מעדכן אחוז חסכון ל 80+. אם היה 100+, הייתי בוחר בזה.
(או שאני לא מבין למה מתכוונים אחוז חסכון. מבחינתי עליה בשווי נקי מעבר למשכורות נטו, כולל בונוסים והכל, זה חסכון של מעל 100%. או שלא זו הכוונה?)
השאלה הזו עלתה בשירשור:
ברגע שחלק מחשיבים את הקה״ש והפנסיה כחלק מהחיסכון וחלק לא, איזו משמעות יש לסקר ולהתפלגות?…
הנה עוד מרכיב של שונות בין התשובות.
בחישוב החיסכון חלק מחשיבים את הסכום שניתן בהענקה, חלק מחשיבים את הסכום שניתן בהבשלה וחלק מחשיבים את הסכום הנוכחי (כלומר כולל רווחי הון מרגע ההענקה).
אגב, אם אני לא טועה הסולידית התייחסה לאחוז החיסכון מכל המקורות.
ריבית/דמי שכירות/דיבידנדים/תשואה זה גם ״מקורות״.
האם אנשים מחשיבים בחיסכון את התשואה מההשקעות שלהם? את הדיבידנדים? ואם לא, אז למה להחשיב בחיסכון את דמי השכירות? (זה הרי כמו דיבידנדים של נדל״ן).
השאלה מה זה נותן להחשיב דברים כאלה.
הרי אם נחשיב גם תשואה של התיק (על כל גווניה, לא משנה אם עליית ערך, דיבידנד, שכירות, ריבית וכו') יוצא מצב שאדם שפרש וחיי על התיק עדיין "חוסך" מעל 50% בשנה טובה.
ואדם שנמצא רגע לפני פרישה יגיע לאחוזי חיסכון של 99% גם הם הוא מוציא את רוב המשכורת נטו שלו על שטויות. (תיק גדול -> תשואה גדולה בשקלים).
או לחלופין מישהו שכמעט ולא מוציא כסף וחוסך 90% מהמשכורת שלו, אבל הייתה שנה גרועה בבורסה עם נפילות ענק, ויוצר שאחוז החיסכון שלו בכלל שלילי.
חשבתי שכל הרעיון של אחוז חיסכון הוא לבדוק כמה חוסכים מתוך ההכנסה מעבודה, לא כמה תשואה התיק עושה בתקופה מסויימת.
לדעתי אין סיבה להחשיב אף אחד מהם.
הבעיה היחידה עם שכירות זה ההבדל בחישוב של מי שגר בדירה בבעלותו לבין מי ששוכר. על פניו נראה שמי שגר בדירה בבעלותו יש לו פחות הוצאות (ולכן אחוז חיסכון גדול יותר), למרות שזה לא בדיוק נכון.
הפתרון לדעתי הוא להסתכל על תשלום שכר דירה "וירטואלי". כלומר לרשום כהוצאה את השכירות שהיית מקבלת אם היית משכירה את הדירה שלך
לדעתי כלום…
בדיוק כמו שהסקר לא באמת נותן משהו…
לא כתבתי מה לדעתי צריך להכניס, רק ציינתי את זה על מנת להראות שיש שונות גדולה באיך אנשים מבינים את השאלה (קה״ש, פנסיה, דמי שכירות, RSU וכו׳) ולכן התוצאות של הסקר עוד יותר חסרות משמעות.
בקיצור,
כל עוד כל אדם מתייחס אחרת לשאלה, אז ״אחוז חיסכון״ לא אומר שום דבר (ובטח לא כהשוואה ב-״סקר״).
הנושא הזה עורר דיונים רבים בפורום בעקבות ״
מפת החום״ של
@הסולידית, שהעלתה את הנושא הזה בשביל להמחיש איך חיסכון אגרסיבי יכול להוביל לעצמאות כלכלית.
אבל ההמחשה הזו (להבנתי) הייתה מיועדת לשלב הצבירה (ההתחלתי) בו החיסכון מעבודה הוא הרכיב המשמעותי בגידול ההון, ועם ההנחה (המאוד לא ריאלית לטעמי) שתקציב ההוצאות, בשלב החיסכון האגרסיבי, יישאר התקציב בשלב הפרישה/העצמאות הכלכלית.
בכל אופן, בשלב שבו ההון שנצבר מספיק גדול שהתנודות בו (עקב רווחי הון, דיבידנדים וכו׳) משתוות או עוברות את החיסכון מהעבודה, הרי שהתייחסות רק לחיסכון מעבודה נהפך ללא רלוונטי.
כך שכאן יש לטעמי הגיון להבין האם ההון הנקי שלך גדל כל שנה (למרות ההוצאות שלך) או קטן - ומכאן יש הגיון להתייחס לכל רכיבי ההכנסה שלך.
האם צריך לקרוא לזה ״חיסכון״ ולחשב ״אחוז חיסכון״?… לא חושבת… פה יותר מתאים כבר לחשב תשואה על ההון, לא?
אם בכל זאת רוצים להגדיר ״אחוז חיסכון״ - הוצאות מתוך ההכנסות, אתה בעצם צריך לקחת בחשבון את כל ההכנסות שלך (משכורת נטו, דמי שכירות, דיבידנדים, רווחי הון, שנוצרו/התקבלו בכל חודש) ומול זה להחסיר את ההוצאות שלך, ומזה לחשב את אחוז החיסכון. כלומר אין מצב שאתה מגיע/עובר 100%…