לא נכון להשליך מהצרכים שלך לצרכים של אחרים.
הכי פשוט זה שכל אחד ימצא בחיים שלו את הפעולות והעיסוקים שהוא עושה רק כי הוא חייב ולחפש דרך לקנות אותם. אני מניח שרוב האנשים ימצאו תעסוקה טובה לזמן שמתפנה מכביסות למשל.
זה מזכיר לי חוויה אישית.
למשפחתי יש דירת 3 חדרים קטנה בשכונה לא כל כך טובה אנחנו 2 הורים ו4 ילדים.
נאלצנו 2 ילדים לישון בסלון.
שמתי לב שכל פעם הבית שלנו נהיה קטן יותר ויותר לא מכיוון שהוא נהיה קטן יותר אלא בגלל קניית יותר ויותר מוצרים שהקטינו את שטחו.
לדוגמא הייתה לנו מרפסת שניתן היה לסגור אותה וכך ניתן היה להוסיף חדר לי ולאחי אבל הרצון בסלון גדול גרם לשיפוץ שהעלים את המרפסת והגדיל את הסלון.
אני הייתי מעדיף חדר עם פרטיות אבל הורי רצו סלון גדול.
פעם היתה רק ספה קטנה של 3 מושבים ומיטה שהלמטה ניפתח ונהיה שני מיטות. אבל ספות חדשות הגיעו בסט של 2+3 מושבים ומיטה הנפתחת הוחלפה בשני כורסאות נפתחות מה שגרם שבשעות הבוקר אין אפשרות לזוז בסלון עד שסוגרים את המיטות.
היה לנו שולחן אוכל עגול קטן שהוחלף בשולחן גדול יותר מרובע.
כל הספרים לא נזרקו לעולם והוכנסו לספרייה בסלון.מה שהקטין עוד את השטח הפנוי בסלון.
רצו שולחן קטן לסלון מה שעוד יותר הקטין את שטחו וכו
במטבח ישב המייבש ובעקבות שיפוץ המטבח אין לו מקום יותר וזרקו אותו.
הרעיון הוא שככל שהגדילו את המוצרים ש"חייבים אותם" כך התברר שאנחנו גרים בבית קטן ושחייבים בית גדול כי 6 אנשים בשלושה חדרים זה בלתי אפשרי.
הערה:אני לא בא בטענות כלפי הורי וגאה מאוד שהם גידלו אותי בכמה שהרוויחו.זה רק דוגמא לאיך אנשים חושבים ומתנהגים.
שווי נקי זה נכסים פחות התחייבויות. הגדרה ברורה וחד משמעית. קרן פנסיה, דירת מגורים, רכבים ואם מתחשק אז גם המקרר והשואב אבק כולם נכללים בשווי הנקי.
שאלת הנזילות שלהם או תרומתם להגעה לעצמאות כלכלית היא עניין נפרד. או במילים אחרות, לא ניתן להסיק עצמאות כלכלית רק על סמך השווי הנקי.
מה שאני באמת פחות יודע כיצד להתייחס אליו זה החישוב עם בני זוג.
כשאומרים שהשווי הנקי של וורן באפט הוא 66 מיליארד דולר אז אם מחר הוא ואישתו מתגרשים השווי שלו יורד ל33? ואם כן אז גם השווי שלה ירד מ66 ל33. יש פה עיוות חשבונאי. קודם היו 2 אנשים עם שווי נקי של 132 מיליארד ועכשיו יש 2 אנשים עם שווי של 66 מיליארד, למרות שאף אחד מהם לא איבד סנט.
מה היה השווי הנקי של הבעל טרם הגירושין? 2X או X?
ההתקתננות היא משום שהשאלה היתה לגבי ההגדרה של שווי נקי. זה ברור שההון המשותף שלהם לא השתנה בעקבות הגירושין, אבל אני לא יודע מה זה אומר מבחינת השווי הנקי של כל אחד.
מה היה השווי הנקי של הבעל טרם הגירושין? 2X או X?
ההתקתננות היא משום שהשאלה היתה לגבי ההגדרה של שווי נקי. זה ברור שההון המשותף שלהם לא השתנה בעקבות הגירושין, אבל אני לא יודע מה זה אומר מבחינת השווי הנקי של כל אחד.
את התפיסה שלי לגבי אושר פירטתי כאן. אושר מבחינתי הוא היעדר סבל. ייצור הון בדרך הטיפוסית (קריירה) כרוך במידה מסוימת של סבל. השאלה היא אם הסבל השולי הזה (שבמסגרתו אני משקללת גם זמן אבוד) מצדיק את האושר השולי שנגזר ממעבר מדירה של 3 חדרים לדירה של 5 חדרים. באופן אישי, אני טוענת שלא. זה כך גם לגבי דברים רבים אחרים בחיים. האם אני אתנגד לקבל כסף נוסף? ממש לא. הבלוג הזה למשל מכניס לי קצת כסף (הפורום פחות ) האם אני מוכנה לסבול תמורת הערך השולי של כסף נוסף? לא ולא.
אני משער שזה בגלל פרסומות.
