מתחיל מסע אבל קצת ללא מטרה

[amorphousid]

שלום לכולם!
אני כבר כמה זמן קורא פה ובבלוג, וסוף סוף התבשל האומץ להתחיל לחסוך בעצמי.
אז מה מצבי? אני נמצא באמצע שנות העשרים, בעוד חודשיים בערך אני עומד לסיים תואר במדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון.
אמנם בשנים האחרונות הייתי סטודנט, אבל לפני הלימודים חסכתי, ההורים עזרו קצת, וגם החל מהשנה השנייה כבר עבדתי במשרות סטודנט בתוך האוניברסיטה, ככה שיצא שלמרות שלא ניסיתי איכשהו עדיין יצאתי עם קצת יותר מ-100,000 ש"ח שאני בדיוק רוצה להתחיל להשקיע.
התכנית שלי לשנה הבאה היא להתחיל תואר שני. אמנם זה פחות רווחי מלצאת ולעבוד, אבל המחקר התאורטי בתחום מעניין אותי, ואני כן רואה את עצמי בהמשך משתלב באקדמיה בצורה כזאת או אחרת (יכול להיות שעוד שנתיים אני אחשוב הפוך לגמרי, אבל זה מה שנכון כרגע). במידה ואני עושה את זה, אצליח בעזרת מלגה ומשרה חלקית להגיע להכנסה של כ-8500 שקלים בחודש, מתוכם נראה לי ריאלי לחסוך בין 3000-4000 (4000 בתרחיש אופטימי, 3000 מינימום). פחות ממה שמרוויחים בהייטק, אבל עדיין לא רע.

מה שמוביל אותי להתלבטות שלי... כרגע אין לי עניין לצאת משוק העבודה. האופק שלי הוא למשרה שאמורה לעניין אותי ולהלהיב אותי. בעצם המניע שלי לחסכון והשקעה היא:
א. אני מעריך שיהיו לי הוצאות גדולות בעתיד. בין אם לקנות דירה, ילדים וכו' וכו', והייתי רוצה להקטין את התלות שלי באחרים או בכניסה לחובות ככל הניתן.
ב. הסיבה העיקרית בתכלס - אין לי משהו יותר טוב לעשות כרגע עם הכסף. לבזבז יותר ממה שאני מוציא עכשיו פשוט לא יסב לי יותר אושר. אני מצליח לצרוך תרבות, לצאת עם חברים וכו' גם בתקציב הנוכחי. אולי שנה הבאה אקנה כלב, שזאת חתיכת הוצאה (אבל שווה את זה!). אבל חוץ מזה? כלום.
ג. להיות מסוגל לפרוש מתי שיתחשק לי, ולא להיות תלוי במעסיק שישלם לי (או לפחות באמצע - להיות תלוי מה שפחות).

אני אשמח לשמוע מכם:
1. דעות ומחשבות כלליות על העתיד. מה אתם הייתם עושים במקומי? בפרט, האם נראה לכם שאני עושה טעות שאני לא הולך לעבוד בעבודה מכניסה יותר באופן זמני?
2. רעיונות לדרכים להכנסה פסיבית למישהו במצבי. המשרה החלקית ההיא שם למעלה? מפריעה לי להנות מהחיים

תודה רבה ויום טוב!

 

[מרק עוגיות]

אקנה כלב

אל תקנה, תאמץ. יש הרבה כלבים שזקוקים לבית. וגם יעלה לך פחות.

