אני לא חושב שמישהו מהצדדים חושב שהועדה תספיק לדון ולהסיר את החסינות בצורה סופית במהלך הכנסת הקרובה.
צריך לכנס את מליאת הכנסת כדי לאשר את הועדות, צריך לכנס את הועדה, היא צריכה לשמוע את שני הצדדים ולהחליט.
לכאורה אפשר לעשות את זה מהר, אבל מיקי זוהר יכול למשוך זמן בצדק או שלא בצדק (למשל: אדלשטיין יכול להודיע שהוא מקבל את בקשת 25 חברי כנסת לכנס את המליאה, ולקבוע דיון בעוד שבועיים). אפשר גם להגיש בג"ץ על כל צעד ושעל (לא נתנו מספיק להציג את הצד שלי, החכים באו עם החלטה מראש, ועוד ועוד), רק כדי למשוך זמן, גם אם בסוף הוא יידחה. מעריך שבג"ץ לא יתן צווי ביניים בדרך של עבודת הכנסת, אבל אחרי שהחסינות תוסר הוא כן ייתן בסוף צו ביניים שלא להגיש את כתב האישום, עד שהוא יחליט אם הסרת החסינות נעשתה כשורה או לא.
בסופו של דבר, אולי בכחול לבן יש כמה תמימים שחושבים שיוגש כתב אישום לפני הכנסת הבאה. הסיכויים לזה הם נמוכים, אבל בדרך הם יעשו רווח פוליטי של העמדת הנושא שוב ושוב בחדשות, והליכוד ינסה למזער נזקים ולהדגיש את תחושת הרדיפה בעזרת "כץ חיכה 4 חודשים ולא טרחו לעשות כלום, ויומיים אחרי שנתניהו מבקש מתחילים להקים ועדה", או כל בקשה לצו ביניים שלא תכובד על ידי בג"ץ.
כמובן, ברגע שהכנסת מוקמת לפני שהגישו כתב אישום, צריך להקים את הועדה מחדש.