לי אישית קשה להעריך מה האמת, אבל אני כן משוכנע שטובת האוקראינים אינה עומדת לא בעיניהם של הרוסים ולא בעיניהם של האמריקאים. בתור המעצמה העולמית היחידה מאז התפרקות ברה"מ ועד לאחרונה, אני בטוח שלארה"ב אחריות כבדה בהמון סכסוכים וגם בסכסוך הזה (אך יש לה גם קרדיט ענק על שיפור הרווחה בחלקים נרחבים בעולם).
ברור שכל מדינה תנסה לקדם קודם כל את אינטרסיה שלה לפני שתדאג לאינטרסים של אחרים - ארה"ב לא "ייחודית" בזה, גם גרמניה לדוגמא השתרכה מאחורי יתר מדינות אירופה בסנקציות נגד רוסיה ובסיוע לאוקראינה משום שיש לה אינטרסים כבדים שכורכים את הכלכלה שלה בזו הרוסית.
אבל יש עדיין הבדל
מהותי - גרמניה או ארה"ב לא תעשנה שום דבר אקטיבי שיכול לסכן חיי אדם בצורה ישירה ומשמעותית במדינה שלא מהווה עליהן איום (בטח לא מדינה דמוקרטית ליברלית) -
פוטין לעומת זאת לא מהסס לפלוש למדינה שלא תקפה ולא איימה עליו בשום צורה ולפגוע גם באזרחים (ואני חושב שעוד לא ראינו את ההתחלה של זה אפילו. פוטין לא יכול להרשות לעצמו להפסיד, ובטח שלא "לפרוש" באמצע - הוא מוכרח ללכת עד הסוף כי כל דבר אחר יגרום אפילו יותר נזק. הוא ALL IN במשחק הפוקר הזה, והצד השני סירב להתקפל).
השאלה המרכזית, שכבר עלתה כאן בשרשור, היא האם האוקראינים יכלו לנסות לשמור על נייטרליות ולשגשג כמדינה דמוקרטית, או שמא הם היו חייבים לבחור צד לצורך כך - לעולם לא נוכל לדעת את התשובה.
מספיק לשמוע את דבריו של נבלני בנושא. התשובה (לדבריו, ולשיטתם של מומחים רוסיים נוספים) היא שלא. שגשוג אוקראיני כדמוקרטיה עצמאית היה מסכן את עצם שלטונו. יש מידה גדולה מאוד של מגע וחשיפה בין שתי המדינות - הרבה רוסים נוהגים לבקר באוקראינה ולהפך, יש בשני הצדדים משפחות עם בני משפחה בצד השני, וכו'. אי אפשר לשקר ולהסוות את האמת לגבי הדיכוי והרדיפה הפוליטית של רוסיה נגד אזרחיה או את הדעיכה הכלכלית שלה --- כשיש להם דוגמא חיה שאפשר גם אחרת - ממש מעבר לגדר.
חשבתי שהפרנציפ הזה כבר הובן כשניסו לפצל את גרמניה למזרח ומערב: המזרח בסוף קורס. כפי שקרסה בריה"מ וכפי שמהפכות דמוקרטיות הביאו את בשורת החירות גם למזרח אירופה, כך היא תגיע לבסוף גם לרוסיה אם אוקראינה "תיפול" (בתפיסתו של פוטין). אפקט הדומינו, בהפוך.
אמנם זכותה של אוקראינה לרצות להצטרף לנאט"ו, אך השתכנעתי שהפלישה הרוסית אכן הייתה צפויה (לא מוצדקת!)
למיטב הבנתי הסנטימנט הפרו-מערבי באוקראינה התחזק בעיקר אחרי כיבוש קרים. לא מצאתי שום תימוכין לכך שהיה איזשהו דיבור על הצטרפות לנאט"ו לפני האירוע הזה, אלא
רק אחרי הפלישה הרוסית.
מה כן היה? זה:
en.wikipedia.org
אוקראינה ניסתה לקדם את כלכלתה ע"י הסכמים עם אירופה.
מצטט:
The parties committed to co-operate and converge economic policy, legislation, and regulation across a broad range of areas, including equal rights for workers, steps towards
visa-free movement of people, the exchange of information and staff in the area of justice, the modernisation of Ukraine's energy infrastructure, and access to the
European Investment Bank.
וזה כביכול האיום הגדול על רוסיה שהפורום פה ו-"אשתון" מספרים לי עליו?
זה
בדיוק פרופר פיתוח הכלכלה שלה, בין היתר ע"י עריכת הקשרים וההסכמים הדרושים כדי לאפשר השקעות הדדיות, מעבר סחורות, עובדים, וכו'.
אין דבר כזה "אוקראינה נייטרלית דמוקרטית שחיה לצד הדיקטטורה של פוטין" - רוסיה החליטה לפרק את אוקראינה לחתיכות ופשוט בחרה לעשות את זה בקצב שלה.
האיום הגובר מצד
רוסיה הוא זה שדחף את אוקראינה לזרועות נאט"ו.
כל נסיון לצייר את זה כאילו נאט"ו "מתפשט מזרחה" במקום רוסיה עצמה שמבריחה מדינות לזרועות נאט"ו (בשל הפחד שלהן מפלישה וכו') גובל באבסורד.
למה המדינות המזרח אירופאיות לא חוששות בעצם מפלישה "אמריקאית" כביכול? הרי מדובר בשתי מעצמות גדולות ומאיימות, ש-"עושות בעולם כרצונן", לא? סתם מקריות משונה?
אחת הטענות של אישתון היא שארה"ב הייתה מעורבת בהחלפת השלטון ב-2014 עקב החלטתה של אוקראינה להתקרב דווקא לרוסים.
וואלה, אז בעצם לא הצביעו 73% מהאוקראינים לזלנסקי? או שה-"מעורבות האמריקאית בהחלפת השלטון" גם איכשהו הטתה באורח קסם את דעת הקהל שם?