לעזוב את ההורים?

[איש(3718)]

אני מודה לכולם על התגובות.

השאלה היא כזו: האם ניתן להתקיים ממשכורת כזאת?

האם אתם מכירים משרות שבחור בן 20 ללא תואר/נסיון/שקר כלשהו יכול להשתכר בצורה נורמלית יותר? אני עובד א-ה בשעות 08:00-17:00 / 09:00-18:00. אני קראתי את הבלוג של הסולידית ואני מסכים איתה בהרבה מאד דברים. העניין הוא שאני מרגיש (וסליחה על הביקורת) שפשוט התמזל מזלה, והיא קצת חיה בבועה. לא כולנו הצלחנו להסתדר ככה. אתם רוצים להגיד לי שגם היא בגילי עבדה ככה, ורק בזכות זה היא הגיעה למצב הנפלא שבו היא נמצאת כרגע?

כן, אבל אתה צריך לשנות את צורת החשיבה שלך.

עד כמה שזכור לי, הסולידית באה ממשפחה ממוצעת לחלוטין, אני מכיר עוד הרבה שמרויחים טוב ובאים ממשפחות מעמד בינוני-נמוך (כולל אותי). אין קשר בין הדברים. הכל נמצא בראש שלך ובתפיסה שלך.

אתה צריך להתחיל ב 2 נקודות:
1. תעריך ותגיד תודה על מה שיש לך, משפחה אוהבת, אינטילגנציה, יכולת לימוד, תעריך באופן מודע את היתרונות והיכולות שלך
2. תבנה בטחון עצמי בך וביכולות שלך על ידי עשיה, תתחיל לבשל (כמו שהציעו קודם), ספורט (אפילו בקטן), חפש עבודה נוספת\אחרת, או קורס שיקדם אותך מקצועית, כל דבר שיעסיק אותך ויתן לך התנסות ובטחון ביכולות שלך להמשך החיים.

אתה צריך להאמין שהכל תלוי בך, נכון שזה לא תמיד ככה, אבל אנשים שמאמינים בזה בדרך כלל מצליחים יותר. הם עושים יותר, לומדים יותר, נחשפים ליותר הזדמנויות (וממילא אתה לא יכול לשנות את מה שלא תלוי בך).
בקיצור, קום ותעשה, גם אם תיפול פה ושם, אתה תרויח מההתנסויות האלו. בסך הכל אתה תצליח.

 

[c881]

הרעש, הלכלוך והבלאגן בבית גורמים לי לסטרס. יש לי נפש מאד בוגרת, אני קורא הרבה פילוסופיה והיסטוריה בזמני הפנוי. החדר שלי מאד מסודר ומדוקדק, ולצערי גם יש לי OCD. כשאני נמצא בבית, וערוץ דיסני פתוח על ווליום גבוה, ובכל הבית שומעים את האחיות שלי מבלבלות את השכל על בית הספר, זה גורם לי לאבד את השפיות. אני כל בוקר מגיע למטבח עם מלא זבובים (כי לאף אחד אין כוח לשטוף את הכלים חוץ ממני ומאמא שלי...) ועם מלא צלחות על השולחן, ואני חוטף עצבים. קשה לי מאד ככה.

מה גם שכשאני אצל ההורים שלי אני צריך "להתפשר" בכל מיני דברים. אני לא יכול להזמין חברים כי אין לי איפה לשים אותם (על הרצפה בחצי חדר שיש לי?). אני לא יכול לשמוע את המוזיקה שאני אוהב. אין לי שום פרטיות.

אחרי שחלק אמרו לך לקום ולעזוב וחלק אמרו לך להשאר...
לי זה נשמע כמו "אוי אוי אוי".

יש לך נפש בוגרת.
אתה קורא הרבה פילוסופיה והסטוריה.
סובל מ-OCD והחצי חדר שלך מסודר ומדוקדק.

אתה לא מסוגל לשמוע את האחיות שלך בסלון עם ערוץ דיסני.
בבוקר המטבח מלא זבובים.

תקום קודם, תאכל לפני כולם.
תקנה אטמי אזניים.
מדברים איתך על דירת שותפים - אתה חושב שהשותפים יהיו שקטים יותר?

