ציפיות שכר בהייטק ואיזון בית עבודה

[מתכנתת]

אולי אתה מתבלבל בין המושג ״הקצאה״ למושג ״הבשלה״?
ברגע שהמניות מבשילות (מה שנקרא - vesting) באותו הרגע הן בהגדרה - שלך. ולא צריך לחכות לשנה אחרי זה בשביל שהן יהיו ״שלך״.

זה נכון שיש זמן מסויים מרגע ההקצאה הראשונית (ההכרזה שמתכננים לתת לך RSU) ועד לתחילת ההבשלה שלהן.
לגבי מדיניות הבשלה - זה תלוי בחברה. יש חברות שצריך לחכות שנה. יש חברות שצריך לחכות חצי שנה ויש חברות שכבר אחרי חודש המניות מתחילות להבשיל (ומבשילות כל חודש).

ויש חברות שיותר משנה.

 

[אחד שלא יודע]

לגבי מדיניות הבשלה - זה תלוי בחברה. יש חברות שצריך לחכות שנה. יש חברות שצריך לחכות חצי שנה ויש חברות שכבר אחרי חודש המניות מתחילות להבשיל (ומבשילות כל חודש).

זו הייתה כוונתי.
במקרה כזה החישוב הוא באמת שנתי, לא הכרתי שנותנים תקופות הבשלה כול כך קצרות ואטרקטיביות.

 

[vigaror]

הם הרי לא ישלמו לך יותר ממה שהם חושבים שאת שווה.

הסוגיה הזאת היא קצת חרב פיפיות - כלומר קשה למעסיק לדעת על סמך ראיונות עבודה כמה בן-אדם שווה והוא יגלה את זה אחרי כמה חודשים של עבודה.

ואז תגיע השאלה של המעסיק האם אותו אדם שווה את הכסף?

ובניסוח אחר זה שהמעסיק מסכים לשלם לאדם 100K לא אומר שאחרי כמה חודשים הוא לא יתחרט.

לא שזה צריך למנוע ממישהו להחליף מקומות עבודה כדי להעלות שכר.

 

[Lucy]

לא שזה צריך למנוע ממישהו להחליף מקומות עבודה כדי להעלות שכר.

זו השורה התחתונה. נכון, בכל עבודה חדשה יש סיכון, אבל נראה שיש רווח פוטנציאלי שפות"ש יכולה להפיק מהחלפת מקום עבודה. זה קצת כמו בהשקעות - אין סיכון, אין תשואה.

 

[דורון]

בקשר לסיפור על מה השכר הרגיל בחברות הגדולות האמריקאיות, לא בהכרח פאנג. כבר סיפרתי בעבר שנהיה מצב בשנים האחרונות שלכולם ברור שכולם נמצאים מעל 600000 שנתי, שזה סף שמעליו צריך להגיש דוח, שואלים אחד את השניה באופן שקוף לחלוטין אם יש המלצה לרואה חשבון. בעונה המתאימה מקשקשים על זה כמו על נסיעות לחול או קבוצות ריצה. אין אפילו סכנה של אי נעימות שהשני לא יודע על מה מדובר.
מי שחושב שמספרים של 40-60 של TC זה יוצא דופן, איזה עילוי, לא יודע על מה הוא מדבר.

 

[annona]

בקשר לסיפור על מה השכר הרגיל בחברות הגדולות האמריקאיות, לא בהכרח פאנג. כבר סיפרתי בעבר שנהיה מצב בשנים האחרונות שלכולם ברור שכולם נמצאים מעל 600000 שנתי, שזה סף שמעליו צריך להגיש דוח, שואלים אחד את השניה באופן שקוף לחלוטין אם יש המלצה לרואה חשבון. בעונה המתאימה מקשקשים על זה כמו על נסיעות לחול או קבוצות ריצה. אין אפילו סכנה של אי נעימות שהשני לא יודע על מה מדובר.
מי שחושב שמספרים של 40-60 של TC זה יוצא דופן, איזה עילוי, לא יודע על מה הוא מדבר.

דובר על משכורת של 60, לא על tc.

 

[קפיצת הדרך]

דובר על משכורת של 60, לא על tc.

לא נכון.
כל הזמן דובר על TC (שכולל משכורת ברוטו+בונוסים+RSU).
ואם עדיין אתה חושב כך אשמח אם תוכל להראות בשירשור איפה דובר על משכורת של 60K ולא על TC.

