כל אחד יכול להיות גאון? - שיטות זיכרון

[whybe]

זה לא יוצר בלגן שבפנקס יש המון רשימות בנושאים שונים? איך תמצא את הכתובת בין כל העמודים המלאים?

לגבי זה יש שיטה פשוטה, עושים תוכן עניינים בדף הראשון / האחרון שבפנקס ובו רושמים את הנושאים שאת רוצה לכתוב עליהם. למשל כתובות, אתרים, שמות, טלפונים, או אם זו מחברת מתכונים או לימודים אז לפי הנושא (מתכונים של א ב ... או הסטוריה ספרות תנך וכדומה).

רושמים בפנקס או מחברת מה שרוצים ואז צובעים בעט / טוש את הצד של הדף בו כתבנו *בגובה של השורה של הנושא המתאים* ואז - רוצה למצוא כתובת או מתכון מסויים אני רק צריך לחפש בדפים שמשוייכים לאותו נושא.

 

[AlexNOSAM]

זה לא יוצר בלגן שבפנקס יש המון רשימות בנושאים שונים? איך תמצא את הכתובת בין כל העמודים המלאים?

כן, בקשר לזה... את יודעת.. מחפשים, מדפדפים...
אבל זה באמת לא כזה נורא כמו שזה נשמע. וגם אם את זוכרת בוודאות שרשמת את זה בפנקס אז פשוט מדפדפים קצת לאט כזה ומנסים להיזכר בערך גם מתי זה נכתב - זה מעולה אם נגיד מקפידים לרשום תאריכים שזה משהו שאני עושה.

 

[אורי]

כדי לשפר את יכולת ההבנה, הסינתזה, והסקת המסקנות, מה שנקרא בשרשור זה עד כה ״אינטגרציה״, יש לפתח כלי ניתוח ולהרחיב את היצע חומרי הגלם. הסבר:
פיתוח כלים: כדי לנתח יש ללמוד שיטות ניתוח. בדיסציפלינות שונות עושים שימוש בכלים שונים, שלעיתים הם ייחודיים ולעתים לא. ככל שאדם נחשף ליותר ויותר יישומים של שיטות מחקר ולומד את השימוש בהם, הם הופכים חלק מהארסנל שלו בארגז הכלים שלו. בשפה פשוטה יותר: יש ללמוד מתודולוגיה, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין בשכיחות רבה ככל שניתן עם יישומים שלה במחקרים אחרים, כדי להיחשף לדרכי שימוש.
הרחבת היצע חומרי הגלם: ככל שלאדם יש ידע רחב יותר הוא מסוגל לעשות קישורים יצירתיים יותר. בהקשר זה יש ערך מסוים לזיכרון ולשינון, אבל במשורה. לכן ידע כללי הוא חשוב. לא פרטי טריוויה סתמיים הצבורים ברשימת קניות, אלא ידע כללי בספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, פסיכולוגיה, אמנות, ועוד ועוד ללא גבול.

בקיצור, הבנה ויכולת השלכה בנויה על שימוש בכלים ובחומרי גלם ליצירת משהו חדש.

 

[aziz]

אז אנחנו מצטמצמים לטיפים ללימוד?
* חלוקת הדף לשני טורים - כל מחברת או רק פוליו?
* יש אפליקציה שמלמדת קריאה מהירה על ידי זה שמריצה את הקטע הנקרא רק במלבן במרכז המסך - ככל שפחות מזיזים את העיניים - קוראים יותר מהר.
אם כבר, הבנתי שאנשים קוראים בקצב של ה"קול הפנימי" שלהם - למדנו לקרוא לעצמנו בלב וזה קצב הקריאה שלנו.
אני מניח ש- @aziz יוכל לתקן/להוסיף על דברי (אם הוא עדיין נכנס) - אבל אומרים שמי שהצליח להתנתק מה"קול הפנימי" - קורא מהר יותר.

אני קורא 150 דפ"ש בעברי
120 דפ"ש באנגלית
30 דפ"ש ביפנית
25 דפ"ש רומנית
אני זוכר בעל פה את כל הביבליוגרפיה שאני צריך לצורכי הוראה או מחקר
קורא לפחות 4 ספרים בשבוע
לפחות 20 מאמרים בשבוע אבל שכניסוי רץ יותר
זוכר לפחות 30 משוואות דפרנציאליות בעל פה

 

[yossik]

@aziz
welcome back!

 

[איליה]

זוכר לפחות 30 משוואות דפרנציאליות בעל פה

למה?

@אנא-אל הנושא שהעלת הוא נושא נחמד אך הוא חשוב בעיקר בתחומים שהם לא מדע מדוייק. אני מאוד מתחבר למה ש @אורי ו @Odysseus כתבו לך.
במיוחד אם תלכי ללמוד מדעים מדוייקים. אחת הטעויות הנפוצות של סטודנטים סמסטר א' בטכניון זה ללמוד הוכחות באל-פה (גם אני עשיתי אותה טעות בהתחלה ויש לי זיכרון טוב אבל זה לא עוזר אם השאלה טיפה משתנה בבחינה). עם הזמן אתה מגלה שלשאול "למה" זה הרבה יותר מועיל כי אז מבנים ואז אין צורך לזכור משהו.
לצורך הדוגמה: אין שום צורך לזכור את נוסחאות של שטח ונפח הכדור אם מבינים את חוקי האינטגרציה וזוכרים שיש את PI. כפי הנראה אחרי כמה הפעמים של פיתוח נוסחה הבן אדם יזכור אותה הרבה יותר טוב ובמקרה שישכח לא תהיה לו בעיה לשחזר את הנוסחה.
כלומר - הבנה זה מפתח מצויין. סינטזה מאפשרת להשריש הקשרים שונים ולהשתמש בהם בצורה יעילה יותר (בהקשר ללימודים אקדמיים - שימוש במידע מכמה קורסים שאין ביניהם קשר ישיר כדי ליצור משהו).

 

[אנא-אל]

לגבי זה יש שיטה פשוטה, עושים תוכן עניינים בדף הראשון / האחרון שבפנקס ובו רושמים את הנושאים שאת רוצה לכתוב עליהם. למשל כתובות, אתרים, שמות, טלפונים, או אם זו מחברת מתכונים או לימודים אז לפי הנושא (מתכונים של א ב ... או הסטוריה ספרות תנך וכדומה).

רושמים בפנקס או מחברת מה שרוצים ואז צובעים בעט / טוש את הצד של הדף בו כתבנו *בגובה של השורה של הנושא המתאים* ואז - רוצה למצוא כתובת או מתכון מסויים אני רק צריך לחפש בדפים שמשוייכים לאותו נושא.

אפשרבמקום לצבוע לכתוב מספרים, כי צבעים גם לא תמיד נגישים וכם מוגבלים בכמות.
התחלתי לעשות את זה וזה מאד יעיל.

 

[aziz]

למה?

@אנא-אל הנושא שהעלת הוא נושא נחמד אך הוא חשוב בעיקר בתחומים שהם לא מדע מדוייק. אני מאוד מתחבר למה ש @אורי ו @Odysseus כתבו לך.
במיוחד אם תלכי ללמוד מדעים מדוייקים. אחת הטעויות הנפוצות של סטודנטים סמסטר א' בטכניון זה ללמוד הוכחות באל-פה (גם אני עשיתי אותה טעות בהתחלה ויש לי זיכרון טוב אבל זה לא עוזר אם השאלה טיפה משתנה בבחינה). עם הזמן אתה מגלה שלשאול "למה" זה הרבה יותר מועיל כי אז מבנים ואז אין צורך לזכור משהו.
לצורך הדוגמה: אין שום צורך לזכור את נוסחאות של שטח ונפח הכדור אם מבינים את חוקי האינטגרציה וזוכרים שיש את PI. כפי הנראה אחרי כמה הפעמים של פיתוח נוסחה הבן אדם יזכור אותה הרבה יותר טוב ובמקרה שישכח לא תהיה לו בעיה לשחזר את הנוסחה.
כלומר - הבנה זה מפתח מצויין. סינטזה מאפשרת להשריש הקשרים שונים ולהשתמש בהם בצורה יעילה יותר (בהקשר ללימודים אקדמיים - שימוש במידע מכמה קורסים שאין ביניהם קשר ישיר כדי ליצור משהו).

 

[aziz]

אילו משוואות העבודה שלי או ליתר דיוק הניסוי. אז אמשתמש בהן המון. לעומת זאת שכחתי הרבה ממשוואות שלמדתי בתחילת הדרך. כמובן שעם הצורך מסירים קצת אבק וחלודה וחוזרים לעניינים.
באופן עקרוני אנחנו זקוקים לכמויות עצומות של זיכרון במתמטיקה ובמדעים מדויקים וניתן להוכיח זאת בניסוי פשוט אבל בלי להרחיב יתר על המידה - במדעים מדוייקים אנחנו משתמשים גם בזיכרון מונוטוני ולא רק בזיכרון אסוציאטיבי. הרבה סטודנטים למתמטיקה או פיסיקה טוענים שהם צריכים "רק להבין" מבלי להיות מודעים לכמות החומר שהם זוכרים בעל פה. אז במצבי המדורדר מפאת הגיל והמגבלות השכליות אני צריך לפתוח ספר ולהיזכר אבל זה מתאים למחקר לא למבחן.
תעשו ניסוי קטן עם עצמכם ותבדקו על כמה משוואות אתם מסתמכים בעל פה בבואכם לפתור בעייה המצריכה אנליזה פונקצינאלית או משפט סילו מתורת החבורות.
עזיזכם

 

[איליה]

באופן עקרוני אנחנו זקוקים לכמויות עצומות של זיכרון במתמטיקה ובמדעים מדויקים וניתן להוכיח זאת בניסוי פשוט

זה היה נכון לפני עידן הגוגל. מה שכן, זה מדרדר את הזכרון כי אנ י עכשיו אפילו לא מנסה לזכור, אלה להבין ולהכיר מילות חיפוש

 

[Sinister]

גם אם לא זוכרים מאיפה המשוואות הגיעו (אני לא אוהב את המילה 'הוכחות' בפיסיקה), בדרך כלל צריך לזכור אילו הנחות ייסוד וקירובים נעשו בכדי שהמשוואות יהיו תקפות...זה קריטי במחקר

 

[איליה]

קצט אוף טופיק אך לא יכולתי להתאפק:

וקירובים נעשו

בהנדסה זה פשוט: אם הקו לא ישר, תעשה log עד שיהיה ישר ))
יש גם את הבדיחה לגבי הקירובים על מתמטיקאי, מהנדס ובחורה בחדר אך בעידן פוליטיקלי קורקט אני לא הולך לכתוב אותה בפורום...

 

[אנא-אל]

אם אצליח לזכור את הקלפים והמהלכים של כל השחקנים יש לי סיכוי להתעשר מפוקר?

 

[איליה]

@אנא-אל הנה ספר בנושא http://www.amazon.com/dp/0394703103/
בהצלחה

 

[אנא-אל]

השיטה הכי טובה לעשות סדר בחומר מסובך זו שיטת הmindmapping בעברית מיפוי חשיבה או תרשים זרימה. שזה מאד עוזר למי

לא מצאתי עדיין את התוכנה/אפליקציה הכי טובה שהיא גם קלה לשימוש עם כל הפיצרים (תמונה, קישור ופתקים) וגם מחברת בין המחשב לנייד בחינם או עלות סמלית.
כרגע משתמשת בCOGGLE
(הלוואי והייתי חושבת על זה כשהתחלתי לקרוא בבלגו)