 

[adamshalev]

הסולידית כתבה קצת על הפרדה בין תשוקות אישיות לבין מקצוע. יש גם כאן דיון שעלה לאחרונה: http://www.hasolidit.com/kehila/threads/dont-follow-your-passion.3279/

אני אישית לא סובל לימודים אקדמאיים. סיימתי תואר ראשון בחוסר הנאה מוחלט וחתכתי באמצע תואר שני. מנגד מכיר אנשים ששואבים הנאה צרופה מזה (באמת שלא מבין איך).
כך שלדעתי אין אף אחד חוץ ממך שיודע מה עדיף לך.
מה שכן - הפוטנציאל שלך היום ובעתיד הנראה לעין להרוויח הרבה כסף בהייטק הוא פי כמה מזה שבאקדמיה, במידת הנאה ואתגר לא פחותים.
כמו כן יש הרבה מקומות עבודה שמאד תומכים ומאפשרים ללימודי תואר שני במקביל לעבודה, כך שאתה יכול להנות משתי העולמות אם תבחר.

 

[מרק עוגיות]

ולגבי כל השאר - בעיני עדיף לעבוד במה שמעניין אותך גם אם מרוויחים קצת פחות, במיוחד שהמשכורת עדיין סבירה ואתה יודע לחיות בצורה לא בזבזנית. החיים יותר טובים ככה. ובטווח הארוך, תואר מתקדם במדעי המחשב יאפשר לך להמשיך לעשות דברים מעניינים ולהשתכר בהם יפה מאד, גם אם תישאר בסוף באקדמיה וגם אם לא.

 

[amorphousid]

הסולידית כתבה קצת על הפרדה בין תשוקות אישיות לבין מקצוע. יש גם כאן דיון שעלה לאחרונה: http://www.hasolidit.com/kehila/threads/dont-follow-your-passion.3279/

תודה רבה על הלינק, קראתי בשקיקה. בניגוד למה שיש שם בסרטון, אני חושב שיש לי סיכוי להשתלב באקדמיה מבחינת היכולות שלי. אבח יש פה סיכון מובנה, כי אם אתחרט, או אם לא אהיה טוב מספיק - אז סתם בזבזתי שנים רבות בללמוד ולעשות משהו שלא יכניס הרבה כסף אחר כך (וגם כמובן תחושת כישלון אישית). לצאת בשלב ההוא להייטק זה יותר בעייתי, כי יחסית לגילי יהיו אנשים בעלי יותר ניסיון, וגם הם כבר יתקרבו לגיל הקריטי ההוא שבו כבר אין יציבות תעסוקתית בהייטק.
מסכים איתך שאולי אני צריך באמת לחפש במקביל דרך לעבוד בתחום, על אף שאני מפחד שעבודה כזאת תגזול הרבה זמן פנוי - ולו כדי לגדר את הסיכון במידה מסוימת.

 

[adamshalev]

לחפש במקביל דרך לעבוד בתחום, על אף שאני מפחד שעבודה כזאת תגזול הרבה זמן פנוי

הפרספקטיבה שלי היא בדיוק הפוכה. לעבוד בתחום, ולפתח קריירה בתחום, ובמקביל לעסוק בדברים שמעניינים אותך בזמנך הפנוי - גיימינג, ספורט, טיולים, אקדמיה, וואטאוור. לוותר על תחביב ולהחליף באחד אחר זה קל - עושים את זה מבלי מחשבה שניה, באופן טבעי, וללא השלכות בד״כ (חוץ אולי מעלויות שקועות כמו ציוד צילום). עבודה, קריירה ליתר דיוק, בתחום זה משהו שיש לו מומנטום, אתה לומד מכל עבודה שלך, ממנף הצלחות ונסיון קודם בשביל להתקדם במקום הבא, יוצר קשרים, מכיר את התחום ומה מתאים לך וכן הלאה. זה לא משהו שעושים על הדרך ש״תופס זמן פנוי״ זה משרה מלאה שמשאירה לך קצת זמן פנוי לתחביבים, לימודים, משפחה (בד״כ אחד או גג שניים מהנ״ל).