 

[solidix2]

כל השרשור הזה סובב סביב שכר וTC, מה לגבי אתגר מקצועי, איזון בית עבודה, סביבת עבודה נעימה שמעודדת עבודה עצמאית ולא מיקרו מנגמנט?

 

[קפיצת הדרך]

כל השרשור הזה סובב סביב שכר וTC, מה לגבי אתגר מקצועי, איזון בית עבודה, סביבת עבודה נעימה שמעודדת עבודה עצמאית ולא מיקרו מנגמנט?

בגלל ש:
א. זה לא נכון והשרשור בחלקו כן התייחס לשאר הדברים (לפותחת השרשור היו שתי שאלות וענו על שתיהן).
ב. אין קשר בין ה- TC לשאר הדברים ולכן כל הצעה צריכה להיבחן לגופה. איזון בית/עבודה או סביבת עבודה נעימה יכולים להיות מחורבנים בחברות שמשלמות מעט וההיפך. דווקא אתגר מקצועי הרבה פעמים הולך ביחד עם TC גבוה. מדובר על חברות שנמצאות בשפיץ של השפיץ של הטכנולוגיה וכל האגדות סביב ״בורג קטן״ אולי נכונות לחברות ענק ישנוניות אבל זה ממש ממש לא תופס לחברות ה- faang שצויינו כאן.

 

[דורון]

כל השרשור הזה סובב סביב שכר וTC, מה לגבי אתגר מקצועי, איזון בית עבודה, סביבת עבודה נעימה שמעודדת עבודה עצמאית ולא מיקרו מנגמנט?

משכורות גבוהות הולכות יחד עם אתגר מקצועי, עבודה עצמאית, ולא מיקרו מנגמנט.
לאף אחד אין זמן לעשות לך בייביסיטר.

איזון בית עבודה זה תלוי בתפקיד. מהנדס/ת בתפקיד רגיל בדכ אין בעיה. מי שבבעיה זה דרג ניהולי או טכני יותר גבוה, כי צריך לסגור דברים מול קבוצות מקבילות בארהב, וזה יכול לרצף לפחות חצי משני עד חמישי מ-7 עד 11 בערב. בנוסף למשרה מלאה. אצלי זה ככה, אבל יש כאלה/כאלו עם ילדים קטנים ואז זה היה יותר קשה.
הכי גרוע זה שיש אמריקאים נחמדים, שנשארים עד 11 בלילה כדי לדבר איתנו, ואז גם ב 9 בבוקר קובעים פגישה, מה שלא נהוג בין ישראלים לפני 10 בבוקר. אבל לא לדאוג, זה נדיר.

 

[דורון]

דובר על משכורת של 60, לא על tc.

לא חושב, אבל אם כן זה חוסר הבנה. יכול להיות פקטור 2 או אפילו 2.5 בין שני אלה ביום ההענקה, ואם היתה עליה חדה אז תכפיל ועל זה הטבת מס. זה מבנה השכר השנתי. בכלל לא רלוונטי לדבר על ברוטו.

 

[יובל]

משום מה (ולהבדיל מחברות פאאנג אחרות) באמזון כן מתייחסים לגידול בשווי המניה כשהם באים לקבוע את ה- refreshes. מה שנקבע שם זה ה- TC ש״מגיע לך״ (נניח לפי הדרגה שלך או מה שקבעו לך). אם בעיקבות העלייה בשווי המניה עברת את ה- TC שלך אתה לא תקבל הקצאה נוספת של RSU (או שההקצאה תהיה נמוכה).

גם אני שמעתי כך. @shirbi אני לא רוצה לסכן אותך בצרות מול אמזון, אבל תמצמץ פעמיים אם זה נכון.

 

[מתכנתת]

איזון בית עבודה זה תלוי בתפקיד. מהנדס/ת בתפקיד רגיל בדכ אין בעיה. מי שבבעיה זה דרג ניהולי או טכני יותר גבוה, כי צריך לסגור דברים מול קבוצות מקבילות בארהב, וזה יכול לרצף לפחות חצי משני עד חמישי מ-7 עד 11 בערב. בנוסף למשרה מלאה. אצלי זה ככה, אבל יש כאלה/כאלו עם ילדים קטנים ואז זה היה יותר קשה.

