מהי השקעה "סולידית" ומהי השקעה "מסוכנת"?

[הנועזת]

פרויד התייחס לכך שהמצב שאנשים נורמטיביים קוראים לו "נורמליות" הוא פיקציה שהחברה המציאה.
אם כן מהי "סולידיות" או "השקעות סולידיות"?
הסכנה באתר הנהדר הזה של הסולידית, הוא שיוצר מתחת לאפם של משתתפיי האתר, קונפורמיזם לא מנומק דיו ביחס למושג הטבוע בבסיס האתר של מהות ההשקעה הסולידית- שמטרתה לשמור על ערך הכסף ולייצר ממנו הכנסה תזרימית, על מנת לצאת מהמטריקס/ ממרוץ העכברים.
טענתי הבסיסית היא שאיין ממש השקעות סולידיות בערך מוחלט, ומאחוריי תוויות סולידיות שרבים מבאיי האתר ממהרים להשתמש בהם, לא פעם מסתתרים מוצרים מסוכנים ביותר.

אציג שתיי דוגמאות פשוטות:
(1) הדוגמה הפשוטה ביותר והנפוצה ביותר, היא כן כן, קניית דירה למגורים, בתשואה נמוכה, עם משכנתה.
בשנים האחרונות, בעולם של ריבית נמוכה, הזוגות הצעירים קנו דירות עם משכנתאות של 70%, מבלי להבין באמת את
הפצצה המתקתקת עליה הם יושבים. זאת בשל, העליה הצפויה בתשלום המשכנתה כאשר הריבית תעלה, כל שכן , הירידה במחירי הדירות כאשר זוגות צעירים רבים לא יוכלו לעמוד בתשלומים וימכרו בבת אחת.
לסיכום השקעה בדירה למגורים באיזורי הביקוש, אינה סולידית ואף מסוכנת מאוד, כל שכן אינה מייצרת ערך עבור
משקיעיה.
(2) בואו ניקח דוגמה משוק ההון, אג"ח ממשלתי לשלושים שנה, הוא כביכול מוגדר כסולידי. אבל בסביבת הריביות הנמוכה, גם
זוהי פצצה מתקתקת, שכן המח"מ הארוך, מתנהג כמנוף, וכאשר הריבית תעלה, אג"ח הללו יקרסו, לא משנה שזה אג"ח ממשלתי של מדינת ישראל.

 

[c881]

סנופי, לא נאמר שהאגח ארוך טווח הוא סולידי בעצמו.
נאמר שתיק "הארי בראון"/"4 WAYS" מחזיק 4 נכסים תנודתיים שכשמוחזקים יחד באחוזים שווים (או מתחילים שווים) ממתנים את התנודתיות של התיק.

 

[איליה]

@סנופי הבדל בין ספקולציה ולבין השקעה נמצא בצפייה לתשואה מסויימת ומוקדם הבטחון.
מקדם בטחון יכול להיות מושג ע"י פיזור או ע"י מחקר פונדמטאלי מעמיק.
צפייה לתשואה נובעת מסוג הנכס שאתה מחזיק כי פוטנציאל תשואה שונה בין אגח למניות למשל (תחום באג"ח ולא תחום במניות).

אם אתה מניח תשואה לא ריאלית לנכס ולא לוקח מקדם בטחון - אז בסופו של דבר יקרה לך מה שקרה לכל הספקולאניטים לפניך
אם ההנחות שלך סבירות ולקחת מקדם בטחון: כפי הנראה תהיה בסדר בטווח ארוך.

אסיים עם ציטוט של גראהם:
"An investment operation is one which, upon thorought analysis promises safety of principal and an adequate return. Operations not meeting these requerments are speculative"

 

[Oren]

לדעתי אין אף השקעה בודדת שהיא סולידית. אי אפשר להגיד על נייר מסויים שהוא סולידי ועל אחר שהוא לא.