אתה חושב שאתה מוכן ומסוגל? קום ולך.
מה שאני כן רואה בעתידך - עבודה נוספת.
מצד שני, אם תתחיל עכשיו בעבודה נוספת - לא תהיה בבית כדי להתעצבן על אחיות שלך, תחסוך מהר יותר וייתכן שגם תהיה עייף מידי מכדי לבזבז את הכסף.

 

[שרון]

במקומך הייתי יוצאת אתמול מהבית ומכל כך הרבה סיבות.

 

[יובל]

קצת מפתיע אותי שאף אחד לא הציע בינתיים, אז אציע בעצמי:
תחסוך מספיק לשכר לימוד, עזוב את העבודה, לך ללמוד מקצוע שיאפשר לך להרוויח יותר ממשכורת מינימום, ובינתיים תמשיך לגור עם ההורים. אם אין לך בגרות טובה או פסיכומטרי, תעבוד על זה קודם כל.
כשתתחיל ללמוד באוניברסיטה אתה יכול גם לנצל את ההזדמנות ולעבור למעונות, וככה לעזוב את הבית לתקופה אם זה מה שבא לך.

לדעתי אם אתה עכשיו יוצא מהבית וחי על המשכורת שלך, אתה לא משאיר לעצמך מרווח נשימה. בכל נקודת זמן תצטרך או להמשיך לעבוד או לחזור לגור עם ההורים, ואני מנחש שתעדיף את אופציה א'. אז אתה למעשה כובל את עצמך לכל עבודה מחורבנת שתצליח למצוא.
לעומת זאת, עם מקצוע מבוקש ביד אתה לא צריך להתלבט אם לצאת מההורים - אתה יכול לעשות את זה בראש שקט ועוד לעזור למשפחה אם צריך, וגם יישאר לך עודף לטייל בארמניה. כשתרוויח כמו בנאדם תוכל כמובן עדיין להחליט שאתה רוצה להיות "סולידי" ולהסתפק במועט. לגיטימי לגמרי. אבל אז זה יהיה מבחירה, כשגורלך בידיך.

אתה בן 20, נשמע לא טמבל, נראה לי שאתה יכול להסתדר עם הלימודים. עכשיו זה הזמן.

 

[gb10]

קודם כל תודה לכולם על התגובות. מכל מלמדיי השכלתי.

דבר ראשון אני רוצה להתייחס לכל המזלזלים ב"תלונות" שלי. תראו. ממבט ראשון ומהסתכלות שטחית על מה שמישהו אנונימי רושם בפורום, זה באמת נשמע מגוחך. מסכים איתכם. אבל מה לעשות, והמציאות קצת יותר מסובכת. אני לא מסוגל להיות בבית. לא טוב לי שם. אני בקושי מדבר שם עם מישהו, כי אין לי על מה ועם מי. האחיות שלי קטנות ממני ומתעסקות בדברים של בנות טיפש עשרה, ובאופן כללי אני לא כך מתחבר לאופי שלהן. ההורים שלי נורא עסוקים בעבודה ובבעיות הכלכליות, ובאופן כללי אני מרגיש שהם לא ממש מצליחים להבין אותי. אני ממש לא מתבכיין ואני ממש לא מתנהג כאן כמו נער מתבגר טיפוסי. באמת שאני לא מרגיש בנוח שם. אני כבר בן אדם בוגר ואני רוצה לגור עם אנשים בגילי עם תחומי עניין כמו שלי. אני ישן בחצי חדר שהמיטה ממלאת את רובו. חלאס, צריך לעזוב את הקן.

לגבי הלימודים.

העניין הוא שאני לא באמת יודע אם אני רוצה ללמוד. אני לא מאמין בהסללה הזאת. מה, רק בגלל שיש לי "תואר", תהיה לי עבודה? פתאום אני אוכל לעבוד במה שאני רוצה? וגם כל המקצועות "השווים" בכלל לא מעניינים אותי. פיזיקה, הנדסה, מדעי המחשב. הדברים האלה לא מעניינים אותי, וגם קשים לי מדי. הדברים שכן מעניינים אותי הם מקצועות הרבה יותר הומניים: סוציולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה, שפות זרות, תנ"ך, מדעי המדינה, כלכלה, חינוך. בדברים כאלה אין עבודה.

