סקר - האם מייק צריך להשקיע בקרן של אינבסקו במקום בזו של בלאקרוק?

[אחד שמבין]

מייק משקיע לעת עתה בקרנות השקליות של בלאקרוק, ועולה השאלה האם עליו לשנות את דעתו ולהחליפן בקרנות השקליות, האולטרא זולות, של אינבסקו.

הטיעון בקצרה - אינבסקו זולה משמעותית מהקרן של בלאקרוק, וסיכון ה-Counterparty של אינבסקו שבו ניתן לאבד עד 5% משווי הקרן - זניח.


הקרנות של אינבסקו זולות משמעותית מהקרנות של בלאקרוק ושל וונגארד כאשר שמים את העלויות השנתיות על סולם אחיד כך שכולן מושוות לקרן הזולה ביותר (אינבסקו סנופי שקלית):

השוואת עלויות שנתיות בהשקעה לאורך 30 שנה:

השקעה דרך ברוקר ישראלי:

אינבסקו סנופי שקלית (מספר נייר: 1183441): 0.09%
אינבסקו עולמית שקלית (מספר נייר: 1185164): 0.19%
בלאקרוק סנופי שקלית (מספר נייר: 1159250): 0.40%
בלאקרוק עולמית שקלית (מספר נייר: 1159235): 0.42%

השקעה דרך ברוקר זר (IB):

אינבסקו סנופי דולרית: 0.14%
אינבסקו עולמית דולרית: 0.24%
בלאקרוק/וונגארד סנופי דולרית: 0.40%
בלאקרוק עולמית דולרית: 0.47%
וונגארד עולמית (VWRA): 0.49%
וונגארד שווקים מפותחים (VHVE): 0.37%

הסבר ומסקנות:
1) לקרנות של אינבסקו לא מנוכה מס במקור על דיבינדים.
המס במקור על קרן סנופי הוא 15%, כלומר עם תשואת דיבידנד של 2% לשנה, אינבסקו חוסכת 0.30% בשנה לעומת בלאקרוק.
המס במקור על קרן עולמית הוא כ-12%, כלומר עם תשואת דיבידנד של 2% לשנה, אינבסקו חוסכת כ-0.24% בשנה לעומת בלאקרוק.
המס במקור על קרן שווקים מפותחים (VHVE) הוא כ-11%, כלומר עם תשואת דיבידנד של 2% לשנה, אינבסקו חוסכת כ-0.22% בשנה לעומת בלאקרוק.

2) לקרנות השקליות של אינבסקו, אפילו זו על S&P 500, מיסוי ריאלי אטרקטיבי.
לפי הניתוח המצוין של @SomeGuy, הטבת המיסוי הריאלי תלויה במשך ההשקעה - ככל שההשקעה ארוכה יותר, כך הפער בין מיסוי ריאלי לנומינלי מצטמצם:
להשקעה בת 20 שנה - הטבה של 0.11% בשנה.
להשקעה בת 30 שנה - הטבה של 0.05% בשנה.
להשקעה בת 40 שנה - הטבה של 0.024% בשנה.

3) חיסרון קטן לאינבסקו - היא אינה יכולה להלוות מניות לשורטיסטים (Securities Lending) ולחסוך למשקיע כ-0.02% בשנה לעומת הקרנות של בלאקרוק וונגארד.

4) הסיכון המרכזי באינבסקו, סיכון ה-Counterparty, נראה זניח לעומת העלויות הזולות משמעותית.
הקרן של אינבסקו היא קרן סינטתית שעוקבת אחרי המדד באמצעות עסקאות החלף (Swap) עם בנקים גדולים בארה"ב כמו גולדמן זקס, מורגן סטנלי ו-JP מורגן.
אם הבנק שמולו יצרה הקרן הסכם קורס, שווי ה-Swap יכול להתאפס, והקרן עלולה לאבד עד 5% מנכסיה.
עם זאת, אינבסקו מגבילה את נכסיה לעד 4.5% Swap מכלל נכסי הקרן, והרגולולציה מגבילה אותה לעד 5% מכלל נכסי הקרן.
ניתן לראות בעמודי הקרן תחת "Holdings" שברוב המוחלט של היסטוריית הקרנות, הקרן של אינבסקו על סנופי לא חצתה את ה-1.7% Swap mark to market והקרן העולמית מעולם לא חצתה את ה-0.88%. כלומר, הסיכון לאובדן משמעותי של הקרן, אפילו בתרחיש קיצון, נראה זניח.

