נושא נפיץ! - "כסף וזוגיות"

[ברננקי]

שני חשבונות נפרדים וחשבון משותף אחד

ככה זה אצלי. זוג צעיר לא נשוי

חסרון - אין שקיפות בין ההוצאות הפרטיות של בני הזוג

לא רואה בזה צורך

חוסר איזון בין הסכומים המועברים על ידי כל אחד מבני הזוג.

למה חוסר איזון? כל חודש כ"א מעביר חצי מההוצאות

 

[Sinister]

אני מכיר לא מעט מקומות בהן המבוגר יותר לא מרויח יותר

זוגתי סטודנטים לתואר ראשון...

 

[גרהם]

חסרון - אי אפשר להפתיע (למשל עם חופשה, או מתנה אחרת). בעיה של אחד מבני הזוג משפיעה באופן מיידי על השני.

לא הבנתי את החסרון השני. בחיי שיתוף בעיה של בן זוג, בכל תחום לא רק פיננסי, אכן משפיעה על התא המשפחתי כולו.
לגבי החסרון הראשון, בסכומים נמוכים אפשר פשוט למשוך קצת יותר מזומן וכך לא רואים במיידי לאן הלך הכסף. בכל מקרה, זה לא נראה לי חסרון שלפיו צריך לבנות משהו כל כך מהותי במשפחה כמו שיתוף בהוצאות.

 

[TunaGolem]

זוגתי סטודנטים לתואר ראשון...

אולי הפורום איננו המקום הטוב ביותר לצאת מארון הפדופיליה...

 

[עצמאית]

אצלנו החשבון משותף וכזוג עברנו תהליך: משונות גדולה מאוד ביחס לכסף ועד מצב שבו האחד משלים וממתן את השניה ולהפך.
כל אחד מאיתנו מגיע ממשפחה מאוד שונה ביחסה לכסף. המשפחה שלי מעוטת אמצעים וחסכנית והמשפחה שלו היתה יחסית מרובת אמצעים ומאווווד בזבזנית (למשל, עוזרת שלוש פעמים בשבוע וקניות ברמה של אגרנות).
במאמר מוסגר אציין שבעלי טוען שהוא בא מתחושה של "יש" ואני באתי מתחושה של "אין" והכסף הוא רק ביטוי אחד של זה.

כשהכרנו היתה לי בדיחה שבעלי מתייחס לכסף כמו ילד: יש לו כרטיס נחמד וכשדוחפים אותו לכספומט יוצא ממנו כסף- וואו! הוא מצידו, קרא לי באחד הריבים "קמצנית חולנית"....
לכך יש להוסיף את העובדה שבמהלך כמה שנים טובות בעלי למד ולמד ולמד ואני פירנסתי משפחה עם שני ילדים. זה לא היה קל מעשית ותפיסתית כי כשהוציא הוצאות שלא נראו לי הכרחיות היה לי מאוד קשה להתגבר על תחושת הקיפוח .

היינו צריכים לעבור תהליך של למידה הדדית שעדיין נמשך.
אני קצת נרגעתי ולמדתי להנות מחוויות ופינוקים שמוציאים עליהם והוא למד להיות הרבה יותר מחושב.
אני למדתי להאציל סמכויות ולהיות יותר פאסיבית והוא יותר אקטיבי (קצת...).
כיום הכיוון הוא שהוא הולך ומרוויח יותר ואני לאט לאט מורידה שעות וחושבת על לימודים.
שנינו עצמאים וכל תחילת חודש יושבים על התקציב החודשי.
אני זאת שבודקת כל שניה ואחראית על פנסיות וכדומה, אבל משתדלת יותר לערב אותו.
על הוצאות גדולות מחליטים ביחד.
אנחנו עדיין שונים אבל קצת פחות.

לדעתי הדבר הכי חשוב הוא הדיאלוג והשקיפות ביחסים ופחות משנה האופן הפרקטי של הדברים (חשבונות משותפים או נפרדים).
אין ספק שהנושא הכלכלי הוא פן חשוב מאוד ביחסים, אבל לדעתי, משקף את מהות היחסים ולא עומד בפני עצמו. כאשר יש חילוקי דעות משמעותיים בנוגע לכסף, אולי משקפים ענינים עמוקים יותר לא פטורים בין בני הזוג.

