• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

מגורים לבד או אצל ההורים

  • פותח הנושא פותח הנושא the cpa
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
1. אבטלה בשפל חסר תקדים לעומת ההיסטוריה.
אז תחשוב שבתנאי כזה (שאני יכול עוד להתווכח עליו), שהוא לכאורה טוב יותר ממה שהתחולל כאן בדור של ההורים שלנו, עדיין הרבה צעירים מתקשים כלכלית או מתקשרים לממן את עצמם בעצמם. ולהבנתי המספר של הצעירים הללו עולה אם סופרים אותם כמי שממשיך לגור אצל ההורים.

ולכן משתנה אובייקטיבי לא חשוב כי הדיון שלנו מתחיל היכן שכל המשתנים האובייקטיבים נגמרים. עבור אדם שהשתחרר ממש היום מצה"ל, תנאי המשחק הם: אבטלה בשפל ועדיין אין לו סיכוי להשיג דירה (בהנחה שלא משתייך לקבוצת אינטרס פריווילגית ושאינו מוכשר מעל הממוצע). אז בשלב שבו האבטלה כבר לא תהיה בשפל, דיי הלך עליו (אלא אם מצב כזה יקדם רפורמות מהירות בכלכלה ובמדיניות המוניטרית, וגם בתרבות כתולדה של זה).

2. יוקר מחיה שעולה קצת פחות מהמשכורות כל שנה ושכירויות שעולות בערך אותו דבר
עבור לפחות חצי מהאנשים אם לא יותר, הטענה הזאת אינה נכונה. אבל אזרום איתך.

אין ספק שהמחירים בחו"ל אפילו יותר זולים (אני מזמין המון מחו"ל ואני רואה איך כל שנה המחיר צונח. למשל, הפלאפון שקניתי לפני 4+ שנים שווה הרבה הרב פחות והמחשב שקניתי כבר איזה 30% פחות כי המעבדים כבר השתכללו). בענפים מסומים כמו מזון/שכירות וכדומה המחירים עלו בערך כמו המשכורות ממה שאני מבין מהנתונים.
מה שאתה טוען זה שאינך באמת "עושה וויתורים" כפי שציינת בתגובה הראשונה שלך. אתה לא עושה. לחיות לבד ולרכוש מחו"ל ממחיש את הרעיון שהמצב בארץ על הפנים, ולכן אולי פיזית אתה בארץ אבל אתה קונה מחו"ל.

ובאופן כללי לגבי סעיף 2, אל תשכח שתיאורטית 99% מהאוכלוסייה בישראל יכולה להיות ענייה מרודה, ומספיק שאדם אחד פתאום יכניס מיליארד יורו לחודש והשכר הממוצע יקפוץ. לכן אסור בשום פנים ואופן לדבר על שכר ממוצע. אפשר אולי חציוני, וגם הוא לדעתי לא באמת משקף את הסיפור.

שוב אזכיר, הקבוצה הראויה למדידה בדיונים כאלו הם אנשים בעלי כישורים נמוכים, עבודות לא יציבות, ומעט כסף בחשבון הבנק. אשמח לפרט אם זה חשוב לך.

3. לצעירים היום (שוב, לא לכולם, אבל להרבה מאוד) יש את האופציה לחיות עם ההורים (ושוב, לא כל ההורים שקולים) בתנאים מאוד נוחים, מה שלא ממש היה בעבר (כשגרו כמה ילדים באותו חדר). זה מצטרף לילודה המאוד נמוכה.
כרגיל, הפוך. בעבר כל המשפחה תמיד התגוררה ביחד. כולל המשפחה המורחבת. לצאת מבית ההורים זאת וואחד פריווילגיה מודרנית. בכלל, אורבניות זאת תופעה חדשה שכירסמה לגמרי ביסודות המשפחה למען אידאלים כלכליים/תעשייתיים וכן הלאה.

4. ב15 השנה האחרונות מחירי הדירות עלו מאוד כמו מניות ואפילו יותר ממניות, אך זה חלק מהיותו של השוק חופשי ואין לנו "חובה" לקנות דירה כשהתשואה נמוכה היסטורית. במיוחד, אין לנו חובה להמר על המחירים באמצעות מינוף של 75%, כמו שאני בחיים לא אמנף את עצמי על מניה ב75% מההון שלי.
אוקי כאן אתה כבר ממש מגזים. שוק הנדל"ן הישראלי הוא לגמרי לא "חופשי". אתה לא יכול לקנות שטח רק ע"י זה שתציע את הסכום הגבוה ביותר עבורו.
בזמן שיש הרבה חבר'ה צעירים שלא משקיעים את כספם ורק מבלים כל היום אבל ההורים קונים להם דירה להשקעה והם פטורים ממס עד גובה של 5.1K ש"ח, צעירים נבונים ואוריינים אחרים, שחיים בצמצום ומשקיעים כל שקל שהם עושים, נענשים ע"י מס רווחי הון בגובה 25% או אם כמוני, הם מעוניינים להפוך לסוחרים הם יכולים להיענש עם מס עד לגובה של 50%.

זה ממש לא שוק חופשי, זה שוק מהונדס לחלוטין! פיאודלי אפילו ומשמר מעמדות ללא שום קשר למאמץ וכישורים. זאת בלי להזכיר עוד מלא שטיקים וטריקים שקשורים לשוק הנדל"ן שהרבה מתווכים/קבוצות אינטרס/בנקאים אני מניח שמשתמשים בהם על מתכונת יומיומית. בעבר פורסמו מידי פעם כתבות על מנגנוני קומבינה כאלו במגזר החרדי למשל.

* גילוי נאות: אני גר עם ההורים ומרוויח מזה אלפי ש"ח נטו כל חודש בחוסר הוצאות על שכירות/חשמל/מים/אינטרנט/ריהוט/ביטוח ועוד ועוד. אני יכול לשכור לבד (ויצאתי לשכירויות קצרות של כמה חודשים פה ושם) ואני עושה את זה רק כשאני חושב שהעסקה טובה וזה משתלם לי כי פשוט מבחינתי אני לא צריך דירה לבד 100% מהזמן.
הקשיים שתיארתי בתגובה הראשונה לא רלוונטיים לגביך? האם עברת את גיל 30?
 
