מתי כבר מישהו יטפל בחוסר המקצועיות של הלמ"ס?

[Shlomi Z]

הלמ"ס שהוא גוף קריטי בחיי היום יום והכלכלה הישראלית לא ממש מתפקד

באם הלמ"ס או כל גוף אחר הוא גוף ממשלתי ו/או יש לו וועד חזק ו/או הוא קשור לממשלה ו/או לא מקבל הטבות בגין ייעול. אז זה לא יקרה לעולם בישראל לדעתי.

 

[SolidState]

אני לא יודע איך למדוד את השתנות המחירים אבל ברור לי שהיום משכורת ממוצעת קונה יותר מאשר לפני 30 שנה בהרבה תחומים. אינטרנט מחשב סמארטפון מידע נגיש כבישים ורכבות מיזוג תאורה ורכב יעילים ונוחים יותר. גם נראה לי שבממוצע מוציאים פחות אחוזים מהמשכורת על אוכל.
הדברים העיקריים שהתייקרו הם קרקעות וכח אדם. שזה בעיות של מדינות עשירות כמו שוויץ.
בסוף השווארמה נהייתה יקרה יותר לא בגלל עלות המזון לתרנגולי הודו ולא החשמל אלא בגלל עלות העבודה ושכירות הקרקע שצריך בשביל לייצר ולמכור שווארמה.
וכן שווארמה יכולה להיות סוג של מדד ביג מק בישראל ויקיפדיה.

נו באמת, כמעט כל שורה שלך שגויה... אתה לא יכול להגיד שאתה "לא יודע איך למדוד את השתנות המחירים", ומיד לאחר מכן להגיד "ברור לי שהיום משכורת ממוצע קונה יותר מאשר לפני 30 שנה".

לפי מי שכן יודע למדוד את זה, הנתונים מראים שהייתה אינפלציה גדולה ב-30 שנה האחרונות. וזה עוד אם מאמינים למדד המחירים לצרכן ולא מבינים שהוא שקר אחד גדול. ההכנסה הפנויה (באחוזים) יורדת ויורדת. הבאת דוגמאות של מוצרים שבכלל לא היו קיימים לפני 30 שנה, וגם היום הם בכלל לא במדד.

התייקרות כח אדם וקרקעות (ועוד המון דברים שלא ציינת כמו מחירים חומרי גלם, אי תחרותיות, חשמל/גז/מים, מיסים וכו') הם דברים מהותיים במחיר הסופי של המוצרים, ולכן אם הכל עולה לא מפתיע שבימי ילדותי משולש פיצה היה עולה 3.5 ש"ח, והיום כבר פי 3 או 4.

מה שאני יודע בודאות זה שבדור ההורים שלי, זוג עם משכורות ממוצעות לחלוטין יכלו בקלות לקנות דירה ואפילו בית בסכומים מגוחכים. היום זה בקושי מספיק לשכירות.

 

[סולידי]

מה שאני יודע בודאות זה שבדור ההורים שלי, זוג עם משכורות ממוצעות לחלוטין יכלו בקלות לקנות דירה ואפילו בית בסכומים מגוחכים. היום זה בקושי מספיק לשכירות.

מחירי הדירות הם לא חלק מהמדד כי רכישת דירה היא השקעה. עלות הדיור משתקפת במדד באמצעות מחירי השכירות.

לגבי נכונות המדד. בואו נחשוב רגע על חשבון מים. בכל חודש מבצעים קריאת מונה ומחסרים מהקריאה הקודמת כדי לחשב צריכה. כלומר, ע"מ לחשב צריכה כוללת לאורך שנים כל קריאה מופיעה פעם אחת בפלוס ובחודש שלאחריו במינוס. מה שחשוב היא הקריאה הראשונה ביום התקנת המונה והקריאה האחרונה לצורך חישוב סה"כ הצריכה וממוצע חודשי.
באופן דומה גם בחישוב המדד, אם בחודש מסוים יש טעות בדגימה, היא ממילא תחוסר בחודש העוקב וכך תתוקן. לכן לא ניתן לטעות בצורה מוגזמת בחישוב.