5) סיכון משמעותי נוסף שהוזכר בקבוצת "נינג'ה פיננסית" - סגירת פירצת המס על ידי האמריקאים.
על אף שקרנות סל סינתטתיות אינן מחזיקות מניות של ממש אלא רק חוזים עתידיים, הממשל האמריקאי מחייב אותם לשלם מס דיבידנד כאילו החזיקו את המניות.
יוצאות הדופן הן קרנות סיטתטיות שעושות שימוש בעסקאות החלף (Swap) כמו אינבסקו - מסיבה כלשהי, לפי ה-Hire act 871, החוק האמריקאי לא מחייב כרגע את הקרנות הללו בתשלום מס דיבידנד.

כלומר, הרגולוציה יכולה להתהפך בבת אחת, לסגור את פרצת המס הייחודית הזו ולחייב את הקרנות של אינבסקו בתשלום מס דיבידנד, בדיוק כמו הקרנות הפיזיות של בלאקרוק. אם הצעד הזה יבוצע, הוא ימחק כמעט לחלוטין את כל היתרון של אינבסקו על פני בלאקרוק.

6) בגלל העלויות הזולות משמעותית של אינבסקו, השקעה באינבסקו צפויה להניב תוך מספר שנים הון צבור שגדול בכמה אחוזים מההון הצבור מהשקעה בבלאקרוק, ולמעשה להגן על המשקיע מפני התממשות סיכון ה-Counterparty.
כך שגם אם יוצאים מנקודת הנחה מחמירה שסיכון ה-Counterparty באינבסקו יתממש בדיוק כשאחוז ה-Swap מקסימלי (5%), כלומר איבוד של 5% מהקרן, עדיין מצבו של המשקיע באינבסקו צפוי להיות דומה מאוד לעומת השקעה בקרן הפיזית של בלאקרוק, בגלל שצבר יותר הון עקב העלויות הנמוכות יותר של אינבסקו.

7) פער העלויות בין קרן אינבסקו סנופי שקלית לכל אחת מהקרנות העולמיות עצום.
וגורם לי לתהות האם מייק לא צריך להשקיע בכל מקרה בסנופי. השקעה בקרן עולמית מוסיפה יותר מדי עלויות ודאיות (=תוספת סיכון).
זה גם מחדד את יתרון העלויות של ברוקר ישראלי לעומת IB.


לא ממליץ, לא מייעץ, ולא לוקח אחריות על חלק או כל הנתונים. כל הפועל על פי חלק או כל הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד.

א. דמי הניהול שכתבת לא נכונים ע״פ אתר פאנדר וביזפורטל ,ששם מצוין שבבלאקרוק עולמי דמי ניהול 0.2
ב. הקרן של אינבסקו לא חשופה לשווקים מתפתחים, כך כתוב כאן

מניות - הארגז החיוני

zekestories.com

 

[OnTheVerge]

א. דמי הניהול שכתבת לא נכונים ע״פ אתר פאנדר וביזפורטל ,ששם מצוין שבבלאקרוק עולמי דמי ניהול 0.2

כן, ניסיתי להראות את פערי העלויות על סולם אחד.