נערך לאחרונה ב:
עדיין הרבה צעירים מתקשים כלכלית או מתקשרים לממן את עצמם בעצמם. ולהבנתי המספר של הצעירים הללו עולה אם סופרים אותם כמי שממשיך לגור אצל ההורים.
לא מסכים עם הטענה אוביקטיבית. אני למשל ממשיך לגור עם ההורים ואני רחוק שנות אור ממתקשה לממן את עצמי. אני פשוט לא רוצה להוציא כסף על משהו שאני יכול לקבל פחות או יותר בחינם.
ולכן משתנה אובייקטיבי לא חשוב כי הדיון שלנו מתחיל היכן שכל המשתנים האובייקטיבים נגמרים.
לי אוביקטיבי זה הדבר היחיד שחשוב.
עבור אדם שהשתחרר ממש היום מצה"ל, תנאי המשחק הם: אבטלה בשפל ועדיין אין לו סיכוי להשיג דירה (בהנחה שלא משתייך לקבוצת אינטרס פריווילגית ושאינו מוכשר מעל הממוצע). אז בשלב שבו האבטלה כבר לא תהיה בשפל, דיי הלך עליו (אלא אם מצב כזה יקדם רפורמות מהירות בכלכלה ובמדיניות המוניטרית, וגם בתרבות כתולדה של זה).
לקנות דירה != מצב כלכלי טוב. לא יודע מתי השתרשה התודעה הזו בציבור. אני מסכים איתך שלקנות דירה יותר קשה היום מלפני 15 שנה, אבל למה זה נחוץ? אתה גם קונה בית חולים כשאתה צריך טיפול רפואי, או שאתה שוכר שירותי רפואה, למרות שזה בסיסי מאוד שלכולם יהיו שירותי בריאות נאותים?
מה שאתה טוען זה שאני צודק ולכן אתה סתם משחק אותה שאתה "עושה וויתורים". אתה לא עושה. לחיות לבד ולרכוש מחו"ל ממחיש את הרעיון שהמצב בארץ על הפנים, ולכן אולי פיזית אתה בארץ אבל אתה קונה מחו"ל. זה כמו לשחק דום 2 אחרי שהקלדת iddqd. וגם לגבי זה יש פוליטיקאים שעושים לנו בעיות ומגדילים מכסות וכן הלאה.
אני אסכם במשפט ואז ארחיב כי זה נושא שבאמת מעצבן אותי: רק הישראלים בעלי האוריינות בפיננסית הנמוכה גורמים למצב המחירים בארץ וכשהם יפסיקו לקנות בארץ ונראה את חברות הקמעונאות חדלות פירעון נראה ירידת מחירים.

רכישה מחו"ל זה חלק מהכלכלה מחופשית, הרבה רוכשים מחו"ל גם בארה"ב (לפני כמה ימים פורסמו הדוחות של PDD שTEMU צמחה מעל ומעבר למצופה, הם גם עושים שילוח חינם לארץ, אבל נראה לי שאף אחד לא שמע עליהם. אני לעומת זאת מכיר אותם ועוקב אחרי כל הרשתות הסיניות בעוד שהישראלי הממוצע לא מכיר אותם. תשאל ישראלי מה זה JD.com או DIDI והוא יגיד שזו חנות בגדים. זה מראה על אוריינות צרכנית נמוכה והשכלה נמוכה של העולם הכלכלי הסיני). חברות כמו פוקס/קאסטרו ושאר חנויות בגדים ממלאות את הקניונים ויש להם רווחים גבוהים. גם עכשיו כשהמיתון מכה אנחנו רואים ירידה בקניות מטורקיה שזו מדינה נפלאה לקניות בזול באיכות יותר טובה. הסיבה שהישראלי הממוצע קונה בארץ בשונה ממני זה שהוא עם תפיסות צרכניות מוזרות (טיעונים ששמעתי: "זה בטוח לשים את האשראי אצל החברה הסינית? הם לא גונבים לי אותו?", "הסינים רמאים וכל מה שהם מוכרים מזויף", "המוצר לא מגיע ואין עם מי לדבר", "אני לא תומך באויבי ישראל") וזה די אשמתו. הישראלים בעיקר מענישים את עצמם ואז מתלוננים בנושא, אז המחירים עולים מן הסתם כי הם עוזרים למחירים לעלות (אני שומע עכשיו על קפיינים של "תמיכה בחקלאות הישראלית" שזה אומר לקנות במחיר הרבה יותר גבוה מאשר המחיר בטורקיה, זה יותר "תמיכה באינפלציה").

בישראל יש פטור על פחות מ75$ שזו באמת הטבה מדהימה, ועדיין ישראלים קונים בארץ. מה גם שהמכס לא ממש מצליח לאתר לפעמים חבילות מעל 75$. זה תנאים הרבה יותר טובים מלמשל ברזיל ששם המקסימום 50$.

סתם דוגמא למוצר שרב הישראלים קונים בארץ במחיר מופקע: משחת שיניים. אפשר להזמין כמות של 170 גרם משחת שיניים מאמאזון במחירים שהם שישית מהארץ (עשיתי תקנון למשקל 170 גרם לעומת 100 גרם בארץ). ועדיין, רב הצרכנים לא חכמים מספיק בשביל להבין או לתכנן מלאים כי האוריינות הצרכנית שלהם נמוכה.
שוק הנדל"ן הישראלי הוא לגמרי לא "חופשי". אתה לא יכול לקנות שטח רק ע"י זה שתציע את הסכום הגבוה ביותר עבורו.
מה זה מגרש "בנה ביתך"? מה זה "מכרז"? למעשה היו מכרזים שנסגרו ללא הצעות לאחרונה ואתה יכולת להגיש ולזכות. אני כן אגיד שאתה צודק שהמשאב של קרקע הוא מוגבל ומחירו מהונדס פה ושם על ידי המדינה. אתה צודק גם שיש עיקום במיסים לטובת דירה ראשונה. ועדיין, השוק משכלל את כל הנתונים והמחיר הוא חופשי לפי ההיצע.
בזמן שיש הרבה חבר'ה צעירים שלא משקיעים את כספם ורק מבלים כל היום אבל ההורים קונים להם דירה להשקעה והם פטורים ממס עד גובה של 5.1K ש"ח
ואם הם היו קונים להם תיק מניות? באמת שה25% מס על רווחים מעל האינפלציה לא היה משנה דרמטית את הסיפור לטעמי. הבעיה של עושר בין דורי היא בעיה גדולה. הפתרון לטעמי זה מס ילודה שהוא באחוזים מההון הכולל והעתידי (25% מההון פר ילד למשל) ומיסוי ירושות ומתנות בשיעורים גדולים, אבל לא הרבה ישמחו ליישם את זה.
הקשיים שתיארתי בתגובה הראשונה לא רלוונטיים לגביך? האם עברת את גיל 30?
אני לא עברתי את גיל 30. הקשיים הללו שאתה מתאר זה חלק מהויתורים שתיארתי כי אפשר לשכור דירה. אני חייתי לבד במרכז וכל הוצאותי הבסיסיות לא עברו את ה4500 ש"ח (וזה כולל מותרות כמו מים חמים ומזגן וכדומה).
 