זה יש לי גם בתפקיד הנוכחי, וזה בסדר מבחינתי. ילדים קטנים ישנים בשעות האלו.
הבעיה שלי זה שעל פי רוב אני לא יכולה לעבוד בין שלוש וחצי לשבע.
ומנסיוני יש מנהלים שמעקמים את האף מול עובדת שעוזבת בשלוש וחצי (וזה לא משנה אם היא עובדת מ7-8 בבוקר כשהם עוד חיבקו את הכרית וגם מתחברת מאוחר יותר מהבית), ויש כאלו שזה סבבה לגמרי מבחינתם.

 

[annona]

לא חושב, אבל אם כן זה חוסר הבנה. יכול להיות פקטור 2 או אפילו 2.5 בין שני אלה ביום ההענקה, ואם היתה עליה חדה אז תכפיל ועל זה הטבת מס. זה מבנה השכר השנתי. בכלל לא רלוונטי לדבר על ברוטו.

אז כנראה אני פספסתי משהו.
אני איתך, בגלל שיכול להיות הבדל של פי 2 בין הדברים אכן tc של 40-60 לא נחשב עילוי אלא משכורת רגילה.
אם על tc עסקינן אני סבור שפותחת השרשור יכולה להגיע בקלות בחברות פאננג ליותר מ50 ב tc.
אבל הנושא נטחן דק דק בשרשור, I’m out.

 

[solidix2]

זה יש לי גם בתפקיד הנוכחי, וזה בסדר מבחינתי. ילדים קטנים ישנים בשעות האלו.
הבעיה שלי זה שעל פי רוב אני לא יכולה לעבוד בין שלוש וחצי לשבע.
ומנסיוני יש מנהלים שמעקמים את האף מול עובדת שעוזבת בשלוש וחצי (וזה לא משנה אם היא עובדת מ7-8 בבוקר כשהם עוד חיבקו את הכרית וגם מתחברת מאוחר יותר מהבית), ויש כאלו שזה סבבה לגמרי מבחינתם.

לי זה ממש BIG NO NO, שיחות ליליות עם צוותים בארצות הברית באופן קבוע גוזלות זמן יקר עם המשפחה ולא מספקות ערך ממשי.

 

[Asafabadi]

אז כנראה אני פספסתי משהו.
אני איתך, בגלל שיכול להיות הבדל של פי 2 בין הדברים אכן tc של 40-60 לא נחשב עילוי אלא משכורת רגילה.
אם על tc עסקינן אני סבור שפותחת השרשור יכולה להגיע בקלות בחברות פאננג ליותר מ50 ב tc.
אבל הנושא נטחן דק דק בשרשור, I’m out.

תכלס מ50 TC כמה נכנס לבנק? בסוף השנה אחרי כל ההבשלות RSU וכו' כמה אני מקבל בפועל לחשבון?

 

[מתכנת על]

א. דובר על TC מעל 60, לא על 40-60. 40 זה אכן לא חריג בכלל
ב. המספרים האלה הם פירמידה. אם יש X אנשים שמקבלים 50, סיכוי טוב שמעל 60 מדובר ב 20-30% מתוך ה X

 

[shirbi]

גם אני שמעתי כך. @shirbi אני לא רוצה לסכן אותך בצרות מול אמזון, אבל תמצמץ פעמיים אם זה נכון.

הכל אמת לאמיתה. באופן אישי, קיבלתי הענקת מניות אחת בתחילת עבודתי שמופשרת במשך 4 שנים ולאחר מכן לא קיבלתי שום מניה נוספת שאמורה להיות מופשרת באותה התקופה. ההענקה הבאה - רק לתקופה שלאחר מכן (אך התפטרתי לפני ההפשרה הבאה).

אני כבר לא עובד באמזון, אז איך זה יכול לסכן אותי?

 

[דורון]

הכל אמת לאמיתה. באופן אישי, קיבלתי הענקת מניות אחת בתחילת עבודתי שמופשרת במשך 4 שנים ולאחר מכן לא קיבלתי שום מניה נוספת שאמורה להיות מופשרת באותה התקופה. ההענקה הבאה - רק לתקופה שלאחר מכן (אך התפטרתי לפני ההפשרה הבאה).

טיפשים. הפסידו עובד טוב. בשביל מה צרות עין?

