מי מחזיק את הכלכלה במדינה

[דאניל]

מילא לחשוב, אבל למה אנשים שעברו את המסלול האקדמי כותבים בשגיאות כתיב סיסטמטיות? או שמי שלמד מקצועות ריאלים אמור "לדבר" נכון רק בשפה המתמטית והעיקר שתהיה לו פרנסה נהדרת?
*לא התכוונתי אליך, אבל הדיסוננס הזה קופץ לי בפורום יותר מדי פעמים.

בילדותי כתבתי נהדר, אבל כבר אחרי שנתיים או שלוש בתחום ריאלי באקדמיה, הבחנתי שככל שהתרגלתי למתמטיקה, העברית שלי הדרדרה.
מה שיותר גרוע, זה שכבר הרבה פחות איכפת לי. אבל אולי זה לא קשור לנורמות באקדמיה. אולי זה בגלל שהתבגרתי וקשה יותר להביך אותי, או בגלל שהתרגלתי לתרבות הוואטסאפ.

לדעתי בהחלט יכול להיות שאצל אנשים שמתעסקים בתחומים ריאליים העברית מחלידה. זה כמו שאחרי שבוע בחו"ל פתאום כולם מתחילים לטעות בעברית הרבה יותר מהרגיל.

 

[guesto]

אגב, מערכת החינוך שאתה חושב שהיא בזבוז זמן אפשרה לי להעביר את כל התיכון בספרייה כמעט מבלי להיכנס לשעורים. ללמוד כמעט כל מקצוע שרציתי לבגרות ועשתה שמיניות באוויר כדי שהשעורים לא יתנגשו לי במערכת אפילו אם השילוב היה לא סטנדרטי כמו ספרות תאטרון וביולוגיה, או אומנות פיזיקה כימיה. אני מניחה שלא כל בתי הספר ככה - אבל זה שלמדתי בו היה באמת מיטיב גם עם המחוננים ביותר. המערכת לא מונעת ממנהלי בית ספר לבנות מסגרות מצויינות - היא אולי לא מתמרצת אותם. בגדול השירות הכי טוב שאתה יכול לעשות לבן אדם זה ללמד אותו ללמוד לבד מהספר, ברגע שיש לתלמיד את זה הוא צריך את המורים רק בשביל לשאול מעט שאלות מידי פעם ולא עבור הוראה.

יצא לך טוב, אבל אני לא רואה את זה קורה בבית ספר ממוצע.

 

[גילגה]

יצא לך טוב, אבל אני לא רואה את זה קורה בבית ספר ממוצע.

תראה, היכולת להעמיק בהומניסטים לפני שיש לי דאגות כלכליות על הראש זה משהו שאני מאוד שמחה שהייתה לי. ולגבי הנוכחות, זה לא שבית הספר הסכים להתנהגות שלי והוריד לי בערך 10% נקודות בכל מקצוע שלא הייתי מגיעה. אבל כיוון שהייתי מאוד מנומסת ובשטח בית הספר לא ממש התעסקו איתי. זה היה עדיין מוסד מאוד מרובע למרות שאפשר לשלב הכל עם הכל.

 

[guesto]

ולגבי הנוכחות, זה לא שבית הספר הסכים להתנהגות שלי והוריד לי בערך 10% נקודות בכל מקצוע שלא הייתי מגיעה.

זה כבר נשמע יותר הגיוני. גם לי היה סיפור דומה רק שבניגוד אלייך אני נשארתי בבית. מהתגובה הראשונית שלך היה נשמע לי בטעות שביה"ס קיבל את זה בהבנה וזה היה נראה לי מוזר, כי במקרה שלי עשו לי כל הזמן שיחות עד שהבינו שזה לא עובד והתייאשו. וגם זה עוד נחשב מצב טוב שלא העיפו אותי.

