@yossik אפשר לשאול מה השיקולים לבחירה בדיור מוגן?
מספר סיבות,
1. גרתי בצפון [נהריה] רחוק מהמשפחה שגרה במרכז ורציתי להתקרב כדי לשמור על קשר הדוק יותר בעיקר עם אימי שהיא סיעודית בת 95.
2. אני חסכן, לא מתכלב והייתי מבשל בבית ועכשיו כמעט ולא צריך וכמו שכתבתי, יש שירות קייטרינג בעלות הוגנת של 50 ש"ח לארוחת צהרים ותמיד נשאר לארוחת ערב עם השלמות קטנות. המשמעות היא שאני מוציא פחות על מוצרי מזון, לא משמעותי אבל יש עודף בעו"ש.
כן, אני ממשיך לבשל אבל לא לצריכה יומיומית אלא כתחביב קולינארי.
3. מכרתי את דירתי בנהריה ובנוסף לתיק ההשקעות שלי יש מספיק עד שאחזיר את נשמתי לבורא עולם. המחשבה האטרפית והמטורללת
שחייבים להשאיר ירושה לילדים אף פעם לא הייתה בראש סולם העדיפות שלי כי ילדי [גרים בחו"ל] מסודרים ועושים חייל בזכות עצמם ובזכות זה שלימדתי אותם מגיל צעיר איך עושים כסף מכסף..
4. אני לא גלמוד, יש קהילה ואני בוחר את ידידי לפי הערכים שלי. נעים להפגש בחדר אוכל או בלובי ולפתח שיחות חולין ללא משמעות ותמיד לחזור לחדר ולפרטיות.
5. יש שירות אחיות 24/7.
6. תחזוקה - אפילו מחליפים נורות ללא עלות. היום למשל, הרכיבו והתקינו עבורי על הקיר ארון לחדר אמבטיה שרכשתי וחסכו לי כ 250 ש"ח. כשניכנסתי לדירה התקינו עבורי 2 טמבלוויזיות על הקיר בסלון וחדר שינה וחסכתי עלויות של מתקין פרטי. בקיצור, למעט משני מברגים אין לי בדירה ולו כלי עבודה נוסף. בביתי בנהריה היה לי סולם, מקדחות, פטישים ומה לא עוד, היום זה פסה, הכול עושים עבורי.
7. בחרתי בדיור מוגן עם חניה חינם, זה עוד פרמטר שחשוב כי יש מקומות שמחייבים עבור חניה כ 200 ש"ח לחודש וצפונה.
7. בחרתי בקפידה את המיקום ומצאתי מקום עם ארנונה של 120 ש"ח בלבד לחודש וזה מאוד משמעותי.
8. קומפקטי - אני גר בדירת 45 מ"ר וזה נשמע קטנצ'יק אבל, הכל נגיש ולאחר הסתגלות זה מרגיש נהדר. מכיוון שילדי בחו"ל אז אני לא סבא שמארח את הנכדים לסופי שבוע או לעשות שירותי ביביסיטר לנכדים. גם לא צריך למשל "חדר מחשב" עם שולחן עבודה ברוחב 2 מטר, מספיקה עמדת מחשב בפינה. וכל מה שניתן תולים על הקירות כדי לחסוך שטח נדל"ן.
9. נכון, שכ"ד כ 7,200 ש"ח אבל זה life without worry. האם זאת לא הייתה המטרה שלנו כל חיינו לחסוך לפרישה בכבוד?