 

[Roi]

מארון הפדופיליה...

אתה מתכוון אולי לפוליגמיה

 

[אנון נימוס]

אני משכיר דירה, ואחד מהזוגות כנראה מחזיק חשבונות נפרדים כך שרק אחד חתום על החוזה והשני מספק את הצ'קים אבל לא חתום וגם מהווה את הערב לדירה
וגם כנראה לא חי בארץ

בקיצור הסברתי לזוג החביב שאני לא נכנס לזוגיות ביניהם ולסידורי הכספים שלהם,
השוכר ינפיק צ'קים, ואם בן הזוג יחזיר לו או לא זה הבעיה שלהם, בנוגע לערב, אני רוצה ערב שחי בארץ ולא בחול, אז אם אין הבן זוג הערב לא עומד בכך אפשר להגדיל את ההערבות הבנקאית.

אני חושב שהם לא יחתמו על החוזה, וטוב שכך - סבבה שהם חיים עם חשבונות נפרדים אבל למה אני צריך להיות מושפע מהתחביבים שלהם ....

 

[Yuval Cohen]

אני בחרתי במודל שמשלב את המודלים שלך.

יש חשבונות נפרדים וחשבון מושתף - אבל החשבון המשותף משמש לכל ההוצאות, גם הלא משותפות.
לכל אחד יש הוראת קבע ביום שעוקב לקבל השכר, שבו הוא מעביר לחשבון המשותף.

יש לציין שאני מעביר 2/3 והיא 1/3 מסכום ההוצאות שנדרש לנו למחיה משותפת שכן אני מרוויח משמעותית יותר.

בצורה כזאת, לא צריך להתחשבן ואנחנו יחידה כלכלית אחת בכל מה שקשור להוצאות. אין מתחים ואנחנו באותה רמת חיים.
ומצד שני, כל אחד צובר את הכסף העודף ומשקיע אותו לפי ראות עיניו.
בנוסף, אם אחד הצדדים יקבל ירושה או מתנה מהוריו - המתנה לא צריכה להתחלק ביננו (בניגוד למה שההורים כנראה היו רוצים).

 

[ליאת - איפה שיש רצון...]

כשאני ובן הזוג שלי עברנו לגור ביחד הוא הגיע עם שלושים אלף שקל מינוס והרגלים מהגיהנום, בעיקר מסעדות פלצניות שעולות הון
גייסתי אותו לעניין, לאט לאט ובזהירות, הסברתי לו כמה הוא משלם על המינוס, פדיתי לו איזו קרן השתלמות מהעבר ואיפסתי לו את החשבון,
אחר כך לאט לאט גייסתי אותו, היום הוא בצד שלי לגמרי, קונה רק בשוק, מבשלים בבית, מתבעס להוציא כסף על שטויות
זה תהליך ארוך של להראות לו את היתרונות שבחסכון ולא את החסרונות שבבזבוז, היום הוא יותר חסכן ממני
לדעתי בזוגיות אין דרך אחרת, בסוף אם אתם משלמים ש"ד וחשבונות ביחד, קצת מעפן בעיני להישאר עם שני חשבונות,
חוץ מזה אני ובן הזוג שלי התחלפנו כמה פעמים, יש תקופות שהוא לא עובד והכל על הכתפיים שלי והיו תקופות, בעיקר סביב הלידות, שהכל היה על הכתפיים שלו
אז מה הטעם, גם ככה יש חלוקה כלכלית.
בקיצור, אם אתם זוג, אתם צוות, בתפיסה שלי זה צריך להיות רוח משותפת, בנייה משותפת, והרבה אמון וסבלנות

 

[ליאת - איפה שיש רצון...]