 

[גילגה]

זה כבר נשמע יותר הגיוני. גם לי היה סיפור דומה רק שבניגוד אלייך אני נשארתי בבית. מהתגובה הראשונית שלך היה נשמע לי בטעות שביה"ס קיבל את זה בהבנה וזה היה נראה לי מוזר, כי במקרה שלי עשו לי כל הזמן שיחות עד שהבינו שזה לא עובד והתייאשו. וגם זה עוד נחשב מצב טוב שלא העיפו אותי.

הבית ספר קיבל את זה במובן שהבית ספר שלך קיבל את זה, השלים עם זה. אצלי לא היו הרבה שיחות, אולי 2-3 וברגע שהסכמתי לשלם את המחיר לא היה באמת יותר מה להגיד לי. לא שקלו להעיף אותי מהבית ספר או משהו כזה פשוט נתנו לי להיות מוזרה.

 

[בת העמק]

ובכל זאת, מדהים שגן ילדים - כמעט כל גן ילדים פרטי עולה הרבה יותר

אה, הילדים הלכו לגן בקיבוץ שבו עבדנו בתקופה ההיא, לפני כ-25 שנה. לקחו לנו כ-2000 ש"ח לחודש על שניהם (הנחת אח והנחת עובדים בקיבוץ). להזכירך, משכורת ממוצעת לפני חצי יובל היתה בערך 4000 ש"ח...
מצד שני, גן בקיבוץ זה חלום להורים עובדים (לפחות כך היה): פתוח 7-16, מקבלים ארוחות, שנ"צ ואמבטיה, חצר מרווחת, טיולים בטבע בשפע, חינוך ברמה גבוהה והכי חשוב - פתוח 12 חודשים בשנה כולל ימי שישי וערבי חג.

 

[בת העמק]

בילדותי כתבתי נהדר, אבל כבר אחרי שנתיים או שלוש בתחום ריאלי באקדמיה, הבחנתי שככל שהתרגלתי למתמטיקה, העברית שלי הדרדרה.

אני חושבת שגם לטרנד שהתפתח בעולם הוירטואלי יש חלק גדול בזה - אסור להעיר, אסור לבייש, אסור לבקר, אסור לתקן. וזה במקביל לכך שמותר לקלל, להעליב, להחפיץ ולפזר שקרים כשמדובר על נשוא הכתבה/פוסט ובמיוחד אם הוא פוליטיקאי.

 

[איש(3718)]

אתה יכול להביא לטיעונים שלך הוכחות בצורה של נתונים?
.

מי שמכניס רוב המט"ח למדינה זה מגזר ההייטק, האם יש ספק למישהו בזה? במט"ח קונים חיטה, נפט, מחצבים ומכונות למיניהם. בלעדי עודף המט"ח העצום שיש לנו בזכות ההיטק, היינו קונים המוצרים האלו ביוקר רב וכולנו היינו משלמים על זה ברמת חיים.

אתה באמת רוצה ציטוטים ממכון היצוא? קבל: https://www.export.gov.il/api/Media/Default/Files/Economy/ExportMegamotSikum2018.pdf

הנתונים שאני מכיר הם שחלקו של ההיטק בתמ"ג בישראל (הייתי נחמד אתך, שיעורו בתל"ג עוד יותר נמוך) עומד על 11-13%. לא מעט, אבל בטח לא מה שיפיל את ישראל לתל" ג לנפש של ירדן.
יותר מכך - חלקו של ההיטק מתוך התל"ג לא השתנה למעשה בעשרים שנה האחרונות. כלומר, ההייטק צומח בדיוק כמו כל שאר הענפים במשק וכבר 20 שנה אינו קטר הצמיחה.

תמ"ג = צריכה פרטית + השקעות + הוצאות הממשלה + ייצוא -ייבוא

בהינתן ההגדרה הזו, ברור שמגזר הייטק ישאר תמיד 12%, הרי הממשלה תמיד תמסה את הייטק ותגדל בהתאם, כמו שכל פרזיט יגדל תמיד באופן פרופורציונלי למארח שלו, וכנ"ל מגזרי השרותים למיניהם (מסעדות וכו) שגם בנויים במידה רבה על שרותים להייטק, נדלן מסחרי וכו'. וצריכה פרטית ןקניונים וכל המשק באופן כללי .

