ומה עושים כשאין קשרים?
בנוגע ליתרון לניסיון במשרת סטודנט-לפני כמה ימים קיבלתי תשובה שלילית מחברה בטחונית גדולה ומוכרת. אפילו את הראיון הראשון לא הצלחתי לעבור, ולא עניין אותם ה"ניסיון" שיש לי.אז למה לא הצלחתי בראיון? התכוננתי אליו במשך 4 ימים רצופים, כולל הפסד ימי עבודה לצורך כך. דיברתי עם המראיין בטלפון והתעניינתי לדעת מה הוא החומר המקצועי הרלוונטי שעליי יהיה לעבור עליו טרם הראיון. עברתי באתר "THE WORKER" (למי שמכיר) על כל השאלות המקצועיות שמהנדסי מכונות נתקלו בהן בראיונות שלהם, מה רק לא עשיתי. לבסוף, הגעתי לראיון, ואף שאלה סטנדרטית (ורוב השאלות שאנשים נשאלים באותה חברה הן לרוב שאלות סטנדרטיות, כמו למשל:"תסביר לי את מודל יאנג", "ניתוח של קורה בכפיפה" וכד') לא שאלו אותי. במשך שעה וחצי התקילו אותי עם שאלות שהן בפועל לא קשות מדי, וסביר להניח שללא לחץ של שני מראיינים שיושבים מולי הייתי מסוגל לענות עליהן בקלות, אבל בסיטואציה מלחיצה כמו ראיון, התשובות שלי לשאלות היו פשוט לא נכונות/לא מספיקות. מתסכל ומבאס שראיון של שעה וקצת, בתנאים מלחיצים של שני מהנדסים מנוסים מול בוגר טרי ללא הרבה ניסיון, מכריע בסופו של דבר את הכף. מה עם ההישגים הלא כל-כך רעים בגיליון הציונים באותם תחומים שהיו רלוונטיים למשרה? מה עם עצם העובדה שכיום אני כבר עובד בתחום? כל זה לא שינה להם, וזה כנראה רק כי לא ידעתי לענות על השאלות הספציפיות שהם שאלו אותי. אני מבין שיש עוד מועמדים ויש תחרות על כל משרה, אבל עדיין-כשלון שכזה פוגע בבטחון העצמי ובתחושת המסוגלות, בעיקר כשאתה יודע שכמה וכמה בני מחזור שלך כבר עובדים באותה חברה במשרה מלאה (וכמה לא מפתיע-לחלקם היו הישגים שבדרך כלל עלו על שלי, ולחלק מהם, כך אני מאמין, יש קשרים שאיפשרו להם את העבודה שם). אגב, אותה חברה, בדיוק כמו החברה שאתה משתייך אליה (ואולי אתה אפילו שייך לאותה החברה בה התראיינתי) כל הזמן "מחפשת בנרות" מהנדסים וטוענת שיש לה מחסור די חמור בכח אדם איכותי (מהנדסים והנדסאים). אם אותה חברה לא תפסיק להיות כל-כך בררנית, כנראה שהיא תמשיך לחוות מחסור ב"כח אדם איכותי" עוד הרבה שנים.
נ.ב, יש לי חבר חביב, הנדסאי (דה פקטו, לא דה יורה-כשהוא התראיין לאותה חברה הוא היה ללא דיפלומה), בוגר יחידה אחת (!) בלבד במתמטיקה, בלי ידע באנגלית, אך בוגר שירות צבאי כ"הנדסאי" (שוב, למרות שבפועל הוא לא קיבל את הדיפלומה כי לא היו לו 3 יח' מתמטיקה) שהתקבל לאותה חברה ואפילו טס מטעמה ברחבי הגלובוס לכל מיני "שליחויות". אז לו מצאו משרה, הוא כבר נמצא במקום יציב בחיים האלו ויכול להקים משפחה, ואני, אחרי לימודים מפרכים והישגים לא רעים, עדיין מתפלש בבוץ ומשווע ליציבות. החיים לא הוגנים.
)