אם יותר נוח לך, אפשר להסתכל על זה גם כך:

הערכה של עלויות שנתיות בהשקעה לאורך 30 שנה (הערכה בלבד):

השקעה דרך ברוקר ישראלי:

אינבסקו סנופי שקלית (מספר נייר: 1183441): Baseline
אינבסקו עולמית שקלית (מספר נייר: 1185164): +0.10% ביחס ל-Baseline
בלאקרוק סנופי שקלית (מספר נייר: 1159250): +0.31% ביחס ל-Baseline
בלאקרוק עולמית שקלית (מספר נייר: 1159235): +0.33% ביחס ל-Baseline

השקעה דרך ברוקר זר (IB):

אינבסקו סנופי דולרית: +0.05% ביחס ל-Baseline
אינבסקו עולמית דולרית: +0.15% ביחס ל-Baseline
בלאקרוק/וונגארד סנופי דולרית: +0.31% ביחס ל-Baseline
בלאקרוק עולמית דולרית: +0.38% ביחס ל-Baseline
וונגארד עולמית (VWRA): +0.40% ביחס ל-Baseline
וונגארד שווקים מפותחים (VHVE): +0.28% ביחס ל-Baseline


ונכון לגבי שווקים מפותחים.

 

[guesto]

עדיין לא לגמרי הצלחתי להבין איך זה עובד. כן הבנתי שבנק אמריקאי כנראה יכול להציע Total Return Swap (TRS) על S&P 500 ולהתכסות בלי בעיה, כי כל רווח שהוא מקבל מדיבידנד מתקזז מול הפסד על ה-SWAP.
מה שלא ברור זה מי משלם מס דיבידנד על הביטחונות (Substitute Basket)? נשמע שהביטחונות אמורים להיות רשומים על הקרן (לפחות ב-unfunded swaps בהן משתמשות אינבסקו ואיישרס) ולכן היא צריכה לשלם את המס, אז כדי שהסיפור יצא משתלם נראה שצריך להיות מדובר בסל בו יש להן יתרון מיסוי או לפחות לא חיסרון משמעותי, כלומר מניות שבקושי מחלקות דיבידנדים או רשומות מחוץ לארה"ב במדינה עם הסכמי מס טובים מול אירלנד. בפועל כאשר מסתכלים על הנכסים של I500 או SPXS, לא נראה שתשואת הדיבידנד בתוך ארה"ב כזו זניחה כדי להסביר SWAP FEE של 3-4 נק' בסיס בלבד. משהו כאן לא מסתדר, אולי לפי חוקי המס של ארה"ב אפשר איכשהו להעביר את חבות המס לבנק האמריקאי, לא הצלחתי למצוא באינטרנט מקור שמסביר את זה.

אם הבנק שמולו יצרה הקרן הסכם קורס, שווי ה-Swap יכול להתאפס, והקרן עלולה לאבד עד 5% מנכסיה.
עם זאת, אינבסקו מגבילה את נכסיה לעד 4.5% Swap מכלל נכסי הקרן, והרגולולציה מגבילה אותה לעד 5% מכלל נכסי הקרן.

אם כבר מדברים על מצבי קיצון שבהם אחד מהבנקים הגדולים בעולם קורס (או כמה?) יכולה להיות גם עצירת מסחר ואז אתה תקוע עם סל מניות שלא בהכרח משקף את האינדקס. ואפילו אם אין עצירת מסחר כללית, במצבי קיצון השווי של הסל יכול להשתנות משמעותית בין סוף יום מסחר לסוף יום המסחר העוקב (ביחס למדד), ובכל מקרה לא בטוח שזה כ"כ פשוט להנזיל סל מניות בשווי עשרות מיליארדי דולרים בתקופה קצרה שבה כל השוק תנודתי במיוחד.

הבעיה לדעתי היא שאין התחייבות על כמה סל הביטחונות חייב להיות דומה לאינדקס, וגם אם כרגע נכנסים לאתר של אינבסקו/איישרס והוא נראה מספיק דומה/מפוזר, מה מבטיח שהם לא יחליטו מתישהו בעתיד לשנות אותו כי הם יגיעו למסקנה שאפשר לקצור כך עוד כמה נק' בסיס, ובסוף זה יתפוצץ בפנים למשקיעים?