הטענה היחידה יכולה להתיחס למרכיבי המדד ומשקלם.

 

[חתול לילה]

הטענה היחידה יכולה להתיחס למרכיבי המדד ומשקלם.

שזה קריטי אם דירות לא במדד. במקרה זו ההוצאה הכי גדולה שהאדם ישלם בחייו.

 

[SolidState]

באופן דומה גם בחישוב המדד, אם בחודש מסוים יש טעות בדגימה, היא ממילא תחוסר בחודש העוקב וכך תתוקן. לכן לא ניתן לטעות בצורה מוגזמת בחישוב.

איך שאומרים, "אז זהו שלא...."

תגיד את זה למי שקנה דירה בדצמבר 2024 ואז גילה להפתעתו שהלמ"ס החליט לתקן את כל טעויות המדידה והמשקולות שהוא עשה מאז ה7 באוקטובר לחודש אחד במדד תשומות הבניה. אז הנה הוכחה שכן ניתן לטעות בצורה מוגזמת בחישוב. במקרה הזה הלמ"ס הודתה בה ותיקנה בצורה גרועה ומאוחרת מדי.

והדבר הגרוע יותר זה כנראה לא הטעויות שהלמ"ס תפסה ותיקנה (במאוחר או במאוחר יותר) אלא הטעויות והפערים שהיא ככל הנראה מודעת אליהן ולא עושה כלום, ולכן יש כאן נזק מצטבר.
המשל האמיתי למצב הוא כך: תתאר לך שעשו לך טעות בחשבון המים החודש. ואז גם בחודש הבא עשו טעות. ובחודש שלאחר מכן עשו טעות אפילו יותר גדולה. ואף אחד לא מתקן ואתה משלם עוד ועוד והחשבון מתייקר. ואתה מתקשר לחברת המים והם אומרים שאין מה לעשות, כי הם מחייבים על המדידה שהם רואים בעיניים במונה המים. ואם יש נזילות או שהשכן לוקח לך מים, או שהמים מלאי אבנית ואתה מבזבז רבע מהם בכל פעם - זה מחוץ למדד, בעיה שלך.
בהזדמנות גם נעלה את ענייני מוני המים שגם הוא נהפך לפרה חולבת, אבל זה עניין לשרשור אחר.

 

[שלומו]

נו באמת, כמעט כל שורה שלך שגויה... אתה לא יכול להגיד שאתה "לא יודע איך למדוד את השתנות המחירים", ומיד לאחר מכן להגיד "ברור לי שהיום משכורת ממוצע קונה יותר מאשר לפני 30 שנה".

צודק שהייתי קצת נחרץ מדי. כמובן שהייתה אינפלציה. פשוט אמרתי שממה שאני מכיר המשכורות עלו יותר ממנה, חוץ משני מרכיבים עיקריים באינפלציה: כוח אדם (=משכורות) וקרקע (אי אפשר לייצר וישראל רק ויתרה עליה ב40 שנה האחרונות).

 

[SolidState]

אז אתה מכיר לא נכון. המשכורות הממוצעות לא עלו כמו האינפלציה, ממש לא. וזה עוד אם אתה מאמין למספרי האינפלציה שהלמ"ס משחרר. רמז - הם לא טובים והאינפלציה האמיתית גבוהה בהרבה.

ישראל לפני 30 שנה הייתה ככל הנראה איפשהו באמצע רמת יוקר המחיה בOECD. היום היא המדינה הכי יקרה בעולם כמעט בכל פרמטר. אין מצב שהעליה במשכורות תומכת בזה.
ההוכחה הכי טובה היא כח הקניה שלנו - כשהולכים לסופר, כשרוצים לרכוש דירה ובכל מקום שמגהצים את הכרטיס. בישראל מקבלים הרבה פחות מבשאר העולם ולא רק זה, על הפחות משלמים יותר.

