פרישה מוקדמת או תרומה מצילה חיים?

[YYuval]

אתר הסולידית עזר לי להחשף לרעיון של פרישה מוקדמת ומינימליזם צרכני. בטחון כללי ואפשרות לפרישה מוקדמת זה די מושך, למרות שאני אוהב לעבוד (בהייטק), ואני לא בטוח אם אני אהיה מתישהו מעוניין בפרישה מלאה מהעבודה.
לא מזמן נתקלתי באינטרנט בקבוצה דומה שתומכת ב Effective Altruism (יש הרצאה טובה בTED שמסבירה מה זה. אפשר לקרוא גם בויקיפדיה). בקצרה (למי שאין כח לראות את ההרצאה או לקרוא בויקיפדיה), הקבוצה הזאת מתבססת על שני טענות מרכזיות:
1. אם אתה מעוניין לעזור לאחרים כדאי לעשות את זה בדרך הכי יעילה שאפשר ולהתבסס על השיטה מדעית כמו שמתבצע (אולי באופן חלקי) בתחום הרפואה במאה שנים האחרונות, ולא לעזור לפי הרגש. לכן, אם אתה עובד במקצוע רווחי יחסית ברוב המקרים עדיף לך לתרום כסף למטרה יעילה מאשר לנסות לפעול למטרה באופן ישיר.
2. יש חשיבות לחיים שלא בני אדם אחרים: רוב האנשים היו מוכנים לעשות הרבה (מבחינת כסף/זמן) בשביל להציל את החיים של ילד לא מוכר אם רואים שהוא בסכנת חיים מיידית ורק הם יכולים לעזור לו, אבל לא עושים את זה בשביל להציל ילדים במדינות עולם שלישי שמתים או סובלים ממחלות שאפשר די בקלות למנוע או לרפא (בטח יש לזה סיבות פסיכולוגיות כמו זה שקל להגיד שאולי אין מה לעשות, זה רחוק ממך, גם זה לא אחריותך הבלעדית, וגם, להציל ילד אחד מתוך חצי מליון שמתים בשנה ממלריה נשמע פחות חשוב מאשר להציל ילד אחד שנתקלת בו בדרך לעבודה).
לכן, בדומה לקבוצת האנשים שמנסים לצאת לפרישה מוקדמת, יש אנשים שעובדים בשביל להרוויח הרבה כסף אבל תורמים כמעט הכל לעמותות אפקטיביות במקום לחסוך כמעט הכל. וחלק יותר מתונים, תורמים אחוז מסויים מההכנסה שלהם.

כרגע אני די נוטה לתרום אחוז מסויים מההכנסה. יצא לכם לקרוא/לחשוב על זה? מה דעתכם?

 

[זאב]

אם אתה עובד במקצוע רווחי יחסית ברוב המקרים עדיף לך לתרום כסף למטרה יעילה מאשר לנסות לפעול למטרה באופן ישיר

מדוע לא לעשות את שניהם ?
אני אקח לדוגמא את עצמי:
1) אני תורם 5000 ש"ח בשנה למטרות שונות. 3000 ש"ח למיזמים חברתים שונים, ו- 2000 ש"ח לעמותות שונות (גילוי נאות: זה מיועד גם להכרה בתור תרומה מוכרת ממס).
2) אני תורם גם בצורה ישירה על ידי התנדבות ישירה ב- 3 ארגונים שונים.

ולמרות כול זאת אני עדיין מצליח לחסוך כ- 65% עד 70% מההכנסה שלי.
מה שאני מנסה לומר פה שפרישה מוקדמת לא צריכה להיות מושפעת מהתרומה שלך לחברה, אולי זה מעכב אותך קצת בדרך לפרישה אבל זה גורם לך סיפוק רגשי.

 

[c881]

יש לי בעיה שאני פוגש אנשים דתיים שמחוייבים לתרום, כשהם במינוס.
לוקח זמן להסביר להם שהם נותנים כסף של אחר ולא שלהם ובדרך משלמים עליו ריבית.
מה שאני רוצה לתרום לו - אני תורם זמן.

