אבל לא הסברת לי
רק שאלת שאלה קשה יותר..
הרי אם אתה היית המנכ"ל של הבנק (וגם אני) היינו מנפיקים אג"ח.
אז מה הסיפור היקר הזה??
אני מבין שאין כאן מישהו שיודע להסביר את פרטי החוזה בין הבנקים לאינווסקו.
@Ehud כתב מצוין אבל נראה לי כדאי להסביר ברמה בסיסית יותר.
כשהבנק רוצה כסף בשביל להגדיל פעילות נניח, הוא לוקח על עצמו חוב (אג״ח), יודע מה הריבית שישלם ומה הצפי שתניב ההשקעה.
כשבנק רוצה כסף כדי לתת משכנתאות הוא לווה בריבית נמוכה יותר מאשר הריבית שישלמו נוטלי המשכנתאות והוא מתפרנס מהמרווח.
לבנק יש מגוון עצום של אפיקים מהם הוא מרוויח.
כאן מדובר על עסקה שנקראת ״חוזה החלף״
כשבנק מתחייב לגוף כלשהו לשלם לו את תשואת המדד, הוא לא סתם מהמר שאיכשהו הוא יצליח להשיא את תשואת המדד באמצעים אחרים, אלא הוא ״מתכסה״ כדי להבטיח לעצמו שלא יצטרך להוציא כסף מהכיס כדי לעמוד בהתחייבות.
איך הוא מתכסה ?
הדרך הפשוטה היא לקנות את כל מרכיבי המדד, כך כשהמדד יעלה יהיה לו מאיפה לשלם את ההתחייבות.
יש דרכים יותר מורכבות כמו לקנות חלק ממרכיבי המדד, ואת השאר להשלים עם נגזרים (חוזים/אופציות) וכו
בשביל ההתחייבות לשלם את תשואת המדד הוא מקבל עמלה מסוימת שגבוהה יותר מאשר העלות שעולה לו להתכסות.
בשורה התחתונה הבנק לא פרייאר, הוא נותן את השירות הזה של ״השאת תשואת המדד״, דואג לעצמו לכיסוי שיממן את ההתחייבות, ומקבל עמלה שמכסה את ההוצאות וגם משאירה אותו עם רווח.