וגם באופן כללי אני נורא מפחד מלימודים, בין היתר בגלל ה-OCD שלי. נורא נורא קשה לי להתרכז בחומר. סתם דוגמה: ספרים אני לא מסוגל לקרוא, כי הראש שלי כל הזמן מוסח אל עבר מחוזות אחרים. אם אני מנסה לקרוא ספר, אחרי כמה שורות אני סוגר אותו כי אני לא מסוגל למקד את המוח במילים שאני קורא. ואני באמת לא רואה את עצמי עומד בלחץ של קריאה מאסיבית של חומר רב, ועמידה בלחץ של מבחנים. מיותר לציין שאין לי רשיון ואין לי פסיכומטרי. בגרות דווקא יש, למזלי.

 

[doc29]

וגם באופן כללי אני נורא מפחד מלימודים, בין היתר בגלל ה-OCD שלי. נורא נורא קשה לי להתרכז בחומר. סתם דוגמה: ספרים אני לא מסוגל לקרוא, כי הראש שלי כל הזמן מוסח אל עבר מחוזות אחרים. אם אני מנסה לקרוא ספר, אחרי כמה שורות אני סוגר אותו כי אני לא מסוגל למקד את המוח במילים שאני קורא. ואני באמת לא רואה את עצמי עומד בלחץ של קריאה מאסיבית של חומר רב, ועמידה בלחץ של מבחנים. מיותר לציין שאין לי רשיון ואין לי פסיכומטרי. בגרות דווקא יש, למזלי.

מבלי להתיימר להיות פסיכולוג, נראה שהבעיה של ה-OCD גורמת לך סבל רב בכמה תחומי חיים. האם אתה פועל לפתור אותה?

 

[gb10]

מבלי להתיימר להיות פסיכולוג, נראה שהבעיה של ה-OCD גורמת לך סבל רב בכמה תחומי חיים. האם אתה פועל לפתור אותה?

לצערי אתה צודק. אכן.

 

[amit]

קודם כל תודה לכולם על התגובות. מכל מלמדיי השכלתי.

דבר ראשון אני רוצה להתייחס לכל המזלזלים ב"תלונות" שלי. תראו. ממבט ראשון ומהסתכלות שטחית על מה שמישהו אנונימי רושם בפורום, זה באמת נשמע מגוחך. מסכים איתכם. אבל מה לעשות, והמציאות קצת יותר מסובכת. אני לא מסוגל להיות בבית. לא טוב לי שם. אני בקושי מדבר שם עם מישהו, כי אין לי על מה ועם מי. האחיות שלי קטנות ממני ומתעסקות בדברים של בנות טיפש עשרה, ובאופן כללי אני לא כך מתחבר לאופי שלהן. ההורים שלי נורא עסוקים בעבודה ובבעיות הכלכליות, ובאופן כללי אני מרגיש שהם לא ממש מצליחים להבין אותי. אני ממש לא מתבכיין ואני ממש לא מתנהג כאן כמו נער מתבגר טיפוסי. באמת שאני לא מרגיש בנוח שם. אני כבר בן אדם בוגר ואני רוצה לגור עם אנשים בגילי עם תחומי עניין כמו שלי. אני ישן בחצי חדר שהמיטה ממלאת את רובו. חלאס, צריך לעזוב את הקן.

לגבי הלימודים.

העניין הוא שאני לא באמת יודע אם אני רוצה ללמוד. אני לא מאמין בהסללה הזאת. מה, רק בגלל שיש לי "תואר", תהיה לי עבודה? פתאום אני אוכל לעבוד במה שאני רוצה? וגם כל המקצועות "השווים" בכלל לא מעניינים אותי. פיזיקה, הנדסה, מדעי המחשב. הדברים האלה לא מעניינים אותי, וגם קשים לי מדי. הדברים שכן מעניינים אותי הם מקצועות הרבה יותר הומניים: סוציולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה, שפות זרות, תנ"ך, מדעי המדינה, כלכלה, חינוך. בדברים כאלה אין עבודה.

