שלום לכולם,
ראשית כל, החלטתי לפתוח את האשכול הנ"ל דווקא במערכת הפורומים של הבלוג הנהדר הזה משום שאני חש כי החומר האנושי שנמצא כאן יוכל לשאת לי עצה טובה.
אתחיל מלספר קצת על עצמי: באמצע שנות ה-20 לחיי, בוגר טרי(*בעצם כמעט-אפרט בהמשך) בהנדסת מכונות מאוניברסיטה מוכרת, לא בהצטיינות אך עם ממוצע מעל 80. מעט לפני תם הלימודים התחלתי לעבוד בתחום במשרת סטודנט. לגבי ה-*:את התואר בפועל סיימתי-השלמתי את החובות האקדמיים שלי, אך בעת סיום הלימודים לא היה תקן בחברה בה עבדתי, לכן נאלצתי להאריך את חוזה הסטודנט שלי לסמסטר נוסף ולהמשיך בתקן סטודנט ולא בתקן מהנדס. על מנת לעשות זאת-נאלצתי למשוך את התואר (לא לסגור אותו עד סיום הסמסטר), כל זאת בתקווה שאקבל תקן מהנדס בהמשך. כרגע אני עובד בשכר שקרוב יותר לשכר מינימום מאשר לשכר של מהנדס, ובנוסף-אני מבזבז כ-4 שעות ביום על נסיעות לעבודה מכיוון שהעבודה היחידה שהצלחתי למצוא הייתה מרוחקת ממקום מגוריי. אם לא די במה שציינתי לעיל, אז גם הניסיון שאני צובר במשרה הספציפית אותה אני ממלא אינו עשיר/עמוק, והעבודה לא מקנה לי סיפוק. ההרגשה היא שהגעתי למצב הזה עקב איזשהי רוויה בשוק בתחום הנדסת המכונות (יש ככל הנראה מחסור במהנדסי מכונות מנוסים, אך לא בכאלו עם חוסר ניסיון, או עם ניסיון מועט).
אם לבסוף לא אזכה במשרת מהנדס, אצטרך לחפש עבודה אחרת בתחום-ומי יודע כמה חודשים אשב בבית עד שאמצא אחת.
המצב המפורט לעיל הביא לאותי למסקנה שככל הנראה אין מנוס מלפעול באחת משתי הדרכים הבאות:
1.לעשות תואר שני (בשאיפה-לא מחקרי) שיועיל לי מבחינה תעסוקתית.
2.לעשות הסבה מקצועית לתוכנה-תחום שנראה שיש בו הרבה יותר פוטנציאל למציאת עבודה.
החסרונות העיקריים שאני רואה בעשיית תואר שני: קודם כל העלות הגדולה בזמן ובכסף (כ26K ש"ח+שנתיים שבהן ההכנסה יורדת עקב לימודים+זמן פנוי אפסי) והתמורה שלא בטוח תגיע לאחריו. חשש נוסף-להיות "Over-qualified" עבור משרות פוטנציאליות שמצריכות תואר ראשון בלבד (כלומר-מעסיקים שיחששו להעסיק אותי עקב "כישורי יתר").
היתרונות:כפי שציינתי-ייתכן ויפתחו בפניי דלתות בשוק העבודה.
החסרונות העיקריים שאני רואה בהסבה מקצועית לתוכנה טמונים בכך שאאלץ לכל הפחות להשקיע חצי שנה שלמה (שבה לא אכניס שקל) לטובת הסבה מקצועית לתחום שהזיקה בינו לבין התחום שלמדתי במקור כמעט ולא קיימת.
עוד חסרון משמעותי שלדעתי קיים בתחום התוכנה (וההייטק בכלל)-בגיל 35-40 עובדי הייטק מוצאים כי קשה יותר ויותר להתפרנס בתחום. (לעומת זאת, בתחום הנדסת המכונות אתה כמו יין-משתבח עם השנים ונותר רלוונטי עד הגיל הפנסיוני (67) ולפעמים אפילו אחרי).
היתרונות:שכר מהגבוהים במשק וקלות יחסית למצוא תעסוקה בהינתן הכשרה טובה.
מבחינת עניין-במהלך התואר (ולעיתים גם בזמני הפנוי) יצא לי להתעסק עם תכנות וקוד. אני מוצא את התחום די מעניין, קשה לי להגיד אם הוא מסקרן או מרתק אותי יותר מאשר תחום הנדסת המכונות, אך מבחינתי עניין הפרנסה תופס מקום חשוב בסדרי העדיפויות שלי.
מתנצל אם הפוסט ארוך מעט, אשמח לשמוע מה הייתם אתם עושים במצבי.
