אתר הסולידית עזר לי להחשף לרעיון של פרישה מוקדמת ומינימליזם צרכני. בטחון כללי ואפשרות לפרישה מוקדמת זה די מושך, למרות שאני אוהב לעבוד (בהייטק), ואני לא בטוח אם אני אהיה מתישהו מעוניין בפרישה מלאה מהעבודה.
לא מזמן נתקלתי באינטרנט בקבוצה דומה שתומכת ב Effective Altruism (יש הרצאה טובה בTED שמסבירה מה זה. אפשר לקרוא גם בויקיפדיה). בקצרה (למי שאין כח לראות את ההרצאה או לקרוא בויקיפדיה), הקבוצה הזאת מתבססת על שני טענות מרכזיות:
1. אם אתה מעוניין לעזור לאחרים כדאי לעשות את זה בדרך הכי יעילה שאפשר ולהתבסס על השיטה מדעית כמו שמתבצע (אולי באופן חלקי) בתחום הרפואה במאה שנים האחרונות, ולא לעזור לפי הרגש. לכן, אם אתה עובד במקצוע רווחי יחסית ברוב המקרים עדיף לך לתרום כסף למטרה יעילה מאשר לנסות לפעול למטרה באופן ישיר.
2. יש חשיבות לחיים שלא בני אדם אחרים: רוב האנשים היו מוכנים לעשות הרבה (מבחינת כסף/זמן) בשביל להציל את החיים של ילד לא מוכר אם רואים שהוא בסכנת חיים מיידית ורק הם יכולים לעזור לו, אבל לא עושים את זה בשביל להציל ילדים במדינות עולם שלישי שמתים או סובלים ממחלות שאפשר די בקלות למנוע או לרפא (בטח יש לזה סיבות פסיכולוגיות כמו זה שקל להגיד שאולי אין מה לעשות, זה רחוק ממך, גם זה לא אחריותך הבלעדית, וגם, להציל ילד אחד מתוך חצי מליון שמתים בשנה ממלריה נשמע פחות חשוב מאשר להציל ילד אחד שנתקלת בו בדרך לעבודה).
לכן, בדומה לקבוצת האנשים שמנסים לצאת לפרישה מוקדמת, יש אנשים שעובדים בשביל להרוויח הרבה כסף אבל תורמים כמעט הכל לעמותות אפקטיביות במקום לחסוך כמעט הכל. וחלק יותר מתונים, תורמים אחוז מסויים מההכנסה שלהם.
כרגע אני די נוטה לתרום אחוז מסויים מההכנסה. יצא לכם לקרוא/לחשוב על זה? מה דעתכם?
לא מזמן נתקלתי באינטרנט בקבוצה דומה שתומכת ב Effective Altruism (יש הרצאה טובה בTED שמסבירה מה זה. אפשר לקרוא גם בויקיפדיה). בקצרה (למי שאין כח לראות את ההרצאה או לקרוא בויקיפדיה), הקבוצה הזאת מתבססת על שני טענות מרכזיות:
1. אם אתה מעוניין לעזור לאחרים כדאי לעשות את זה בדרך הכי יעילה שאפשר ולהתבסס על השיטה מדעית כמו שמתבצע (אולי באופן חלקי) בתחום הרפואה במאה שנים האחרונות, ולא לעזור לפי הרגש. לכן, אם אתה עובד במקצוע רווחי יחסית ברוב המקרים עדיף לך לתרום כסף למטרה יעילה מאשר לנסות לפעול למטרה באופן ישיר.
2. יש חשיבות לחיים שלא בני אדם אחרים: רוב האנשים היו מוכנים לעשות הרבה (מבחינת כסף/זמן) בשביל להציל את החיים של ילד לא מוכר אם רואים שהוא בסכנת חיים מיידית ורק הם יכולים לעזור לו, אבל לא עושים את זה בשביל להציל ילדים במדינות עולם שלישי שמתים או סובלים ממחלות שאפשר די בקלות למנוע או לרפא (בטח יש לזה סיבות פסיכולוגיות כמו זה שקל להגיד שאולי אין מה לעשות, זה רחוק ממך, גם זה לא אחריותך הבלעדית, וגם, להציל ילד אחד מתוך חצי מליון שמתים בשנה ממלריה נשמע פחות חשוב מאשר להציל ילד אחד שנתקלת בו בדרך לעבודה).
לכן, בדומה לקבוצת האנשים שמנסים לצאת לפרישה מוקדמת, יש אנשים שעובדים בשביל להרוויח הרבה כסף אבל תורמים כמעט הכל לעמותות אפקטיביות במקום לחסוך כמעט הכל. וחלק יותר מתונים, תורמים אחוז מסויים מההכנסה שלהם.
כרגע אני די נוטה לתרום אחוז מסויים מההכנסה. יצא לכם לקרוא/לחשוב על זה? מה דעתכם?
נערך לאחרונה ב: