שכר בהייטק

[Brad Pitt]

אני רוצה להבין כמה מייצגים האתרים glassdoor וfyi בישראל.

השבוע ישבתי עם חבר לקפה והוא התמרמר על כך שהקולגות שלו במקצוע שלו (לא הייטק) מרוויחים "בסדר". "הם מרוויחים 35, עובדים קשה וחיים חיים סבירים ולא מלאי מותרות. "מה נשאר לך? 23 נטו? תוסיף לזה שני ילדים ואלה חיים קשים" הוא עצמו מרוויח 19 וגם לא ממש מרוצה. זה שוב הכניס אותי ללופים של מחשבות כי הוא אמר "לעומתם, תראה את חברים שלי שיצאו מ8200 - כבר קנו דירה!". טען שהמסלול שבחר הוא עם שכר "בסדר" לצד יציבות.


אני יודע שבהייטק יש טאלנטים שעושים כסף כמו שותפים במשרדי עו"ד. העניין הוא שלא כ"כ ברור לי כמה באמת מרוויח ההייטקיסט טוב (שכר התחלתי עד תקרת שכר).

לצורך העניין קחו בוגר טכניון, שהתחיל לעבוד בגוגל.

מה הסיכוי שלו להמשיך ולעלות בדרגות עד l6 ולהגיע לשכר של 70-80 אלף או כמה שמשלמים בדרגה הזו? קרי מה תוחלת השכר?

באופן כללי, כמה עובדי הייטק בישראל יעברו במהלך הקריירה שלהם את השכר של 50k כולל הכל?

מרגיש לי כאילו כל אחד בהייטק עושה בוכטות. אפילו היום ישבתי עם איזה אחד שעובד בסטארטאפ והוא רמז שהוא וחבר שלו מקורס קצינים שגם בהייטק מרוויחים הרבה מאוד והם בגיל שלי (הוא מהנדס ai ןהחבר שלו מהנדז באיזו חברה).

גם יש תחושה שאפשר להמשיך בקריירה הזו עד הפנסיה. הרבה אנשים, גם כאן בפורום טוענים שאפליית גיל לא קיימת בהייטק (שלי זה נשמע ממש מופרך שלא קיימת בכלל). אם ככה, אז זו באמת קריירה כ"כ מושלמת וכל מי שלמד מקצועות "דומים" אכל אותה?

 

[המהרהר]

מה בעצם השאלה כאן?
האם עושים בוחטות בהייטק?
בהשוואה למי? לעריכת דין? לשליחי וולט?
אני לא חושב שהייטקיסט יודע להגיד כמה אנשים בכלל בתעשייה מגיעים לבוחטות.

רוב האנשים שהתעשרו מהייטק זה במניות - אקזיטים, אופציות, RSU. או שנים רבות של שכר בסיס גבוה.

 

[unsullied]

זו באמת קריירה כ"כ מושלמת

כל קריירה היא מושלמת לחלק מהאנשים, וסיוט לאחרים. יש הרבה אנשים שנכנסו להייטק בגלל הכסף, וסובלים כל רגע.

גלאסדור, בסינון לפי מדינה, יחסית מייצג. אבל מראה רק חברות גדולות בהן השכר ברף הגבוה בתעשייה. רוב האנשים עובדים בחברות קטנות יותר שלא מופיעות שם.

לצורך העניין קחו בוגר טכניון, שהתחיל לעבוד בגוגל.

מה הסיכוי שלו להמשיך ולעלות בדרגות עד l6 ולהגיע לשכר של 70-80 אלף או כמה שמשלמים בדרגה הזו? קרי מה תוחלת השכר?