הגיונית נראה לי שרוב מי שמגיע לפורום אלו אותם האנשים שמבקרים כאן לעתים תכופות ולרוב לא לוחצים על פרסומות בכל פעם שהם מגיעים לכאן.
בבלוג יש יותר מבחר של קוראים מזדמנים שחלקם עדיין לא הפנימו שפרסומות נועדו לספק להם הנאה רגעית בתמורה לשעבוד עתידי וכנראה לוחצים על הפרסומות יותר.
כאשר קראתי הודעה של @Ron B ולפני שקראתי את תגובתך, חשבתי לעצמי מה סולידית הייתה עונה וזה בדיוק מה שכתבת בסוף. לרוב האנשים קשה אפילו להבין את זה.
אני מאוד מחבד את הדרך שלך, למרות שאני עדיין בצד של "סובלים" וקשה לי להתגבר על יצור הצרכני שבי.
בפורום המשקיעים הסולידים במדדים בארה"ב על פי השראת בוגל עושים פעם בשנה סקר השווי הנקי לפי גיל.
בממוצע בני 35 שם מגיעים לשווי נקי (כלל נכסים פחות כלל התחייבויות) של מיליון דולר.
מעניין להשוות איך אנחנו יחסית לחברינו באמריקה.
באיזה גיל אתם הגעתם או מתכננים להגיע לשווי נקי של מיליון דולר?
אני כמובן מקבל לגמרי את הטענה ש"תשלום" בפונקציית התועלת של אדם בעבודה, הרבה פעמים גבוה ממה שהוא מקבל בתמורה. תלוי כמובן מה העבודה שלו, כמה הוא שונא אותה וכמה הוא מרוויח בה. אבל אני בהחלט מסכים שהבעייה מאד נפוצה, ואנשים רבים מתבלבלים וצורכים דברים יקרים, שעולים להם בהרבה שעות עבודה מבאסות, ולבסוף מאזן התשלום (באושר) שלהם שלילי.
אבל מכאן לטעון שגם לו היה לי 10 מליון דולר בבנק (למשל, ירושה), לא הייתי עובר לדירה או בית בגודל 300 מ"ר כי ה"ארנונה גבוהה מדי" ו"לא נוח לחיות בבית גדול": זאת צביעות, התחסדות ובעיקר ומה שהכי מפריע לי: לא רציונאלי. (הערה: הבית הגדול הוא רק להמחשה. דברים שונים מדברים לאנשים שונים).
אבל זה בדיוק הנקודה, לך אולי חשוב בית גדול
לי חשוב דריסה קרקעית כמה שיותר קטנה, זה לא רק חיסכון בכסף, זה חיסכון בכל המשאבים שלנו, יעילות מחשבתית. הדברים שגורמים לי אושר לא בהכרח עולים עוד כסף ולכן לא תמיד ניתן לטעון שיש מה לעשות עם אקסטרה כסף.
לכל אדם יש סכום כלשהוא (מן הסתם זה משתנה) שבאמת לא תדע מה לעשות אם הכסף. להמציא דברים שתעשה איתו זה כיף, אבל לא בהכרח מציאותי
אבל זה בדיוק הנקודה, לך אולי חשוב בית גדול
לי חשוב דריסה קרקעית כמה שיותר קטנה, זה לא רק חיסכון בכסף, זה חיסכון בכל המשאבים שלנו, יעילות מחשבתית. הדברים שגורמים לי אושר לא בהכרח עולים עוד כסף ולכן לא תמיד ניתן לטעון שיש מה לעשות עם אקסטרה כסף.
כמו שאמרתי: לכל אחד יש את הדברים שיגרמו לו ליהיות מאושרים. לאחד זה בית גדול, לשני זאת מכונית גדולה ולשלישי חופשות יקרות. לא צריך להתפס לזה.
אני גם מסכים שקיים איפשהו איזה סף, שממנו כבר התועלת השולית היא אפסית.
מה שאני לא מקבל ולא מסכים זה לעשות abuse לרעיון הבא: יש להתחשב בכך שבזבוז זמן על עבודה מוריד אושר, ויש לקחת אותו בחשבון הכולל. לא תמיד שווה לאדם לעבוד ולהשיג בית גדול כי במאזן הכולל הוא הפסיד. לזה אני מסכים.
אבל לקחת את זה לכיוון ש"כל כסף מיותר הוא רע" ו"הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ו"עצם זה שאתה משתמש בכסף - פה הבעייה": זאת דמגוגיה. מתאים יותר לכת. אני לא מתחבר לזה.
אבל מכאן לטעון שגם לו היה לי 10 מליון דולר בבנק (למשל, ירושה), לא הייתי עובר לדירה או בית בגודל 300 מ"ר כי ה"ארנונה גבוהה מדי" ו"לא נוח לחיות בבית גדול": זאת צביעות, התחסדות ובעיקר ומה שהכי מפריע לי: לא רציונאלי.
אין לי 10 מיליון דולר בבנק, אבל אני יכול להרשות לעצמי דירה טובה יותר, חדשה יותר, יוקרתית יותר וכדומה. אבל לא עושה את זה, כי אני מאושר ממה שיש לי ואת הכסף מעדיף להשקיע בבורסה