בנוגע להפתעות, אני והוא עשינו הסכם חדל הפתעות ומאז אנחנו חיים באושר ובעושר,
למשל ביום הולדת הקודם שקלתי לקחת אותו לeat with בהפתעה, אבל אז נזכרתי שיש לנו הסכם
אז פשוט גיליתי לו ושאלתי אם זה מתאים, והוא ויתר, עשינו משהו אחר במקום, וואלה, זה הרבה יותר כיף בלי כל ההפתעות ההוליוודיות המיותרות האלה

 

[מתבגר סולידי]

נושא נפיץ זה טייטל מדוייק.
כמו כמה שציינו כבר, אנחנו זוג שגר ביחד לפני חתונה, עם שני חשבונות נפרדים וחשבון משותף להוצאות שוטפות. הכסף מהחתונה יעבור לחשבון המשותף, אז כבר נשקיע אותו לדעתי בשוק ההון.
הפער בינינו הוא בתפיסת הצרכנות באופן שונה; אני חסכן די אגרסיבי (60-70%), שמעוניין לחסוך עוד יותר, והיא צרכנית נורמטיבית.
לבקשתי, ניסינו לקבוע הוצאה קבועה של 800 ש"ח בחודש על בילויים משותפים (על מנת להפחית את ההוצאות) וזה גרר ויכוחים רבים. לכן חזרנו לנקודת האפס - הוצאות מהחשבונות הנפרדים, בלי להתחשבן. לרוב זה פשוט חצי-חצי במסעדות.
מקווה שנגיע לאיזון, ומעדיף שאת כל הניסוי והטעייה שלנו נעשה לפני הילד הראשון. שיסבול כמה שפחות

 

[נולי]

בעיה של אחד מבני הזוג משפיעה באופן מיידי על השני.

זה לא חסרון, זו פשוט זוגיות.

בכל מקרה אנחנו מהזוגות שמחזיקים חשבון משותף.
בתחילת הקשר ייצגנו קצוות מאוד מנוגדים. אני אנטיצרכנית סגפנית, והוא חובב סמלי סטטוס וגאדג'טים.
בזמן שאנחנו ביחד, שנינו השתנינו, וכיום אנחנו די משלימים אחד את השני בהרמוניה.
חוסכים יפה, לומדים להשקיע ולהתייעל מבחינת התנהלות פיננסית, אבל ממש לא סופרים כל שוקל - אנחנו זקנים מידי בשביל זה.

את ההחלטות הכלכליות הגדולות אנחנו לוקחים יחד, אבל לא מתייעצים על כל הוצאה והוצאה.
ירושות שהתקבלו עד כה, השקענו בהחלטה משותפת.
הפתעות, הפתעות אמיתיות בשלב הזה של הזוגיות הן פחות דברים קנויים, אבל בכל מקרה אפשר לקנות בכרטיס האשראי שלך- לא מחטטים אחד לשני בכרטיס שלא במסגרת איזו ישיבת איפוס מסודרת, כך שכמה מאות שקלים לא יתגלו בקלות.

חייבת להיות כנה, יהיה לי מאוד מוזר לנהל זוגיות שהיא לא כזאת.
אין לנו סודות אחד מהשניה, שנינו יודעים את הסיסמאות אחד של השני, ולדעתי אופן ההתנהלות הכלכלית שלנו מייצג את סוג הזוגיות שלנו.

 

[nick]

לבקשתי, ניסינו לקבוע הוצאה קבועה של 800 ש"ח בחודש על בילויים משותפים (על מנת להפחית את ההוצאות)

וואו, קשה.
בהצלחה, וקח את זה בקלות.
לפעמים, אם מורידים את הלחץ, העסק משתפר. הכי גרוע זה אם נוצר אנטי.
בסוף גם היא תסתלד. אולי.

אחד הדברים החביבים עלי הוא לתפוס את אשתי במשהו חסכני, ואז לרדת עליה על כמה שהיא סולידית (היא הרבה פחות ממני... מה שעושה את זה מצחיק במיוחד)

 

[מתבגר סולידי]

הכי גרוע זה אם נוצר אנטי

לגמרי.

בסוף גם היא תסתלד. אולי.

זה באמת מה שקרה אחרי היציאה "הסולידית" הראשונה. מבחינתי חשוב מאד לעבור את השלבים האלה, של ניהול משק משותף, לפני שיש ילדים.