 

[yossik]

יש לי בעיה שאני פוגש אנשים דתיים שמחוייבים לתרום, כשהם במינוס.
לוקח זמן להסביר להם שהם נותנים כסף של אחר ולא שלהם ובדרך משלמים עליו ריבית.
מה שאני רוצה לתרום לו - אני תורם זמן.

אני תורם צנוע כי אני מסנן את כול הטפילים והשנוררים.
יש לנו מכת מדינה של 'מתרימים למען...' ואיני יודע לאן הולך הכסף.
אני משער שהכסף הולך לחצרות הרבנים, אך איזה ווילות יש להם.
יש אנשים שמזלם לא שפר בחיים והם רעבים כול השנה ולא רק בפסח וראש השנה...
לכן אני רוכש מוצרי מזון כשהם במבצע ומעביר אותם ישירות לעמותות באיזורי שידועות כאמינות.

 

[משה]

אני תוהה מה יקרה אם במקום לתרום סכום X היום. תכניס אותו לבורסה ותוכל בעוד מספר שנים לתרום Xּּ+2.
האם חיים של ילד היום שווים יותר מחיים של שני ילדים בעוד עשור?
(אני מתעלם משיקולי מס איני מבין בזה דבר)

 

[yossik]

אני תוהה מה יקרה אם במקום לתרום סכום X היום. תכניס אותו לבורסה ותוכל בעוד מספר שנים לתרום Xּּ+2.
האם חיים של ילד היום שווים יותר מחיים של שני ילדים בעוד עשור?
(אני מתעלם משיקולי מס איני מבין בזה דבר)

אז עד שתתרום בעתיד לשני ילדים, אז ימותו בינתים שנים
לכן, אם ההחלטה לתרום אז לתרום היום ולא מחר כי מי יודע מה ילד יום?

 

[YYuval]

מדוע לא לעשות את שניהם ?

אני מסכים. התנדבות ישירה בהחלט נותנת סיפוק רגשי (כמו גם תרומת כסף למטרה חשובה). אבל בכל זאת, חלק מהאנשים נוטים להתנדב (גם אם בתשלום, כלומר לעבוד בעבודה פחות מספקת/מרוויחה בגלל תרומתה לחברה) ופחות נוטים לעבוד בעבודה מכניסה ולתרום חלק משמעותי מההכנסה שלהם למטרה שבה הכסף יכול לעזור הכי הרבה. נראה לי שהעניין שאין מודעות חברתית לאפשרות הזאת.
לכאורה, אדם שבמקום לפרוש מוקדם תורם חלק משמעותי מהכנסתו יכול להציל חיים של הרבה אנשים (זכור לי הערכה גסה באיזור ה3000 דולר להציל ילד ממוות ממלריה).

האם חיים של ילד היום שווים יותר מחיים של שני ילדים בעוד עשור?

זאת שאלה פילוסופית מעניינת, ומן הסתם יש לה השלכות מעשיות. בהקשר המעשי נראה לי שצריך לחשוב על התשואה הצפויה שלך ביחס ליעילות של כל שקל של תרומה. יש דעות שעם התפתחות הטכנולגיה והמחקר יהיה בעתיד אפשר למצוא מקומות יותר יעילים לתרום את הכסף, ויש דעות שמשום שנראה שאנחנו מצליחים במאבק בעוני (עוני מוחלט מוגדר בדרך כלל כאנשים שחיים מתחת לדולר או דולר וחצי ליום מנורמל לפי כוח קניה), בעתיד (כמו בהווה במדינות מפותחות) הצלת חיים של בן אדם תהיה יקרה יותר.