או אם כמוני, הם מעוניינים להפוך לסוחרים הם יכולים להיענש עם מס עד לגובה של 50%.
(לא אישי)
להפך. כאשר הם יפתחו עסק בר קיימא הם לא ישלמו מס בכלל במשך כמה שנים בזכות ההפסדים הצבורים.
 
(לא אישי)
להפך. כאשר הם יפתחו עסק בר קיימא הם לא ישלמו מס בכלל במשך כמה שנים בזכות ההפסדים הצבורים.
גם אני חשבתי כך, אבל נראה שיש איזשהו חלון הזדמנויות מאז הקורונה שגורם להרבה צעירים חסרי מושג לגבי השקעות שמחפשים כסף מהיר - להתעשר.

באופן כללי, בכל פעם שיש איזושהי ידיעה שלילית בשוק שאמורה דווקא להוריד את אטרקטיביות המניות, באופן אירוני האטרקטיביות דווקא עולה.

בגדול השוק עובד הפוך ודור חדש של צעירים גורף לעצמו רווחים לא פרופורציונאליים, גם משוק ההון אבל בעיקר משוק העבודה שהם זנחו ועברו פשוט לרשת.

אני שמח שיש שינוי כזה אבל דיי מבואס שרוב העובדים בגילי ומעלה לא קולטים שהקרקע נשמטת להם ממש מתחת לרגליים בלי שהם שמים לב.

בהצלחה לנו בכל אופן :)

סתם בשביל להרחיב את הידע, מוזמן לקרוא על שיטת וייקוף. לא ממליץ על השיטה, אין לי ניסיון בזה.

נכון לרגע זה אפשר לומר שהסולידית טעתה, אבל מי יודע מי יצדק ומי יטעה בטווח של 30 שנים קדימה.
 
זאת שאלה של העדפה אישית. הבן שלי גר מגיל 21 עם שותפים עד שעבר לגור עם בת זוג בגיל 28, הוא מאד אהב את זה.
הבת גרה חצי שנה עם שותפה בגיל 24 ומאז גרה לבד ולא מדמיינת לגור עם שותפים.

הם לא שכוחי אל, מקומות מבוקשים מאד לשכירות והמחירים עלולים להיות בהתאם.
יש שם יחידות שלא עולות על 3000. בכל מקרה, שותפים זו חלופה רעה בעיניי. אני לא רואה את עצמי גר עם זרים רק כדי לצאת מהבית.
 
גם להתרחק מתל אביב וגם לגור עם שותפים (מוזיל עלויות כמובן) למשל ברמת גן, גבעתיים, פתח תקווה וכו'.
אני אחסוך אולי 1500 שקל בחודש בהשוואה לת"א וכך אהיה גם רחוק מהחברים וגם רחוק מהעבודה ואהיה חייב להחזיק אוטו. אני "נדפק" פה מכל הכיוונים.
מה לגבי אזורים דרומיים יותר מהשרון? או פתח תקווה למשל?
שים לב שנכון לעכשיו חלק מהתחנות סגורות עקב המצב.


כמו שבת העמק כתבה, זה באמת העדפה אישית.
אם אתה יכול להתפשר על מגורים עם שותפים לדעתי זה עדיף, כי לכל אחד יש את החיים שלו, אז יש לך כמות מסוימת של פרטיות ובמקביל אתה חוסך כסף על הדרך, בהשוואה למגורים לבד.

ועוד טיפ-כשאתה מחפש דירה, עדיף בלי מתווך. בכל 15 שנות מגורי בשכירות מעולם לא נעזרתי במתווך. אפשר למצוא דירה לבד.
תודה.
 
תשובה של צעיר. לי היה יותר ממך. אבל היה היה פעם.. תגיע לגיל 33+ ובוא נדבר שוב.
בכל אופן, אם אהיה לרגע רציני אומר שאין הכוונה לתמריץ או הרעיונות הכלליים כיצד לעשות עוד כסף או להשתדרג בשכר וכן הלאה, אני מדבר על היבטים יותר פרטיקולרים ברמה של האם לנסות מוצר גרוע אך זול יותר, לאחר כמה שנים של השקעה סולידית האם יש לי זמן, אנרגיה וכוח ללמוד את תחום מסחר סווינג או מסחר יומי אחרי שהוכחתי לעצמי שיש לי קיבולת בשוק ההון וכן הלאה. ככל שאתה עולה בגיל וצריך להגביל את עצמך בהתאם לרצון ההורים או להרגלי המחייה שלהם, אתה פשוט נשחק. אין מנוס מזה.
חחח איך אתה יכול למדוד שהיה לך יותר מרץ ממני? או שהתכוונת לכסף? זה יכול להיות, כי כמו שכתבתי לא עבדתי הרבה זמן וחייתי יותר משנתיים מחסכונות.
שמח לשמוע. מעלה תהיות אז על חשבון מה כל הבריאות והחיטוב הללו באים ואיפה זה "יתנגש" לך בהמשך. אין ארוחות חינם, כל יתרון בא על חשבון משהו אחר ויוצר חיסרון. למשל, הורים שלא מרבים לאכול בריא או לקנות סחורה איכותית, נהנים מיתרון של חיסכון בכסף ומכאן הרבה פעמים נובעת האפשרות להחזיק אצלם ילדים עד גיל מאוחר.
כרגע לא רואה חיסרון, נקווה שלא יהיה כזה.
אז יתכן שבאמת מדובר במקרה מיוחד, חריג ולא משקף. האם כשתעזוב את הבית אמא שלך לא תתבאס?
אתבאס רצח. אני ממש לא רוצה לעזוב, כי אין לי מטרה שם בחוץ, זה נובע אולי מרצון שלי להראות לעולם "שאני יכול" (זו גם אחת הסיבות שהלכתי ללמוד באונ' ולא מכללה - סתם אגו) וכשחושבים על זה לעומק אין שום היגיון בלבזבז את כל המשכורת שלך על חתיכת מבנה שגם ככה כל היום אתה לא תהיה בו ואין לך שום מטרה להתקיים בו לאורך זמן.. מילא הייתה בת זוג והייתי גר איתה - כאן זה הכרחי, מילא הייתי אומר לך שאני רוצה להביא כל ערב בחורה הביתה ושאני מת על חיי הלילה של ת"א ושאני רוצה להיות קרוב לעבודה כי אני לא סובל נסיעות, אבל כך זה לא רלוונטי אליי. ממש נוח לי בבית, יש לי המון מרחב ופרטיות, אני גם ככה כל היום לא נמצא פה ואני לא חושב שכלכלית זה חכם לעזוב. איפה הבעיה אתם שואלים? קראו לי חסר עמוד שדרה, אבל העניין של זוגיות מטריד אותי. הייתה לי בת זוג הרבה זמן ונפרדנו ואני חושש שמחיה אצל ההורים תגרום לבנות איכותיות להרים גבה. זה התמריץ היחיד.
לי המחיר היה גבוה. מתחרט עליו אך לא מאשים את עצמי מכיוון שאני חסיד גדול של דטרמניזם ובז לחשיבות של רעיון ה-"רצון חופשי". אבל זה לדיון אחר.