אבל כן אפשר להגיד את זה על תיק שלם.
לדעתי תיק מפוזר היטב הוא ההשקעה הכי סולידית, וככל שהפיזור יורד כך התיק פחות סולידי, עד הדוגמא הקיצונית של תיק שמושקע 100% במניה של חברה אחת קטנה ממדינה אחת קטנה.

ציר נוסף הוא מידת האקטיביות. משקיע סולידי, בעייני, זה אחד שנמצא בשוק כל הזמן ולא מנסה לתזמן אותו. ככל שמשקיע עובר בין מסלולים ונכסים בתדירות יותר גבוהה ועם אחוז גבוה יותר מהתיק כך הוא פחות סולדי. כשהדוגמא הקיצונית כאן היא סוחרי יום.

שני ההבדלים הללו נובעים בסופו של דבר מאותו מקור: היומרה לידע. משקיע סולידי יגיד שאין לו מושג איזה נכס עדיף על משנהו ולכן הוא קונה את כולם, ואין לו מושג איך יתנהג השוק מחר, בשבוע הבא או בשנה הבאה ולכן הוא לא משנה את השקעותיו בהתאם לתחזיות. ככל שהמשקיע פחות סולידי כך שהוא יאמין שמניה מסויימת עדיפה על אחרת או שעכשיו זה זמן טוב לצמצם את החשיפה למניות או להפך.

 

[הסולידית]

אין השקעה סולידית.
תשקיעי במק"מ או ממשלתי קצר - ותיחשפי לסיכון אינפלציה.
תשקיעי באג"ח קונצרני, אג"ח זבל או הלוואות P2P - ותיחשפי לסיכון אינפלציה ובנוסף סיכון אשראי.
תשקיעי באג"ח ארוך - ותיחשפי לסיכון עליית ריבית
תשקיעי בזהב או מתכות יקרות - סיכון בהינתן שגשוג כלכלי
תשקיעי במניות - סיכון בהינתן מיתון כלכלי
תשקיעי בנדל"ן - סיכון שוכרים, סיכון פיצוץ בועה, סיכון שב"חים בחדר המדרגות

אי אפשר לבטל סיכון. אפשר רק להמיר אותו בסיכון אחר. לדעתי, הדרך האופטימלית לנהל סיכונים היא באמצעות בניית תיק השקעות מפוזר על פני נכסים שאינם קורלטיביים זה לזה ואשר מושפעים מתנאים מאקרו כלכליים שונים. זה משהו שהבינו עוד בתקופת חז"ל.

 

[הנועזת]

הבדל בין ספקולציה ולבין השקעה נמצא בצפייה לתשואה מסויימת ומוקדם הבטחון.

מאוד אהבתי את ההגדרה שלך @איליה. אם אפשט אותה, ההבדל בין השקעה לספקולציה: הוא היחס הראלי בין הסיכוי לסיכון.
הבעיה עם ההגדרה שלך היא שהחכמה עובדת בדיעבד.

@אורן, אתה מביא את שני העקרונות המובילים של האתר:
(1) לדעתי אין אף השקעה בודדת שהיא סולידית. אי אפשר להגיד על נייר מסויים שהוא סולידי ועל אחר שהוא לא.
או כמו ש- @הסולידית הגדירה זאת:

דרך האופטימלית לנהל סיכונים היא באמצעות בניית תיק השקעות מפוזר על פני נכסים שאינם קורלטיביים זה לזה ואשר מושפעים מתנאים מאקרו כלכליים שונים.

(2) אקטיביות נמוכה, או לחילופין תיק "עצל".