וגם באופן כללי אני נורא מפחד מלימודים, בין היתר בגלל ה-OCD שלי. נורא נורא קשה לי להתרכז בחומר. סתם דוגמה: ספרים אני לא מסוגל לקרוא, כי הראש שלי כל הזמן מוסח אל עבר מחוזות אחרים. אם אני מנסה לקרוא ספר, אחרי כמה שורות אני סוגר אותו כי אני לא מסוגל למקד את המוח במילים שאני קורא. ואני באמת לא רואה את עצמי עומד בלחץ של קריאה מאסיבית של חומר רב, ועמידה בלחץ של מבחנים. מיותר לציין שאין לי רשיון ואין לי פסיכומטרי. בגרות דווקא יש, למזלי.

כמה המלצות:
1. תקרא את אבא עשיר אבא עני - מרחיב אופקים.
2.החוכמה הגדולה ביותר היא להתחיל לחסוך מוקדם. אחד כמוך יכול לחסוך 40-50 אלף בשנה מעכשיו - תגיע לגיל 30 עם 500K וזה לפני שאנחנו מדברים על תשואה.
3.הייתי מנסה למשוך עוד קצת בבית , תקנה אוזניות טובות ותסגור את הדלת בחדר אם זה אפשרי.
4.צא לטיול -טוס למדינה זולה לחודש - ינקה לך את הראש ויעזור לך לבחור כיוון.
5.יש הרבה מקצועות שאפשר להתחיל בהם מאזור ה 6000 ולעלות ל- 10-12 עם השנים (לפעמים גם יותר).

הנהלת חשבונות ,תפקידים שונים בבתי השקעות (טלפוניים בתור התחלה), מזכיר\ה ,משרות שונות ברשויות מדינה .

תזכור שמה שחשוב זה לא המשכורת שלך אלא החסכון שמופנה להשקעות אחרות.
טריק נוסף למציאת עבודה - להרשם לתואר ראשון בפתוחה (למשל כלכלה ומדעי המחשב דו חוגי) , לעשות קורס או שניים והופ: בקורות החיים אתה כבר סטודנט לכלכלה ולא סתם אחד.

 

[קרן]

למה אנחנו חוסכים? בשביל שלוות הנפש. אם בבית אין לך שלווה ברור שתעבור דירה, ויפה שעה אחת קודם. אז תחסוך פחות, אז מה?! החסכון הוא אמצעי לא מטרה. המטרה היא להיות מאושר.

 

[קפבלנקה]

שמע חבר, אתה כ"כ צעיר.. האפשרויות שלך הם כמעט בלתי מוגבלות. חצי מדינה פחות או יותר במצבך הכלכלי והתעסוקתי (רק עם חובות) והם מבוגרים ממך ב - 20-30-40-50-60 שנה.
מה שאני הייתי עושה במקומך:
1. מוצא דירה צנועה ונחמדה עם שותפים בתקציב של עד 2,000 באיזור העבודה ועובר לשם כמה שיותר מהר.
2. מחפש לי עבודה נוספת להשלמת הכנסה.
3. מתייצב כמה חודשים, לומד את החיים החדשים, חוסך כסף וחושב איך להמשיך משם.
המון בהצלחה!

 

[gb10]

שמע חבר, אתה כ"כ צעיר.. האפשרויות שלך הם כמעט בלתי מוגבלות. חצי מדינה פחות או יותר במצבך הכלכלי והתעסוקתי (רק עם חובות) והם מבוגרים ממך ב - 20-30-40-50-60 שנה.
מה שאני הייתי עושה במקומך:
1. מוצא דירה צנועה ונחמדה עם שותפים בתקציב של עד 2,000 באיזור העבודה ועובר לשם כמה שיותר מהר.
2. מחפש לי עבודה נוספת להשלמת הכנסה.
3. מתייצב כמה חודשים, לומד את החיים החדשים, חוסך כסף וחושב איך להמשיך משם.
המון בהצלחה!

חחח. תודה.

1. אני יכול למצוא דירה בתקציב הזה. יש הרבה. אבל כמה לדעתך עולה ארנונה, מים, מזון, חשמל וכד' באיזור הזה של רמת גן? בגלל שזה יכול להגיע לי להוצאה של 3,000 בחודש.

2. אבל כך ייצא שאני אעבוד גם כל יום מ-09:00 עד 18:00, וגם אעבוד במשרה נוספת להשלמת הכנסת. זה נשמע מפרך מדי, לא?