 

[יעקב 1]

מה שלא ברור זה מי משלם מס דיבידנד על הביטחונות (Substitute Basket)? נשמע שהביטחונות אמורים להיות רשומים על הקרן (לפחות ב-unfunded swaps בהן משתמשות אינבסקו ואיישרס)

מסקרן אותי למה זה ברור לך. בנדל''ן למשל יכולה להיות הערת אזהרה שגורמת לכך שאתה הנושה הראשון והמובטח על הנכס. לא מכיר את ההליכים המשפטיים בארה''ב (וגם לא בארץ) על שעבודי חובות, אך זה כלל לא מובן מאליו.

אם כבר מדברים על מצבי קיצון שבהם אחד מהבנקים הגדולים בעולם קורס (או כמה?) יכולה להיות גם עצירת מסחר ואז אתה תקוע עם סל מניות שלא בהכרח משקף את האינדקס. ואפילו אם אין עצירת מסחר כללית, במצבי קיצון השווי של הסל יכול להשתנות משמעותית בין סוף יום מסחר לסוף יום המסחר העוקב (ביחס למדד), ובכל מקרה לא בטוח שזה כ"כ פשוט להנזיל סל מניות בשווי עשרות מיליארדי דולרים בתקופה קצרה שבה כל השוק תנודתי במיוחד.

הבעיה לדעתי היא שאין התחייבות על כמה סל הביטחונות חייב להיות דומה לאינדקס, וגם אם כרגע נכנסים לאתר של אינבסקו/איישרס והוא נראה מספיק דומה/מפוזר, מה מבטיח שהם לא יחליטו מתישהו בעתיד לשנות אותו כי הם יגיעו למסקנה שאפשר לקצור כך עוד כמה נק' בסיס, ובסוף זה יתפוצץ בפנים למשקיעים?

אני לא רואה בזה בעיה בכלל.
אתה מדבר על מצבי קיצון בהם נעצר המסחר לכמה ימים+קריסה של הבנק הספציפי, האם בכאלו מקרים אתה מעדיף אפריורית את הנכסים דווקא של האינדקס הרלוונטי ולא את האחזקה בפועל?
כאשר מדובר על אחזקה לטווח ארוך יש הגיון בכך שאתה רוצה דגימה בפועל של השוק, אך את זה יש לך וכל הסיפור הוא על הכמה ימים הספציפיים שבהם הכל ממילא רנדומלי כמעט לחלוטין ואין לך שום דרך לדעת איזה מהתיקים הוא התיק הנכון.

 

[guesto]

מסקרן אותי למה זה ברור לך.

כתבתי, כי מדובר ב-unfunded swaps.

אתה מדבר על מצבי קיצון בהם נעצר המסחר לכמה ימים+קריסה של הבנק הספציפי, האם בכאלו מקרים אתה מעדיף אפריורית את הנכסים דווקא של האינדקס הרלוונטי ולא את האחזקה בפועל?

ברור שמי שמשקיע באינדקס צריך לקבל את התשואה של האינדקס. קודם כל, חשוב שהסל יהיה מספיק מפוזר. ראית את התגובה כאן עם הסל של ליקסור? קורסים שני מוסדות פיננסיים ענקיים בצרפת וכמעט 20% מהכסף בסיכון. לפי מה שאני רואה כרגע הסל שלהם כבר יותר מפוזר, אבל מדאיג שאין כאן מספיק פיקוח ויש להם הרבה חופש בבחירת הסל, אם יתחשק להם כנראה שיכולים מחר גם לשנות בחזרה.

כאשר מדובר על אחזקה לטווח ארוך יש הגיון בכך שאתה רוצה דגימה בפועל של השוק, אך את זה יש לך וכל הסיפור הוא על הכמה ימים הספציפיים שבהם הכל ממילא רנדומלי כמעט לחלוטין ואין לך שום דרך לדעת איזה מהתיקים הוא התיק הנכון.