להלן כמה נקודות להתייחסות ולדיון:

• ברור לכולנו בדיון הזה, כי אין השקעה סולידית, כי לא ניתן לבטל סיכון, כפי שציינה זאת סולידית.
• חשוב במיוחד לשים לב לקלישאות סולידיות, המתחזות לשמרניות אך טומנות בחובן סיכון גבוה (דוגמאות בתגובה הראשונה).
• הערת בינים: השימוש באג"ח ממשלתי ארוך לצורך "איזון" התיק, בידיעה ברורה כי היא ברמת סיכון בעייתית במיוחד בתקופה זו, כפי שציין @c881, לא באמת מובנית לי.
• פיזור להוויתי, אכן ממזער את הסיכון, ולכן אם נבחר השקעות "שאינן קורלטיביות", כפי שהציגה זאת הסולידית, נשביח את התיק.
• עם זאת, אם אנו בוחרים בהשקעות שאינו קורלטיביות ,איך זה שכל ההשקעות הן בסימן של לונג? מבלי להתחשב ביוקר השוק?
• המיקוד במדדים ולא בענפים או במניות ספציפיות המתומחרות נמוך משוויין הריאלי, בהתאם למשקיעי ערך, דוגמת: גרהם דרמן, או יינון אריאלי, חושפים את המשקיע לפגעיי השוק בעידנים של שפל, במיוחד בשל העדר מדדי שורט.
• התיק הסולידי מתייחס אך ורק להשקעות בשוק ההון, מה עם השקעות נדל"ן, מזאנין וכן הלאה, הריי הסכמנו על פיזור?
• אם הפיזור הוא הבסיס להשקעה ה"סולידית", למה שלא נסתכן יותר בבניית התיק, למה שנתור אחר עליית תיק זעירה של מדדים? למה לא ניקח תחום ענפי "מוזנח" הנובע מעיוות שוק מסויים, כדוגמת, מניות בסחירות נמוכה, מניות ספין-אופ, נדל"ן במושע, וכן הלאה.. וניצור תיק מפוזר על מספר השקעות בסיכון גבוה?

 

[adamshalev]

@סנופי , לגבי הנק' שלך:
- "איך זה שכל ההשקעות הן בסימן של לונג? מבלי להתחשב ביוקר השוק?" - הרעיון הבסיסי הוא שאף בן אנוש לא יכול לתזמן את השוק לאורך זמן (ואם יש כזה, הוא כנראה לא אתה והוא לא עובד בשבילך). מעבר לכך, הסיכוי שהריבית תעלה, כמה היא תעלה ומה תהיה ההשפעה על המחיר של אג"ח ארוך כבר מיוצגים במחיר השוק של האג"חים. זה הבסיס של תיאוריית השוק היעיל. יש אנשים שחושבים שהריבית תעלה ומוכרים, יש אנשים שחושבים שהמיתון בעולם ימנע מהריבית לעלות (או שהיא תעלה מאד לאט במשך הרבה מאד זמן). המחיר של אג"ח היום הוא נק' האיזון בין הכוחות הללו.
כאשר מישהו מוותר לחלוטין על הנסיון לתזמן את השוק, ומשקיע בנכסים עם קורולציה נמוכה, הוא משיג את התשואה של הנכסים, בסיכון נמוך יותר.
- אני חושב שצריך להשקיע בנכסים בעלי אופי שונה, וקורולציה נמוכה. אבל שימי לב שאם משקיעים ביותר מדי סקטרוים שונים, מתקרבים קרוב יותר ל"כלל השוק". יותר מדי פיזור בין אג"ח, זה כלל האג"ח. יותר מדי פיזור בין סוגי מניות, זה כלל שוק המניות. בתיק "עוגת דובדבנים" ניסיתי ליצור השקעה שמבוססת על נכסים שהם מהותית שונים, בעלי קורולציה נמוכה, אך עדיין מהווים פיזור רחב ככל הניתן של הסקטור שלהם. ניתן, אך קשה יותר, להשקיע מחוץ לשוק ההון. השקעות אלו הן בד"כ פחות (או כלל לא) נזילות, בעלות סיכון גבוהה יותר עקב פיזור נמוך ומצריכות יותר עבודה.
- אם היה סקטור בשוק ההון (או ההשקעות בכלל) שהיה שקול בכל מימד אחר להשקעה פסיבית בשוק ההון, אבל עם פחות סיכון, או יותר תשואה, הוא היה מושך אליו יותר ויותר משקיעים, מה שהיה מוריד את התשואה שלו ומעלה את הסיכון שלו, ומנגד מעלה את התשואה (העתידית) של הסקטורים שנזנחו. שוב - תיאוריית השוק היעיל וחוסר היכולת של אינדבידואל לנצח את השוק לאורך זמן.