 

[שלומו]

המצב הכלכלי של תושבי ישראל השתפר בממוצע (גם יותר מהשיפור הממוצע בעולם המפותח), תבדוק למשל כמה אחוז מהמשכורת יוצא על אוכל בסיסי היום לעומת העבר. נדל"ן ושכירות וכוח אדם יקרים אלו צרות של מדינות עשירות קטנות ומבודדות.

 

[Therealdeal]

אז אתה מכיר לא נכון. המשכורות הממוצעות לא עלו כמו האינפלציה, ממש לא. וזה עוד אם אתה מאמין למספרי האינפלציה שהלמ"ס משחרר. רמז - הם לא טובים והאינפלציה האמיתית גבוהה בהרבה.

כתבתי למעלה שאני לא בטוח שאתה (והציבור) מבין את רמת המורכבת במדידה של כמויות, אז מציין את זה שוב. אני מדגיש שוב שזה לא תירוץ ושכולנו צריכים לקבל שירות טוב יותר, אבל אפילו למדוד משהו פשוט לכאורה כמו משכורת זה קשה.

בישראל ההגדרה של משכורת ממוצעת בעייתית - יש אוכלוסיה גדולה שעובדת בשחור ו\או נתמכת בקצבאות.

ישראל לפני 30 שנה הייתה ככל הנראה איפשהו באמצע רמת יוקר המחיה בOECD. היום היא המדינה הכי יקרה בעולם כמעט בכל פרמטר. אין מצב שהעליה במשכורות תומכת בזה.
ההוכחה הכי טובה היא כח הקניה שלנו - כשהולכים לסופר, כשרוצים לרכוש דירה ובכל מקום שמגהצים את הכרטיס. בישראל מקבלים הרבה פחות מבשאר העולם ולא רק זה, על הפחות משלמים יותר.

קח בחשבון שמדדי יוקר מחייה מחושבים ביחס להכנסה ממוצעת, וחלק גדול מהאוכלוסיה כאן, כאמור, מתחת לרדאר.

אם נסתכל על האוכלוסיה החילונית היהודית, שבה הכלכלה השחורה תופסת נפח נמוך פר נפש מהאוכלוסיות האחרות, המספר האחרון שאני מכיר להכנסות ממוצעות למשק בית זה 24 נטו.

כוח קנייה זה לא רק כמה עולים המוצרים, אלא יחסית למשכורת. המשכורות הממוצעות למשק בית באוכלוסיה הזאת כפולות מבאירופה, ואולי יותר...

ושוב מציין למען הסדר הטוב שמחירי דירות (בניגוד למחירי דיור) לא נמצאים במדד המחירים לצרכן, ושזה המצב בלא מעט מדינות בעולם, כולל ארה"ב.

 

[roneng]

נכון הלמ"ס מחשב את עלות השכר לפי ישראלים שלא עובדים בשחור והם מיעוט מקרב הפועלים. כלומר בפועל מדד תשומות הבנייה רוב הזמן מוטה לעלייה גבוהה יותר מהקיים בשטח

איך הגעת למסקנה הזאת?
נכון שהם מרוויחים פחות, אבל אני לא חושב שקצב העליה בהכרח שונה. בטח שלא לאורך זמן.

 

[היום מתה אמא]

המצב הכלכלי של תושבי ישראל השתפר בממוצע (גם יותר מהשיפור הממוצע בעולם המפותח), תבדוק למשל כמה אחוז מהמשכורת יוצא על אוכל בסיסי היום לעומת העבר. נדל"ן ושכירות וכוח אדם יקרים אלו צרות של מדינות עשירות קטנות ומבודדות.