 

[זאב]

נראה לי שהעניין שאין מודעות חברתית לאפשרות הזאת.
לכאורה, אדם שבמקום לפרוש מוקדם תורם חלק משמעותי מהכנסתו יכול להציל חיים של הרבה אנשים

לפי דעתי הנקודה היותר בעייתית פה היא חוסר חינוך.
לדוגמא: ליברטריאנים מאמינים שעזרה לזולת צריכה לבוא ממקום עצמי פנימי ולא לכפות עליהם לעזור לזולת על ידי מיסים גבוהים, בעוד ששאר החברה מאמינה שזה תפקיד הממשלה\רשות מדינית אחרת לדאוג לחלשים.
אני באופן אישי לא מאמין שרשות מדינית (במיוחד בישראל) תהיה מסוגלת לעזור למישהו.
בישראל כיום קיימת שנאת עשירים או ליתר דיוק שנאת מצליחנים, מכיוון שרוב האוכלוסייה נמצאת במצב כלכלי די רע ולא מסוגלת להאמין שהיא יכולה לחלץ את עצמה.
השנאה הזאת נובעת מהעובדה שממשלה משסה חלקים נרחבים באוכלוסייה זה בזה.
לכן כאשר אנשים כמונו הם בעלי יכולת לעזור לזולת אנחנו מעדיפים שלא לעזור (או לעזור בצורה מינימלית), כי סביר להניח שאנחנו נקבל יותר תגובה שלילית מאשר חיובית. דבר זה מוביל במישרין להפניית הדאגה שלנו לכיוון המשפחה ועל ידי כך יצירת ניתוק מהאוכלוסייה.

 

[Tal]

לפי דעתי הנקודה היותר בעייתית פה היא חוסר חינוך.
לדוגמא: ליברטריאנים מאמינים שעזרה לזולת צריכה לבוא ממקום עצמי פנימי ולא לכפות עליהם לעזור לזולת על ידי מיסים גבוהים, בעוד ששאר החברה מאמינה שזה תפקיד הממשלה\רשות מדינית אחרת לדאוג לחלשים.
אני באופן אישי לא מאמין שרשות מדינית (במיוחד בישראל) תהיה מסוגלת לעזור למישהו.
בישראל כיום קיימת שנאת עשירים או ליתר דיוק שנאת מצליחנים, מכיוון שרוב האוכלוסייה נמצאת במצב כלכלי די רע ולא מסוגלת להאמין שהיא יכולה לחלץ את עצמה.
השנאה הזאת נובעת מהעובדה שממשלה משסה חלקים נרחבים באוכלוסייה זה בזה.
לכן כאשר אנשים כמונו הם בעלי יכולת לעזור לזולת אנחנו מעדיפים שלא לעזור (או לעזור בצורה מינימלית), כי סביר להניח שאנחנו נקבל יותר תגובה שלילית מאשר חיובית. דבר זה מוביל במישרין להפניית הדאגה שלנו לכיוון המשפחה ועל ידי כך יצירת ניתוק מהאוכלוסייה.

בהחלט, אוסיף כי במדינה בה נטל המס כה גבוה, לפחות בתואנה של "עזרה לזולת", נוצר תמריץ שלילי לתרום עוד.
לדעתי היה ערך גדול אילו תרומות היו מוכרות ב-100% לצורך מס עד סכום מסויים, כך ניתן היה לבחור באופן ישיר לאן המסים שלך הולכים, תוך קיצוץ המנגנון הבירוקרטי והגדלת הכוח של האזרח לתרום לפי העדפותיו.
לדעתי עוד מוסד שיוצר את תחושת ה"יצאת פראייר" השלילית שמשוייכת לתרומה הוא שירות החובה והמילואים. ע"ע מתנדב מול מנודב...