 

[c881]

@סנופי אם אני לא מתזמן את השוק אז איך לי לדעת שרכישת אגח לטווח ארוך מסוכנת או לא כרגע?
שנה אחרונה אגח ארוך עלה ב-20%, S&P500 עלה ב-20%, הדולר עלה ב-10%. לנסות לתזמן את זה?
מתי להיות ב"מחקה S&P500" ומתי "מחקה S&P500 מגודר"...
למיטב ידיעתי - הבלוג "הסולידית" הוא לא כי התיק או ההמלצות בו הן "סולידיות" אלה בתרגום מילולי "הכותבת היא יציבה במעמדה ולא תזיזו אותה ממקומה".

 

[פשוט]

למיטב ידיעתי - הבלוג "הסולידית" הוא לא כי התיק או ההמלצות בו הן "סולידיות"

מסכים. השם "האנטי שבירה" אולי יותר מתאים ופחות נתון לפרשנות לא נכונה מאשר "הסולידית". מה שכן הוא פחות קליט.

 

[איליה]

@סנופי אם כבר ציינת את גראהם (אין לי מושג איך חשבת לעצמך לרשום באותה שורה עם שמו את ***********) - המלצה חמה. תקרא עוד הפעם טוב טוב את "המשקיע הנבון", לדעתי תקבל את התשובות לשאלות ששאלת (במיוחד אם תתעמק בהערוד של צבייג במהדורה האחרונה)

 

[הנועזת]

@adamshalev, תודה על תגובתך, המעניינת:
"הסיכוי שהריבית תעלה, כמה היא תעלה ומה תהיה ההשפעה על המחיר של אג"ח ארוך כבר מיוצגים במחיר השוק של האג"חים. זה הבסיס של תיאוריית השוק היעיל. יש אנשים שחושבים שהריבית תעלה ומוכרים, יש אנשים שחושבים שהמיתון בעולם ימנע מהריבית לעלות (או שהיא תעלה מאד לאט במשך הרבה מאד זמן). המחיר של אג"ח היום הוא נק' האיזון בין הכוחות הללו".

אני אומר זאת ללא סימניי קריאה, אבל במקרה הזה אני נוטה לחשוב שקיים פה כשל שוק. המוסדיים המהווים נתח שוק כבד ביותר בארץ ובעולם, מקיימים ביניהם מלחמת תשואות חסרת מעצורים צינית למדיי, בעולם ללא ריבית, המעבירה את הסיכון לקליינטים שלהם!!! סיכון עליית הריבית, באג"חים הממשלתיים לטווח הארוך, אינם מתומחרים כראוי, והציבור נוהה אחר נציגיו כמו עדר של עיזים, מתוך ראייה קצרת טווח. הכוונות הברורות של הפד, לסיים את ההרחבה הכמותית, הן וודאיות למדיי, השאלה היא מתי. יש פער בין רדיפה אחר תזמון השוק והתעלמות לחלוטין מאספקטים פונדמנטליים (קצת בדומה לניתוח טכני).
(מתייחסת גם לתגובתו של @c881)

באשר להתייחסותך לפיזור מדוד, אני מאוד מסכימה.

קשה יותר, להשקיע מחוץ לשוק ההון. השקעות אלו הן בד"כ פחות (או כלל לא) נזילות, בעלות סיכון גבוהה יותר עקב פיזור נמוך ומצריכות יותר עבודה.