אם אתה מדבר על תקופת הצנע או שנות ה 80 (היפר אינפלציה), אתה צודק. משנות ה 90 במזון כמעט ואין הבדל, אוכל במסעדות התייקר יותר מעליית השכר, מצד שני, כח קניית דירה קטן בחצי(ההוצאה הכי גדולה שיש לאדם במהלך חייו) ונדרש יותר מכפול משכורות לקניית דירה, בריאות,מים עלו הרבה יותר מעליית השכר, דברים בסיסיים שכאלה ועל זה יש להוסיף התדרדרות בהרבה שירותים שקיבלת בעבר כמו חינוך, משטרה, רווחה, זמינות מערכות משפטיות ושירותים כלליים לאזרח כמו הוצאת דרכון שהיום צריכים לשריין יום עבודה בשביל זה ויש עוד וכל אחד מהם יכול לגרום לעוד הוצאות שלא יחושבו במדד.

 

[שלומו]

יש פרמטרים חשובים שעלו יותר מהמשכורות (בעיקר אינפלציית נכסים בגלל הריביות הנמוכות והצמיחה הכלכלית). מבחינת נגישות שירותים ועבודה, היום אפשר לעשות הרבה יותר דברים דרך האינטרנט. יש אולי כמה שירותים שהאיכות שלהם ירדה. מה שכמעט תמיד נכון הוא שאנשים נוטים לנוסטלגיה. אני בתור ילד התחלקתי עם אח שלי חצי חצי בבזוקה שעלתה 9 אגורות פעם בשבוע והייתי שמח ומאושר. האם היום שכל אחד מהילדים שלי אוכל ממתקים בשווי של יותר משקל ליום בלי להתרגש אז המצב נהיה פחות טוב?
נראה לי שיש בדיון 2 נקודות: הראשונה האם מודדים נכון את האינפלציה (להבנתי כמו הסטנדרט הבינלאומי כלומר לא משהו). השניה היא למה המחירים עלו ואיך להוריד אותם.

 

[שלומו]

אפילו מבחינת צפיפות נפשות לחדר המצב משתפר.

 

[FreeAgent]

אני רואה כל כך הרבה תלונות בפייסבוק שמדד המחירים לצרכן 'מפוברק'. אנשים מעלים רמת חיים ומתלוננים שהמחיר של רמת החיים שלהם עלה יותר מהר מהאינפלציה :headpalm:

 

[בת העמק]

אני רואה כל כך הרבה תלונות בפייסבוק שמדד המחירים לצרכן 'מפוברק'. אנשים מעלים רמת חיים ומתלוננים שהמחיר של רמת החיים שלהם עלה יותר מהר מהאינפלציה :headpalm:

אני מדברת עם הבן שלי (שהוא ואשתו משתכרים הרבה מעל הממוצע) על התצרוכת החודשית שלהם, ורואה הבדלים עצומים בינם לבין זוג חברים שלי שהשתכרו הרבה מעל הממוצע בשנות ה-90 כשהיו בגילם ובמצבם המשפחתי. כמות הנסיעות לחו"ל בשנה, קניות חפצים, מזון ממסעדות, ספא, צימרים...
ועוד משהו שהדור הנוכחי מוציא היום בסכומים פסיכים - יעוצים, קורסים מקוונים, טיפולים אלטרנטיבים, מכון כושר. אצל הבן שלי זה יותר מרבע מהנטו המשפחתי, מטורף!
אם הבן שלי ואשתו היו חיים בצורה צנועה יותר, כבר מזמן היה יכול להיות להם הון עצמי לדירה במרכז.
אני תוהה כמה משקל יש לחשקים האלה בתוך סעיפי הלמ"ס המעודכנים.