זה לא סימטרי. אם המדד ירד ב-40% והסל ב-20% אז לא הרווחת כלום, את החלק שמעל המדד אתה צריך להחזיר, ואם הבנק פשט רגל אז להחזיר לנושים שלו יש לשער. אך אם קרה המצב ההפוך והסל ירד ב-40% בזמן שהמדד ירד ב-20%, אז אתה בסיכון להפסיד אחוז משמעותי מההשקעה אם הבנק קורס.

 

[יעקב 1]

כתבתי, כי מדובר ב-unfunded swaps.

נכנסתי עכשיו לקרוא, ואני מבין מה שאתה אומר. אם כי, אני יכול לתאר בקלות מודלים משפטיים אפשריים שפותרים את הבעיה הזו. (לדוגמה, החזקה בחשבון השייך לקרן כאשר זו מוגדרת כנאמנת עבור הבנק וגם כנושה ראשונה).

זה לא סימטרי. אם המדד ירד ב-40% והסל ב-20% אז לא הרווחת כלום, את החלק שמעל המדד אתה צריך להחזיר, ואם הבנק פשט רגל אז להחזיר לנושים שלו יש לשער. אך אם קרה המצב ההפוך והסל ירד ב-40% בזמן שהמדד ירד ב-20%, אז אתה בסיכון להפסיד אחוז משמעותי מההשקעה אם הבנק קורס.

יפה, לא שמתי לב לנקודה הזו.
(אם כי, גם את זה ניתן לפתור אם רוצים על ידי קביעה שבכל מקרה של חדלות פרעון, נראה את ההסכם כמחייב לתת את סכום הבטחונות לקרן).

 

[guesto]

נכנסתי עכשיו לקרוא, ואני מבין מה שאתה אומר. אם כי, אני יכול לתאר בקלות מודלים משפטיים אפשריים שפותרים את הבעיה הזו. (לדוגמה, החזקה בחשבון השייך לקרן כאשר זו מוגדרת כנאמנת עבור הבנק וגם כנושה ראשונה).

אני לא בהכרח חושב שזה לא הגיוני פשוט מטריד לדעתי שקשה למצוא מקור שמפרט את הנושא בצורה ברורה.

(אם כי, גם את זה ניתן לפתור אם רוצים על ידי קביעה שבכל מקרה של חדלות פרעון, נראה את ההסכם כמחייב לתת את סכום הבטחונות לקרן).

לא נשמע לי תנאי ממש סביר, בכל מקרה זה לא קורה היום ויש להניח שגם לא בעתיד.

 

[יעקב 1]

לא נשמע לי תנאי ממש סביר, בכל מקרה זה לא קורה היום ויש להניח שגם לא בעתיד.

דווקא לאוזני ההדיוט שלי, נשמע סביר כיוון שזה נותן הדדיות לשני הצדדים. אבל באמת שהנקודה שלי הייתה שבאופן עקרוני כנראה וניתן ליצור מודלים משפטיים מספקים.

 

[solidUser]

המאמר פה מסכם את זה טוב: https://curvo.eu/article/physical-vs-synthetic-etf#:~:text=Synthetic ETFs have some advantages,small advantages synthetic ETFs offer.

Synthetic ETFs have some advantages compared to physical ETFs in terms of cost and tracking error. But our belief is that the counterparty risk cannot be ignored. And when investing your life savings, this small risk can quickly outshine any small advantages synthetic ETFs offer. So we err on the side of caution and prefer to invest in physical ETFs when investing for the long term.

כמו כן, לא יודע כמה זה שיקול אצל חלק, אבל אינבסקו מנהלים רק שליש כספים מבלאקרוק (בדקתי בסנופי).

 

[אורי ג.]

כמו כן, לא יודע כמה זה שיקול אצל חלק, אבל אינבסקו מנהלים רק שליש כספים מבלאקרוק (בדקתי בסנופי).

כשביעית, "רק" כ1.5T דולר.

 

[solidUser]

כשביעית, "רק" כ1.5T דולר.