כאן אני חולקת עליך, אני משקיעת נדל"ן, הנהנת מכל רגע ומעריכה מאוד את התזרים הקבוע(והבטוח) שהשקעות אלו מניבות לי, על אף נזילותן הנמוכה.
עניינית, במיוחד בבואם של ברבורים שחורים כדוגמת 2008, הכנסות ראליות משכר דירה (כחלק מתיק השקעות), מניסיוני הרבה פחות רגישות לתנודות חדות בשוק, ולעניות דעתי צריכות לעמוד בבסיס כל תיק. נושא הפיזור כאן מתייתר במידה ובחירת הנכסים נעשית במקצועיות ומתוך הכרות עם השוק. אגב בדומה מאוד להשקעותיי בשוק ההון, בהשקעותיי הנדל"ניות, אני מכוונת לעסקאות מתוחכמות, הדורשות סוג של התמחות ומכוונות לכשליי שוק(בשוק ההון כגון: מניות בעלות סחירות נמוכה, מניות ספין אוף, אג"ח זבל, בנדל"ן, כגון: נכסים בעייתיים, שכונות פיתוח במרכז הארץ וכו' ) ולא של המשקיע הממוצע. שם להבנתי, שוכן הרווח.
בעוגת הדובדבנים שלך זיהיתי משהו מזה, למרות שהייתי מוסיפה לה, מעט פלפל שחור

 

[הנועזת]

@c881
למיטב ידיעתי - הבלוג "הסולידית" הוא לא כי התיק או ההמלצות בו הן "סולידיות" אלה בתרגום מילול
כותבת היא יציבה במעמדה ולא תזיזו אותה ממקומה".
מעניין לא חשבתי על פרשנות הכינוי: סולידית במובן, "סוליד רוק".

 

[איליה]

@סנופי כפי הנראה את רגילה לעבוד בשוק לא מפוקח ולא שקוף כמו שוק הנדל"ן. שוק ההון הרבה יותר מפוקח.
לגבי הכנסה יציבה בעת המשבר, שימי לב שתיק בעל פיזור טוב או לחלופין תיק מניות מאוד מאוד גדול (עשרות מליוני שקלים) יניבו תשואת דיבידנד שדומה לשכר דירה. כמו בכל השקעה שהיא business like: מה שמעניין אותה זה התזרים ולא מחיר הנכס שלך בכל רגע ורגע.

תחום הנדל"ן (הכוונה להשקעה ישירה בנדל"ן) זה תחום בעל עיוותים גדולים מאוד שאכן מי שמקורב לצלחת ידע לנצל היטב (לעומת המצב של הליכה לכלא על שימוש מידע פנים בעיסקאות בשוק ההון)

 

[הנועזת]

@איליה, בסופו של יום השקיפות היא בערבון מוגבל מאוד, הפיקוח בשוק ההון יוצר בלא מעט מקרים מעקפים מתוחכמים ע"י החברות הציבוריות, הניבטים אלינו באמצעות הדוחות השנתיים, המאוד מסורבלים. לא פעם הפיקוח הזה, רק מרחיק אותנו כצרכניי קצה, משוק ההון.
כמו כן מאידך, העדר הפיקוח בתחום נדל"ן, אינו הופך אותו לשרירותי ומושחת כפי שאתה מציג אותו- קצת הגזמת.
ויותר מזה, העדר השקיפות המלאה בנדל"ן, יוצרת יתרון יחסי למשקיעים כמוך וכמוני, הרוצים לייצר ערך מידע.

 

[איליה]

ויותר מזה, העדר השקיפות המלאה בנדל"ן, יוצרת יתרון יחסי למשקיעים כמוך וכמוני, הרוצים לייצר ערך מידע

את יכולה להתחרות במידע מול קרוב משפחה של מהנדס העיר או מישהו מהוצאה לפועל?

הפיקוח בשוק ההון יוצר בלא מעט מקרים מעקפים מתוחכמים ע"י החברות הציבוריות, הניבטים אלינו באמצעות הדוחות השנתיים, המאוד מסורבלים. לא פעם הפיקוח הזה, רק מרחיק אותנו כצרכניי קצה, משוק ההון.