 

[SolidState]

עשו על זה הרבה כתבות ומחקרים.
זה גם עניין דורי, ובנוסף דווקא ההוצאות שלפעמים נראית מיותרות וראוותניות, באות הרבה פעמים מהמקום של הייאוש הכלכלי.
הרבה מהצעירים אומרים לעצמם שגם ככה הם לעולם לא יוכלו לקנות דירה נורמלית (ובמקרים מסוימים אפילו לא להתקרב להון עצמי מספיק למשכנתא), אז - לפחות שיהנו מהכאן ועכשיו.

ויש גם הרבה שאני מכיר באופן אישי שהם צנועים מאוד.

 

[שלומו]

אין ספק שהמחיר הממוצע לחדר עלה יותר מהר ממוצע המשכורות. זה נובע ממחסור בקרקעות ומגדילה באפשרויות מימון.

 

[בת העמק]

הרבה מהצעירים אומרים לעצמם שגם ככה הם לעולם לא יוכלו לקנות דירה נורמלית (ובמקרים מסוימים אפילו לא להתקרב להון עצמי מספיק למשכנתא), אז - לפחות שיהנו מהכאן ועכשיו.

אני מעריכה שסכום החשקים החודשי של הבן שלי ואשתו הוא בסביבות 20K ש"ח, כך שאם היו מחליטים על 3 שנות חיים בסגנון העצמות היבשות כבר היה יכול להיות להם מספיק הון עצמי לדירה במרכז. יש בעיית סיפוקים מידיים.
אגב, אומנם נכון שהדיור, המזון, הדלק, החשמל והארנונה עלו לא מעט מאז שנות ה-90 - דווקא מחירי הטיסות, הביגוד, ההנעלה, המכשירים החשמליים והגאדג'טים ירדו מאד (גם בגלל אמזון וחבריו). יוצא שמחיר החשקים קורץ מאד לדור הצעיר הנוכחי.
ועוד אגב, בהקשר לתגובות אחרות שלך בשרשור, אנחנו מושכים היום משכורת דומה (נומינלית!) למה שהשתכרנו לפני 20 שנה ומסתדרים מצוין עם זה. אמנם הילדים כבר לא איתנו, אבל עדיין מוציאים עליהם לא מעט וגם הוספנו עוד הוצאות (יותר חו"ל, אופנוע בנוסף לרכב, שכ"ד גבוה פי 3 מהחזר המשכנתא כשהיה לנו בית). זה קורה כי אחוז הצרכים לעומת החשקים גבוה אצלנו.

 

[Delver]

חשקים

במובן מסוים מדד המחירים לצרכן שמשקף את סל הצריכה הממוצע - הוא אינטרפטציה של התפיסה של צרכים מול חשקים. התפיסה הזו כמובן משתנה עם הזמן, את תגלי עוד 10 שנים (אולי) שחלק ממה זאת קוראת לו "חשקים" אצל הבן שלך, הופך להיות "צורך" בציבור ונכנס למדד. פעם טלויזיה הייתה חשק ואז הפכה למוצר בסיס ול"צורך", לאחר מכן אותו תהליך קרה עם טלויזיה צבעונית, מקרר, מזגן, סלולרי ועוד ועוד... כלומר, ככל שהעושר של האוכלוסיה גדל והטכנולוגיה מתקדמת, כך המדד צפוי להכיל יותר דברים שבעבר נחשבו כ"חשקים", זה תהליך טבעי.

בחזרה לנושא השרשור, יש לי שתי מחשבות להוסיף לדיון, אחרי שחשבתי למה המדד מראה אינפציה של 4% בערך ואני מרגיש 25% אינפלציה אישית:

1. המדד אולי משקף (בכפוף לכל הבעיות המתודולוגיות שהועלו בשרשור) את סל הצריכה הממוצע וככה גם את האינפלציה האישית של משק בית ממוצע פיקטיבי כלשהו. אבל הוא אינו משקף כלל, את האינפלציה האישית של העשירונים העליונים (נגיד 30% מהאוכלוסיה, כלומר עשירונים 8-10), שכן רבים ממוצרי הצריכה שלהם אינם נמצאים במדד בכלל מכיוון שבנקודת הזמן הזו הם נחשבים כ"חשקים", כפי שאפיינה זאת @בת העמק.