נמוך מאוד

הם מרוויחים 35, עובדים קשה וחיים חיים סבירים ולא מלאי מותרות. "מה נשאר לך? 23 נטו? תוסיף לזה שני ילדים ואלה חיים קשים

תלונה הזויה. הוא מתלונן שהעשירון עליון חי חיים קשים כלכלית? יש לו בעיה שהוא משווה למעלה, וגם לאלפיון העליון יש מותרויות שהוא לא יכול להרשות לעצמו ומסתכל על אחרים ועלול לקנא. זה לא מדד אובייקטיבי, זה mindset

 

[השכמה מאוחרת]

בכל מקצוע האליטה של התחום יעשו הרבה כסף - יש בהייטק ספציפית מספר מאפיינים שגורמים לו להיראות רווחי יותר:
- השתכרות גבוהה בהשוואה לתחומים אחרים כבר בתחילת הקריירה
- התקדמות מהירה בקריירה בהשוואה לתחומים אחרים

עם זאת, יש גם:
- רוב העובדים בתעשייה נתקעים בנקודת הביניים של הקריירה ולא מגיעים לפוטנציאל ההשתכרות של התחום
- ageism יכול לדחוק עובדים החוצה בגיל מוקדם יחסית לתחומים אחרים

אם הייתי צריך להמליץ על נתיב קריירה מבוסס השתכרות לחלוטין (מי צריך מיצוי עצמי, שמחה ותשוקה?), להיכנס לחברה ענקית ולחיות על RSU בתפקיד ביניים עם המון benefits זה לא רע בכלל.

 

[Brad Pitt]

מה בעצם השאלה כאן?
האם עושים בוחטות בהייטק?
בהשוואה למי? לעריכת דין? לשליחי וולט?
אני לא חושב שהייטקיסט יודע להגיד כמה אנשים בכלל בתעשייה מגיעים לבוחטות.

רוב האנשים שהתעשרו מהייטק זה במניות - אקזיטים, אופציות, RSU. או שנים רבות של שכר בסיס גבוה.

השאלה פה היא מה תוחלת ההשתכרות לאורך נניח 25-30 שנות קריירה, קרי בשקלול הסיכוי שלך להגיע לשכר גבוה מאוד ולשמור עליו לאורך שנים רבות.

 

[Brad Pitt]

כל קריירה היא מושלמת לחלק מהאנשים, וסיוט לאחרים. יש הרבה אנשים שנכנסו להייטק בגלל הכסף, וסובלים כל רגע.

האמנם? זה נראה שיש הרבה אנשים שלא אוהבים את התחום אבל שם בגלל הכסף ונהנים מהכסף (זה מפצה על חוסר תשוקה)

גלאסדור, בסינון לפי מדינה, יחסית מייצג. אבל מראה רק חברות גדולות בהן השכר ברף הגבוה בתעשייה. רוב האנשים עובדים בחברות קטנות יותר שלא מופיעות שם.

אז זה לא מייצג את הרוב אלא רק אחוזונים גבוהים מאוד.

נמוך מאוד



תלונה הזויה. הוא מתלונן שהעשירון עליון חי חיים קשים כלכלית? יש לו בעיה שהוא משווה למעלה, וגם לאלפיון העליון יש מותרויות שהוא לא יכול להרשות לעצמו ומסתכל על אחרים ועלול לקנא. זה לא מדד אובייקטיבי, זה mindset

הוא אמר שבתחום שלו הוא יוכל להגיע ל50K עד גיל 40, אבל שלדעתו זה לא שווה כי הדרך ל50K מלווה בשכר התחלתי נמוך... לא יודע, אולי באמת mindset.

 

[Brad Pitt]

בכל מקצוע האליטה של התחום יעשו הרבה כסף - יש בהייטק ספציפית מספר מאפיינים שגורמים לו להיראות רווחי יותר:
- השתכרות גבוהה בהשוואה לתחומים אחרים כבר בתחילת הקריירה
- התקדמות מהירה בקריירה בהשוואה לתחומים אחרים

נכון, אבל השאלה היא מה התוחלת. מה הסיכוי להגיע ולהישאר.

