגיש יותר בנוח לשלוט באימון שלי (לדעת מתי לעצור ועל מה לעבוד), וגם הרבה פחות חושש מבעבר לפתוח אבלטון או תוכנה מוזיקלית אחרת ולהתחיל להתעסק קצת. זה עדיין בגדר טבילת בהונות אבל בניגוד לעבר, בגדול ההרגשה חיובית. אולי ארחיב על זה בהזדמנות.
----------
שוב בגזרה הכלכלית:
4. אנחנו בתהליך ייעוץ כלכלי כאמור. עוקבים אחרי ההוצאות. לא מצליחים לאחד את החשבונות. צריך שהחיובים של המשכנתא יעברו מהחשבון של אשתי (שהופך להיות חשבון העסק שלה) לחשבון שלי (שהופך להיות החשבון של הבית). זה קצב של צב על אופיום, כי התינוקת באמת לא נותנת לנו לעשות שום דבר). יום אחד נצליח.
עוד לא מצליחים לעבוד עם תקציב שהוא forward-facing, יש כל מיני שאלות טכניות על זה שעוד לא פתרנו.
עשינו פגישה עם סוכן ביטוח, כחלק מהתהליך. לא הצלחנו להגיע לדון בהמלצות ולקבל החלטה. אולי נחכה עם זה עד שאתחיל את העבודה.
בגדול, הייעוץ הזה הוא בסדר, סביר, מרגיש שאם לא הייתי קצת טכנולוגי ויודע להתעססק עם אקסל ועם המספרים, לא היינו מסתדרים וכנראה היינו נוטשים את התהליך. קצת מאכזב ברמה הזו אבל אנחנו כבר מושקעים בזה ואני ממשיך קדימה.
5. הדבר שאני הכי דואג ממנו בהקשר הכלכלי הוא הצורך לממן מטפלת 4 ימים בשבוע החל מספטמבר. אני לא רוצה שכל העלייה במשכורת שלי תלך לזה. אשתי אמורה לחזור לעבוד יותר, ויש גם עזרה קבועה מאבא שלה, אז מאמין שנסתדר, אבל העניין הוא שאני מאוד רוצה למלא כיסים שונים למטרות שונות: קרן חירום, חסכון להחפלת רכב עוד איזה 5 שנים (הנוכחי מצוין אבל מתישהו הוא ימות), קרן לטיולים וחופשות, קרן לפעילות מוזיקלית. צריך עשרות אלפי שקלים, אולי אפילו 150K בשביל שיהיו סכומים מכובדים מספיק בכל אחד מהסעיפים האלו. ה-RSU שקיבלתי נמוכים מאוד עדיין, וההוצאות יעלו מאוד בגלל המטפלת. לא יודע אם יש לי אפילו 200 שקל לקחת את הגיטרה לתחזוקה או לקנות משהו לחדר העבודה. הייעוץ הכלכלי בינתיים לא הכניס בהירות, שזו היתה מטרתו העיקרית.
-----------
6. מה שכן, אני עוקב אחרי השווי הנקי שלי ושל משק הבית. זה המצב שהיה באפריל האחרון:
סה״כ, כשמדובר בשווי אישי (ללא הנדלן) של כ-800,000 ש״ח שרובו הגדול נצבר תוך פחות משלוש שנים של עבודה, אחרי ה-Saaspocalpyse ואחרי השחיקה בשער הדולר - היה יכול להיות יותר גרוע.
אני רואה שלמרות הקריסה בשער הדולר (והתיקון חזרה ל-3 ש"ח), המשך התרסקות מניות החברה הקודמת, העובדה שלא היו הפקדות לקה"ש שלי ולקרן הפנסיה בחודשיים האחרונים עקב הפיטורים, והירידות הקטנות-משהו שהיו בשוק ההון בחודשיים האחרונים - למרות כל אלה, השווי "האישי"* (כולל קה"ש של אשתי, לא כולל הפנסיה שלה, לא כולל הדירה) עומד על כ-876,000 ש"ח.
* ["אישי" כאן זה במשמעות של כסף שאני הבאתי למשק הבית, לא בהכרח חשבון שהשם שלי עליו, ובמילא אנחנו במשק בית משותף וכל הרכוש משותף. זה יותר בנצ'מרק אישי, מין הוכחת יכולות שלי לעצמי, מאשר איזה נתון בעל משמעות למשק הבית.]
7. הנקודה האחרונה, אודות הצמיחה בשווי, היא בעיני קריטית. אם הייתם שואלים אותי מה האינטואציה שלי לגבי השווי לאחר ארבעת החודשים שעברו מאז פתיחת השרשור, הייתי אומר שהוא, במקרה הטוב, נשאר אותו הדבר, וכנראה ירד.
אבל המספרים לא משקרים (אני בודק חודשית) - וכן, הוא גדל ב-76K בארבעת החודשים המאוד, מאוד, מאוד לא אופטימליים האלה. פנימית, זה מרגיש לי כמו שקר, כאילו זה לא יכול להיות. אבל עובדתית, זה המצב. המספרים שם.
אני לומד מזה שני דברים:
- אינטואיציה אישית, "ההרגשה" לגבי כסף והביטחון הכלכלי האישי, היא שקרנית נוראית, אצלי לפחות. אני מאוד מונע מתחושת חוסר. זה hard-wired בשלב הזה. התחושה הזו היא, ככל הנראה, לגמרי לא בכיוון. חובה להאמין למספרים, גם אם ההרגשה הפנימית אומרת אחרת.
במילים אחרות, לפחות כאשר זה נוגע לכסף - אל תבטח בעצמך. אתה שקרן ואתה לא יודע כלום. תאמין למספרים.
- - בהסתייגות קטנה לנ"ל, צריך לזכור שכולנו חיים בתזרים, לא בשווי נטו. אם התזרים לחוץ, החיים לחוצים. התזרים כנראה פחות לחוץ ממה שמרגיש לי, אבל אוגוסט כחודש קשה, זה אמיתי.
- זו נהייתה כבר קלישאה, אבל כן, זמן בשוק מנצח בקלות את תזמון השוק. צברתי עוד 76K ב-4 חודשים פשוט כי התעקשתי לא לעשות כלום.
אני יודע שהנתיבים הנוכחיים של ההשקעות אינם אופטימליים בכלל (רוב הכסף מנוהל, צמוד-אקטיבית למדדים, משלם הרבה לקופת גמל להשקעה, כנראה שאין מספיק פיזור, וכו').
ועדיין, עצם זה שהתחייבתי למסלול הנוכחי, למרות שהוא לא אופטימלי, עדיין הניב לי סכום שלא חשבתי שאפשרי בתקופה בה פוטרתי.
זו מסקנה אופטימית?
8. אני חושב שהמסקנה שלי היא בעיקר to trust the process. אני מנסה לעשות את זה אותו הדבר עם המוזיקה ועם שכיבות השמיכה.
עם המוזיקה לפחות, קשה מאוד בשלב הזה של החיים לבנות "מכונה", תהליך שמרים אותך, מ-0. רוב האנשים הפעילים-מוזיקלית בגיל שלי הם אנשים שכבר יש להם "מכונה" (נניח להקה ותיקה) שהם כבר עובדים יחד שנים. אבל אני מבין שעדיף לעשות כמה צעדים קטנטנים בלילות מאשר לחכות למתישהו שהילדות יהיו גדולות מספיק.