מה אני מפספס?

https://www.invesco.com/uk/en/financial-products/etfs/invesco-sp-500-ucits-etf-acc.html $20,791,323,946
https://www.blackrock.com/americas-offshore/en/products/253743/ishares-sp-500-b-ucits-etf-acc-fund $65,133,002,746

 

[rosebud]

יש לי התלבטות נוספת כאן. איך ההיסטוריה של אינבסקו לעומת בלאקרוק מבחינת שמירה על גובה דמי הניהול? החשש שלי הוא שבעוד כך וכך שנים החברה תעלה את דמי הניהול או אפילו תחליט לסגור את הקרן, ויהיה לי אירוע מס כפוי. זו אחת הסיבות שאני נמנע מלהשקיע בקרנות ישראליות, גם עם דמי ניהול 0. האם יש הבדל "איכותי" בין החברות הללו?

 

[אביאל]

וזה דירוג האשראי של הבנק הראשון ברשימה (גולדמן זאקס) המהווה יותר מחצי מהחשיפה, אפשר לראות שהוא נמוך מ-AA

אולי אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה כדי לבחון את כדאיות הסיכון בקרן של אינבסקו.
בוא נניח שהקרן של אינבסקו נותנת 0.3% יותר מהקרן של בלאקרוק ובתרחיש קיצון היא מאבדת 5%. אז אפשר לראות את זה כרכישה של 95% בלאקרוק ו5% אג"ח של בנק גדול בארה"ב. התשואה של האג"ח תהיה 6% יותר מריבית חסרת סיכון (0.3*20).
המח"מ של האגרת יהיה כמו המח"מ של החזר הסכום שבסיכון על ידי עודף התשואה. לדוגמא בשנה הראשונה הסיכון הוא 5% ובשנה השניה 4.7% כי 0.3% כבר חזר בדמות עודף תשואה. ההפרש בין אינבסקו לבלאקרוק יגיע ל5% בערך אחרי 15 שנה והמח"מ יהיה איפשהו באמצע, נגיד 10 שנים.
המסקנה שאם אג"ח של בנק גדול כמו גולדמן זקס נסחר במרווח של פחות מ6% מאג"ח ממשלתי אז לכאורה הקרן של אינבסקו עדיפה. במיוחד אם ניקח בחשבון את ההבדל בסדר הנשיה ואת סיכון השאלת המניות בבלאקרוק שכבר נידונו בהרחבה בשרשור.

 

[חתול לילה]

באתר "השור הפיננסי" יש הסבר מפורט על קרנות סינתטיות, ובפרט ניתוח של סיכון המנפיק באינבסקו.

באופן כללי אני ממליץ לקרוא שם למי שרוצה להעמיק, אבל אצטט פה רק את השורה התחתונה:

"למעשה אם נאמוד את סיכון המנפיק, במקרה הרע נפגע ב 1% בהנחה שכל הבנקים יקרסו בפתאומיות בין אחד האיזונים שמתבצע במהלך יום מסחר.
ניתן להבחין שכבר לאחר כ 5 שנים התשואה העודפת המתקבלת בעקבות פער המיסוי על הדיבידנדים תפצה אותנו על הסיכון.
חשוב לציין, תרחיש שבו כל הבנקים הגדולים בעולם/בארה"ב קורסים בהתראה של יום מסחר או אפילו תוך שעות בודדות ללא כל אינדיקציה הוא דימיוני לחלוטין."

 

[FIYaacov]

חשוב לציין, תרחיש שבו כל הבנקים הגדולים בעולם/בארה"ב קורסים בהתראה של יום מסחר או אפילו תוך שעות בודדות ללא כל אינדיקציה הוא דימיוני לחלוטין

לדעתי מדובר בהערכת חסר של הסיכון.
כלומר מה שהוא ציין זה בהחלט דמיוני, אבל לא חושב שזה התרחיש היחיד ממנו חוששים.

 

[OnTheVerge]

באתר "השור הפיננסי" יש הסבר מפורט על קרנות סינתטיות, ובפרט ניתוח של סיכון המנפיק באינבסקו.