לא בדיוק נכון כי המידע נוכח בדוח (אחרת זה עבירה פלילית) ויש הנדסה פיננסית מסביב אך המידע נמצא שם. דרך אגב יש כלל ברזל: לקרוא את הדוח מהעמוד האחרון כי בעמודים אחרונים מסתתרת רוב הפיקנטריה. אישית לא מתעסק בזה ולכן מושקע בכלל השוק
דרך אגב ככה נראה חיים של בן אדם דרך הנדסה פיננסית: http://www.slate.com/articles/business/moneybox/2002/04/my_pro_forma_life.html

 

[גיורא]

עניין "הסולידיות" אינו עניין פרודיאני אלא נושא מתמטי מוכח. למה שרבים כאן מכוונים מתחושות בטן נכונות יש הוכחות מתממטיות הנלמדות בכל קורס בסיסי בתורת המימון.

באופן כללי כאשר בונים תיק השקעה שיש בו רכיב "לא וודאי" (מניה למשל) צריך לדבר על שלושה פרמטרים:

• סיכוי - תשואה פוטנציאלית - מהו פוטנציאל התשואה לרווח בטווח של 5 , 10 , 15 שנה. ככל שהפוטנציאל גבוה יותר הרי זה משובח.
• סיכון - תנודתיות - מהי רמת התנודתיות בתיק, או במילים אחרות בכמה נקודות לאורך חיי התיק הוא יפגוש את נקודת השיא בה ניתן לממש את מלוא התשואה הפוטנציאלית. ככל שהתנודתיות נמוכה יותר הרי זה משובח. כי יש יותר הזדמנויות לממש את הפטנציאל. בתיק בעל תנודתיות רבה לפעמים צריך להמתין 5 או 10 שנים בהפסד כדי לפגוש הזדמנות בודדת למימוש. (לכן סיכון הוא תמיד תלוי גיל או תוכניות).
• חשיפה - מנוף - מהו החלק היחסי של המרכיב ה "לא וודאי" בתיק ההשקעה.

כל תיק השקעה משלב בתוכו: סיכוי וסיכון. נסכים כי אם יש שני תיקים אשר הסיכוי בהם שווה עדיף לבחור בזה שהסיכון שלו נמוך יותר.

ובכן, ישנה הוכחה מתמטית לכך - כי לכל תיק הבנוי ממספר בודד של ניירות (מניות, אגח ), ניתן לבנות תיק מקביל עם סיכוי זהה וסיכון נמוך יותר. התיק הזה בנוי מסל המכיל את הניירות הנ"ל במנוף (חשיפה) גדול יותר. במקרה כזה הסיכוי נשמר והסיכון יורד.

לדוגמה: נניח שיש משקיע - המשקיע 40% מתיק ההשקעות שלו ב 4 מניות בודדות ממדד 50 של תל-אביב. ניתן להוכיח כי ניתן לבנות תיק חלופי שמבוסס על השקעה של 70% בסל של מדד 50. התיק הזה יהיה בעל אותו סיכוי אך בעל סיכון נמוך יותר. ולכן עדיף.

השורה התחתונה של כל זה היא פיזור. ככל שהפיזור גדול יותר המנוף (החלק היחסי המושקע ברכיב שאין בו וודאות) יכול להיות גדול יותר.
התיקים של הסולידית מבוססים על העקרונות האלה: פיזור גדול ומנוף גדול יחסית (65% שוקולד מריר ). אלו תיקי השקעה עדיפים בהרבה על התיקים המוצעים לציבור על ידי מרבית מנהלי תיקים. תיקים המבוססים על מעט פיזור ומעט מינוף ( 30% מרכיב מנייתי למשל ).

בשורה התחתונה גם התיקים האלה משלבים בין סיכוי ל סיכון. מה שהופך אותם לסולידים זה היחס האופטימאלי בין רמת הסיכון לפוטנציאל שהם משקפים.