לא רק במובן של הרפתקאות. תנסה להרחיב את רפרטואר המחשבה שלך לדברים כמו:
- צעירים שרצו להקים עסק בסלון אבל לא עשו זאת בגלל ההורים ובגיל 30 זה הרבה יותר קשה.
- צעירים שרצו להתנסות בהרבה קשרים רומנטיים אבל וויתרו על זה על-מנת ליהנות מהפריוולגיה של מגורים אצל ההורים ובהמשך החיים יתחרטו על זה שלא "טעמו" יותר מידי סוגים של פרטנרים רומנטיים על-מנת להתמסד עם הפרטנר שבאמת יתאים להם.
אני יודע כבר מה אני מחפש, לכן אני לא בראש של לנסות הרבה קשרים רומנטיים, כמו כן כשיש קליק וזה זה, אז זה זה ולא צריך לחוות 10 מערכות יחסים.
- חבר'ה שהתחסנו במהלך הקורונה והתחרטו על כך, אבל עשו זאת רק בגלל שהוריהם נחשבים לקבוצה "בסיכון" או סתם כי ההורים דחקו בהם לעשות זאת. בדירת שותפים סיכוי סביר שהיה להם יותר חופש בחירה בעניין הזה.

תהיה בטוח שיש המון מקרים ספציפיים שאתה לא מסוגל לחשוב עליהם כרגע אבל אם תשאל אנשים בני 30+ שעדיין גרים אצל ההורים, כמה מהם כנראה ישמחו לחלוק איתך את החרטות שלהם.
בטוח
דוגמאות:

- ארון מתפורר בן מעל 20 שנה בחדר שלי, גורם לי לרגישויות שונות וגם לא עונה על הצרכים שלי מבחינת הלבוש ואף תופס מקום רב ומיותר בחדר שהיה יכול להיות מוקדש לדברים אחרים (כמו ספסל משקולות לדוגמה). אני לא יכול להעיף אותו כי המעילים, הג'קטים של אמא והציוד של הבית מאוחסנים בו.

- בשלב כלשהו התחילה לקפוץ לי בחדר קרינה דיי גבוהה ממקור חיצוני, חיפשתי לעבור חדר אבל ההורים ייעדו את החדר הנוסף לאחיינים. אז קניתי טפטים בולמי קרינה אבל ההורים לא מוכנים שאדביק אותם.

- לפני כמה שנים התחילו להבעיר באופן קבוע בסביבות 2-3 בשבוע מוקדם בבוקר והריחות הלא נעימים מגיעים לחלון שלי (ובערך לכל השכונה). אם אני לא עובר לגור לבד אני כנראה מזיק מאוד לבריאות שלי, אבל אם אעבור לגור לבד אני אזיק מאוד לכיס שלי וגם הבריאות תושפע מכך. אני מסונדל.

- וכמובן שיש עוד דוגמאות קטנות יותר מהיומיום, בין איך שהכלים במטבח מסודרים ולכל אחד מבני הבית יש מה להעיר וזה לא מתאים לו. כאשר שניים בני 50+, אחד בן 30+ והשני בן 30-, זה טבעי שלכל אחד מהשחקנים הללו יהיו צרכים לגמרי שונים זה מזה ואף מתנגשים. זה מתכון להרבה צרות ועוגמת נפש.


דווקא לי היה קל יותר "לוותר" עליה במובן מסוים. המנטאליות של נשים ישראליות באופן כללי דיי מורידה לי, אין לי יותר מידי רצון להביא ילדים בגיל רלוונטי (או בכלל) כאשר המדיניות ותנאי המשחק במדינה ממש פועלים לרעתנו ואף המדינה מבורכת בקבוצות אינטרס (שאולי אני מצוי בתוכן ואין לי מושג) ובמנטאליות מאוד לא בריאה של "מי הולך לדפוק אותי היום?". תוסיף לזה את המחדלים הקולקטיביים שמתרחשים פה מפעם לפעם (באופן טבעי ומתבקש, כאשר המון אנשים איכותיים פשוט מרימים ידיים ולא מוכנים לשחק את המשחק) והמסקנה המתבקשת היא שאנשים שמביאים ילדים בארץ הם ממש אמיצים ואולי אף פזיזים. כמו כן, נשים עם מנטאליות חו"לניקית ועם תפיסה רומנטית הרבה יותר בריאה תמיד זמינות עבורי. תוסיף גם בונוס קטן שאומר שבזמן שנשים מרגישות "הכי אטרקטיביות" איפשהו בין גיל 16-30, גברים רק מתחילים להרגיש ככה בגיל 30 ומסיימים איפשהו באזור גיל 48 (תחפש Peack SMV). ככה שבהיבט הרומנטי אני נמצא בתחילתה של התקופה הכי טובה בחיי ואני לא מתכוון להתמסד ולוותר עליה :]


לא יודע מה לאחל לך עם הטיית אופטימיות כזאת מובהקת. האם לאחל לך שההטיה הזאת תמשיך ותצמח כי הרי אז כנראה שהסתדרת בחיים בגלל משתנים שלא באמת תלויים בך, או שדווקא בוחן המציאות שלך ישתפר אבל אז סביר שאיכות החיים או הסיפוק שלך מהחיים ירדו בגלל משתנים שלא תלויים בך. בישראל העניין הזה פשוט עובד הפוך. בכל מקרה, רק שתצליח ותהיה מאושר ומסופק מכל דרך שתבחר ללכת בה.

עשיתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות. וויתרתי על התואר השני ועל המבחן לאחר שהשלמתי את כל חובותיי על-מנת להתקבל אליו (כולל התנדבויות, המלצות וממוצע גבוה בתואר ראשון). גם בגלל ששוק העבודה השתנה ובוגרי תארים לא כישרוניים במיוחד לא עומדים לעשות הרבה כסף, גם בגלל שהסביבה שלי מאוד לא תמכה בהחלטה ואף הפריעה באופן אקטיבי, אבל בעיקר בגלל שהבנתי בשדה שאין לי קיבולת פסיכולוגית להחזיק קייסים קשים (למרות שהמלצות אנשי המקצוע היו מצוינות ואף ביקשו שאתקדם בתפקידיי או ארוץ מהר לתואר שני).