אני ממליץ לקרוא ישירות מהפרוספקטוס של הקרן של אינבסקו על הסיכוניים הייחודיים של הקרן המצויינים בעמ' 35:

The Company on behalf of a Fund may enter into transactions in over-the-counter
markets, which will expose the Fund to the credit of its counterparties. The Company on behalf of the Fund may enter into an OTC transaction, which exposes the Fund to the risk that the counterparty may default on its obligations to perform under the relevant contract.
In the event of the bankruptcy or insolvency of a counterparty, the Fund could experience delays in liquidating the position and significant losses, including declines in the value of its investment during the period in which the Company seeks to enforce its rights, inability to realise any gains on its investment during such period and fees and expenses incurred in enforcing its rights. There is also a possibility that such OTCs are terminated due, for instance, to bankruptcy, supervening illegality or change in the tax or accounting laws relative to those at the time the agreement was originated. In such circumstances, investors may be unable to recover any losses incurred as such derivative contracts involve credit risk that could result in a loss to the relevant Fund.
In general, there is less government regulation and supervision of transactions in the OTC than of transactions entered into on recognised exchanges. OTC derivatives lack transparency as they are privately negotiated contracts and any information concerning them is usually only available to the contracting parties.
Although a Fund may enter into derivative transactions with one or more counterparties, there is no requirement for the Fund to execute transactions with more than one counterparty and consequently counterparty risk may be concentrated in a single counterparty or a small number of counterparties. Further, there is no agreement between counterparties and the Fund for any counterparty to substitute themselves for a counterparty which defaults under a derivative agreement or to make good any losses which a Fund may incur as a result of a counterparty default.​

 

[חתול לילה]

אני ממליץ לקרוא ישירות מהפרוספקטוס של הקרן של אינבסקו על הסיכוניים הייחודיים של הקרן המצויינים בעמ' 35:

נראה בעיקר כמו כסת"ח. אתה מצליח לחלץ מזה מה ההסתברות לאסון ומה הנזק במקרה כזה?

 

[OnTheVerge]

אתה מצליח לחלץ מזה מה ההסתברות לאסון ומה הנזק במקרה כזה?

זה הקטע לדעתי, יש חוסר וודאות ואני לא בטוח שיש כאן תקרה ברורה לגובה הנזק הפוטנציאלי.

 

[חתול לילה]

זה הקטע לדעתי, יש חוסר וודאות ואני לא בטוח שיש כאן תקרה ברורה לגובה הנזק הפוטנציאלי.

ממה שאני הבנתי מהאתר של השור: קרן סינתטית לא מחזיקה בהכרח את מניות המדד, אלא משהו קרוב. נניח את 400 המניות הראשונות של הסנופי. זה מתנהג לכל צורך מעשי כמו המדד המלא, לפעמים טיפה יותר ולפעמים טיפה פחות. אז הם עושים חוזה עם בנק שדואג לספוג את ההפרשים האלה (לשני הכיוונים).
זאת אומרת שגם אם הבנק קורס, הקרן נשארת עם 400 מניות שמתנהגות כמו הסנופי. לא הייתי קורא לזה נזק נוראי ובלתי חסום.

 

[אביאל]

לא זוכר אם הביאו בשרשור את הפוסט בבלוג סימפלי פיננס

למה אני לא מתלהב מקרנות הסל של Invesco

האם כדאי להשקיע בקרנות הסל של Invesco

www.simplifynance.co.il

למיטב הבנתי המאמר די שטחי. הוא כותב שבמקרה של התממשות סיכון מנפיק צריך לפנות לבית משפט כדי לממש את החוזה, אך מתעלם מכך שהפניה לבית המשפט היא רק על אחוזים בודדים כשחלק הארי של שווי הקרן כבר נמצא בידי אינבסקו. הוא כותב גם על ריבית שהבנק גובה מאינבסקו ושהיא יכולה לעלות ולגמד את הטבת המס. לא הבנתי מה זה אומר.