 

[הסולידית]

פוסט רלוונטי לדיון (עוסק גם בתאוריית הפורטפוליו המודרנית שעיקריה תוארו לעיל ע"י גיורא).

 

[פשוט]

@גיורא זה שהיחס בין סיכוי סיכון הוא אופטימלי לא הופך את התיק ל"סולידי" במשמעות המקובלת של המילה. תיק עם 90 אחוז מניות לדוגמא אינו נחשב לסולידי גם אם יחס הסיכוי סיכון שלו בתמהיל הזה הוא אופטימלי. לטעמי זה לא רק ענין של סמנטיקה, אבל אחרי שהערתי על כך מספר פעמים בכמה שרשורים אניח לזה. אני מרגיש קצת חוזר על עצמי. מי שחושב עצמו או על תיקו כסולידי שיבושם לו.

 

[גיורא]

@גילגמש

תן לי לנסות לשכנע אותך שוב, שבתנאים מסויימים תיק ב 90% חשיפה יכול להחשב לסולידי.

נתחיל במספר הנחות יסוד/ תנאי פתיחה שאני מקווה שאנחנו מסכימים לגביהם:

• אין שום דרך לקבל תשואה שנתית של 4%-5% לאורך זמן על תיק השקעות ללא חשיפה גדולה מאד למניות. לחילופין, מי ששם את כספו מתחת לבלטות יודע בוודאות כי התשואה הסולידית לכאורה הצפויה על התיק שלו היא אפס.
• חשיפה למניות משמעותה בהכרח תנודתיות. תיק תנודתי הוא תיק שחייב להתפס על ידי משקיע אחראי כהשקעה לטווח ארוך. אין שום דרך להבטיח שהתיק ישיג את יעדיו בטוווח זמן קצר.
• לאורך זמן הכלכלה העולמית היא כלכלה צומחת. בגלל גידול באוכלוסיה, גידול בפריון, התפתחות טכנולוגית וכדומה.

כעת נדבר על פיזור והשפעתו על רמת הסיכון של תיק ההשקעות:

נחשוב לרגע על ניירות בלתי תלויים זה בזה, היורדים או עולים באופן אקראי.

• אם אני מחזיק נייר אחד הסיכוי שכל הניירות בתיק שלי ירדו הוא: 50%
• אם אני מחזיק שני ניירות, הסיכוי שכל הניירות בתיק שלי ירדו הוא: 25%
• אם אני מחזיק שלושה ניירות בתיק שלי הסיכוי שכל הניירות שלי ירדו הוא: 12.5%
• אם אני מחזיק 10 ניירות בלתי תלויים בתיק שלי הסיכוי שכל הניירות ירדו הוא: 0.1%
• אם אני מחזיק 700 ניירות (תיק שוקולד מריר ) הסיכוי שכולם יירדו הוא 0%, ולמעשה אפילו הסיכוי ש 55% מהם ירדו בעת ובעונה אחת הוא 0%.

כלומר פיזור נכון מנטרל תנודתיות, כלומר מנטרל סיכון.

למעשה בניגוד לאינטואיציה תיק המכיל מרכיב מנייתי של 4 ניירות בחשיפה של 30% הוא תיק מסוכן לאין שיעור מתיק המכיל 700 ניירות בלתי תלויים בחשיפה של 90%.

לסיכום - הדרך הסולידית ביותר להשגת תשואה לאורך זמן של 3%-5% בשנה היא על ידי תיק בעל מרכיב מניות גבוה ופיזור מירבי. תיק כזה מומלץ רק למשקיעים לטווח ארוך המסוגלים לצלוח נפשית ופיננסית תקופות של שוק דובי וכלכלה גלובאלית מקרטעת.

 

[Oren]

כל זה היה מעולה אם המניות באמת היו בלתי תלויות, אבל הן ממש ממש לא.