 

[yossik]

לוותר על תחביב ולהחליף באחד אחר זה קל - עושים את זה מבלי מחשבה שניה, באופן טבעי, וללא השלכות בד״כ (חוץ אולי מעלויות שקועות כמו ציוד צילום)

+1

 

[amorphousid]

הפרספקטיבה שלי היא בדיוק הפוכה. לעבוד בתחום, ולפתח קריירה בתחום, ובמקביל לעסוק בדברים שמעניינים אותך בזמנך הפנוי - גיימינג, ספורט, טיולים, אקדמיה, וואטאוור. לוותר על תחביב ולהחליף באחד אחר זה קל - עושים את זה מבלי מחשבה שניה, באופן טבעי, וללא השלכות בד״כ (חוץ אולי מעלויות שקועות כמו ציוד צילום). עבודה, קריירה ליתר דיוק, בתחום זה משהו שיש לו מומנטום, אתה לומד מכל עבודה שלך, ממנף הצלחות ונסיון קודם בשביל להתקדם במקום הבא, יוצר קשרים, מכיר את התחום ומה מתאים לך וכן הלאה. זה לא משהו שעושים על הדרך ש״תופס זמן פנוי״ זה משרה מלאה שמשאירה לך קצת זמן פנוי לתחביבים, לימודים, משפחה (בד״כ אחד או גג שניים מהנ״ל).

תודה על התגובה. אני לא בטוח שאני מסכים עם הפרספקטיבה. אין ספק שמכל עבודה לומדים, מתקדמים וצוברים ניסיון. ואם אבחר לעבוד בתחום במקביל, ללא ספק אני ארוויח את זה. יחד עם זאת, משרות חלקיות דורשות סדר גודל של יומיים בשבוע. כדי לעשות עוד תואר אשכרה כדי להצליח בו (ולא רק שיהיה כתוב לי בקו"ח שיש מאחורי תואר שני), זה גם דורש השקעה לא מעטה. המסקנה מכך היא שבשנים הקרובות אאלץ להקריב הרבה מהזמן הפנוי שלי. עדיין לא החלטתי אם זה שווה את זה או לא, אבל אני חושב שזה בהחלט שיקול, ולא הייתי מתעלם ממנו.
הרבה אנשים (כולל הורים שלי, אגב) מרגישים שתפיסת העולם שלי מעידה על פינוק או עצלנות, ושצריך לעשות הכל ולתת הכל כדי להצליח או להרוויח יותר - ואז ברור שתחביבים וכו' נדחקים הצידה. קצת כמו משל החגב והנמלה - אם לא אגיע למקסימום הפוטנציאל עכשיו אחר כך עוד אתחרט.
פשוט באופן אישי אני דווקא מעריך מאוד את החופש שלי, ולא בטוח שאני אהיה מאושר יותר עם קריירה טיפה יותר מוצלחת, מבעוד עשור (אבל עם הלשון בחוץ). לא אומר שאני צריך לשכב על הגב ולא לעשות כלום (חו"ח זה גם לא האופי שלי), אבל לעשות את מה שבאמת נחוץ לי כדי לחיות חיים יחסית בלתי תלויים ונוחים.

 

[MMM]

אם בא לך ללמוד לתואר שני ואתה מצליח להחזיק את עצמך ואפילו לחסוך מעט אז סבבה לך על זה.
תואר שני ואפילו שלישי אם יבוא לך לא יפריעו להמשך הקריירה. כנראה אפילו יעזרו.
יש מעט אנשים שמצטערים על תואר שעשו. יש הרבה שמצטערים על שלא עשו תואר...

 

[מרק עוגיות]

אני חושב שיש לי סיכוי להשתלב באקדמיה מבחינת היכולות שלי. אבח יש פה סיכון מובנה, כי אם אתחרט, או אם לא אהיה טוב מספיק - אז סתם בזבזתי שנים רבות בללמוד ולעשות משהו שלא יכניס הרבה כסף אחר כך.