ומנסיוני יש מנהלים שמעקמים את האף מול עובדת שעוזבת בשלוש וחצי (וזה לא משנה אם היא עובדת מ7-8 בבוקר כשהם עוד חיבקו את הכרית וגם מתחברת מאוחר יותר מהבית), ויש כאלו שזה סבבה לגמרי מבחינתם

מוזר לי מאוד שיש מנהלים שמעקמים את האף. זה ממש לא מה שאני מכיר. יש לחץ תמידי, וכ״א מוצא/ת את הדרכים להתמודד, מה חשוב, ואיפה אפשר לחתוך. יש מהנדסות שחותכות ב-4, יש מהנדסים שחותכים ב-3 מס ימים בשבוע, וכו׳. זה מקובל. מה שכן, לפעמים כשיש פגישה דחופה על נושא שאותו עובד מוביל, צריך לקבל החלטות, והוא לא נמצא (אפילו לא טלפונית), אז ״יורדים״ עליו לפעמים.

 

[קפיצת הדרך]

אני לא מפקפק בעובדה שיש עובדים ב FAANG שמקבלים 60 ואפילו יותר
הסנטימנט שעולה מהדיון כאן ודיונים מקבילים בפורום הוא שזה בערך הממוצע וכל עובד עם קצת ניסיון ייקבל את זה - ואם לא, סימן שמשהו לא בסדר איתך.
אני מעריך שיש 5-10% ב FAANG בישראל בין המתכנתים שמגיעים לסכומים האלה. השכבה העליונה של המהנדסי תוכנה
זה הכל

ןהתשובה שלי, בזמנו, הייתה:

לפי מה אתה מעריך את זה? אתה אומר את זה מנסיון? אתה קיבלת משמעותית פחות? הרי אנשים ברמת השכר הזו לרוב לא יספרו לך כמה הם מרוויחים והדרך לדעת כמה מרוויחים שם זה רק דרך אתרים אנונימיים כמו פה או כמו זה. תכלס אתה לרוב רק תדע שהם משלמים מס יסף בגלל שאלות על מס או על רואי חשבון.

בכל אופן לדעתי אתה טועה ובגדול. אבל זו רק התרשמות אישית. אין לי מידע מבוסס וסטטיסטיקות.

אז עכשיו יש סקר...
ואולי סוף סוף יפסיקו להגיד כאן על אנשים שהם מטרילים/מגזימים....

מסתבר שלא רק ש״יש מהנדסים שמקבלים 60 ויותר״ ולא מדובר על 5-10% ב- FAANG שמגיעים לסכומים האלו, אלא זו המשכורת החציונית בחברות הללו.
אז נכון שבשביל להתקבל לשם אכן חייבים להיות בשכבה העליונה, אבל כאשר מישהו שואל *ספציפית* על FAANG אז אין מה להפנות אותו לטבלאות השכר הרגילות. ואם הוא לא מקבל את הסכום הזה... הכל בסדר איתו והוא עדיין סבבה ומעולה, אבל הוא כנראה מתחת לממוצע (או לפחות מתחת לחציון) ב- FAANG. (או יותר נכון בישראל - GAMFA).

ולציטוט מהסקר למי שלא רוצה להיכנס לקישור:
״השנה, הוספנו שאלה כללית בנוגע להשתייכות לאחת מחמש החברות הגדולות בתחום: גוגל, אמזון, פייסבוק, מייקרוסופט ואפל (GAMFA). הנתון הבולט ביותר בסקר היה פערי השכר האדירים בין מי שעובדים בחברות האלו לאחרים. חלוקת הקטגוריה "תאגיד" למשיבים המועסקים באחת מחברות GAMFA ואלו שלא, מלמדת שהשכר הממוצע בחברות אלו עומד על לא פחות מ-55,700 ש"ח. כאמור, הממוצעים במדגם מוטים מטה בגלל קטימת ערכי השכר ב-70,000 ש"ח. ברוב המקרים ההשפעה של כך זניחה, אבל כאן מדובר במדרגת השכר הנפוצה ביותר עבור אלו שהשתייכו לקטגוריה הזו. השכר החציוני עבור קבוצה זו היה 60,000 ש"ח בחודש, מה שמלמד על ההטיה מטה של הממוצע.״


ואני מחזקת (מאוד) את המסקנה שלהם, שקטימת השכר (המגוחכת) במדרגה של 70,000₪, גורמת להטייה מטה של השכר הממוצע. כמעט בכל הקטגוריות השכר החציוני היה נמוך ביחס לשכר הממוצע וזה בולט במיוחד בקטגוריות שבהן השכר גבוה. הסיבה היא שהשכר הגבוה לא מוגבל ומושך למעלה את הממוצע. במקרה של הקטגוריה של FAANG, הגבלת השכר ל- 70,000 זו הגבלה מאוד משמעותית במיוחד לאור העובדה שהחציון עומד על 60,000...



@מתכנתת הלכת על זה בסוף?