 

[wa11a]

יש לציין שאפשר לתרום גם קצת למדע במחיר קצת חשמל..
http://www.worldcommunitygrid.org/
הסבר בעברית :
http://he.wikipedia.org/wiki/World_Community_Grid

 

[kongi]

יש לציין שאפשר לתרום גם קצת למדע במחיר קצת חשמל..
http://www.worldcommunitygrid.org/
הסבר בעברית :
http://he.wikipedia.org/wiki/World_Community_Grid

פעם הורדתי משהו כזה(משהו אחר), לקח לי את כל ה-CPU וגם אחרי שמחקתי אותו הוא אכל CPU.
רק פרמוט עזר.
מקווה שזה שונה ושאפשר לשלוט על כמה הוא אוכל ובאיזה שעות.

 

[wa11a]

פעם הורדתי משהו כזה(משהו אחר), לקח לי את כל ה-CPU וגם אחרי שמחקתי אותו הוא אכל CPU.
רק פרמוט עזר.
מקווה שזה שונה ושאפשר לשלוט על כמה הוא אוכל ובאיזה שעות.

השתמשתי בזה לפני כמה שנים ואפילו הייתי בקבוצה ישראלית כלשהי,
בזמנו היה ניתן לקנפג המון דברים כמו באיזה שעות, כמה אחוזי מעבד, את הפריוריות של התהליך וכו'.
בנוסף פעם ראיתי כתבה שדיברה על זה שאפשר גם להריץ את זה על הכרטיס מסך ואז בעבודה שוטפת זה לא מפריע לך.

 

[עמוס]

אני הייתי תורם תקופה די ארוכה. אבל 10% תרומה מהשכר זה הגיוני והמדינה כבר לוקחת ממני יותר מ25 אחוז(מס הכנסה וביטוח לאומי 25% וזה עוד לא כולל מס ערך ומסי קנייה) ויותר מחצי מזה אמור לממן אנשים עניים. עד שלא מורידים מיסים הורדתי הילוך בתרומות.

יש אמרה בחז"ל המבזבז אל יבזבז( בלשון חז"ל לבזבז משמעותו SPEND ולא WASTE כמו בלשון ימינו) יותר מחומש(20 אחוז) לתרומות שמא יצטרך לבריות. זאת אומרת יש חובה להיות חסכן בנכסיך כך שלא יקרה מצב שהציבור יממן אותך.

אע"פ שכנראה שהכוונה בחז"ל לא לתרומה שנעשית בקביעות אלא על תרומה פתאומית שלא תוכננה .בגלל שאנשים לא קולטים שירידה של 20% יכולה להוות תחילת משבר ולגרום להם להיות לנטל על הציבור בהמשך.

 

[YYuval]

לכן כאשר אנשים כמונו הם בעלי יכולת לעזור לזולת אנחנו מעדיפים שלא לעזור (או לעזור בצורה מינימלית), כי סביר להניח שאנחנו נקבל יותר תגובה שלילית מאשר חיובית. דבר זה מוביל במישרין להפניית הדאגה שלנו לכיוון המשפחה ועל ידי כך יצירת ניתוק מהאוכלוסייה.

אני לא בטוח בקשר לגורמים, אבל אני מסכים עם המסקנה. אחד היתרונות של תנועת האלטרואיזם האפקטיבי, לפי דעתי, שהם נוטים להצהיר ולהיות גאים בתרומה שלהם (לרוב לעמותות עם אפקטיביות גבוהה מוכחת מחקרית שפעולות במדינות עולם שלישי). זה יוצר קהילה (בדומה לאנשים שמתכוונים לפרוש מוקדם) שמאפשרת לאנשים לתרום גם אם זה לא מיינסטרים.

בהחלט, אוסיף כי במדינה בה נטל המס כה גבוה, לפחות בתואנה של "עזרה לזולת", נוצר תמריץ שלילי לתרום עוד.

אני הייתי תורם תקופה די ארוכה. אבל 10% תרומה מהשכר זה הגיוני והמדינה כבר לוקחת ממני יותר מ25 אחוז(מס הכנסה וביטוח לאומי 25% וזה עוד לא כולל מס ערך ומסי קנייה) ויותר מחצי מזה אמור לממן אנשים עניים. עד שלא מורידים מיסים הורדתי הילוך בתרומות.