מניסיוני האישי (ואני מכירה הרבה מאד אנשים שעשו תואר מתקדם במדעי המחשב, כולל את עצמי) - לא תבזבז כלום, וזה כן יכניס לך הרבה כסף אחר כך. אמנם במשרות מסוימות תארים מתקדמים אינם מהווים יתרון, אבל באחרות (המעניינות יותר לטעמי), תואר מתקדם הוא הכרחי, וברבות אחרות הוא יתרון. בין השאר, ישנן בארץ גם לא מעט חברות הייטק שיש להן יחידות מחקריות שאפשר לעבוד בהן רק עם תואר מתקדם. אם יש לך תואר מתקדם אתה לא בהכרח מתחרה על אותן משרות בדיוק כמו מי שאין לו. אתה פונה למשרות קצת אחרות, שבהן יש לך יתרון, ובהן לעתים קרובות גם ישלמו לך יותר.

(וגם כמובן תחושת כישלון אישית).

מזה כדאי להפטר מראש. אתה מציע שלא תנסה משהו כי אם לא תצליח תרגיש כשלון? אז איך תרגיש אם בכלל לא תנסה?

לצאת בשלב ההוא להייטק זה יותר בעייתי, כי יחסית לגילי יהיו אנשים בעלי יותר ניסיון, וגם הם כבר יתקרבו לגיל הקריטי ההוא שבו כבר אין יציבות תעסוקתית בהייטק.

אין כזה גיל קריטי, זו שמועה שלא מבוססת על כלום. ראשית, יציבות תעסוקתית בהייטק אין בשום גיל, פרט לכמה חברות ממשלתיות עם קביעות. שנית, מי שמתקשה למצוא עבודה בגיל מסוים אלו אנשים שאין להם משהו מיוחד לתרום וגם לא הצליחו להשאר מעודכנים עם הזמן, למשל עבדו בתפקידים לא כל כך מקצועיים, לא למדו נושאים חדשים, לא עשיו משהו שהופך אותם לבעלי ידע מועיל. כל האנשים שאני מכירה שעשו תואר מתקדם אינם כאלה. להפך, הם מבוקשים גם בגילאים מבוגרים, חלקם במשרות ניהוליות או במשרות של "מומחים", חלקם הקימו סטרטאפ או הצטרפו לסטרטאפ. חלקם עובדים בחברות גדולות שמעריכות תארים מתקדמים, כמו גוגל, מיקרוסופט ודומותיה.

(דרך אגב, כמה מבוגר אתה חושב שתהיה אם לא תמשיך באקדמיה ותעבור להייטק? גם מי שמדבר על גיל קריטי מדבר אולי על גיל 45-40. אתה לא תהיה קרוב לזה, אני מניחה.)

 

[__________]

אני בהייטק ולטעמי כל התארים ממש מיותרים וסופר משעממים. בכל מקרה מתכנת מקבל בקלות 20 אלף שקל אחרי כמה חודשים בודדים בעבודה אמיתית. 25 אם אתה טוב יחסית אחרי שנה.. למרות שהמיסים והשטויות אוכלות הרבה מאוד מזה.
אם אתה רוצה לצאת מהעבודה לפרישה הכי מהר שאפשר, אז בהתאם גם תרוויח את הכסף שלך כמה שיותר מהר, אל תשרוף את הזמן על ניירות וקלסרים ומבחנים ושריפת זמן על מתמטיקה.
זה שאתה לא צריך את הכסף כרגע זה ממש לא טיעון טוב, כי כרגע אתה לא צריך אותו וזה הגיוני לגמרי, אבל בגיל 40 למשל אתה מאוד תשמח אם יהיה לך נגיד 10 אלף שקל "ספייר" בחודש כפול 12 חודשים כפול 15 שנים (מגיל 25 עד 40) שזה 1,800,000 שזה אחלה דירה בלי משכנתא, או תיק השקעות שכבר ממש על סף הפרישה. (עכשיו תכניס פה את הריביות של השקעה במדד ובכלל אתה מיליונר)

 

[Sinister]

אני כן רואה את עצמי בהמשך משתלב באקדמיה בצורה כזאת או אחרת

ומשרה חלקית

אם אתה רוצה להשתלב באקדמיה, הייתי מוותר על משרה חלקית שאינה קשורה בתרגול\מחקר.