תלוי מאוד בטמפרמנט שלך, בתחום אותו בחרת ללמוד, ביכולת שלך להגמיש את המוח ולבצע מניפולציות כלכליות על עצמך ועל אחרים וביכולת העמידות שלך מול הורים ומול שותפים. אני למשל גרוע בכולם. אם אתה נע סביב המקרה הממוצע, אז לגור אצל ההורים עד אזור גיל 28 (בהנחה שבתקופה הזאת אתה עושה כמה שיותר כסף ולא שורף אותו) ואחרי זה לצאת.
תודה על הכל.
דוגמאות יותר מידי "קיצוניות". איך הייתה מאבחן בחור בן 15 שנולד להורים ממעמד סוציואקונומי ממוצע הוא אח אמצעי לאחות גודלה ואח קטן ולבחור שלנו יש ביטחון עצמי גבוה והוא מוחצן יחסית, ומשפחתו בעלת מודעות כלכלית רבה וייחס שוויוני כלפי כל הילדים, לבין בחור בן 15 אחר שנולד להורים ממעמד סוציואקונומי ממוצע, אח סנדוויץ לאחות גדולה ואח קטן, הבחור אינטרוברט ואף סובל מחרדות קלות (מאובחן) ומשפחתו בעלת מנטאליות שלא מעניקה ייחס שווה בין האחים?

שתי המשפחות נולדו והתגוררו באותה עיר, בעלת מעמד סוציואקונומי ממוצע, במרכז הארץ. לא תל-אביב/הוד השרון/גבעתיים/רמת-גן/חולון/כפר-סבא (גם לא הירוקה)/רעננה.

זאת כבר השוואה הרבה יותר ריאליסטית שהולמת את מה שמתחולל בארץ. כמובן שגם היא לא מספיק מדויקת וצריך לרדת לרזולוציות קטנות אף יותר.


הפוך גוטה, לצאת מההורים בגיל יחסית צעיר מבטא חוסר יכולת לעשות וויתורים משמעותיים. האם אתה לא מכיר צעירים שגרים לבד מהשנייה שהשתחררו מהצבא, למרות שאין להם הרבה כסף בחשבון הבנק או יציבות תעסוקתית או זוגית? אני מכיר הרבה כאלו. מוזמן להיכנס לטוויטר ולהתחיל לעקוב צעירים (בדר"כ נשים) שחוו סיפור דומה ושהעוגן הנפשי שלהם אלו שיתופים "אינטימיים" בטוויטר של המצב הפסיכולוגי-חברתי-כלכלי הגרוע כלכך שלהם, ובכל זאת הם לא מעזים לחשוב על הרעיון לחזור להורים ואף מתייחסים אליו כבדיחות הדעת או איזשהו איחול גנאי לאנשים אחרים (היו כמה יוצאות מן הכלל שחזרו להורים בגלל המצב הביטחוני הנוכחי).


טוב אתה ממש חי בסרט. מה שכתבת עכשיו זה ההפך הגמור ממה שמתחולל בפועל.


בהחלט יש כמה דברים "מיוחדים" בדור הצעיר:

- אותה דירה ביבנה שעלתה בדור של הוריו באזור 500K ש"ח ריאלי, עולה כיום בסביבות 2M. אותה דירה בדיוק, על אותה אדמה, אותו אזור גיאוגרפי.
- בדור של ההורים הקימו ארגונים, תשתיות ומוסדות מאפס, היה הרבה יותר צורך בידיים עובדות, בעבודות פשוטות שלא מצריכות התמחות מאוד מסובכת שגוזלת זמן ומשאבים, ובגלל הביקוש גם התנאים היו יחסית אטרקטיביים (פנסיה ישנה/תקציבית מישהו?). כיום יש לכל עובר הרבה יותר מתחרים, גם בעבודות שדורשות התמקצעות מורכבת, ויש פחות ביקוש.
- בדור של ההורים, מדד המחירים והפער בינו לבין השכר החציוני במשק היה מספיק סביר עד כדי כך שהרבה פעמים אחד מבני הזוג היה יכול לוותר כליל על עבודה ולעסוק בגידול הילדים, בזמן שהשני בעיקר עובד. היום זה קשה יותר.
- בעבר היה חלון אפשרי לקומבינות, להצעות חוק ולמתיחה קוסמטית של המדיניות. היום הרבה מזה כבר נעשה והותאם לאינטרסים של אנשים מבוגרים או של קבוצות אינטרס כמו חרדים, וועדי עובדים, קיבוצים וכן הלאה. כך שצעיר ש-"נפלט" מהצבא לשוק העבודה, ואינו משתייך לאחת מהקבוצות הללו, יהיה by far הרבה יותר קשה להשתלב בסדרי המדיניות שהתחוללו כאן ושלגמרי כבר לא משרתות ספציפית אותו.


לא משנה מה אתה חושב ועוד יותר לא משנה מה הלמ"ס מודד. תתייחס אך ורק לאחוז של הצעירים שאחרי הצבא לא עשה תואר ראשון, לא מתמקד במקצוע ספציפי ומתביית על משרות זמניות או התחלתיות וסובל מחוסר יציבות תעסוקתית ממושך עד גילאים מאוחרים מאוד. הם המדד שלך לשאלות הללו. וככל שעוברות השנים יש הרבה יותר מהם (באופן טבעי ומתבקש, הרי המערכות שאמורות להכשיר אותם רקובות וקורסות לגמרי, וגם "זוגות צעירים" של היום הם הרבה פחות עמידים מ-"זוגות צעירים" של פעם, כך שבשלב כלשהו הקבוצה עליה דיברתי אמורה להוות את הרוב של הסקטור הצעיר. אלא אם יתחוללו רפורמות מהירות מאוד).


1. חיזקת את טענתי.
2. בדיוק בגלל זה הנתון של הלמ"ס לגבי צפיפות הדירות לא מתיישר עם הטענה שה-"מחירי הנדל"ן תמיד עולים" (ויש שיגידו שבגלל זה הלמ"ס פשוט העלים את הנתון הזה בתקופה מסוימת).
3. מניח שעדיין אין הומלסים ברחובות כי יש יותר ויותר צעירים שגרים אצל ההורים. כמו באיטליה. זה עומד לעבור נרמול משמעותי לדעתי, בהינתן שלא יתחוללו רפורמות משמעותיות במדיניות המוניטרית ובענפים רבים במשק.


זאת אומרת שאתה מוכן לחרב לחלוטין את הכלכלה ואולי גם לגווע ברעב, רק בשביל שמחירי הדיור ירדו.