 

[קפבלנקה]

1. בדירות של שלושה שותפים כולל אותך אתה יכול למצוא פינה חמה ב - 2,500~ כולל חשבונות גם באיזור רמת גן.
2. אתה עובד חמישה ימים בשבוע כרגע לדבריך. אם תוסיף עוד 2 משמרות בשבוע תוכל ככל הנראה להכפיל את אחוז החסכון החודשי ואין מה לעשות, מרחב התמרון הזה חשוב, ברגע שיש לך ביד כמה חודשי מחיה במזומן, יהיו לך אופציות טובות ומעשיות להמשך.

 

[gb10]

לא מדויק. אני עובד גם בשישי לסירוגין (שבוע כן, שבוע לא), משמרת קצרה. ובשבת אני לא עובד מטעמי מסורת ונוחות.

 

[קפבלנקה]

לא מדויק. אני עובד גם בשישי לסירוגין (שבוע כן, שבוע לא)

לא מדויק כי לא דייקת, הסתמכתי על מה שאתה עצמך כתבת:

אני עובד א-ה בשעות 08:00-17:00 / 09:00-18:00

בכל מקרה, מאחל לך המון בהצלחה בכל דרך שתבחר. תחשוב חיובי ותתחיל לנוע.

 

[c881]

בשבת אני לא עובד מטעמי מסורת ונוחות.

אם יש לך כיפה על הראש - מכבד את הבחירה ומבין למה אתה לא עובד בשבת.
אם אין לך כיפה על הראש - אין לך זמן ל"נוחות".

 

[korma]

אנסה "בזהירות" להעלות סיבה נוספת שתתמוך בעזיבת הבית ובהתנתקות מבית שאינו מכיל:
נניח והבחור מצליח לחסוך עוד 30K - אין מן הנמנע שהכסף הזה גם יוסט לטובת כיסוי החוב של ההורים.
לא שאני אומר שלעזור למשפחה זה רע (להיפך) - אבל אז הוא נשאר תקוע באותה הנקודה עם "עוגן" כבד יותר.

 

[Edward]

אני גר כרגע עם ההורים. זה אני, ההורים שלי ועוד ארבע אחיות קטנות. מאד קשה לי בבית, כי הוא נורא מבולגן, מלוכלך ורועש. גם אין לי שם פרטיות כי החדר שלי זה חצי חדר ואין לי מקום לזוז שם. אני גם מרגיש שהבית הזה "תוקע" אותי במקום ומונע ממני להפוך לעצמאי.

אבל כמובן שיש אצלי את הפחד הזה שאני לא אסתדר, שאני לא אדע לבשל, שאני לא אסתדר עם השותפים וכד'.

רציתי לשמוע את דעתכם. האם לרוץ על זה, או להישאר עוד קצת אצל ההורים ולחסוך?

א. שכח מהכסף שההורים חייבים לך. הם לא ביקשו ממך שכר דירה על זה שאתה גר אצלם אז אל תתחשבן איתם על שטויות מהסוג הזה. אתה חייב להם יותר אז אל תפתח את הפה.

ב. כרגע שאין לך רזרבות מזומן מספקות בשביל לעבור לגור לבד. אתה צריך להגיע לחיסכון בסדר גודל של 30K ש"ח כדי שיהיו לך את הרזרבות המינימליות כדי לעבור דירה ולרהט חדר פלוס קרן לשעת חירום. אז תחכה כמה חודשים לפחות עם זה ותחסוך. בינתיים תתחיל להשתמש באטמי אוזניים רכים ובמקרים קשים במיוחד אפשר בנוסף להוריד איזו בירה או כוסית וויסקי ואז בכלל תהיה חסין רעש.

ג. אתה צודק ככל הנראה שהבית תוקע אותך גם במובנים מסויימים שאתה עדיין לא יודע אותם. אבל כאמור לברוח מחר בבוקר זה עוד לא הזמן.

ד. אתה תסתדר יופי עם כל מטלות הבית כי אם לא תעשה את זה תמות מרעב ואני לא חושב שיש לך תוכניות כאלה.

בקיצור - תן לזה חצי שנה של חיסכון אגרסיבי ותשקול את העניין מחדש כשלפחות יהיה לך את הכסף לבצע את התוכנית כראוי.