 

[sogi]

אם אתה רוצה להשתלב באקדמיה, הייתי מוותר על משרה חלקית שאינה קשורה בתרגול\מחקר.

אני לא מסכים. זה אולי נכון לתחומים מדעיים טהורים כמו פיסיקה או מתמטיקה, אבל בחשמל/מדעי המחשב רוב תחומי המחקר קשורים לתעשייה ולדעתי עבודה תוך כדי הלימודים בתואר שני פותחת אופקים בהמשך (דוגמא: נניח שאתה מתעניין ב-machine learning ועובד בתחום ב-IBM במשרת סטודנט).

אם אתה ממשיך באקדמיה, ובגלל העבודה התואר השני נמשך יותר שנים, למשל 3-4 שנים, אז ההשפעה השלילית של עובדה זו זניחה על הקריירה האקדמית.
אולי אפילו תפרסם יותר מאמרים, וזה מה שקובע ולא מספר השנים שבהן למדת.
הרבה פעמים יש גם קשרים בין הפרופסורים לבין אנשים מהתעשייה, לא חסרים פרופסורים שיש להם סטארטפים או שמייעצים בחברות גדולות.

 

[sogi]

אני בהייטק ולטעמי כל התארים ממש מיותרים וסופר משעממים. בכל מקרה מתכנת מקבל בקלות 20 אלף שקל אחרי כמה חודשים בודדים בעבודה אמיתית. 25 אם אתה טוב יחסית אחרי שנה.. למרות שהמיסים והשטויות אוכלות הרבה מאוד מזה.
אם אתה רוצה לצאת מהעבודה לפרישה הכי מהר שאפשר, אז בהתאם גם תרוויח את הכסף שלך כמה שיותר מהר, אל תשרוף את הזמן על ניירות וקלסרים ומבחנים ושריפת זמן על מתמטיקה.
זה שאתה לא צריך את הכסף כרגע זה ממש לא טיעון טוב, כי כרגע אתה לא צריך אותו וזה הגיוני לגמרי, אבל בגיל 40 למשל אתה מאוד תשמח אם יהיה לך נגיד 10 אלף שקל "ספייר" בחודש כפול 12 חודשים כפול 15 שנים (מגיל 25 עד 40) שזה 1,800,000 שזה אחלה דירה בלי משכנתא, או תיק השקעות שכבר ממש על סף הפרישה. (עכשיו תכניס פה את הריביות של השקעה במדד ובכלל אתה מיליונר)

אתה מדבר גם על תואר ראשון ?

 

[דוג]

אם אתה רוצה להמשיך לתואר שני, אז לך על זה. אומנם מפסידים כסף בטווח הקצר(בוודאות), אבל לגבי הטווח הארוך אי אפשר לדעת מראש האם ההחלטה כלכלית/לא כלכלית, ואולי זה כדאי בלי קשר לכלכליות כי אתה נהנה ללמוד.

לגבי המשפחה שאומרת שאתה עצלן - למרות שאתה כנראה מנסה להתעלם מהשטויות האלה, השליליות וחוסר עידוד להתקדם (בכיוון שאתה רוצה) שוחק פסיבית.
אתה עדיין רוצה תואר למרות שהם אומרים שלא, אז אין כאן התלבטות מצידך, אתה כבר יודע מה אתה הולך לעשות

 

[yotamd]

טוב אז ככה - תודה לכולם על התגובות. אם אני מקבל עצות סותרות, זה לדעתי סימן טוב שלא השתגעתי

@מרק עוגיות (אני מקווה שהתיוג יעבוד)- אין לי ספק שלעשות תואר שני לא ישפיע הרבה על גיל הכניסה לתעשיה, אבל אם ממשיכים אח"כ לדוקטורט, ואז אולי אפילו לפוסט ורק אז... בכיף אפשר לשרוף איזה עשר שנים. מה שכן, זה ממש מעודד שיש ביקוש גם לתארים מתקדמים ברמה כזאת.

