ממה אתה חושב שילד יפיק יותר? חודש בבית הספר (נניח איפשהו בתחילת השנה), או חודש בדרום מזרח אסיה (הדוגמה של יעקוב)? מבחינה חינוכית, ערכית, תרבותית אולי אפילו לינגוויסטית (ילמד שפה)? ואני מתכוון לילד בכל גיל 6-18. נניח שאנחנו מחריגים כיתות א, ו, ט, יב (עוברים מוסד).
ממה אתה חושב שהילד יהנה יותר?
מה אתה חושב שיפתח יותר את הילד כבן אדם, ויתרום לו יותר?
יכולות של ילדים הן אינדבידואליות. גם היכולת להפיק דברים מטיול כזה, וגם היכולת להתמודד עם החומר הלימודי בבית הספר. אם ילדי יהיו דומים לי, הם לא יפגעו מההעדרות (אולי להפך).
קשה לי שלא לבוז למערכת החינוך.
בערך 50% מהפונקציה של בית הספר הוא תחליף בייביסיטר.
צורת הלימוד ארכאית, ומאוד לא יעילה. חומר הלימוד ברובו משעמם. הלימוד מבוסס על שינון, ולא על חשיבה, פתרון בעיות, או יצירתיות.
על חינוך אין בכלל מה לדבר.
יש מעט מורים מוכשרים. הרוב Those who can't do - Teach . בחינוך היסודי הרמה בכלל מחפירה.
הפן החברתי חיובי, ואיכשהו עוזר להחזיק את התלמידים...