ראשית כל, החלטתי לפתוח את האשכול הנ"ל דווקא במערכת הפורומים של הבלוג הנהדר הזה משום שאני חש כי החומר האנושי שנמצא כאן יוכל לשאת לי עצה טובה.
אתחיל מלספר קצת על עצמי: באמצע שנות ה-20 לחיי, בוגר טרי(*בעצם כמעט-אפרט בהמשך) בהנדסת מכונות מאוניברסיטה מוכרת, לא בהצטיינות אך עם ממוצע מעל 80. מעט לפני תם הלימודים התחלתי לעבוד בתחום במשרת סטודנט. לגבי ה-*:את התואר בפועל סיימתי-השלמתי את החובות האקדמיים שלי, אך בעת סיום הלימודים לא היה תקן בחברה בה עבדתי, לכן נאלצתי להאריך את חוזה הסטודנט שלי לסמסטר נוסף ולהמשיך בתקן סטודנט ולא בתקן מהנדס. על מנת לעשות זאת-נאלצתי למשוך את התואר (לא לסגור אותו עד סיום הסמסטר), כל זאת בתקווה שאקבל תקן מהנדס בהמשך. כרגע אני עובד בשכר שקרוב יותר לשכר מינימום מאשר לשכר של מהנדס, ובנוסף-אני מבזבז כ-4 שעות ביום על נסיעות לעבודה מכיוון שהעבודה היחידה שהצלחתי למצוא הייתה מרוחקת ממקום מגוריי. אם לא די במה שציינתי לעיל, אז גם הניסיון שאני צובר במשרה הספציפית אותה אני ממלא אינו עשיר/עמוק, והעבודה לא מקנה לי סיפוק. ההרגשה היא שהגעתי למצב הזה עקב איזשהי רוויה בשוק בתחום הנדסת המכונות (יש ככל הנראה מחסור במהנדסי מכונות מנוסים, אך לא בכאלו עם חוסר ניסיון, או עם ניסיון מועט).
אם לבסוף לא אזכה במשרת מהנדס, אצטרך לחפש עבודה אחרת בתחום-ומי יודע כמה חודשים אשב בבית עד שאמצא אחת.
המצב המפורט לעיל הביא לאותי למסקנה שככל הנראה אין מנוס מלפעול באחת משתי הדרכים הבאות:
1.לעשות תואר שני (בשאיפה-לא מחקרי) שיועיל לי מבחינה תעסוקתית.
2.לעשות הסבה מקצועית לתוכנה-תחום שנראה שיש בו הרבה יותר פוטנציאל למציאת עבודה.
החסרונות העיקריים שאני רואה בעשיית תואר שני: קודם כל העלות הגדולה בזמן ובכסף (כ26K ש"ח+שנתיים שבהן ההכנסה יורדת עקב לימודים+זמן פנוי אפסי) והתמורה שלא בטוח תגיע לאחריו. חשש נוסף-להיות "Over-qualified" עבור משרות פוטנציאליות שמצריכות תואר ראשון בלבד (כלומר-מעסיקים שיחששו להעסיק אותי עקב "כישורי יתר").
היתרונות:כפי שציינתי-ייתכן ויפתחו בפניי דלתות בשוק העבודה.
החסרונות העיקריים שאני רואה בהסבה מקצועית לתוכנה טמונים בכך שאאלץ לכל הפחות להשקיע חצי שנה שלמה (שבה לא אכניס שקל) לטובת הסבה מקצועית לתחום שהזיקה בינו לבין התחום שלמדתי במקור כמעט ולא קיימת.
עוד חסרון משמעותי שלדעתי קיים בתחום התוכנה (וההייטק בכלל)-בגיל 35-40 עובדי הייטק מוצאים כי קשה יותר ויותר להתפרנס בתחום. (לעומת זאת, בתחום הנדסת המכונות אתה כמו יין-משתבח עם השנים ונותר רלוונטי עד הגיל הפנסיוני (67) ולפעמים אפילו אחרי).
היתרונות:שכר מהגבוהים במשק וקלות יחסית למצוא תעסוקה בהינתן הכשרה טובה.
מבחינת עניין-במהלך התואר (ולעיתים גם בזמני הפנוי) יצא לי להתעסק עם תכנות וקוד. אני מוצא את התחום די מעניין, קשה לי להגיד אם הוא מסקרן או מרתק אותי יותר מאשר תחום הנדסת המכונות, אך מבחינתי עניין הפרנסה תופס מקום חשוב בסדרי העדיפויות שלי.
מתנצל אם הפוסט ארוך מעט, אשמח לשמוע מה הייתם אתם עושים במצבי.
נערך לאחרונה ב: