יש הרבה מניות שלא נותנות זכות הצבעה למחזיקים שלהן. מה הערך של להחזיק במנייה כזאת?
אני יכול לראות כמה הסברים אפשריים:
דוגמא להמחשה: דוד שלכם הוא הבעלים של מפעל מצליח מאוד. הוא מציע לכם לשלם מליון ש״ח עבור 20% מהמפעל, שהשווי שלו מוערך בעשרות מליונים. לצורך פשטות הדיון, את 20% האלה אתם לא יכולים למכור לאף אחד אחר. הוא לא מבטיח לכם דיבידנדים. הוא בפירוש אוסר עליכם להתערב בניהול החברה. למה שתשקיעו? מה אתם מקבלים בתמורה למליון ש״ח?
אני יכול לראות כמה הסברים אפשריים:
- יש לה ערך כי מישהו אחר ישלם עליה. ברור לי שזאת הסיבה העיקרית שאנחנו קונים מניות (האופציה למכור ברווח), אבל זה בעיניי לא הסבר מספק, כי לא ברור למה שהמישהו האחר הזה ישלם. זה סוג של רדוקציה בלי בסיס: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Greater_fool_theory
- יש לה ערך כי החברה עצמה תרצה לקנות את המניות בחזרה, או חברה אחרת תרצה לקנות אותם. גם לא הסבר מספק, זה בדיוק כמו הסעיף שלמעלה רק בסדר גודל אחר.
- להחזיק במניה זה להחזיק בחלק מהחברה, ואם החברה רווחית או צפויה להיות רווחית אז לחלק הזה יש ערך. מה שלא מובן לי, באיזה מובן פרקטי מניה כזו היא ״חלק מהחברה״? אם אין לי זכות הצבעה, אז יש לי 0 שליטה על מה שהחברה עושה, ולכן בפועל אין לי באמת שום חלק ממנה. באותה מידה במקום לחלק מניות, היו יכולים לחלק מדבקות.
- דיבידנדים. את זה אני יכול להבין, רק שדיבידנד זה לא חוזה, הוא משתנה בהתאם להחלטת החברה (שאין לי שליטה עליה), ובפועל הרבה מאוד חברות לא מחלקות דיבידנד בכלל. כמובן יש פה הנחה שהן יחלקו דיבידנד בעתיד, אבל זה לא משהו חזק בעיניי. הייתם נותנים הלוואה למישהו שהיה אומר לכם ״אין לי כוונה להחזיר לכם את הכסף עכשיו או בעתיד הנראה לעין, אבל אולי מתישהו, ואני לא מתחייב על שום סכום״? לא סביר שהכל מבוסס על תקווה שהחברה תשלם.
- אם החברה עוברת ליקווידציה, אני מקבל את החלק היחסי מהנכסים. למיטב הבנתי זה קורה כשהחברה פושטת רגל או משהו בסגנון, ולא הייתי רוצה להחזיק במנייה במצב הזה.
דוגמא להמחשה: דוד שלכם הוא הבעלים של מפעל מצליח מאוד. הוא מציע לכם לשלם מליון ש״ח עבור 20% מהמפעל, שהשווי שלו מוערך בעשרות מליונים. לצורך פשטות הדיון, את 20% האלה אתם לא יכולים למכור לאף אחד אחר. הוא לא מבטיח לכם דיבידנדים. הוא בפירוש אוסר עליכם להתערב בניהול החברה. למה שתשקיעו? מה אתם מקבלים בתמורה למליון ש״ח?