קודם כל זה נכון. אבל השקעה בנדל"ן נהפכה ממזמן לדת, לתרבות, למחולל מעמדות בישראל. מדובר בשוק מעוות לחלוטין ודיי פיאודלי. גם הסקטור החרדי דיי מתבסס עליו. מניח שיש כמה ישראלים שישמחו להשקיע בנדל"ן הפסדי. יצא לי לדבר עם זוגות צעירים שלא מבינים יותר מידי בהשקעות והם ממש בונים על זה שערך הדירה שלהם שנע בעת הקנייה בין 1.6M-2M יכפיל את עצמו. רק לא ברור איך עובדי הייטק שהענף שלהם כרגע בנסיגה או סדרנים בשופרסל עומדים לשלם להם בין 3M-4M ש"ח. אולי התופעה של הצעירים שמייד פותחים עסק באינסטגרם אחרי הצבא תוכל לספק את הפתרון? :roll:
 
לדעתי אם אתה רווק אז תגור בעיר הגדולה. אתה לא תסתדר במושב שכוח-אל אם אין לך משפחה.
חפש שכונה שידועה כשכונה שגרים בה רווקים. השירותים העירוניים צריכים לתמוך בכך, אחרת יפלו עליך הוצאות ממקומות לא צפויים.
לא הייתי מתפשר על שכ"ד בעניין הזה (למרות שגם בתוך תל-אביב/רמת-גן אני בטוח שאתה יכול למצוא דירת יחיד ב 3-4 אש"ח כולל חשבונות.)
נראה לי אופטימי מדי.
אני חושב שאם נוח לך אצל ההורים, אז אין סיבה לעזוב.
תעזוב אם תמצא עבודה במקום רחוק מהבית, או אם תרצה לגור עם בן.ת זוג, או אם אתה מרגיש שההורים שלך מפריעים לך להתקדם בעבודה/בלימודים/במציאת זוגיות/וכו'. אם לא מתקיים אף אחד מהנ"ל אז אין סיבה שתעזוב.
זה בדיוק מה שעובר לי בראש, אבל מצד שני יש את עניין מציאת הזוגיות. יש בי איזה חשש שיפסלו אותי בנות איכותיות על כך. חוץ מזה אין בי שום מוטיבציה לעזוב.
בכל מקרה, כדאי שיהיה משהו שמחכה לך ביעד שאליו אתה עובר. למשל, אם אתה מתחיל תואר בבן גוריון אז יש היגיון לשכור דירה בבאר-שבע. או אם חברה שלך גרה חיפה, אז תעבור לגור איתה בחיפה. אבל במושב באיזור נתניה אין לך כלום שמחכה לך שם. אם אתה פשוט מחפש איפה הישוב הכי זול בארץ, אז כניראה שאין לך ממש תמריץ לצאת מהבית של ההורים ולכן זה סימן שאולי כבר שווה לך להישאר לגור אצלם.
תודה.
 
מצד שלישי, יש כמה דברים שמדאיגים אותי בלהישאר בבית, אבל העיקרי הוא שזה יקשה עליי למצוא זוגיות (אם עדיין אחפש עד אז).
נתחיל מהסוף. Read my lips: אתה לא הולך לשכור שום דירה, לקנות אוטו או כל דבר אחר בשביל להרשים בחורה. אנחנו לא מטומטמים כאן, בפורום הזה.

אני יכול לכתוב לך טקסטים ארוכים על למה זה מעשה כל כך אווילי, אבל זה יעצבן את יוסיק אז אמנע מזה. וזה אפילו לא ישיג לך את המטרה.
מה אתם חושבים? מה הייתם עושים? אשמח לשמוע דעות, תודה!
זה תלוי כל אחד במצב שלו. אבל בגדול, כל עוד יש לך יחסים טובים עם ההורים, מרחב מחיה פרטי ואתה גר במרחק סביר מהעבודה, אז אל תעזוב. אל תצא מבית ההורים אם הוא נמצא בגוש דן בשביל לעבור לגור רק חצי שעה עלובה יותר קרוב למרכז ת״א.

אם ההורים שלך נרקיסיסטיים, יש לך הרבה אחים ואתם נאלצים להצטופף או שבית ההורים באיזה שומקום כמו כרמיאל, רק במקרה כזה יש לך קייס. אחרת, מוטב לך להמשיך להישאר אצלם ולהתקדם לקניית דירה משלך שתצא אליה מבית ההורים מהר יותר.
 
נתחיל מהסוף. Read my lips: אתה לא הולך לשכור שום דירה, לקנות אוטו או כל דבר אחר בשביל להרשים בחורה. אנחנו לא מטומטמים כאן, בפורום הזה.

אני יכול לכתוב לך טקסטים ארוכים על למה זה מעשה כל כך אווילי, אבל זה יעצבן את יוסיק אז אמנע מזה. וזה אפילו לא ישיג לך את המטרה.
כלכלית אתה צודק לגמרי. זה לא בקטע של להרשים (כי מה כבר מרשים ביחידת דיור וI10?) אלא יותר בקטע של לאותת שאני עצמאי ושורד בכוחות עצמי.
זה תלוי כל אחד במצב שלו. אבל בגדול, כל עוד יש לך יחסים טובים עם ההורים, מרחב מחיה פרטי ואתה גר במרחק סביר מהעבודה, אז אל תעזוב. אל תצא מבית ההורים אם הוא נמצא בגוש דן בשביל לעבור לגור רק חצי שעה עלובה יותר קרוב למרכז ת״א.
זה בדיוק המצב.
אם ההורים שלך נרקיסיסטיים, יש לך הרבה אחים ואתם נאלצים להצטופף או שבית ההורים באיזה שומקום כמו כרמיאל, רק במקרה כזה יש לך קייס. אחרת, מוטב לך להמשיך להישאר אצלם ולהתקדם לקניית דירה משלך שתצא אליה מבית ההורים מהר יותר.
זה ממש לא המצב.
 
זה בדיוק המצב.
זה גם היה "בדיוק המצב" שלי לפני גיל 30 :)

כאמירה כללית ולא בהכרח ספציפית לגביך - בשורה התחתונה כולנו, כולל ההורים, יצורים חברתיים. ברגע שמישהו מאתנו מתחיל לאותת סטייה מהסטנדרט החברתי אליו אנחנו רגילים, היחס אליו משתנה. גם אם מדובר באנשים הכי מקסימים בעולם.

תפתח עמוד שדרה ותקבל החלטות בכוחות עצמך.
תכל'ס, בעשור האחרון הרבה בעלי עסקים ממש התעשרו מהקונספט הזה שללקוח אין עמוד שידרה והם פשוט מכרו לו אותו. בין אם בהקמת עסקים, בלהתחיל עם בחורות או בלהתמקח מול הבנקים על משכנתא אטרקטיבית. העידן השתנה לגמרי ואנחנו לא קולטים את זה. נכון שדברים כאלו היו קיימים בעבר, אבל כעת מדובר בתעשייה של ממש ובצורך כלל-אנושי.
 
גם עכשיו כשהמיתון מכה אנחנו רואים ירידה בקניות מטורקיה שזו מדינה נפלאה לקניות בזול באיכות יותר טובה
אני שומע עכשיו על קפיינים של "תמיכה בחקלאות הישראלית" שזה אומר לקנות במחיר הרבה יותר גבוה מאשר המחיר בטורקיה, זה יותר "תמיכה באינפלציה"
אוף טופיק, אבל חשוב לי לומר:
יש מחירים שאני כישראלי מוכן לשלם כדי לא לממן את האויבים שלי.
 