עם זאת, יש גם:
- רוב העובדים בתעשייה נתקעים בנקודת הביניים של הקריירה ולא מגיעים לפוטנציאל ההשתכרות של התחום

על זה שמעתי

- ageism יכול לדחוק עובדים החוצה בגיל מוקדם יחסית לתחומים אחרים

על זה שמעתי המון, עוד בעבר. יצא לי גם להיתקל בהרבה מקרים כאלה. העניין הוא שיש כאלה בהייטק שאומרים שזה חי ובועט ומתלוננים על גילנות בתפקידי פיתוח בעיקר ויש כאלה שאומרים שזה אגדות.

אם הייתי צריך להמליץ על נתיב קריירה מבוסס השתכרות לחלוטין (מי צריך מיצוי עצמי, שמחה ותשוקה?), להיכנס לחברה ענקית ולחיות על RSU בתפקיד ביניים עם המון benefits זה לא רע בכלל.

אבל שוב, השאלה כמה זמן ובאיזה סיכוי תוכל לחיות על זה ואם אפשר לבנות על זה בתור בוגר אוניברסיטה ממוצע כנתיב קריירה.

 

[השכמה מאוחרת]

באופן כללי, כמה עובדי הייטק בישראל יעברו במהלך הקריירה שלהם את השכר של 50k כולל הכל?

לענות על השאלה המרכזית שלך - הנה ריכוז של נתונים על שכר בסיס (ללא מניות והטבות אחרות)

https://www.gotfriends.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/high-tech-salary-tables/

 

[השכמה מאוחרת]

על זה שמעתי המון, עוד בעבר. יצא לי גם להיתקל בהרבה מקרים כאלה. העניין הוא שיש כאלה בהייטק שאומרים שזה חי ובועט ומתלוננים על גילנות בתפקידי פיתוח בעיקר ויש כאלה שאומרים שזה אגדות.

מנסיוני - ככל שמתקדמים בגיל ובנסיון, חלק מהתעשייה פשוט נחסם, בפרט חברות בתחילת הדרך שגם רוצות לשמר תרבות ״צעירה ודינמית״ וגם פשוט לא יכולות לשלם על הרבה אנשים מנוסים. זה לא אומר שאין אפשרות לצאת לפנסיה מהתעשייה, פשוט יותר מאתגר לעומת תחומים אחרים שבהם זה הנורמה.

אבל שוב, השאלה כמה זמן ובאיזה סיכוי תוכל לחיות על זה ואם אפשר לבנות על זה בתור בוגר אוניברסיטה ממוצע כנתיב קריירה.

דוקא בתור סטודנט, אם תרצה לכוון לנתיב כזה אין שום דבר שיכול לעצור אותך. אני מניח שתחום הלימודים הוא טכנולוגי.
שים לעצמך מטרה - בתחילת שנה אחרונה של התואר יש לך קורס נוסף שנקרא ״להתקבל לMAG 7״ - קורע את התחת על leetcode, קורא את כל החומרים הזמינים באתרי הcareer של החברות האלה, פונה לבוגרי האוניברסיטה/מכללה שלך שעובדים בחברה בלינקדאין כדי להשיג ראיון למשרת intern/junior.
כל הכבוד התקבלת! שמת רגל בדלת ואתה מרוויח בערך כפול מכל שאר המחזור שלך, עכשיו אתה צריך להשקיע בשנתיים-שלוש הראשונות כדי לקבע מעמד ולאחר מכן להיות ״מספיק טוב כדי לא לפטר״ עד הפנסיה.

 

[Brad Pitt]

מנסיוני - ככל שמתקדמים בגיל ובנסיון, חלק מהתעשייה פשוט נחסם, בפרט חברות בתחילת הדרך שגם רוצות לשמר תרבות ״צעירה ודינמית״ וגם פשוט לא יכולות לשלם על הרבה אנשים מנוסים. זה לא אומר שאין אפשרות לצאת לפנסיה מהתעשייה, פשוט יותר מאתגר לעומת תחומים אחרים שבהם זה הנורמה.

נשמע הגיוני.