אני לא בטוח אם צריך להסתכל על המס שמשלמים למדינה כעזרה לזולת. אני נוטה להסתכל על המס במדינות מפותחות (לצרכי ממשל, פיתוח, בטחון וסדר ציבורי, חינוך, בריאות, רווחה, וכו') כתשלום הגון (פחות או יותר) על השירותים שאני מקבל מהמדינה. חלק מהשירותים האלה כוללים חינוך חינם כדי שאני אגור במדינה עם אנשים משכילים ופוריים, צבא כדי שתהיה מדינה, וכו'.. בשביל לקבל את השירותים האלו מי שמרוויח יותר כסף צריך לשלם יותר כסף. זה גם צודק בנוסף להכרחי, משום שאדם שמרווח יותר כסף עושה זאת בזכות מערכת הממשל הנוכחית (מדינת רווחה קפיטליסטית).

יש אמרה בחז"ל המבזבז אל יבזבז( בלשון חז"ל לבזבז משמעותו SPEND ולא WASTE כמו בלשון ימינו) יותר מחומש(20 אחוז) לתרומות שמא יצטרך לבריות. זאת אומרת יש חובה להיות חסכן בנכסיך כך שלא יקרה מצב שהציבור יממן אותך.

אני מסכים שכדאי שיהיה לכל בן אדם בטחון כלכלי מסויים מעבר לזה שהמדינה מספקת. פתגמים להעשרת השפה זה נחמד ויפה, אבל אני מנסה שלא להתחשב בציוויים או המלצות עתיקות בקביעת מה נכון לעשות..המימרה הזאת כנראה לא נאמרה לתושבים הגרים בעושר, במדינה עם מערכת בריאות ורווחה מודרנית.

 

[עמוס]

אני חושב שממומלץ לתרום וזה חשוב מאוד.
האמרה של חז"ל נאמרה לאנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לעזור לציבור .
יש רבנים רבים ואנשי רוח שאומרים בדיוק מה שאמרת שאמרה זאת לא נאמרה לאנשים שחיים במדינת רווחה.

אבל דעתי האישית בנוגע למה שאמרת מקודם שצריך לתרום אחוז מסוים ולא הכל

 

[זאב]

אני לא בטוח בקשר לגורמים, אבל אני מסכים עם המסקנה. אחד היתרונות של תנועת האלטרואיזם האפקטיבי, לפי דעתי, שהם נוטים להצהיר ולהיות גאים בתרומה שלהם (לרוב לעמותות עם אפקטיביות גבוהה מוכחת מחקרית שפעולות במדינות עולם שלישי). זה יוצר קהילה (בדומה לאנשים שמתכוונים לפרוש מוקדם) שמאפשרת לאנשים לתרום גם אם זה לא מיינסטרים.

מסכים איתך, אך העובדה היא אחת: רוב האנשים בישראל (לפי דעתי) אינם מעודדים התנדבות או תרומות לקהילה.
אנשים אשר תורמים באופן קבוע מדברים על זה רק בפורומים כמו אלו, או בין חברים ומשפחה עליהם הם סומכים.
זה אכן יוצר קהילה אבל קהילה יחסית סגורה ובעלי מאפיינים משלה, מה שמוביל במישרין לשנאת עשירים או מצליחנים.

 

[מוריה]