בלעדי ההייטק , היצוא היה נחתך בלפחות חצי. בוא נראה את מדינת ישראל שומרת על אותה רמת חיים עם חצי מרמת היצוא. נכון שפקידי הממשלה והנהגים וכו' ישמרו על אותן משכורת בשקלים, אבל כח הקניה של השקל יהיה הרבה יותר חלש. ומחירי החיטה והנפט והרכבים וכל הנגזרות שלהם יעלו יחסית למשכורות.

עוד יותר מכך- יש תחום אחד בהקשר להייטק שבו ישראל כן מובילה ביחס לעולם והוא-מימון ממשלתי למחקר ופיתוח! אין אף מדינה אחרת בoecd שלוקחת כל כך הרבה כסף מהמיסים של נהגי המשאיות, המורים והאחיות ומשקיעה אותו במו"פ.
95% מהמשרות הקיימות היום בהייטק יעלמו מהעולם לפני שמטפלת סיעודית אחת או מורה אחת "יוחלפו במכונות".

נהגי משאיות ואחיות , ובהכללה כל מי שמרויח עד 12K שח לחודש לא משלם כמעט מיסים. מי שמשלם מיסים זה המהנדסים בהייטק שמרויחים 20K ומעלה. המיסים של ההייטק הם אלו שממנים את מענקי רשות החדשנות, יחד עם עוד כמה פקידים בדרך.

הנה כתבה על הפראיירים:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237826

95% מהמשרות הקיימות היום בהייטק יעלמו מהעולם לפני שמטפלת סיעודית אחת או מורה אחת "יוחלפו במכונות".

מה זה לימוד מרחוק אם לא החלפת מורה במכונות? הרצאות מוקלטות גורמות לכך שכמות המורים הנדרשת יורדת. הרי אם אין למוד פרונטלי, ואם יש הרצאות מוקלטות, מי צריך מרצה?
אני לא מזלזל בחשיבות המורים , אך האינטרנט הוא מכפיל כח עצום למורים טובים, כך שמורה אחד יכול ללמד הרבה יותר תלמידים מאשר פעם, והדרישה למורים בינונים ומטה תרד באופן טבעי, בניגוד לעבר שגם אז הם היו נדרשים.

 

[בת העמק]

מי שמכניס רוב המט"ח למדינה זה מגזר ההייטק, האם יש ספק למישהו בזה?

לי יש ספק (כרגיל) אז הנה מכון היצוא, סיכום ראשוני לשנת 2020 ציטוט:
"סך יצוא ההיי-טק מישראל (סחורות ושירותים) גדל בכ-7% והוא מהווה כיום כ-52% מסך היצוא הישראלי."
כלומר, בשנה שבה ישנם לא מעט משברים בתעשיות הותיקות עדיין ההייטק מהווה חצי מהיצוא. בשנים קודמות הוא היווה אחוז נמוך יותר.
אין ספק שההייטק בכללותו, שירותים ורכיבים, מתפתח יפה בישראל. אין צורך לדמיין שאתם סוחבים כמעט לבד את המשק הישראלי

 

[Niroo]

עושה רושם שהנדסת התודעה והשיסוי המגזרי עבדו יפה בתקופת הקורונה והסגר, לא פחות מההייטק..
כן, ההייטק חשוב, יצרני ותורם לפיתוח המדינה והכלכלה. לא עליו תקום ותיפול מדינת ישראל. קצת צניעות.

 

[משה]

אנחנו צריכים לאפס ולבנות מחדש, שוב אנחנו מדברים על 52,500 לראש, יש פה הרבה על מה לשחק.

זה סכום שיוצא על תלמיד בשנה או לאורך 12 שנות לימוד?

 

[איש(3718)]

לי יש ספק (כרגיל) אז הנה מכון היצוא, סיכום ראשוני לשנת 2020 ציטוט:
"סך יצוא ההיי-טק מישראל (סחורות ושירותים) גדל בכ-7% והוא מהווה כיום כ-52% מסך היצוא הישראלי."
כלומר, בשנה שבה ישנם לא מעט משברים בתעשיות הותיקות עדיין ההייטק מהווה חצי מהיצוא. בשנים קודמות הוא היווה אחוז נמוך יותר.
אין ספק שההייטק בכללותו, שירותים ורכיבים, מתפתח יפה בישראל. אין צורך לדמיין שאתם סוחבים כמעט לבד את המשק הישראלי

את בסך הכל מוכיחה מה שכתבתי בתחילת השרשור. שהייטק ממשיך לעבוד במלוא הקצב ונושא על גבו את שאר המשק. כאשר שאר הענפים דועכים.

הרי מאיפה לממשלה כסף לשלם לשוטרים, אחיות, מורים, פרקליטים? מכספי המיסים של המסעדות הסגורות? התאטראות? העצמאים הקטנים שקורסים?

היחידים שעובדים במלוא הקיטור ומשלמים מיסים כמו לפני המשבר זה אנשי מגזר ההייטק. בזכות זה הממשלה יכולה להכריז על סגר אחר סגר בלי לשלם מחיר אמיתי על זה.

 

[Shaz]

אז מה המסקנה חברים?

 

[בת העמק]

היחידים שעובדים במלוא הקיטור ומשלמים מיסים כמו לפני המשבר זה אנשי מגזר ההייטק

במקום להתקרבן, תגיד תודה למזלך הטוב. היה יכול להיות משבר מסוג אחר שיגרום להייטק לקרוס ולחקלאות לפרוח

בזכות זה הממשלה יכולה להכריז על סגר אחר סגר בלי לשלם מחיר אמיתי על זה.

ממתי ממשלה משלמת מחיר אמיתי? זאת פיקציה. הממשלה מקבלת מימון מהתושבים כדי לקיים את מוסדותיה. היא מקבלת מהייטקיסט ברצון, מרופא בשמחה ומשוטר באושר.
תשמע, הדעה הזאת שלך לא התפתחה בעקבות השנה האחרונה- כבר שמענו אותה ממך לאורך השנים כאן- אתה רק מעדכן אותה לפי האקטואליה...

 

[לא חשוב שמות]

את בסך הכל מוכיחה מה שכתבתי בתחילת השרשור. שהייטק ממשיך לעבוד במלוא הקצב ונושא על גבו את שאר המשק. כאשר שאר הענפים דועכים.

הרי מאיפה לממשלה כסף לשלם לשוטרים, אחיות, מורים, פרקליטים? מכספי המיסים של המסעדות הסגורות? התאטראות? העצמאים הקטנים שקורסים?

היחידים שעובדים במלוא הקיטור ומשלמים מיסים כמו לפני המשבר זה אנשי מגזר ההייטק. בזכות זה הממשלה יכולה להכריז על סגר אחר סגר בלי לשלם מחיר אמיתי על זה.

גם אם זה נכון, המצב הזה לא נובע מהכיוון אותו אתה מציג.

זה לא שעובדי הייטק מסכנים בכך שהם נושאים על גבם את המשק, זה רוב המשק שסובל מסיאוב ובירוקרטיה מיותרים שמותירים אותו הרבה מאחור. ביום שהבעיות הללו ייפטרו, סביר שההייטק יהיה הרבה פחות זוהר ממה שהוא כיום, פשוט מהעובדה שהגרפים (הכנסה למדינה/ייצוא/העדפות של פקולטות באוניברסיטה וכו') יתמתנו ויראו תמונה מעט יותר מאוזנת בין הייטק לכל השאר.

שורה תחתונה - אם אתה עובד בהייטק, אין לך סיבה אמיתית להתבכיין. אם אינך עובד בהייטק, יש ועוד איך שיש לך.