 

[עמית בונן]

אנחנו נשואים +1. הגענו לנישואין עם חשבונות נפרדים, פתחנו חשבון משותף וסגרנו את החשבונות הישנים.
חוויה חיובית מאוד שתרמה המון לזוגיות בלי ליצור חיכוכים. אנחנו חיים את חיינו בשיתוף מלא: כלכלי, הורי, "תפעולי" שלפיו כל אחד מכניס הכי הרבה שהוא יכול ומוציא מה שהוא צריך.
התובנה הכי חזקה שיש לי בנושא היא שברגע שיש יעד משותף ודבקות במטרה - כל שאר הדברים הם טכנים.
נחשפתי לסולידית ומהר מאוד התחברתי לרעיון המרכזי, שיתפתי את אשתי והיא התחברה להמון רעיונות - בעיקר לאיך אנחנו רוצים שיראו החיים שלנו בטווח הזמן הארוך. מכאן הדרך ליישום פרקטי הייתה מהירה מאוד.
בהרבה מקרים היא חושבת פעמיים לפני הוצאה מיותרת ובמקרים אחרים אני. לא מעט פעמים אני שומע אותה אומרת "אנחנו לא באמת צריכים את זה" וכך גם אני. המטרה והיעד הם הדברים החשובים. הטכניקה פחות.

 

[יעקב]

שאלה לכל מי שמנהל חשבון משותף וחשבון פרטי בנוסף:
מה עושים עם הכסף שנצבר בחשבון הפרטי? הרי מדובר פה על זוגיות ולחיות באותה רמת חיים, בהנחה שלא מתכוונים להיפרד, מה עושים עם הכסף? הרי החשבון המשותף אמור לספק את כל צרכי הבית...

אנחנו דרך אגב היינו שנים לפני החתונה עם חשבונות נפרדים ולאחר החתונה פתחנו חשבון משותף אליו נכנסות ההכנסות בגין עבודה, השארתי חשבון פרטי לניהול עסקי הנדלן בלבד.

 

[TunaGolem]

מה עושים עם הכסף שנצבר בחשבון הפרטי?

אידאלי לקרן חירום.

 

[Yuval Cohen]

מה עושים עם הכסף שנצבר בחשבון הפרטי?

פורשים מוקדם

 

[רואא]

כשהתחתנו החלטנו לערב את חיינו זה בזו בכל המובנים (נשמע קיטשי אבל אמתי). החלטנו שנגדל ילדים, נקנה בית, נצא לחופשות, נבלה, נעבוד, נשקיע בקורת הגג שלנו ואת כל אלה נעשה יחד. החלטנו שאנחנו יחידה משפחתית אחת נגד העולם.

מתוך ההחלטות האלה היה ברור לשנינו שנאחד חשבונות בנק- איך אפשר לדבר על 'שלי' ו'שלך' במקום בו אתה תמיד חושב בזוג? שהרי כשלה טוב, אני שמח. כשהיא עצובה- אני שם כדי לנחם. והיא- אותו דבר כלפי. אני שמח כשהיא קונה לעצמה בגד שהיא אוהבת, והיא שמחה כשאני מוצא לעצמי מתנה (אירוע נדיר...). אם הייתי יכול הייתי קונה לה את הבגד בעצמי! אנחנו לא רואים מה ההבדל מי קונה למי, כי זה עושה טוב לשנינו. ובאותו הדבר לגבי בילויים משותפים או לכל אחד בנפרד.

מצד שני, יש לנו גם מטרות משותפות- קניית בית, ילדים ובכלל חיים בחסכון. שנינו רתומים לאותן מטרות, ולכן אנחנו בשיח תמידי על ההוצאות שלנו. לפעמים זה מייצר חיכוכים ואי הסכמות על הוצאות מסוימות, אבל אנחנו גם מסכימים לא להסכים לפעמים.

לסיכום, אם המטרות משותפות והחיים משותפים ויש פרגון בין בני הזוג, אין סיבה להפריד את חשבונות הבנק. איחודם הוא חלק מהאיחוד ביניכם כבני אדם שונים שהתאחדו בחתונתם לכדי משפחה אחת.

 

[c881]

איחודם הוא חלק מהאיחוד ביניכם כבני אדם שונים שהתאחדו בחתונתם לכדי משפחה אחת.

פה חשדתי.
עם יותר מ-30% גירושין...