דוקא בתור סטודנט, אם תרצה לכוון לנתיב כזה אין שום דבר שיכול לעצור אותך. אני מניח שתחום הלימודים הוא טכנולוגי.
שים לעצמך מטרה - בתחילת שנה אחרונה של התואר יש לך קורס נוסף שנקרא ״להתקבל לMAG 7״ - קורע את התחת על leetcode, קורא את כל החומרים הזמינים באתרי הcareer של החברות האלה, פונה לבוגרי האוניברסיטה/מכללה שלך שעובדים בחברה בלינקדאין כדי להשיג ראיון למשרת intern/junior.
כל הכבוד התקבלת! שמת רגל בדלת ואתה מרוויח בערך כפול מכל שאר המחזור שלך, עכשיו אתה צריך להשקיע בשנתיים-שלוש הראשונות כדי לקבע מעמד ולאחר מכן להיות ״מספיק טוב כדי לא לפטר״ עד הפנסיה.

נשמע קל מדי. אני מכיר הרבה חברה טובים שנדחים ממקומות כאלה, כולל יוצאי יחידות טכנולוגיות.


השאלה שלי היא יותר הסתברותית ופחות על ה5 אחוז העליונים בהייטק

 

[גרביל מרוץ]

מרגיש לי כאילו כל אחד בהייטק עושה בוכטות

תגדיר היי טק. אין דומה בוגר מדעי החיים בסטארטאפ ביוטק (שכר נמוך) לטאלנט מדמ"ח בגאמפא (שכר גבוה), שאינו דומה לבוגר מדמ"ח שמטמיע ERP ברשת סופרמרקטים כעובד מיקור חוץ (שכר בינוני).

גם יש תחושה שאפשר להמשיך בקריירה הזו עד הפנסיה

מעיד מגוף ראשון שהתשובה שלילית. מה שקובע את האפשרות לעבוד עד הפנסיה זה אופי המעסיק. בתעשיה הבטחונית אתה יכול בד"כ להמשיך עד הפנסיה, בחברות צמיחה, גם הגדולות ביותר, זה פחות מצוי.

אם אפשר לבנות על זה בתור בוגר אוניברסיטה ממוצע כנתיב קריירה

אני מכיר צעירים שהשתלבו יפה בתחום, גם בוגרי מכללות לא מהשורה הראשונה ועם תארים בתחומים משיקים. כרגע יש משבר ג'וניורים, אבל אני מאמין שהביקוש יחזור להתייצב כשהמשקיעים יבינו ש- AI לא מחליף עובדים אלא רק מעלה את פריון העבודה שלהם (גם זה לא תמיד).

השאלה שלי היא יותר הסתברותית

זה לגמרי כך. אתה יכול לראות בלינקדאין כמה קו"ח מוגשים למשרה, זה יכול להיות בסביבות 2,000 ויש עוד ערוצים להעברת הקו"ח. זה אומר מראש ש- 99.95% מהפונים יידחו בלי קשר ליכולות שלהם. כדי להשתלב בשוק צריך להבין שמדובר במשחק של מספרים ואין ברירה חוץ מלנסות שוב ושוב.

 

[Brad Pitt]

תגדיר היי טק. אין דומה בוגר מדעי החיים בסטארטאפ ביוטק (שכר נמוך) לטאלנט מדמ"ח בגאמפא (שכר גבוה), שאינו דומה לבוגר מדמ"ח שמטמיע ERP ברשת סופרמרקטים כעובד מיקור חוץ (שכר בינוני).

הייטק = חברות תוכנה שאינן תעשיות בטחוניות, או מחלקות פיתוח מחוץ להייטק (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, ביטוח לאומי).

מעיד מגוף ראשון שהתשובה שלילית. מה שקובע את האפשרות לעבוד עד הפנסיה זה אופי המעסיק. בתעשיה הבטחונית אתה יכול בד"כ להמשיך עד הפנסיה, בחברות צמיחה, גם הגדולות ביותר, זה פחות מצוי.

זה נשמע מאוד הגיוני.

אני מכיר צעירים שהשתלבו יפה בתחום, גם בוגרי מכללות לא מהשורה הראשונה ועם תארים בתחומים משיקים. כרגע יש משבר ג'וניורים, אבל אני מאמין שהביקוש יחזור להתייצב כשהמשקיעים יבינו ש- AI לא מחליף עובדים אלא רק מעלה את פריון העבודה שלהם (גם זה לא תמיד).

הבעיה היא לא AI. לדעתי AI לא מחליף עובדים, זו בדיה (או חצי בדיה). הבעיה היא שהיום 50 אחוז מהאקדמאים לומדים מדמ"ח/הנדסת חשמל/הנדסת מערכות מידע/הנדסת תוכנה/הנדסת מדעי הנתונים ומנסים להתברג בפיתוח. זה יוצר הצפה גדולה יותר ממה שהייתה במשפטים לפני 25 שנה, לכן כל עוד מספר הנרשמים לא ירד, הבעיה לא תיפתר בלי קשר לAI שיכול לכרסם קצת במשרות ג'וניור אבל זו בטח לא הסיבה העיקרית.

זה לגמרי כך. אתה יכול לראות בלינקדאין כמה קו"ח מוגשים למשרה, זה יכול להיות בסביבות 2,000 ויש עוד ערוצים להעברת הקו"ח. זה אומר מראש ש- 99.95% מהפונים יידחו בלי קשר ליכולות שלהם. כדי להשתלב בשוק צריך להבין שמדובר במשחק של מספרים ואין ברירה חוץ מלנסות שוב ושוב.

לכן אני שואל. כי ברור לי שאם אתה משווה מתכנת חציוני, פוטנציאת ההשתכרות שלו לא בשמיים (בתקרה), אבל מצד שני אני שומע במעגל השלישי/רביעי על כ"כ הרבה בוגרי 8200/טכניון/כתבות שעושים בוכטות (TC התחלתי של 30 שבטוח יגיע ביום מן הימים ל70) וזה גרם לי לתהות - אולי נרדמתי בשמירה?

 

[גרביל מרוץ]

זה יוצר הצפה גדולה יותר ממה שהייתה במשפטים לפני 25 שנה, לכן כל עוד מספר הנרשמים לא ירד, הבעיה לא תיפתר

האנלוגיה לא נכונה כי תחום המשפט כפוף לרגולציה שמסדירה את האפשרות לעבוד בתחום והוא כמעט משק סגור. לעומת זאת אין אף תחום כיום שאינו צורך ידע טכנולוגי.

זה גרם לי לתהות - אולי נרדמתי בשמירה

השנקל שלי הוא להסתכל רק קדימה. מה שהיה היה, ואנחנו נולדים מחדש כל רגע.

 

[Brad Pitt]

האנלוגיה לא נכונה כי תחום המשפט כפוף לרגולציה שמסדירה את האפשרות לעבוד בתחום והוא כמעט משק סגור. לעומת זאת אין אף תחום כיום שאינו צורך ידע טכנולוגי.

נכון, אבל עדיין יש הרבה יותר אבטלה בגלל אותה הצפה. עצם זה שאתה פותח את הטכנולוגיה לכולם זה גם חיסרון כי זה הופך את השוק לגולבלי ואלי אפילו לקצת פרוץ - לדוגמה עדיף אדם עם ניסיון שמתכנת מגיל 12 מאשר עם תואר.

השנקל שלי הוא להסתכל רק קדימה. מה שהיה היה, ואנחנו נולדים מחדש כל רגע.

השאלה מה התוחלת זו השאלה בגדול

 

[סברס]

מה הסיכוי שלו להמשיך ולעלות בדרגות עד l6 ולהגיע לשכר של 70-80 אלף או כמה שמשלמים בדרגה הזו? קרי מה תוחלת השכר?

כ-10% מהעובדים בגוגל (ודומיה) נמצאים בדרגה הזו, כ-10% מעובדי ההייטק בישראל עובדים בגוגל ודומיה. משמע שאנחנו מדברים על כ-1% מעובדי ההייטק ברגע נתון.
שים לב, שאתה רוצה נתונים על פני קריירה שלמה של אדם, לא על רגע ספציפי בזמן. הנתונים האלו לא קיימים.

בתור אחת מה1% האלו, אני יכולה להגיד לך שאני מכירה יותר אנשים בגילאים מבוגרים (סביבות 45-55) שפשוט פרשו, מאשר אלו שנתקלו באפלייה על בסיס גיל. אבל אולי המדגם שלי מוטה, אולי אני מכירה רק אנשים מסוג מסוים.

 

[unsullied]

האמנם? זה נראה שיש הרבה אנשים שלא אוהבים את התחום אבל שם בגלל הכסף ונהנים מהכסף (זה מפצה על חוסר תשוקה)

יש נשורת גבוהה בשנים הראשונות, כסף לא מפצה על סבל/דכאון.
גם מתוך מי שממשיך, מי שלא אוהב את מה שהוא עושה גם בסוף לא מצליח בתחום, מה שגורר קשיים במציאת עבודה, חוסר קידום והעלאות שכר, תסכול ועוד.

 

[גרביל מרוץ]

עצם זה שאתה פותח את הטכנולוגיה לכולם זה גם חיסרון

אף אחד לא פותח או סוגר את זה, המערכת האקדמית תספק כל מוצר אקדמי שיש לו ביקוש. צריך גם לזכור שמדובר בתחום מאד גלובלי, אנשים בוחרים בתחום הזה בין היתר כי הוא מאפשר להם ניידות תעסוקתית. המשמעות של זה היא בין היתר שהעובד הישראלי הוא חלק מפול של עובדים בינלאומי כאשר המשימות נודדות על פני הגלובוס.

השאלה מה התוחלת

אין על זה תשובה. כמו שאוהבים לומר פה בפורום, נתוני העבר לא מלמדים על העתיד.

 

[roneng]

לצורך העניין קחו בוגר טכניון, שהתחיל לעבוד בגוגל.

כלומר מראש אתה מסתכל על אחוז מאוד קטן של אנשים מאוד טובים.
ככה לא מחשבים תוחלת

מה הסיכוי שלו להמשיך ולעלות בדרגות עד l6 ולהגיע לשכר של 70-80 אלף או כמה שמשלמים בדרגה הזו? קרי מה תוחלת השכר?

אדם שהוא בוגר טכניון והתחיל לעבוד בחברה כמו גוגל בתור בוגר בלי נסיון הוא כנראה אדם מאוד חריף, ולכן יש סיכוי די גבוה שהוא ימשיך לעלות בדרגות (אם הוא ישאר לעבוד בחברה).

על זה שמעתי המון, עוד בעבר. יצא לי גם להיתקל בהרבה מקרים כאלה. העניין הוא שיש כאלה בהייטק שאומרים שזה חי ובועט ומתלוננים על גילנות בתפקידי פיתוח בעיקר ויש כאלה שאומרים שזה אגדות.

זה בגלל ש "הייטק" זה בכל זאת תחום מאוד מאוד רחב.
יש תחומים בהיטק שבהם אכן יש יותר גילנות, יש תחומים אחרים שאין בכלל.
הבעיה שכל אחד מכיר רק את ה"בועה" שלו ופחות מכיר מה קורה בתחומים אחרים.
אגב, אותו דבר לגבי שכר. יש תחומים שבהם השכר הממוצע הוא 20K והחזקים מקבלים אולי 30K, ויש תחומים שבהם השכר הממוצע הוא 70K ואנשים מגיעים גם למעל 100K
הקטע שמי שבתחום שבו השכר נמוך לא מאמין שיש אנשים שמרוויחים מעל 100K, ומי שבתחום שבו השכר גבוה חושב שכל הייטק זה ככה ולא מאמין שיש אנשים שמרוויחים פחות מ20K.

הייטק = חברות תוכנה שאינן תעשיות בטחוניות, או מחלקות פיתוח מחוץ להייטק (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, ביטוח לאומי).

שזה תחום מאוד מאוד גדול אם טווח משכורות שנע בין 10K ל200K בחודש.