רכישה מחו"ל זה חלק מהכלכלה מחופשית, הרבה רוכשים מחו"ל גם בארה"ב (לפני כמה ימים פורסמו הדוחות של PDD שTEMU צמחה מעל ומעבר למצופה, הם גם עושים שילוח חינם לארץ, אבל נראה לי שאף אחד לא שמע עליהם. אני לעומת זאת מכיר אותם ועוקב אחרי כל הרשתות הסיניות בעוד שהישראלי הממוצע לא מכיר אותם. תשאל ישראלי מה זה JD.com או DIDI והוא יגיד שזו חנות בגדים. זה מראה על אוריינות צרכנית נמוכה והשכלה נמוכה של העולם הכלכלי הסיני). חברות כמו פוקס/קאסטרו ושאר חנויות בגדים ממלאות את הקניונים ויש להם רווחים גבוהים. גם עכשיו כשהמיתון מכה אנחנו רואים ירידה בקניות מטורקיה שזו מדינה נפלאה לקניות בזול באיכות יותר טובה. הסיבה שהישראלי הממוצע קונה בארץ בשונה ממני זה שהוא עם תפיסות צרכניות מוזרות (טיעונים ששמעתי: "זה בטוח לשים את האשראי אצל החברה הסינית? הם לא גונבים לי אותו?", "הסינים רמאים וכל מה שהם מוכרים מזויף", "המוצר לא מגיע ואין עם מי לדבר", "אני לא תומך באויבי ישראל") וזה די אשמתו. הישראלים בעיקר מענישים את עצמם ואז מתלוננים בנושא, אז המחירים עולים מן הסתם כי הם עוזרים למחירים לעלות (אני שומע עכשיו על קפיינים של "תמיכה בחקלאות הישראלית" שזה אומר לקנות במחיר הרבה יותר גבוה מאשר המחיר בטורקיה, זה יותר "תמיכה באינפלציה").
לא תיארת כאן איזושהי יכולת ראויה של אנשים לתפוס שליטה על ההתנהלות הכלכלית שלהם, תיארת כאן הלכה למעשה פריווילגיה שאתה נהנה ממנה. בין אם קיבולת לשפה האנגלית (להרבה ישראלים אין את זה עקב מערכת חינוך גרועה), זמן פנוי לנבור אחרי אתרים סיניים ולהבין עם מי יש לך עסק או בין אם חסינות מפני "מה יחשבו עלי?". כשהייתי צעיר יותר הערכתי את היכולות והתכונות הללו, כיום אני מבין שהן למעשה מהוות פריווילגיה שלא כולם התברכו בה, וגם אלו שכן התברכו אינם פנויים רוב הזמן או אינם מסוגלים ליישם זאת עם כל הצרות שהחברה הישראלית ברוכה בהן ועם הלחץ והסטרס שמופעל על הישראלי הממוצע.

# אגב, בחלק מהטענות אותם ישראלים צודקים. ובכל זאת גם אני הייתי רוכש מוצרים סיניים אם הייתי פריווילג גם כן. מצד שני, מי שמסוגל לא לקנות מוצרים סיניים, סיכוי סביר שגם הוא פריווילג במובן הכלכלי. בוא נסכם שאם אתה מרגיש שאתה מסתדר בחיים, זאת פריווילגיה ;):>

מקווה שאתה מרגיש בר מזל. וכל הכבוד על הגדלת הראש.

חחח איך אתה יכול למדוד שהיה לך יותר מרץ ממני? או שהתכוונת לכסף? זה יכול להיות, כי כמו שכתבתי לא עבדתי הרבה זמן וחייתי יותר משנתיים מחסכונות.
לא הייתי רציני. אבל הבדיחה נועדה להסביר לך שמה שאתה מרגיש בטווח ה-20, סיכוי סביר שלא תרגיש בטווח ה-30 והלאה. אז פרופורציה וצניעות לא תזיק בהקשרים עליהם דיברת.
 
נערך לאחרונה ב:
אבל כשהילדים כבר בני 40 ופחות או יותר התמסדו וחיים באופן יציב, הדבר האחרון שמעניין את סבא וסבתא זה מה יישאר להם בפנסיה. הם מספיק עצבניים על זה שבגיל 60 הם נדרשו לעשות בייביסיטינג קבוע על הנכדים ולהביא ילדים סירים בכל סוף שבוע, בעוד ההורים שלהם לא היו צריכים לעשות את זה.
רק לציין שאתה מתאר משפחות מאוד פריבילגיות.
לא לכולם יש את הפריבילגיה של הורים שעוזרים עם משכנתא, עושים בייביסיטינג קבוע ומביאים סירים לילדים.

קטנטונת שאתה צריך לעשות משמרות ולילות לבנים בגידול הילדים במקום ללמוד
עוד פריבילגיה מאוד משמעותית שייחודית למשפחה שלך, אם אתה חושב שבמשפחות רגילות אחים קמים בלילה לטפל בילדים אז אתה טועה. האחים שלך מאוד פריבילגים.

באופן כללי, גם העובדה שאתה יכול לחיות עם ההורים בגילך היא פריבילגיה, לי לדוגמא יש אופי מאוד עצמאי ולכן לא הייתה לי את הפריבילגיה הנ"ל ונאלצתי לעזוב באמצע שנות העשרים לחיי (בדיוק חודש אחרי שהתחלתי לעבוד במשרת סטודנט בהייטק).
גם אבא שלי ז"ל מאוד עודד אותנו לעזוב את הבית ולבנות חיים עצמאיים, הורים שמקבלים בהבנה ילד בן למעלה מ 30 שגר בבית זו פריבילגיה.
 
כל עוד יש לך יחסים טובים עם ההורים, מרחב מחיה פרטי ואתה גר במרחק סביר מהעבודה, אז אל תעזוב
בעיניי זה לא מספיק. צריך להוסיף גם פיתוח הבגרות האישית - היכולת לטפל בעצמך, בביתך ובבירוקרטיה מסביב. היכולת לקבל החלטות עצמאיות ולפתח אישיות אסרטיבית. היכולת להסתדר בסביבה עם אנשים שהם לא המשפחה הגרעינית שלך, היכולת לחיות עם בת/בן זוג.
אבא שלי ז"ל מאוד עודד אותנו לעזוב את הבית ולבנות חיים עצמאיים, הורים שמקבלים בהבנה ילד בן למעלה מ 30 שגר בבית זו פריבילגיה.
אני מסכימה לכל מה שכתבת, רק לא מבינה את המילה פריווילגיה בהקשר הזה.
הצאצאים נשארים ילדים מהרבה בחינות, וההורים אוחזים בשליטה הרבה מעבר לנדרש לגידולם (שהסתיים).
כמו עגל שהפך מזמן לשור ועדיין יונק מאמו.
 