2. עבור מוצרים שכן נמצאים במדד, במקרה של העשירונים הגבוהים - הפגיעה בכוח הקניה היא זהה באחוזים לכל שאר האוכלוסיה, אבל חריפה יותר בהרבה באופן נומינלי.
דוגמא להמחשה - משפחת כהן הם שכירים שמרוויחים יפה ונמצאים בעשירון 9, הם מתנהלים חכם ומוציאים רק 80% מההכנסה נטו, כל השאר הולך לחסכון. הם תכננו לקנות רכב חדש מסוג טויוטה קורולה (רכב שנחשב עממי) בשנת 2025 וחסכו לצורך כך בעשור שלפני 140k ש"ח, אבל גילו שבעוד שזה באמת היה המחיר של האוטו בשנת 2022, הרי שבשנת 2025 הוא עולה 170k ש"ח, עלייה של 21% תוך 3 שנים ועכשיו הם צריכים לרדת ברמת החיים כדי לפנות 30k ש"ח, כלומר פגיעה משמעותית בכוח הקניה וברמת החיים שלהם.

משפחת לוי זהה לחלוטין, רק שהם מוציאים 70% מההכנסה וחוסכים 30% והם תכננו לרכוש בשנת 2025 רכב טויוטה קורולה שמחירו הוא חצי ממחיר של רכב חדש, כך שיצטרכו לשלם עליו 70k ש"ח, אבל גילו להפתעתם שמחירו בשנת 2025 הוא 85k ש"ח, כלומר גם כאן חלה התייקרות של בדיוק 21% בתקופה של 3 שנים, והם צריכים לרדת ברמת החיים כדי לפנות 15k ש"ח, כלומר פגיעה פחות משמעותית ברמת החיים שלהם לעומת משפחת כהן.

מה המסקנה? למרות שמשפחות כהן ולוי זהות לחלוטין מבחינת רמת ההכנסה, כח הקניה של משפחת כהן נפגע קשה יותר מכיוון שרמת ההוצאה שלהם גבוהה יותר מלכתחילה.


לשתי הנקודות האלו יש השפעה ישירה על כלל ה 3%-4% וההצמדה לאינפלציה, עבור מי שפורש עם תקציב חודשי שאמור לספק רמת חיים של עשירונים 8-10 - חייב לקחת בחשבון שההצמדה לנתון האינפלציה הרשמי היא חסרת ערך, הן מכיוון שחלק מסעיפי ההוצאה אינם נמצאים כלל במדד ("חשקים") והן בגלל שמי שמוציא יותר - נפגע יותר נומינלית.

 

[yossik]

פקעטע מדד כי הלמס לא לא לוקח בחשבון העלאות מחירים סמויים.
הקטנת משקל מוצרים + עלית מחיר = 25% עליה אבל המדד סופר את זה כ 5%.
רוצים דוגמה? קפה נמס ג'קובס העלו ב 10% אבל האריזה החדשה היא 190 גר' במקום 200 גר'.
גבינה צהובה המיובאת מפולין, היה 2.90 ל 100 גר'. היום לא ניתן למצוא אותה על המדפים אז משלמים יותר מ 4.90 למותג הישראלי ואז המדד מחשיב את זה 0% כי היא פשוט לא נמכרת יותר.
עוד דוגמה - שופר סל 'יצרה' מותג חדש [xpo] שהוא למעשה מתחרה במותג הבית שלה, אחד לאחד אותם רכיבים ואותו יצרן אבל גבוה ממותג הבית ב 10% אבל עבור הלמ"ס זה 0% כי למותג החדש אין היסטורית מחירים.
אני חושב שאפילו AI לא יכול להפיק סטטיסטיקה אוביקטיבית ואמינה במדינה המטורללת שלנו.