אנחנו החלטנו בעבר לתרום 20 אחוז מההכנסה שלנו. כלומר - חמישית מכל שקל של רווח, לא מההכנסות ברוטו.
מאז אנחנו נוהגים כך, ומרגישים שזה הכניס המון שפע לחיים שלנו!
ההחלטה הזו היא משהו שמעולם לא שיתפנו בו אף אחד, כאן באנונימי אפשר...
תורמים את הכסף למקומות שנבדקו בקפדנות בהרבה דרכים, ושאנו מכירים את פעילותם באופן אישי.
בעלי ואני מרגישים שזו ההשקעה הטובה ביותר שאנו עושים עם כספנו, מלבד כמובן לדאוג למשפחה.
אי אפשר לתאר את תחושת העושר שזה נותן, להסתכל על הקבלות בסוף שנה ולהבין לכמה אנשים עזרת.
זה תרבות שגדלתי עליה, (באה ממשפחה יהודית אמריקאית, שם תרומות זה IN...)
אגב, תורמים לא רק לנזקקים (אמיתיים בלבד) אלא גם לקידום מטרות שאנו מאמינים בהם בחברה.
זה כיף אמיתי! אף כסף בבורסה לא נותן את התחושה הזו!
וחלילה חלילה לא במקום חיסכון! אחרת, מה עשינו???

 

[yossik]

שאפשר גם להריץ את זה על הכרטיס מסך ואז בעבודה שוטפת זה לא מפריע לך

לכרטיסי המסך החדשים (3-4 שנים אחרונות) יש כוח עיבוד נתונים מאות מונים מ CPU.
ל CPU יש 4-8 ליבות ולכרטיסי מסך (לא מובנה) יש 128+ ליבות.
לכרטיס המסך שלי יש 256 ליבות (פוטושופ, לייטרום, כריית מטבעות וירטואלים), ממש לא מזיז למחשב ואפשר לעשות הכול במקביל.
לא כול תוכנה יודעת איך לנצל את כרטיס המסך.
טוב לא תוספת עניינית לעיניין השרשור הזה אבל מכיוון שהזכרת את זה אז הוספתי.

 

[Tal]

לא בטוח אם צריך להסתכל על המס שמשלמים למדינה כעזרה לזולת. אני נוטה להסתכל על המס במדינות מפותחות (לצרכי ממשל, פיתוח, בטחון וסדר ציבורי, חינוך, בריאות, רווחה, וכו') כתשלום הגון (פחות או יותר) על השירותים שאני מקבל מהמדינה. חלק מהשירותים האלה כוללים חינוך חינם כדי שאני אגור במדינה עם אנשים משכילים ופוריים, צבא כדי שתהיה מדינה, וכו'.. בשביל לקבל את השירותים האלו מי שמרוויח יותר כסף צריך לשלם יותר כסף. זה גם צודק בנוסף להכרחי, משום שאדם שמרווח יותר כסף עושה זאת בזכות מערכת הממשל הנוכחית (מדינת רווחה קפיטליסטית).

אני מאוד מתנגד לקונספט מדינת הרווחה ותומך במדיניות קפיטליסטית לכיוון הליברטריאנית. מסכים שיש שירותים ומוצרים ציבוריים חיוניים, אך שואף לצמצמם למינימום הנדרש ולהשאיר כמה שיותר חירות וכסף בידי האזרחים עצמם.
אני מתנגד לתשלומי העברה במסגרתם המדינה גונבת בכפייה ממי שעובד/מצליח יותר ומעבירה לאחרים, ואם המדינה היא ספק שירותים, מדוע שלא נשלם מחיר שווה עבור שירות שווה?
מעבר לכך, הרבה מכספי המסים הולכים ל"צדקה" מטעם המדינה לכל מיני עמותות מושחתות, שאני לעולם לא הייתי תורם להן בעצמי.

עכשיו, אחרי שפוליטיקאים סוציאליסטים מבקשים "צדק ולא צדקה" באמצעות הכסף של אחרים, קטנה המוטיבציה והיכולת לתרום עוד.
ניתן רק לקנא בתרבות האמריקאית בה מוסדות צדקה מאוד נפוצים, בין היתר בזכות מס נמוך והקלות מס.

 

[זאב]

אני מתנגד לתשלומי העברה במסגרתם המדינה גונבת בכפייה ממי שעובד/מצליח יותר ומעבירה לאחרים, ואם המדינה היא ספק שירותים, מדוע שלא נשלם מחיר שווה עבור שירות שווה?

אותך לממשלה