אני בהייטק ולטעמי כל התארים ממש מיותרים וסופר משעממים. בכל מקרה מתכנת מקבל בקלות 20 אלף שקל אחרי כמה חודשים בודדים בעבודה אמיתית. 25 אם אתה טוב יחסית אחרי שנה.. למרות שהמיסים והשטויות אוכלות הרבה מאוד מזה.
אם אתה רוצה לצאת מהעבודה לפרישה הכי מהר שאפשר, אז בהתאם גם תרוויח את הכסף שלך כמה שיותר מהר, אל תשרוף את הזמן על ניירות וקלסרים ומבחנים ושריפת זמן על מתמטיקה.
זה שאתה לא צריך את הכסף כרגע זה ממש לא טיעון טוב, כי כרגע אתה לא צריך אותו וזה הגיוני לגמרי, אבל בגיל 40 למשל אתה מאוד תשמח אם יהיה לך נגיד 10 אלף שקל "ספייר" בחודש כפול 12 חודשים כפול 15 שנים (מגיל 25 עד 40) שזה 1,800,000 שזה אחלה דירה בלי משכנתא, או תיק השקעות שכבר ממש על סף הפרישה. (עכשיו תכניס פה את הריביות של השקעה במדד ובכלל אתה מיליונר)

תראה, אני לא בטוח שאני רוצה לפרוש. מבחינתי חיים בהם העבודה שלי היא פשוט לחקור בכיוון שאני רוצה נשמעים אידאליים. מבחינתי זה לא "לשרוף זמן על מתמטיקה", מתמטיקה זה חצי מהיופי (כן כן אני מאלה...).
אני יודע שהמסלול שאני בוחר לא ממקסם את הרווח שלי כלכלית, ולא מקרב אותי לפרישה באותו קצב. עדיין לדעתי שווה את זה. מקסימום אצא באמצע.

 

[yotamd]

טוב, אני לא בטוח שזה מעניין מישהו חוץ ממני, אבל החלטתי שאני אעדכן פה מפעם לפעם לגבי מה שקורה איתי. ככה תהיה לי מוטיבציה להמשיך לדבוק בתכנית סדורה.
אז ככה, דבר ראשון במהלך השבועות האחרונים השקעתי את רוב הכסף שייעדתי לחסכון בתיק השקעות פשוט אך אגרסיבי (אני עוד יחסית צעיר, אני ממש לא מתכנן לגעת בכסף בשנים הקרובות, ומוכן לספוג הפסד של 50% מערך התיק).
הצעד הבא שלי זה לעשות סדר בקרנות הפנסיה, והקה"שים שלי, ולהעביר הכל למקום הנוכחי (/למקום בו יתנו לי תנאים טובים יותר). בנוסף, יש לי חסכונות ישנים שמנוהלים אקטיבית באיזה קרן, ואני רוצה להעביר אותם בחזרה לניהול שלי. אני מתלבט אם לעשות את זה עכשיו, או לחכות שאני אהיה יותר ותיק בניהול השקעות - כך אוודא שאני יודע לא לעשות טעויות גדולות מדי.
חוץ מזה, בעצם אין יותר מדי. ואני מניח שזו הפואנטה בהשקעה פסיבית - השגרה והשעמום של הפשטות. עכשיו להתרכז בחיים עצמם, ולתת לדברים להתנהל.

נ.ב. אני ופות"ש זה אותו בן אדם. ככה זה כשיש לך גם לינוקס וגם חלונות באותו מחשב ואתה לא זוכר את היוזר שלך... בכל מקרה החלטתי להגיב עם היוזר הזה מכאן ואילך.

