אותי לא מעניינת פוליטיקה של זהויות
אתה אומר את זה, ואז:
אתה מתחיל להבחין בין זהות של מי שנולד כך או אחרת.
אני, אגב, כן מבחין, וכן אכפת לי יותר ממי שקרוב אליי.
ואני מנסה לחנך (או לאלף, או להרתיע) קודם כל את מי שפוגע בי. לא כי הוא חלק ממני, אלא כי אני רוצה שלא להיפגע.
אם היה מדובר בפרלמנט בעזה, ברמאללה, במצרים או בסוריה, הטענה הייתה מובנת.
כשמדובר בכנסת, אתה מבחין בין מי שמזוהה כיהודי, ואז אם אמרו לך בתקשורת שהוא "קיצוני", אז זה נורא, ובין מי שמזוהה כערבי (אפילו אם הוא דב חנין או עופר כסיף), שאז אתה לא מנסה לחנך אותו.
מדובר בכנסת ישראל, זה לא הילד של השכן. אם אתה לא רוצה את הקיצוניים מהצד האחד, אבל כן את הקיצוניים מהצד השני, אתה מוזמן להחליף את העם....
אתה מוזמן להיות הנודניק שמנסה לחנך את הילד של השכן.
נראה לי שזה מה שאתה עושה פה.
אתה נגד המנהיגים של הצד שאתה לא תומך בו פוליטית, כי הם מושחתים, ורעים, ועוד כל מיני דברים.
אתה רוצה לחנך את החרדים איך להתנהג, אם; מתי ולאן להתגייס, כמה לעבוד, ואיך להתייחס לנשים.
אתה רוצה שהימין יסנן מתוכו מי שלא מתאים לך, למרות שזה מקטין לו את הסיכוי להקים ממשלה, ושהשמאל מחרים ישיבה עם מנהיג הימין בממשלה (ואין קשר לתיקי האלפים, החרמות האלו התחילו הרבה לפני).
אולי תתחיל לחנך במקום את המחנה שלך? אולי תסביר להם שעדיף להציג ערכים, בלי לשקר*, וש"רק לא ביבי" זו ססמת בחירות גרועה?
אולי תדרוש מהם לקבל את הכרעת העם, ולשבת עם ביבי בממשלה, ובתנאי שהם יוכלו לקדם משם את האג'נדה שאתה מאמין בה, ועל הדרך לדחוק משם חלקים מהימין שאתה פחות אוהב?
* אני מדבר בעיקר על כך שאמירות אודות הגדלת שירותי הממשלה, ילווו באמירות על העלאת מיסים, ולא רק לאחוזון העליון