מעיד מגוף ראשון שהתשובה שלילית. מה שקובע את האפשרות לעבוד עד הפנסיה זה אופי המעסיק. בתעשיה הבטחונית אתה יכול בד"כ להמשיך עד הפנסיה, בחברות צמיחה, גם הגדולות ביותר, זה פחות מצוי.

מעבר לאופי של המעסיק, יש המון משמעות לאופי של התחום.
תסתכל למשל על עולם ה low level/embedded, כמעט בכל החברות בתחום הזה תמצא לא מעט מתכנתים מעל גיל 50.

לכן אני שואל. כי ברור לי שאם אתה משווה מתכנת חציוני, פוטנציאת ההשתכרות שלו לא בשמיים (בתקרה), אבל מצד שני אני שומע במעגל השלישי/רביעי על כ"כ הרבה בוגרי 8200/טכניון/כתבות שעושים בוכטות (TC התחלתי של 30 שבטוח יגיע ביום מן הימים ל70) וזה גרם לי לתהות - אולי נרדמתי בשמירה?

לא הבנתי, זה מפתיע אותך שהטופ של העובדים בתחום עושה הרבה כסף?
לא שמעת על ערכי-דין-צמרת שמרוויחים הרבה?
לא שמעת על שחקני כדורסל בNBA שמרוויחים הרבה? זה לא אומר ששחקן כדורסל ממוצע מרוויח הרבה, זה רק אומר שמי שבטופ (בNBA, או בוגר 8200 וכו) יש לו סיכוי גדול להרוויח הרבה.

האמנם? זה נראה שיש הרבה אנשים שלא אוהבים את התחום אבל שם בגלל הכסף ונהנים מהכסף (זה מפצה על חוסר תשוקה)

מנסיוני, מי שלא אוהב את התחום פורש ממנו מהר מאוד או שעובר לתפקידים אחרים בתחום.
וגם הבודדים שנשארים לא באמת מצליחים להתקדם ולהגיע לשכר הגבוה כי בלי פאשן אי אפשר באמת להיות טוב ולהתקדם בתחום הזה.

 

[Brad Pitt]

כ-10% מהעובדים בגוגל (ודומיה) נמצאים בדרגה הזו, כ-10% מעובדי ההייטק בישראל עובדים בגוגל ודומיה. משמע שאנחנו מדברים על כ-1% מעובדי ההייטק ברגע נתון.
שים לב, שאתה רוצה נתונים על פני קריירה שלמה של אדם, לא על רגע ספציפי בזמן. הנתונים האלו לא קיימים.

בתור אחת מה1% האלו, אני יכולה להגיד לך שאני מכירה יותר אנשים בגילאים מבוגרים (סביבות 45-55) שפשוט פרשו, מאשר אלו שנתקלו באפלייה על בסיס גיל. אבל אולי המדגם שלי מוטה, אולי אני מכירה רק אנשים מסוג מסוים.

אם את באחוזון העליון של ההייטק, אז ברור שתהיה פחות אפליה גילאית כי שם מועסקים בעיקר תותחים ולהם לא אמורה להיות בעיה באף גיל.

אם זה אחוז 1, אז זה הגיוני.

 

[גרביל מרוץ]

תסתכל למשל על עולם ה low level/embedded, כמעט בכל החברות בתחום הזה תמצא לא מעט מתכנתים מעל גיל 50.

צודק. אני חושב שזה בעיקר מפני שהתחום נשלט בעיקר ע"י מהנדסי אלקטרוניקה בהכשרתם מה שלפני 30-40 שנה היה יותר פופולרי ממדמ"ח, ואילו היום בוגרי הנדסת אלקטרוניקה מעדיפים לעסוק ב- VLSI. מצד שני הצעירים שנכנסים ל- embedded הם יותר בעלי אופי של מייקרים ופחות נוטים לעולם התעשייתי, אז אין כל כך מי שדוחק את הותיקים החוצה. יש תופעה מאד דומה בעולם של ה- power.