 

[daat99]

חוץ מזה, בעצם אין יותר מדי. ואני מניח שזו הפואנטה בהשקעה פסיבית - השגרה והשעמום של הפשטות. עכשיו להתרכז בחיים עצמם, ולתת לדברים להתנהל.

קלעת בול

 

[yossik]

נ.ב. אני ופות"ש זה אותו בן אדם. ככה זה כשיש לך גם לינוקס וגם חלונות באותו מחשב ואתה לא זוכר את היוזר שלך... בכל מקרה החלטתי להגיב עם היוזר הזה מכאן ואילך.

תודה על ה ג.נ

 

[amit]

שלום לכולם!
אני כבר כמה זמן קורא פה ובבלוג, וסוף סוף התבשל האומץ להתחיל לחסוך בעצמי.
אז מה מצבי? אני נמצא באמצע שנות העשרים, בעוד חודשיים בערך אני עומד לסיים תואר במדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון.
אמנם בשנים האחרונות הייתי סטודנט, אבל לפני הלימודים חסכתי, ההורים עזרו קצת, וגם החל מהשנה השנייה כבר עבדתי במשרות סטודנט בתוך האוניברסיטה, ככה שיצא שלמרות שלא ניסיתי איכשהו עדיין יצאתי עם קצת יותר מ-100,000 ש"ח שאני בדיוק רוצה להתחיל להשקיע.
התכנית שלי לשנה הבאה היא להתחיל תואר שני. אמנם זה פחות רווחי מלצאת ולעבוד, אבל המחקר התאורטי בתחום מעניין אותי, ואני כן רואה את עצמי בהמשך משתלב באקדמיה בצורה כזאת או אחרת (יכול להיות שעוד שנתיים אני אחשוב הפוך לגמרי, אבל זה מה שנכון כרגע). במידה ואני עושה את זה, אצליח בעזרת מלגה ומשרה חלקית להגיע להכנסה של כ-8500 שקלים בחודש, מתוכם נראה לי ריאלי לחסוך בין 3000-4000 (4000 בתרחיש אופטימי, 3000 מינימום). פחות ממה שמרוויחים בהייטק, אבל עדיין לא רע.

מה שמוביל אותי להתלבטות שלי... כרגע אין לי עניין לצאת משוק העבודה. האופק שלי הוא למשרה שאמורה לעניין אותי ולהלהיב אותי. בעצם המניע שלי לחסכון והשקעה היא:
א. אני מעריך שיהיו לי הוצאות גדולות בעתיד. בין אם לקנות דירה, ילדים וכו' וכו', והייתי רוצה להקטין את התלות שלי באחרים או בכניסה לחובות ככל הניתן.
ב. הסיבה העיקרית בתכלס - אין לי משהו יותר טוב לעשות כרגע עם הכסף. לבזבז יותר ממה שאני מוציא עכשיו פשוט לא יסב לי יותר אושר. אני מצליח לצרוך תרבות, לצאת עם חברים וכו' גם בתקציב הנוכחי. אולי שנה הבאה אקנה כלב, שזאת חתיכת הוצאה (אבל שווה את זה!). אבל חוץ מזה? כלום.
ג. להיות מסוגל לפרוש מתי שיתחשק לי, ולא להיות תלוי במעסיק שישלם לי (או לפחות באמצע - להיות תלוי מה שפחות).

אני אשמח לשמוע מכם:
1. דעות ומחשבות כלליות על העתיד. מה אתם הייתם עושים במקומי? בפרט, האם נראה לכם שאני עושה טעות שאני לא הולך לעבוד בעבודה מכניסה יותר באופן זמני?
2. רעיונות לדרכים להכנסה פסיבית למישהו במצבי. המשרה החלקית ההיא שם למעלה? מפריעה לי להנות מהחיים

תודה רבה ויום טוב!

כיף בבן גוריון אה ?