אני מסכימה לכל מה שכתבת, רק לא מבינה את המילה פריווילגיה בהקשר הזה.
הצאצאים נשארים ילדים מהרבה בחינות, וההורים אוחזים בשליטה הרבה מעבר לנדרש לגידולם (שהסתיים).
כמו עגל שהפך מזמן לשור ועדיין יונק מאמו.
למען הסר ספק, אבא שלי היה הורה מצויין לדעתי ואני כנראה אנהג בדיוק כמוהו.

אולי ראוי לחדד, תחת ההנחה שאתה אדם שרוצה לחיות אצל ההורים עמוק לתוך שנות השלושים שלך אז הורים שמקבלים זאת בהבנה זו פריבילגיה.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
זה גם היה "בדיוק המצב" שלי לפני גיל 30 :)

כאמירה כללית ולא בהכרח ספציפית לגביך - בשורה התחתונה כולנו, כולל ההורים, יצורים חברתיים. ברגע שמישהו מאתנו מתחיל לאותת סטייה מהסטנדרט החברתי אליו אנחנו רגילים, היחס אליו משתנה. גם אם מדובר באנשים הכי מקסימים בעולם.
צודק. זו הסיבה שהמחשובת התחילו.
תכל'ס, בעשור האחרון הרבה בעלי עסקים ממש התעשרו מהקונספט הזה שללקוח אין עמוד שידרה והם פשוט מכרו לו אותו. בין אם בהקמת עסקים, בלהתחיל עם בחורות או בלהתמקח מול הבנקים על משכנתא אטרקטיבית. העידן השתנה לגמרי ואנחנו לא קולטים את זה. נכון שדברים כאלו היו קיימים בעבר, אבל כעת מדובר בתעשייה של ממש ובצורך כלל-אנושי.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
N אפשרויות מגורים בחו"ל לאחר פרישה אוף טופיק 85
ר איזה יועץ אני מחפשת?(השקעות בני"ע עם היבט מיסויי של מגורים באירופה וחיים ביורו) שוק ההון 2
ח כדאיות כלכלית ברכישת דירת מגורים נדל"ן 16
R מגורים במגדל כשוכר שיקולים נדל"ן 21
עידו ג בחירת מוסד אקדמי ומקום מגורים - לקראת נובמבר 2026 התפתחות אישית 22
T דירה להשקעה במגדל מגורים (כ-25 קומות) לעומת בניה נמוכה עד 8 קומות נדל"ן 4
S הצמדד הפחת במכירת דירת מגורים לא יחידה נדל"ן 0
I מחיר למשתכן זכאות ואיזור מגורים נדל"ן 5
W קניית דירת מגורים ראשונה לא מקבלן נדל"ן 4
yoyo מכירת דירת מגורים קיימת לצורך השקעה בשוק ההון - האם אני שפוי? נדל"ן 38
A הערכת שווי נכס ע"ב שכר דירה (עסקי+מגורים) נדל"ן 6
D בחירת מקום מגורים נדל"ן 87
P משכנתא לדירת מגורים יחידה - תמהיל מומלץ וריביות ריאליות שאפשר לקבל נדל"ן 1
I מגורים ביישוב מזכ מיסים 2
E האם חייבים לשנות כתובת מגורים? אוף טופיק 33
ח לבטים לגבי דירת מגורים + דירה להשקעה נדל"ן 17
P דירה ראשונה | מגורים או השקעה | פוקוס בחיפוש נדל"ן 14
V מקום מגורים מתאים לרווק חוץ מתל אביב? אוף טופיק 19
M שכירת דירת מגורים כמשרד נדל"ן 2
I דירה להשקעה/מגורים להורים נדל"ן 5
A החלפת / גניבת דוד שמש בבניין מגורים נדל"ן 7
P מגורים אצל דירה של ההורים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 27
י תמהיל משכנתא לדירת מגורים נדל"ן 7
Okiru הצעד הבא בשוק הנדל״ן / מגורים נדל"ן 9
D קניית דירה שהיא לא בית משותף, אלא מושע, מגורים או השקעה לעתיד בפינוי בינוי, אם יהיה נדל"ן 27
P פינוי-בינוי בשכונות צמודי-קרקע / אופן מגורים מועדף? אוף טופיק 2
מ ביטוח מבנה למשכנתא-תקנות כיבוי אש בבתי מגורים נדל"ן 1
א מגורים בישוב מזכה ועבודה בתל אביב מיסים 20
י השכרת דירה לחברה לשם מגורים מיסים 2
מ קניית דירה במגדל מגורים (כ-20 קומות) לעומת דירה בבניין עד 9 קומות נדל"ן 22
A התלבטות - מחיר למשתכן \ דירה להשקעה \ דירת מגורים והיכן? נדל"ן 14
מ איך מחכים בצורה חכמה לדירת מגורים רצויה נדל"ן 15
I השקעה לטווח קצר או מגורים? נדל"ן 0
A מקום מגורים ראוי בארץ אוף טופיק 18
נ קבלת היתר לאגף מגורים עם כניסה נפרדת עבור הורה מבוגר נדל"ן 1
A בנק מאיים בהפסקת שרות עקב מגורים בחו"ל צרכנות פיננסית 47
M הון עצמי של 500K לדירת מגורים נדל"ן 9
יבגני_ל מגורים בקראוון נגרר / קמפרוואן / משהו בסגנון באזור המרכז נדל"ן 7
מ דירה להשקעה או מגורים לזוג מבוסס עם ילדים נדל"ן 27
N שכירות וקניית דירה או קנייה לצורך מגורים נדל"ן 14
סול הצעת מגורים לא שגרתית שקיבלתי מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 33
ו יש דרך לדעת את מהירות הגלישה לפי מגורים? צרכנות פיננסית 5
ט מגורים בשכנות: רכישת קרקע ובניית בניין מגורים/ רכישת מס' דירות בפרוייקט קבלני/ ליקוט דירות שכנות נדל"ן 16
unrealx דירת מגורים בבניין שנבנה על קרקע של דיור מוגן נדל"ן 5
חושב בגדול החלפת דירת מגורים בנדל"ן להשקעה נדל"ן 14
Ron.B סקר מחיר למשתכן- מגורים או השקעה? נדל"ן 7
S הוכחת כתובת מגורים בTD Ameritrade ברוקרים ופלטפורמות מסחר 9
י קבוצת רכישה לבנייה דירות מגורים נדל"ן 35
פ איזו עיר מגורים טובה לפרוש בה בגיל צעיר? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 13
ג כמה אחוז מההון שלכם (ללא דירת מגורים) מושקע במניות שוק ההון 20

נושאים דומים

Back
למעלה