 

[גילגה]

אגב, ייבוא שנהוג לזלזל בו הוא זה שמאפשר בכלל את הקיום של ההייטק. מבלי אותו ייבוא יחס החליפין אל מול דולר ומטבעות אחרים היה מוטה מאוד לטובת השקל. למעשה חלק מהסיבה שבנק ישראל מתערב ביחס החליפין כלכך הוא שאנחנו מדינה שמאוד מגבילה ייבוא. ייצוא וייבוא הם שני צדדים של אותו מטבע גם אם את אחד מהם סופרים באופן שלילי בתל"ג. וגם זה לא מדוייק, אם ייבאתי עגבנייה בשקל ואני מוכרת אותה בשני שקלים אז התרומה לתלג היא הערך המוסף. כלומר מפחיתים את התלג בשקל עבור ייבוא העגבנייה, ומוסיפים שני שקלים עבור מכירתה בשוק המקומי.
ככה שלמיטב הבנתי ייבוא הוא בגדול רווחי, ולכן גם הוא תורם לתל"ג חד משמעית. אם הוא לא רווחי אז אין שום דרך להמשיך איתו והוא מפסיק. ואם אנחנו מתחילים עם "מי הכי חשוב", יש גם מיסים על ייבוא - ובכלל יש למדינה הכנסות מעוד מקורות מלבד יגיעה אישית של אנשים. חברות ההייטק הגדולות הן גם אלופות בלא לשלם הרבה מיסים. תשאלו את אינטל שעוד מצליחה שהמדינה תשלם לה כספי מיסים בשיעור גבהוה מהמס שהיא משלמת. (האמת לא בדקתי אז תרגישו חופשי להפריך).

 

[123W]

@איש(3718)
מס. ההיטק הישראלי משלם מס בצורה בלתי פרופורציונלית. החברות + העובדים + המשקיעים.

ואני לא מבין למה אתה מתמקד בהייטק ולא בכלל התעשייה. האינטרסים מאוד דומים.

ביום שהבעיות הללו ייפטרו, סביר שההייטק יהיה הרבה פחות זוהר ממה שהוא כיום, פשוט מהעובדה שהגרפים (הכנסה למדינה/ייצוא/העדפות של פקולטות באוניברסיטה וכו') יתמתנו ויראו תמונה מעט יותר מאוזנת בין הייטק לכל השאר.

אין ספק שלחקלאות, התעשייה הפטרוכימית, דשנים ויהלומים, יאפילו על ההייטק. והגז כמובן. זה לא כאילו כמעט כל מי שיש לו מוח בארץ נמצא בהייטק/ ביוטק/ שקר-כלשהו-טק...

 

[Paranoid]

זה סכום שיוצא על תלמיד בשנה או לאורך 12 שנות לימוד?

המספר הוא טיפה "פופוליסיטי" כי הוא כולל את שכבות השומן - כלומר את הפקידים והמבקרים של המערכת.
המספר מייצג כמה עולה משרד החינוך בשנה חלקי מספר התלמידים באותה שנה.
אם אתה מניח שהמטרה של משרד החינוך היא ללמד ילדים אזי מכך יוצא עלות
של 52,500 לשנה עבור תלמיד.

בכל מקרה איך שלא תסתכל על זה אם נעלים מחר את משרד החינוך לגמרי זה כמה כסף נחסוך בשנה עבור כל תלמיד.

 

[גרהם]

המיסים של ההייטק הם אלו שממנים את מענקי רשות החדשנות, יחד עם עוד כמה פקידים בדרך.

קשקוש. חברות ההייטק נהנות מרוב הטבות המס שניתנות לחברות וכמעט לא משלמות מס.

 

[Paranoid]

קשקוש. חברות ההייטק נהנות מרוב הטבות המס שניתנות לחברות וכמעט לא משלמות מס.

הכסף הגדול שחברות ההייטק תורמות זה דרך העבודה שהן מביאות איתן שבתורה מביאה הרבה מאוד מס למדינה בצורה ישירה ועקיפה.
אני דווקא עם איש פה, התרומה של ההייטק למדינה היא חסרת פרופורציות לחלוטין.
רמת המחיה בארץ הייתה משמעותית נמוכה ללא החברות והאנשים האלה.